ניוד שטח עיקרי ממרתף לקומת הקרקע, הגבהת מפלס הכניסה והקלה בציפוי החזיתות באבן במקום בטיח לבן ערר על החלטת המשיבה מס' 1 מיום בועדת משנה מס' 200617 מתאריך 1.11.06, לפיה אישרה המשיבה מס' 1 את הבקשה להיתר שהגיש המשיב מס' 2 לשינויים בדירתו. לאחר ששמענו את הצדדים ולאחר שעיינו בכתבי טענותיהם הגענו לכלל מסקנה כי אין מקום להתערבותנו בהחלטת המשיבה מס' 1 למעט ענין ניקוז המים, ולהלן נימוקינו. בעיקרון, הבקשה תואמת את התכנית החלה במקום וזאת בעניינים אשר הבנייה מפריעה לטענתם של העוררים. לעניין תוספת הקומה השנייה- התכנית אשר חלה במקום מאפשרת את תוספת הקומה, וכידוע ההלכה היא שכאשר הבקשה להיתר תואמת את התכנית החלה במקום, יש לאשר זאת כעניין שבשגרה. ראו לעניין זה בג"צ 18/82, חברה קדיש"א גחש"א ת"א נ' הועדה המחוזית לתכנון ולבניה ת"א ואח', לח (1) 701, שם נאמר על ידי כב' שופט ד' לוין: "אין רשות התכנון יכולה לדחות בקשה להיתר התואמת את התוכניות הקיימות, בהסתמכה על תוכנית חדשה טרם הגיעה לשלבים שבהם מאפשר החוק התחשבות בה". (מדברי השופט לנדוי בבג"צ 318/75, בע"מ 139). הלכה זו הכתה שורשים במספר החלטות נוספות של בית המשפט העליון. ראו לעניין זה: בג"צ 38/87 עמותת ביהכ"נ המרכזי גבעת שפירא נ' הועדה המקומית, פד"י מב (4) 264. בג"צ 663/85 רובינשטיין ושות' בע"מ נ' הועדה המחוזית ת"א, פד"י מב (2) 133. בג"צ 574/81 עיני בע"מ נ' הועדה המקומית קריות, פד"י לו (3) 178. בג"צ 38/87 חדג'ס נ' הועדה המקומית חיפה , פד"י ל (2) 139. בהמ"פ 1184/96 (מחוזי ב"ש) דוד אלבז נ' הועדה המקומית, כתב כב' הנשיא א' לרון כדלקמן: "נראה לי כי גם טענות אלה של העותרים משוללות בסיס. העותרים לא תקפו את התב"ע עצמו וההלכה היא שועדות הרישוי חייבות לאשר תוכניות בניה העולות בקנה אחד עם הוראות התב"ע שחלה על אותם מקרקעין אלא אם מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות סרוב למתן היתר בנייה. בית המשפט העליון בפסק הדין בבג"צ 3212/93, בנין נ' הועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים ואח', פד"י מ"ח (5) 309, קבע כי: "אם אין חפצים להגיע לאבסורדים תכנוניים, על רקע קיומן של תוכניות מיתאר מיושנות, שאף עבר זמנן ובטל קורבנן, טרם השכילו רשויות התכנון להציב במקומן תוכניות חדשות וראויות לשעתן, אין מנוס מלהכיר בשיקול דעתה של הרשות המרשה, במקום מיוחדים וחריגים, לסרב לתת היתר, לעכב את נתינתו או להתנות בתנאים, חרף התאמת הבקשה לתוכנית המאושרת הקיימת". הכלל היסודי הוא שאין לפסול תוכנית בנייה העולה בקנה אחד עם דרישות התב"ע... " ההקלות אשר הצריכו את החלטת המשיבה מס' 1 מתייחסות להקלות סבירות אשר מתייחסות לניוד של כ-25 מ"ר שטח עיקרי ממרתף לקומת הקרקע, הגבהת מפלס הכניסה ב- 15 ס"מ והקלה בציפוי החזיתות באבן במקום בטיח לבן. אנו סבורים כי אישור הקלות אלו הינו סביר, ואין מקום להתערבותנו. אמנם כאשר הבקשה להיתר מהווה לגליזציה של עבירות בנייה, יש לקחת זאת בחשבון בבוא הועדות המקומיות ליתן את ההיתר המבוקש. הנחיית היועץ המשפטי לממשלה איננה אוסרת באופן מוחלט מתן הקלות במקרים בהם מנסים להכשיר עבירת בנייה, ועדיף לפעמים להכשיר עבירת בנייה בהיתר מאשר לא להכשיר אותה כלל, שכן עצם אישור עבירת הבנייה מאפשרת ביקורת קונסטרוקטיבית או אחרת על הבנייה עצמה. לעיתים, עדיף מתן היתר לאחר מעשה מאשר להשאיר מבנה ללא היתר כלל. במקרה דנן ההקלות סבירות ולא מצאנו מקום להתערב בהחלטת המשיבה מס' 1. ואולם, אנו סבורים כי הצינור אשר מנקז את המים ועובר דרך הגדר המשותפת, יש להעתיקו לתוך מגרש המשיב מס' 2. לפיכך החלטנו לדחות את הערר בכפוף למתן פתרון של העתקת צינור המים בקיר המשותף לתחום מגרשו של המשיב מס' 2. מרתףניוד שטחיםשטח עיקריקומת קרקע