שכר מינימום לצוערים המשרתים בכלי שיט

הצהרה בעניין זכויותיהם של הצוערים המשרתים בכלי שיט, לתשלום שכר מינימום וזכויות סוציאליות וקוגנטיות נוספות, כמוגדר בחקיקת המגן בישראל.

כל אחת מהמשיבות ביקשה למחוק על הסף את ההליך נגדה. לאחר שביום 2.7.13 ניתן פסק-דין המוחק את ההליך נגד משיבה 2, נותר לנו לדון בבקשתה של צים, הטוענת, כי יש למחוק על הסף את בקשת האיגוד הארצי לקציני ים (להלן: האיגוד), לדיון בסכסוך קיבוצי, ככל שהוא נוגע לצוערים, וזאת מן הטעם שהסכסוך אינו ראוי להתברר בדרך של סכסוך קיבוצי. האיגוד השיב לבקשת צים ביום 11.6.13; בדיון שהתקיים ביום 2.7.13 הוסכם להוסיף על החומר שבפנינו גם את תקנון האיגוד ואת ההסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים. אלה הוגשו יחד עם הודעת האיגוד מיום 3.7.13; ובהתאם לכך סיכמו הצדדים את עמדותיהם בשאלה המשפטית הנ"ל.

לאחר שקראנו את סיכומי הצדדים, לרבות סיכומי התשובה של צים, וחזרנו ועברנו על כל החומר שבתיק, לרבות המסמכים שצורפו, כמתואר לעיל, דעתנו היא, כי - אכן, לא מדובר בנושא שיש לבררו בהליך קיבוצי. הבקשה נמחקת, אפוא, להלן נימוקינו.

דיון והכרעה
אין חולק, כי הליך של סכסוך קיבוצי מתנהל בהתאם לאמור בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, הקובע, בס' 24(א)(2), את סמכותו הייחודית של בית-דין אזורי לעבודה לדון:
"...בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים תשי"ח-1958 (להלן - חוק הסכמים קיבוציים), בעניין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר, או בכל עניין אחר הנובע מהם או בעניין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין."

אין חולק, כי האיגוד, במסגרת הסתדרות העובדים הכללית החדשה, הינו ארגון עובדים אשר יכול להיות צד להסכם קיבוצי מיוחד בצים, והמחלוקת בין הצדדים ניטשת רק בשאלה, האם מהות הסכסוך הנוכחי - מעמדם של צוערים המועסקים בצים כחלק מהכשרתם לקצונה ימית, כעובדים, אם לאו - יכולה להיות עניין לבירור בסכסוך קיבוצי.

מתשובת האיגוד עולה, כי לטעמו מדובר בסכסוך "בעניין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין", כלשון הסיפא לסעיף הנ"ל, וכי עניין לנו בהליך המגלם אינטרס קבוצתי ועל כן - לדעתו - נכון יהא לברר את ההליך כהליך קיבוצי.

האיגוד סומך את עמדתו על פסיקה, בה נקבע, כי סכסוך קיבוצי אין משמעו מצבור של סכסוכים אינדיבידואליים, אלא, הוא מתאפיין בקיומו של אינטרס קבוצתי בנושא הסכסוך, אינטרס שלארגון העובדים עניין בו, בשים לב לאופיו, היקפו ומידת חשיבותו התקדימית, עקרונית ופרשנית, ואם הוא נוגע לכלל העובדים או לקבוצה מבין העובדים וככל שקיימת שאלה כללית המשותפת לכלל הקבוצה - ניתן לבררה במתכונת של הליך קיבוצי [עס"ק (ארצי) 17/08 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - מלון כנען ספא ואח' (9.2.2011), במאגר ממוחשב].

לעמדת צים, במקרה כנען ספא, כמו גם במקרים אחרים מהפסיקה, אליהם הפנו בתשובת האיגוד וסיכומיו, היה מדובר במקרים בהם האינטרס הקבוצתי נשען על הוראות חוק או הסכם שהיו אמורים לפרשן.

כך, במקרה כנען ספא, דובר בהפעלתו של חוק הזכות לעבודה בישיבה, תשס"ז-2007, אשר נדון לראשונה בפסיקה וכלל, בס' 5(2) שלו - לראשונה בחקיקה הישראלית - מתן זכות תביעה מפורשת ל-"... ארגון העובדים היציג באותו ענף או ארגון עובדים שהעובד חבר בו".

לטענת צים - המקובלת עלינו - אין ללמוד גזרה שווה לענייננו, בו לא עומדת לדיון, למעשה, כל הוראה מחקיקת המגן הישראלית, שכן, אין כל מחלוקת בין הצדדים, שאם הצוערים יוכרו כעובדים - דבר העומד בניגוד למציאות הקיימת היום - לא יהא כל ספק שיש להחיל עליהם את כל ההוראות הרלבנטיות לעובדים, לרבות חוק שכר מינימום וחוקי מגן אחרים. לכן, המחלוקת האמיתית היא מעמדם של אותם צוערים, אשר כאמור בבקשת האיגוד, עד היום, בעת שהצוערים משרתים בכלי שיט של צים, בתקופת ההכשרה המעשית - אין הם נחשבים כ-"עובדים". נוכח זאת, המחלוקת שלפנינו היא בעניין הסטטוס של הצוערים ואין לומר שלפנינו סכסוך בדבר "דין", כפי שהיה במקרה של כנען ספא.

אף אין ללמוד גזרה שווה ממקרים אחרים שהובאו על-ידי האיגוד, הואיל ובהם הונח בפני בית הדין הסכם מפורש, שהיה צורך לפרשו, כגון, במקרה שנדון בעניין אל על [ס"ק (ת"א) 1148/02 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (15.3.2005), במאגר ממוחשב]. שם היה בין הצדדים הסכם קיבוצי, בו נקבע, כי העוברים תקופת הכשרה יקבלו שכר וזכויות סוציאליות כעובדים זמניים, בשונה מזכויות עובדים מלאות, אך, לא היתה כל מחלוקת שהעובדים אשר ביחס אליהם נתעורר הסכסוך, היו בגדר "עובדים". משכך, אין הנדון דומה למקרה כאן.

אף בדוגמאות שהובאו ממקרים בעניין הרופאים, מתמחים וסטאז'רים [ס' 20 לתשובת האיגוד] - לא היתה כל מחלוקת שהסכסוכים התייחסו לקבוצה של "עובדים" ונדונו הסכמים קיבוציים שארגון העובדים היה צד להם, או משמעות של התפטרות קולקטיבית. מובן, כי מדובר בסיטואציה שונה מזו שהאיגוד טוען לה כעת, בה מבוקש להכיר בקבוצה מסוימת במעמד של "עובדים", מעמד השנוי במחלוקת.

בשאלת המעמד פסק בית-הדין הארצי, כי אינה מתאימה לבירור במסגרת סכסוך קיבוצי; אסמכתאות הובאו בסיכומי צים ובסיכומי האיגוד לא התמודדו עמה.

בסיכומי האיגוד נטען, כי אין רלבנטיות לפסקי הדין אליהם הפנתה צים בבקשתה ובסיכומיה - כאסמכתא לכך שהשאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד-מעביד יוחדה לסכסוך היחיד - מאחר שפסקי הדין התייחסו רק למקרים הספציפיים שנדונו בהם [ס' 6 לסיכומי האיגוד, לעניין עס"ק 400012/98 ההסתדרות הכללית החדשה של העובדים בארץ ישראל ואח' - מועצה אזורית מטה יהודה ואח' (7.2.2000); ס' 7, שם, לעניין עס"ק 29/06 ההסתדרות הרפואית בישראל - מדינת ישראל (25.2.2007), שניהם במאגר ממוחשב]. איננו מקבלים אבחנה זו.

לטעמנו, בית הדין הארצי קבע, מפורשות, כי, ככלל, מעמדו של עובד וזהות מעסיקו הינם תלויי מבחנים שנקבעו בפסיקה ולשם הכרעה, בהתאם להם, נדרש בית הדין לבחינת עובדות רבות ושונות לגבי כל עובד. כך הוא גם כאשר מדובר בקבוצה, אף אם זו קבוצה קטנה, יחסית - של 17 צוערים בצים, ולא של 830 רופאים. נעיר, כי כחלק מאבחון הפסיקה, לטענת האיגוד, הזכירו שבעניין ההסתדרות הרפואית בישראל היה מדובר ב-11 מעסיקים שונים ובענייננו, מסכים גם האיגוד, כי הצוערים מועסקים לפחות ע"י חברת ספנות נוספת, אך, היא כלל לא צורפה כצד להליך, למרות שכוונת האיגוד היתה שההכרעה בעניין זה תחייב גם אותה.

לאור הפסיקה המפורשת שהביאה צים, ולפיה שאלת מעמדו של עובד, היא עניין לבירור בסכסוך היחיד - אף אם ארגון העובדים רוצה לאמץ את הסכסוך - מקובלת עלינו עמדתה של צים, כי הסכסוך שלפנינו לא ראוי להתברר בדרך של הליך קיבוצי.

בין שיקולינו הבאנו בחשבון גם את המחלוקות העובדתיות המבצבצות מטיעוני הצדדים שלפנינו - כמו באשר לשאלה, האם האיגוד מייצג את הצוערים, כטענתו, אם לאו, כטענת צים, אשר הרחיבה בסיכומיה, מדוע אין לראות בצוערים חברים באיגוד. בהכרעתנו שלא לברר את הנושא בסכסוך קיבוצי, אין כדי לקבוע מסמרות בשאלה עובדתית זו, שתתברר במסגרת ההליך המתאים, אם יוגש. מטעם זה, אף איננו נכנסים כעת לפרשנות של הביטוי "קצין" בהוראות חוק שונות או בהסכם הקיבוצי שהוצג לנו, ואף לא למשמעות של הוראות ספציפיות, הקובעות אי תחולה לגבי צוערים - נושאים אשר המקום להידרש אליהם, הוא לאחר בירור עובדתי מעמיק.

משעה שהגענו למסקנה, שנושא הסכסוך שלפנינו אינו מתאים לבירור בהליך קיבוצי, מובן, כי יש לקבל את הבקשה - ולמחוק את הסכסוך שהוגש בדרך של בקשת צד בסכסוך קיבוצי. בנקודה זו, מסכימים אנו עם טענת צים, כי נוכח זאת אין להחיל על המקרה את ההלכה, לפיה - אין ממהרים למחוק על הסף הליך בסכסוך קיבוצי משום שלא ב"סכסוך קיבוצי" עסקינן [דב"ע נד /4-22 ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל-הסתדרות המהנדסים - תע"ש תעשיות לישראל בע"מ, פד"ע כ"ז 479, ס' 12 לפסה"ד והאסמכתא שם].

בשולי תשובתו ביקש האיגוד, כי ככל שיוחלט, שאין ההליך מתאים להידון כסכסוך קיבוצי, הוא ידון כסכסוך הפרט והפנה לתקדימים בהם בוצע הדבר [ס' 28, שם]. לא נוכל לפעול כך במקרה שלפנינו, משום שלהבדיל מהמקרים שנזכרו ע"י האיגוד - אין לפנינו תביעה של תובע בודד, אשר האיגוד אימץ את סכסוכו. לכן, לא נוכל להעביר למסגרת של סכסוך היחיד, סכסוך שאין בו ולו תובע פרטי אחד.

סיכום
שוכנענו, כי אין לפנינו מחלוקת לעניין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או של כל דין, אלא, מבוקשת הכרעה לעניין מעמדם של צוערים, בעת שהם משייטים על אוניות צים, כחלק מההכשרה המעשית שלהם בנוסף להכשרה העיונית, במסגרת הכנתם לקצונה באוניות סוחר. הכרעה כזו מתאימה לבירור במסגרת של סכסוך יחיד, בו ניתן יהיה להתייחס כדבעי לכל העובדות הרלבנטיות.

משכך - הבקשה נמחקת, כמבוקש. טוב עשתה צים, נוכח מהות המחלוקת שהתבררה כשאלה מקדמית, שלא חזרה בסיכומיה על הבקשה לחייב את האיגוד בהוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תביעה לתשלום שכר מינימום

  2. התפטרות בגלל שכר מינימום

  3. הרעיון מאחורי חוק שכר המינימום

  4. שכר המינימום לעובדים בשיטת העמלות

  5. תשלום שכר נמוך משכר המינימום

  6. תביעה של סייעת שעובדת בשכר מינימום

  7. שכר מינימום לצוערים המשרתים בכלי שיט

  8. תשלום לעובדים זרים מתחת לשכר מינימום

  9. השלמה לשכר מינימום לעובד במכירות באחוזים

  10. טענת אין להשיב לאשמה בעבירות שכר מינימום

  11. עבודה במשרה מלאה משכורת פחות משכר מינימום

  12. פיטורים בגלל דרישת העובד לקבל שכר מינימום ?

  13. קיזוז הבטחת הכנסה מחצית משיעור שכר המינימום

  14. הארכת מועד להגשת בקשה להישפט בעבירת שכר מינימום

  15. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון