כפיית הסדר נושים מנגנון של כפיית הסדר נושים על נושים שאסיפת הסוג שלהם לא קיבלו את ההסדר ברוב הדרוש בדין, הינו הסדר ממין חדש בהליכי הקפאת הליכים בישראל. אכן הסדר דומה קיים בהליכי פשיטת רגל לפי סעיף 34(א1) פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"), הקובע כי גם אם באסיפת הנושים החליטו שלא לקבל הסדר ברוב הדרוש לפי סעיף 34 לפקודת פשיטת הרגל (רוב הזהה לרוב הדרוש בחוק), רשאי בית המשפט במקרים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו לאשר הצעת חייב אם באסיפת הנושים החליטו ברוב מניין התובעים הנוכחים והמצביעים שבידם יותר ממחצית ערך החובות המיוצג בהצבעה לאשר את ההצעה. ברם, עד לתיקון חוק החברות (תיקון מס' 19, תשע"ג-2012), הסדר זה השאוב מהמשפט האמריקאי לא אומץ כאמור בהליכי הקפאת הליכים. סעיף 1126(c) לחוק פשיטת הרגל הפדראלי בארצות הברית (United States Bankruptcy Code) (להלן: "USBC") קובע כך: "A class of claims has accepted a plan if such plan has been accepted by creditors, other than any entity designated under subsection (e) of this section, that hold at least two-thirds in amount and more than one-half in number of the allowed claims of such class held by creditors, other than any entity designated under subsection (e) of this section, that have accepted or rejected such plan." (סעיף קטן (e) המוזכר בסעיף עוסק בנושים שקולם נפסל בשל קבלת ההסדר או שלילתו בחוסר תום לב). לאמור, בשונה מהדין בישראל הדורש רוב מצביעים המייצגים שלושה רבעים של ערך החובות, הרוב הדרוש בדין האמריקאי הוא רוב הנושים המייצגים שני שלישים מערך החובות. ברם, סעיף 1129(a)(10) ל- USBC קובע שבית המשפט רשאי לאשר תכנית חרף התנגדותן של קבוצות הנושים אם מצא שקבוצה אחת מקרב קבוצות הנושים שזכויותיה נפגעו על ידי התוכנית, אשרה את התוכנית, ובלבד שהיא לא מפלה בצורה לא הוגנת, ושהיא עצמה הוגנת וצודקת ("if the plan does not discriminate unfairly, and is fair and equitable"). מנגנון זה נקרא "cramming down" או בלשון אחר "the cramdown provision". לכן, למשל, החייב יכול לשבץ בקבוצה מסוימת נושים שעל פניהם ייפגעו מהתוכנית, ואשר להערכתו חרף הפגיעה יאשרו אותה (וראו בעניין זה: Re U.S. Truck Co., Inc. 800 F.2d 581 (6th Cir 1986); Re Jersey City Medical Center, 817 F.2d 1055 (3rd Cir. 1987); Re Greystone III Joint Venture, 995 F. 2d 1274 (5th Cir. 1991)). אישור התוכנית על ידי קבוצה זו מכשירה את הקרקע לאישורה, למרות התנגדותן של מי מהקבוצות האחרות לאישור. גם כאן קיימים הבדלים בין הדין הישראלי ובין הדין האמריקאי, אך עצם השינוי בדין הישראלי, מצביע כאמור, על פזילה לעבר הדין האמריקאי ורואה בו כמקור השראה. הסדר נושיםנושה