הרשעה בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ובצוותא

הורשעו על פי הודאתם בעבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ובצוותא חדא, תקיפה בצוותא חדא תוך גרימת חבלות של ממש, התנגדות למעצר חוקי והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בגזר הדין הוטל על המערער עונש מאסר בעבודות שירות של שלושה חודשים, מאסר על תנאי של שלושה חודשים, צו מבחן ל- 12 חודשים וביהמ"ש הורה לו לחתום על התחייבות כספית. אשר למערערת, דינה נגזר לשישה חודשי מאסר בעבודות שירות, למאסרים על תנאי, וצו מבחן של 12 חודשים ולתשלום סכום פיצוי מצטבר של 8,000 ₪ לשלושה מקורבנות התקיפה שבה הורשעו שניהם. בפנינו ערעורם על גזר הדין. עו"ד אבישור, ב"כ המערערים, משיג על שלושה מרכיבי גזר הדין. ראשית, על כך שבימ"ש השלום לא ניכה מתקופת המאסר בעבודות שירות שהשית על המערערים את הימים בהם היו במעצר, דהיינו 16 ימים. שנית, משיג הוא על הטלת צו המבחן על שני המערערים, זאת שעה ששניהם לא נתנו הסכמתם לצו המבחן, זאת שעה ששניהם במועד גזר הדין היו כבר בתקופת פיקוח מעצרים ממושכת וזאת שעה שבתסקיר הוצע עניין צו המבחן כתלוי עונש של עבודות שירות למען הציבור ולא עונש מאסר. רכיב הערעור השלישי, בהודעת הערעור, התייחס לפיצויים בהם חויבה המערערת, אולם בדיון היום ולאחר שנשמעו שתיים מהמתלוננות השוטרות שלזכותן נפסק הפיצוי, חזרו בהם מהערעורים מרכיב זה שבערעור. אפתח בעניין אי ניכוי ימי המעצר. אכן, בנוהג שבעולם כי שעה שבית משפט מטיל עונש מאסר בפועל ינוכו מתקופת המאסר ימים שריצה הנאשם במעצר, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. נוהג זה איננו כה חד משמעי שעה שבית המשפט בוחר להטיל עונש של מאסר בעבודות שירות. זאת בראש ובראשונה מהטעם שמהותם של עבודות שירות בפועל שונה שוני רב ביותר מעונש מאסר המרוצה מאחורי סורג ובריח ועל כן ההיקש המתבקש בין ימים שריצה נאשם במעצר לבין התקופה שעליו להמשיך ולרצות במאסר, איננו תקף, לפחות לא באותה המידה, ביחס למי שעונשו נגזר לעבודות שירות. אכן, גם עונש מאסר בעבודות שירות עונש מאסר הוא, ברמה המושגית והעקרונית, אולם ברור לכל כי המדובר בשני עונשים שמהותם בפועל שונה עד למאוד זה מזה. בנסיבות העניין דנן, הורשעו שני המערערים על פי הודאתם ברצף מתגלגל של התנהגות אלימה ביותר שכללה תקיפה ברוטלית של מאבטחים, של שוטרים ושכל מי שהעז להיקרות לדרכם שעה שנתבקשו לצאת ממלון באילת שאת גבולו השיגו מבלי שהורשו לכך. הפליאה בעוצמת האלימות המערערת שתקפה באכזריות שוטרות וחבלה בהם וגרמה להם נזקים, הכל כמפורט בפרק העובדות שבכתב האישום שבו הורשעו, על פי הודאתם, שני המערערים. לטעמי, בית משפט השלום שקל לזכות המערערים כל שיקול אפשרי לקולא והקל בדינם בצורה משמעותית. אכן, טוב היה אילו ציין בית משפט השלום בגזר הדין במילים מפורשות כי ימי המעצר לא יבואו בחשבון בתקופת המעצר בעבודות שירות, אולם, לא מצאתי הצדקה בנסיבות הדברים, בחומרה ובאכזריות של המעשים ובשקלול רכיבי הענישה כולם, בכל אלה לא מצאתי מקום שיצדיק התערבות ערעורית שמשמעותה הקלה נוספת מגזר הדין הכה מתחשב במערערים והכה מקל עימם. אשר על כן, אציע לחבריי לדחות רכיב זה שבערעור. אשר לצו המבחן, לא מצאנו מקום לכפות תקופת מבחן, הדורשת מעצם טיבה נכונות ורצון לשיתוף פעולה מצד נאשם עם שירות המבחן. סברנו, כי טוב היו עושים המערערים אילו ניצלו את ההזדמנות לשתף פעולה עם שירות המבחן וזאת מתוך הזדמנות לשיפור התנהלותם. אולם, משלא ניתנה הסכמת המערערים לצו המבחן, משעומדים הם בסירובם לתת הסכמה שכזו גם עתה, ומשמצאנו כי שניהם היו בפיקוח מעצרים של שירות המבחן חודשים ארוכים אציע לחבריי לקבל, בהסכמת המדינה, רכיב זה שבערעור ולבטל את תקופת המבחן. סוף דבר, מהטעמים שפורטו לעיל, אציע לחבריי כי נקבל את הערעור אך ורק לעניין רכיב ביטול צו המבחן שהוטל בגזר הדין קמא ואילו כל יתר רכיבי גזר הדין יישארו במלוא תוקפם. י. אלון - נשיא, אב"ד אני מסכים. השופט מ. לוי אני מסכימה. השופטת נ. נצר אשר על כן, הוחלט פה אחד בהתאם לאמור בפסק דינו של הנשיא י. אלון. משטרהמשפט פליליאלימותהרשעהתקיפת שוטרתקיפהשוטר