בקשה על פי סעיף 29(א) לחוק הבוררות לחיוב בהפקדת ערובה

בקשה על פי סעיף 29(א) לחוק הבוררות לחיוב בהפקדת ערובה להבטחת קיום פסק הבוררות מיום 1.8.2013, כתנאי לדיון בבקשה שהוגשה על ידם לביטול פסק הבוררות.

הצדדים ורקע עובדתי
2. המבקשים הינם הבעלים של נכס מקרקעין הכולל 3 בניינים ובהם 35 יחידות דיור, ברח' דרך בית לחם 70 בירושלים (להלן: "הנכס"). המבקשים התקשרו עם חברה בשם גלובל ויקישיין קלאב בע"מ שבהמשך שינתה את שמה לתמר ריזורטס ורזידנסז בע"מ (להלן: "החברה"),ובעל השליטה בה, דני רובינשטיין (להלן: "המשיב",וביחד יקראו: "המשיבים"), בזכרון דברים שנחתם ביום 31.10.2010 (להלן: "זכה"ד"). בזכה"ד נקבע, בין היתר, כי המבקשים יעמידו לרשות החברה את הנכס לתקופה של 30 שנה לצורך ניהולו כבית מלון והחברה תורשה לשווק את זכות השימוש ביחידות שבנכס כיחידות נופש על בסיס "time share" וכן להשכיר את היחידות בשכירות חופשית או לשימוש מלונאי.

3. בין הצדדים התגלעו סכסוכים. תביעותיהם ההדדיות של הצדדים נדונו בהליך בוררות שהתנהל בפני השופט בדימוס פרופ' דן ביין (להלן: "הבורר").

4. במסגרת הבוררות, עתרו המבקשים להצהיר על בטלות זכה"ד עקב ביטולו, כאמור בהודעתם למשיבים מיום 20.2.2013. כן עתרו לפינוי המשיבים מהנכס והחזרת החזקה בו לידיהם וכן למתן חשבונות בגין הכנסות ורווחים מהשימוש בנכס ולפיצויים על עגמת נפש, פגיעה במוניטין ונזקים לנכס בסכום כולל של 79,194,868 ₪.

5. מנגד, המשיבים עתרו להצהיר על המשך תוקפו של זכה"ד. המשיבים טענו בתביעה שכנגד כי המבקשים הם שהפרו את זכה"ד בין היתר משום שלא העמידו בטוחות לרוכשי יחידות הנופש, כמתחייב מהוראות סעיף 14 לזכה"ד. המשיבים הגישו תביעה לפיצויים והשבה בסך של 38,666,938 ₪.

6. בפסק בוררות שניתן ביום 1.8.2013, קבע הבורר כי המשיבים הפרו את זכה"ד וכי קמה למבקשים זכות לבטלו. בחלק האופרטיבי של פסק הבוררות נקבע כי המשיבים יפנו את הנכס תוך 15 ימים ויחזירוהו למבקשים במצבו הנוכחי, תוך השארת האביזרים והריהוט הקבוע שהותקנו בנכס. כן חייב הבורר את המשיבים לשלם למבקשים את "התמורה המינימלית" כמפורט בסעיף 53 לפסק הבוררות והפרשי ריבית בקיזוז סכומים מסויימים, כמפורט בסעיפים 3-4 לחלק האופרטיבי שבסיפת פסק הבוררות.

7. לשיטת המבקשים חיובי פסק הבוררות (לאחר תיקון טעות חישוב בהחלטת הבורר מיום 16.9.2014), מסתכמים בכ-4.5 מיליון ₪. לשיטת המשיב, חיובי פסק הבוררות עומדים על סך של 3,289,478 ₪.

8. ביום 18.8.2013, המבקשים הגישו בקשה לאישור פסק הבוררות (הפ"ב 28741-08-13).
בד בבד עם הגשת הבקשה לאישור פסק הבוררות, הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על החברה או מי מטעמה להוציא מטלטלין וציוד מהנכס. ביום 18.8.2013, ניתן צו ארעי האוסר על החברה או מי מטעמה להוציא רכוש המצוי בנכס, עד להחלטה אחרת. בדיון במעמד הצדדים מיום 26.8.2013, בפני כב' השופטת נד"ב, הוסכם לפתור את המחלוקת בסוגיה איזה רכוש על המשיבים להשאיר בנכס, כאמור בסעיף 1 לחלק האופרטיבי של פסק הבוררות, באמצעות פניה לבורר.

9. בהחלטתו מיום 16.9.2013, הבהיר הבורר כי כוונתו היתה לריהוט והאביזרים המחוברים לנכס חיבור של קבע להבדיל מריהוט או אביזרים שהם בבחינת מטלטלים שאינם "מותקנים" בנכס אלא לכל היותר "מושמים" בו.

10. לאחר החלטת הבורר מיום 16.9.2013, הכוללת גם התייחסות לבקשה לתיקון טעות חישוב שלטענת המבקשים נפלה בפסק הבוררות, הוגשה על ידי המבקשים בקשה לתיקון הבקשה לאישור פסק הבוררות. בהחלטתי מיום 17.9.2013 נעתרתי לבקשה לתיקון הבקשה לאישור פסק הבוררות.

11. ביום 15.10.2013, הוגשה על ידי המשיבים בקשה לביטול פסק הבוררות (הפ"ב 34063-10-13).

12. ביום 16.10.2013, הגישו עובדי החברה בקשה לפירוק החברה (פר"ק 36481-10-13). ביום 17.10.2013, מינה כב' השופט שילה, ס. הנשיאה, את עו"ד ליזה חדש, כמפרקת זמנית של החברה.

13. ביום 8.12.2013 ניתן צו פירוק קבוע נגד החברה ועו"ד חדש מונתה כמנהלת מיוחדת של החברה שבפירוק (להלן: "החברה שבפירוק").

14. על פי הסכמה שהושגה בין המפרקת הזמנית שפעלה לתפיסת הציוד והרכוש של החברה שבפירוק לבין המבקשים, הציוד והמטלטלין שנתפסו בנכס, נמכרו למבקשים תמורת סך של 250,000 ₪ בצירוף מע"מ. הסכמה זו אושרה על ידי בית המשפט של פירוק וניתן לה תוקף של החלטה (פרוטוקול הדיון מיום 8.12.2013).

טענות המבקשים
15. המבקשים עותרים לחייב המשיבים בהפקדת ערובה לקיום פסק הבוררות כתנאי לדיון בבקשה לביטולו. לטענת המבקשים, סיכויי הבקשה לביטול פסק הבוררות נמוכים והעובדה שבקשת הפירוק שהוגשה נגד החברה התקבלה, מלמדת על מצבה החמור של החברה אשר הגיעה לכדי חדלות פירעון ומעלה ספקות באשר ליכולתו ונכונותו של המשיב לפרוע את חיובי פסק הבוררות.



טענות המשיב
16. המשיב ציין בפתח תגובתו כי לחברה מונתה מפרקת זמנית ועל כן התגובה מוגשת מטעמו בלבד וזאת עד לקבלת אישורו של בית המשפט של הפירוק לכך שהמשיב ייצג גם את החברה בהליך זה בהתאם ל"בקשה אשר תוגש בתיק הפירוק בימים הקרובים".

17. המשיב טוען כי המבקשים הסתירו בכוונת מכוון מעיני בית המשפט את העובדה לפיה הם מחזיקים בכל הציוד והרכוש שנשאר בנכס (להלן: "המטלטלין"), ששווים נעמד בסך של למעלה ממיליון ₪, כך שיש בידם ערובה להבטחת קיומו של פסק הבוררות. המשיב הוסיף וציין כי הופתע לגלות שבדרך של "מחטף", ותוך הסתרת עובדות מהותיות הצליחו המבקשים להגיע להסכמה עם המפרקת הזמנית לרכישת המטלטלין במחיר נמוך בעשרות מונים משווים האמיתי, הסכמה שקיבלה תוקף של החלטה ביום 8.12.2013. המשיב ציין כי לאחר שהבהיר למפרקת הזמנית כי המבקשים ביצעו "מחטף" ומסרו עובדות שקריות הן בקשר לשווי המטלטלין והן בקשר לתכולת הציוד, בכוונתו לפנות, בתיאום מלא עם המפרקת הזמנית, לבית המשפט של הפירוק לביטול ההחלטה. המשיב טוען כי בנסיבות אלה על בית המשפט לקבוע שהמבקשים מחזיקים בידם, כערובה להבטחת פסק הבוררות, ציוד בשווי של למעלה ממיליון ₪, עושים בו שימוש ומפיקים ממנו רווח ובכך יש להוות ערובה מספקת לקיומו של פסק הבוררות.

18. המשיב מוסיף וטוען כי סיכויי הבקשה לביטול פסק הבוררות גבוהים במיוחד ומאזן הנוחות נוטה לטובתו וכי המבקשים לא הוכיחו את יסוד ההכבדה. בנוסף טוען המשיב כי החיוב בהפקדת ערובה מהווה מחסום דיוני שעלול למנוע ממנו את יומו בבית המשפט וכי ככל שיקבע שעליו להפקיד ערובה, הרי שזאת צריכה להיות מידתית וסבירה, על מנת שלא לנעול בפניו את שערי בית המשפט.

תגובת המנהלת המיוחדת
19. נוכח האמור בתגובת המשיב, ביקשתי את תגובת המנהלת המיוחדת של החברה שבפירוק, עו"ד ליזה חדש (להלן: "המנהלת המיוחדת").

20. המנהלת המיוחדת ציינה בתגובתה כי משניתן צו פירוק קבוע לחברה שבפירוק, ובהתאם לסעיף 267 לפקודת החברות [נוסח משולב] תשמ"ג - 1983 (להלן: "פקודת החברות"), יש לעכב את ההליכים בכל הנוגע לחברה שבפירוק.

21. המנהלת המיוחדת הוסיפה והבהירה כי לא הוגשה כל בקשה לבית המשפט של הפירוק, לצורך המשך ניהול ההליכים בבקשה לביטול פסק הבוררות מטעם החברה שבפירוק. המנהלת המיוחדת הוסיפה וציינה כי אינה רואה כל תכלית בהמשך ההליכים בבקשה לביטול פסק הבוררות בשם החברה שבפירוק, וממילא בהעדר בקשה בעניין זה אף לא ניתן אישורו של בית המשפט של הפירוק להמשך ההליכים.

22. אשר לטענות המשיב בכל הנוגע למכירת המטלטלין - המנהלת המיוחדת ציינה כי לאחר מינויה כמפרקת זמנית, פעלה לתפיסת כל נכסי החברה שבפירוק. שווים של המטלטלין שנתפסו הוערך על ידי שמאי שמונה מטעמה, בסך של כ - 360,000 ₪. בהתאם להערכה זו, ניהלה המפרקת המיוחדת מו"מ עם ב"כ המבקשים שבסיומו הוסכם כי המבקשים ירכשו את המטלטלין של החברה שבפירוק, תמורת סך של 250,000 ₪, בתוספת מע"מ. הסכמה זו אושרה על ידי בית המשפט של הפירוק וניתן לה תוקף של החלטה.

23. המנהלת המיוחדת ציינה כי המשיב פנה אליה וטען באוזניה כי ככל הידוע לו מצויים בנכס מטלטלין בשווי גבוה באופן משמעותי והיא הבהירה לו כי ככל שיוצגו בפניה ראיות טובות לכך שהמבקשים הבריחו ציוד ומטלטלין השייכים לחברה שבפירוק, לא תהסס לפנות לבית המשפט של הפירוק בבקשה מתאימה. בנוסף הבהירה המנהלת המיוחדת למשיב כי ככל שהוא סבור שניתן לקבל הצעה גבוהה יותר שיזדרז ויגיש הצעה כזו או יציג בפניה הצעה של צד ג' לרכישת המטלטלין במחיר גבוה מזה שניתן על מנת שתפנה לבית המשפט של הפירוק בבקשה מתאימה. דא עקא, שעד כה לא הוצגו בפני המנהלת המיוחדת ראיות כאלה.
לפיכך ציינה המנהלת המיוחדת כי המטלטלין של החברה שבפירוק, לא נמכרו בדרך של "מחטף", כטענת המשיב וכי המפרקת הזמנית לא הגישה בקשה לביטול מכירתם.

דיון
24. נוכח הודעת המנהלת המיוחדת כי לא הוגשה בקשה לבית משפט של הפירוק, לאישור המשך ההליכים בבקשה לביטול פסק הבוררות מטעם החברה שבפירוק, ומכח סעיף 267 לפקודת החברות אני מורה על עיכוב ההליכים בתובענות שבכותרת בכל הנוגע לחברה שבפירוק.

25. בנסיבות אלה, יש לראות בבקשה לביטול פסק הבוררות, כבקשה שהוגשה על ידי המשיב בלבד.

הבקשה להפקדת ערובה לקיום פסק הבוררת
26. סעיף 29(א) לחוק הבוררות קובע: "משהוגשה בקשה לאישור פסק בוררות או לביטולו, רשאי בית המשפט להורות על עיקול נכסי בעל הדין שנגדו ניתן הפסק, עיכוב יציאתו מן הארץ או מתן ערובה למילוי פסק הבוררות. הבקשה יכול שתהיה בעל-פה, ורשאי בית המשפט לפטור את המבקש ממתן ערובה".

27. ברע"א 7592/08 פי.די.די. יהלומים בע"מ נ' I.DO Diamonds inc. (6.10.2008) (להלן: "פרשת פי.די.די."), נפסק מפי כב' השופט דנציגר כי סעיף 29(א) לחוק הבוררות, מסדיר את סמכותו של בית המשפט ליתן צווים זמניים במסגרת הליך של בקשה לאישור או ביטול פסק בוררות והינו הבסיס לחיובו של בעל דין המבקש לבטל פסק בוררות, להפקיד ערובה לביצועו של פסק הבוררות, כתנאי לדיון בבקשה לביטול פסק הבוררות. ברע"א 9680/07 מגדל הזוהר לבנין בע"מ נ' גוב גיא בע"מ (לא פורסם, 23.12.09) (להלן: "פרשת מגדל הזוהר"), נפסק מפי כב' השופטת פרוקצ'יה כי "פרשנות תכליתית הגיונית ומשתמעת מאליה, ביחס לסמכותו של בית המשפט להורות על מתן ערובה למילוי פסק הבוררות, מביאה למסקנה כי סמכותו זו כוללת, מכללא ומעצם טיבה, את הכוח לעכב את הדיון בתובענה כל עוד לא מקויימת החלטת בית המשפט בעניין הפקדת הערבות".

28. בקשה לחיוב בהפקדת ערובה לקיום פסק בוררות, מכח סעיף 29(א) לחוק הבוררות, נבחנת על פי סיכויי הבקשה לביטולו של פסק הבוררות בהתחשב בגישה המצמצמת והדווקנית הנוהגת בפסיקה בכל הנוגע להתערבות בית המשפט בפסקי בוררות ועל פי מאזן הנוחות. כדברי כב' השופטת ארבל, ברע"א 4758/05 אוביץ נ' נאות א.פ. נכסי מקרקעין בע"מ (11.10.2005): "התערבות בית המשפט בפסק בוררות היא מצומצמת ביותר, ומתוחמת הן על-ידי חוק הבוררות שקובע בסעיף 24 רשימה סגורה של עשר עילות אפשריות לביטול הפסק, והן על-ידי ההלכה הפסוקה...לפיכך מלכתחילה עומד מאזן השיקולים לטובתו של מבקש הסעד הזמני. על הצד שמבקש את ביטול הפסק יהיה מוטל להראות כי סיכויי הצלחתו לביטול הפסק גבוהים למרות הגישה המצמצמת במתן סעד מסוג זה. לחילופין יהיה עליו לעמוד בנטל כבד להראות כי מאזן הנוחות נוטה לצידו באופן משמעותי, שהרי ככל שמאזן הנוחות נוטה לכיוון מבקש ביטול הפסק פוחת המשקל הנדרש להוכחת סיכויי ההצלחה בבקשה..."

29. אשר למאזן הנוחות, נפסק בפרשת פי.די.די הנ"ל: "...מקובלת עלי טענתם של המבקשים לפיה בנסיבות העניין, כאשר הם אוחזים בידיהם פסק בוררות לטובתם, מאזן השיקולים עומד לטובתם מלכתחילה ועל המשיבים מוטל הנטל להוכיח את סיכויי הצלחתם לבטל את פסק הבוררות". כן ראו לעניין זה, רע"א 5603/10 זורמל בע"מ נ' ניקורית בני ברק בע"מ (לא פורסם, 14.10.10) (להלן: "פרשת זורמל").

סיכויי הבקשה לביטול פסק הבוררות
30. כאמור, הנטל להוכיח את סיכויי ההצלחה בבקשה לביטול פסק הבוררות, מוטל על המשיב, כמי שעותר לביטולו של פסק הבוררות.

31. המשיב טוען כי יש לבטל את פסק הבוררות מכוח עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(4) לחוק הבוררות שכן לא ניתנה למשיבים הזדמנות נאותה להביא ראיות ולטעון טענותיהם. המשיב טוען כי טענות המבקשים ביחס לנזקים בשל אי תשלום "התמורה המינימלית" שנקבעה בזכה"ד, היו שקריות שכן המבקשים הודו ש"התמורה המינימלית", לא הייתה צריכה לסלק את תשלומי המשכנתא שהחוב בגינה עמד על כ-13 מיליון ₪, בעוד שתשלום "התמורה המינימלית" עמד על סך של 2.5 מיליון ₪ בלבד. בהקשר זה מוסיף המשיב וטוען כי הבורר דחה את בקשת המשיבים לזמן לעדות את נציג בנק לאומי למשכנתאות (להלן:"הבנק") ואת מנהלת מחלקת אשראים מיוחדים בבנק, החתומים על הסדר החוב עם המבקשים. לטענתו, בדחיית הבקשה לזמן לעדות את נציגי הבנק, מנע הבורר מהמשיבים להוכיח את טענתם כי המבקשים ניהלו מו"מ שלא בתום לב, חתמו על זכה"ד בידיעה שהוא סותר את התחייבויותיהם מול הבנק, ביצעו "עסקאות נוגדות" והפרו את זכה"ד.

32. המשיב מוסיף וטוען כי יש לבטל את פסק הבוררות מכוח עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(5) לחוק הבוררות שכן הבורר לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעתו בכך שהתעלם מטענות המשיבים כי המבקשים הם שהפרו את זכה"ד בכך שעשו "עסקאות נוגדות" והתקשרו עם הבנקים בהסכמים הנוגדים את זכויות המבקשים ומישכנו את הנכס לבנק לשם הבטחת עסקיהם האחרים והבטחת כלל התחייבויותיהם כלפי הבנק תוך הפרה של זכה"ד.

33. עוד טוען המשיב כי יש לבטל את פסק הבוררות מכוח סעיף 24(7) לחוק הבוררות שכן הבורר לא פסק בהתאם להוראות הדין המהותי, כפי שהיה מחויב לעשות מכח הסכם הבוררות. לטענתו, בקביעת הסעדים האופרטיביים, הבורר לא נתן משקל לקביעתו בדבר אשמם התורם של המבקשים להפרת זכה"ד ועל כן פסיקתו מנוגדת לדין המהותי ולדוקטרינת האשם התורם בדיני חוזים.

34. כן נטען בהקשר של פסיקה בניגוד לדין המהותי כי המשיב חתם על זכה"ד כערב לקיום התחייבויותיה של החברה אלא שהבורר חייב את המשיב, כחייב עיקרי בלא שנושא ערבותו נידון בפסק הבוררות.

35. בשלב זה ומבלי לקבוע מסמרות, איני סבורה כי עלה בידי המשיב להצביע על סיכויי הצלחה גבוהים בבקשה לביטול פסק הבוררות בהתחשב במשוכה הגבוהה שעליו לעבור על מנת להיכנס בגדרן של עילות הביטול הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות, שעל פי ההלכה הפסוקה יש לפרשן בצמצום רב.

36. אשר לטענה בדבר דחיית בקשתם של המשיבים לזמן כעדים את נציגי הבנק של המבקשים, מה שלטענת המשיב מקים לו עילת ביטול על פי סעיף 24(4) לחוק הבוררות - הבורר דן בהרחבה רבה בטענת המשיבים כי המבקשים הם שהפרו את זכה"ד בכך שלא העמידו בטוחות לרוכשי יחידות הנופש כפי שלטענת המשיבים, שנדחתה על ידי הבורר, מתחייב מהוראות סעיף 14 לזכה"ד. סוגיית הבטוחה הקניינית מהווה סוגייה מרכזית שנדונה והוכרעה בפסק הבוררות.
בהחלטתו מיום 2.12.2012 ציין הבורר כי לא מצא בתצהירים, המהווים ככתבי טענות, טענה לפיה המבקשים "העלו מצגים כוזבים בפני הבנקים ובפני המבקשים (המשיבים בענייננו - ב.ט.) ומהי המשמעות של טענות אלה לעניין חבויותיהם של הצדדים לפי זכה"ד, ובאופן כללי מה היא העילה העומדת למבקשים והסעד הנובע ממנה אם יוכיחו המבקשים את הטענות האמורות". לפיכך נדחתה הבקשה לזימון העדים מטעם הבנק.
37. בעקבות החלטה זו, הגישו המשיבים בקשה לתיקון כתבי טענותיהם. בהחלטתו מיום 13.12.2012, נעתר הבורר לבקשה לתיקון כתבי הטענות באופן חלקי ביחס לסוגיות הנוגעות להתחייבויות למתן בטוחות והפרת זכה"ד ודחה את הבקשה בכל הנוגע לטענות כי המבקשים הסתירו מידע מהבנקים בקובעו: "...אינני סבור שיש חשיבות לטענה כי המשיבים הסתירו מידע מהבנקים או רימו את הבנקים. עניין זה אינו נוגע ליחסי הצדדים שבפני. ולפיכך אני לא מרשה את התיקון עד כמה שהוא נוגע לסעיפים 165(א)א ו- 165(א)ד לנוסח המתוקן של התצהיר שצורף לבקשה". בהתאם להחלטתו זו, הבורר דחה בקשה נוספת לזמן את נציגי הבנקים לעדות וקבע בהחלטתו מיום 20.12.2012: "אינני רואה מקום להיעתר לבקשה להזמנת העדים של הבנק שכבר נדחתה בהחלטתי מיום 2.12.2012. אינני סבור שמהתיקון בתצהיר רובינשטיין מתחייבת הזמנתם של עדים אלה שכן פרשת יחסיהם של המשיבים עם הבנקים אינם רלבנטיים. טענותיהם של המבקשים (גם לאחר התיקון בתצהירו של רובינשטיין) ניתנות לכאורה להוכחה באמצעות המסמכים שציוותי כבר על גילויים. על כל פנים "הערך המוסף" של חקירת העדים מטעם הבנק לשאלות המחלוקת מתגמד לכאורה מול הנזקים למשיבים בכל הנוגע ליחסיהם עם הבנק, לפרטיותם ולסודותיהם העסקיים...".

38. החלטותיו של הבורר הינן החלטות מנומקות, במסגרת שיקול דעתו בניהול הליכי הבוררות.

39. לגופם של דברים, בפסק הבוררות הבורר הגיע למסקנה כי "הסכסוך נושא הליך זה נולד מאחר ושני הצדדים מיהרו להיכנס להתקשרות מחייבת בנושא עסקי מורכב וזאת מבלי לבדוק מראש עד הסוף היבטים חשובים...בזכה"ד הושארו סעיפים לא ברורים ובעיקר לא הוגדרה מהות הנאמנות להבטחת רוכשי יחידות הנופש עליה מדובר בסעיף 14 לזכה"ד..." (ראה סעיפים 1 ו-4 לפרק י"ב בפסק הבוררות).
הבורר דן בהרחבה בטענות המשיבים בסוגיית הבטוחות וקבע: "סעיף 14 לזכה"ד נועד לדיון בסוגיה זו. אלא שלמקרא אותו סעיף כפשוטו לא נזכרים בו בטוחות כלשהן. כל מה שנאמר בסעיף 14 הנ"ל הוא שעו"ד יגאל כהן "ימונה כנאמן שיחזיק את יחידות הנופש בנאמנות עבור רוכשי היחידות כקבוע בחוק הנאמנות ובהתאם להוראות הדין הרלבנטיות" ייאמר מיד שהוראות הדין הרלבנטיות לא כוללות כל חיוב בהמצאת בטוחות כחלק אינטגרלי מקיומה של נאמנות..." (סעיף 16 לפרק י"ב בפסק הבוררות). הבורר דן בטענות המשיבים בדבר חובתם של המבקשים ליתן בידי הנאמן כלים למילוי תפקידו וקבע: "שקונסטרוקציות משפטיות אלה הגם שהם שבו לרגעים את ליבי אינן יכולות להתקיים בנסיבות מקרה זה..." (סעיף 17 לפרק י"ב בפסק הבוררות).
הבורר הוסיף וציין כי נושא דרישת הבטוחות בצורת משכנתא או החרגת מספר יחידות מהמשכנתא הרשומה לטובת הבנק, הועלה באופן מפורש על ידי עו"ד זהבי שייצג את המשיבים ונדחה בצורה חד משמעית ונחרצת על ידי המבקשים ובאי כוחם, מה שהוביל להתפטרות עו"ד זהבי שלא רצה ליטול אחריות לנוסח חוזה למכירת יחידות נופש שבו לא ניתנות בטוחות לרוכשי היחידות. הבורר הוסיף וקבע כי בא כוחם של המשיבים היה מודע למצב דברים זה אולם נוכח חשש שעמידה על דרישה זו תביא לפיצוץ העסקה נמנעו המשיבים מלהעלות דרישה זו במפורש וכתנאי לחתימת זכה"ד "ובחרו להסתפק בסעיף "החלבי" של הנאמנות כפי שהוא מופיע בזכה"ד, תוך תקווה שבשלב המו"מ לכריתתו של הסכם מפורט יוכלו להגיע לעמק השווה בנושא הבטוחות...". אלא שבסופו של דבר, לא נחתם הסכם מפורט וכל שנותר בידי הצדדים הוא זכה"ד אשר הבורר ציין בפתח הדברים שאינו בגדר מסמך שלם הנותן מענה לכל הסוגיות הנדרשות לצורך העסקה בה התקשרו הצדדים. בנושא הבטוחות הוסיף הבורר וקבע: "לבטוחה קניינית יש משמעויות מרחיקות לכת הן לגבי הצדדים והן לגבי כולי עלמא, מה גם שבמקרה הנכון (כך במקור. צ"ל: "הנדון" - ב.ט ) התובעים היו כפופים למשכנתא מול בל"ל להבטחת סכומי כסף גדולים שהם חייבים לבנק. אני מבין אמנם את רצונם של הנתבעים מאז שהחליפו את הייצוג מעו"ד זהבי לעו"ד יגאל כהן "למרוח" ולטשטש את נושא הבטוחות שהיה לצנימים בעיני התובעים, כדי להבטיח בשלב ראשון את עצם ההתקשרות שהייתה חשובה להם בתקווה להסביר בהמשך את נושא הבטוחות במסגרת מו"מ (רגוע יותר שכן העסקה כבר מובטחת). אך אינני יכול להושיע אותם כאשר בסופו של דבר לא נכרת הסכם מפורט והנושא נשאר מעורפל. לשון אחרת, אין לפנינו מקרה שבו מתוך חיפזון או שיכחה, או העדר צפייה מראש של התפתחות עתידית מפתיעה לא הוסדר נושא הבטוחות. אלא נושא הבטוחות עמד לדין בצורה ברורה ולא הוסדר עקב התנגדות חד משמעית של התובעים" (סעיף 19 לפרק י"ב לפסק הבוררות).
קביעותיו ומסקנותיו של הבורר מבוססת על ניתוח הראיות והעדויות שהובאו בפניו ודיון וניתוח משפטי בטענות הצדדים. נוכח המסקנה אליה הגיע הבורר כי המבקשים לא התחייבו במסגרת זכה"ד, להעמיד בטוחות, לא ניתן על פני הדברים לומר כי החלטתו שלא להתיר את זימון נציגי הבנק לעדות מהטעם שעדותם אינה רלבנטית להכרעה בסוגיית היחסים בין הצדדים, מקימה עילת ביטול על פי סעיף 24 (4) לחוק הבורות, בשל מניעת אפשרות להביא ראיות ולטעון טענות. הראיות והטענות שצד מבקש להביא בפני הבורר, צריך שתהיינה רלבנטיות להכרעה בשאלות השנויות במחלוקת, מה גם שהבורר ציין בהחלטתו מיום 20.12.2012 כי טענות המבקשים, שכאמור נדונו בפסק הבוררות, ניתנות לכאורה להוכחה באמצעות המסמכים שהבורר הורה, לבקשת המשיבים, על גילויים.

40. כן איני סבורה שעלה בידי המשיב להצביע על סיכויים גבוהים להתקיימות עילות הביטול הקבועה בסעיף 24(5) לחוק הבוררות, בשל אי הכרעה באחד העניינים שהועברו להכרעתו. טענותיו של המשיב בעניין זה מתמקדות אף הן בסוגיית הבטוחות. כאמור סוגיה זו נדונה בהרחבה והוכרעה בפסק הבוררות. הבורר הגיע למסקנה שהחובה לשלם את התמורה המינימלית על פי זכה"ד היא חובה המותנית אך ורק במסירת הנכס במצב פיזי ומשפטי המאפשר הפעלתו לצורך מטרות ההסכם וכי הזכה"ד אינו מתנה, במפורש או מכללא את תשלום התמורה המינימלית בהצלחת השיווק של יחידות הנופש. הבורר לא קיבל את פרשנותם של המשיבים לסעיף 14 לזכה"ד וקבע כי אין בו התחייבות של המבקשים להעמדת בטוחות. הבורר הוסיף וקבע כי "גם נלך לשיטת הנתבעים לפיה בעצם קביעת הסדר הנאמנות כלולה התחייבות להמצאת בטוחות (שיטה שכאמור אינה מקובלת עלי) היה מקום שהנתבעים יפעלו לביטול זכה"ד בשל הפרתו היסודית על ידי התובעים והגשת תביעה כספית על נזקים שנגרמו להם אך אין הם יכולים להמשיך ולהחזיק את הנכס בידיהם וביחד עם זאת לא לשלם את התמורה המינימלית המוסכמת כאשר תשלום זה לא הותנה בכל תנאי". (סעיף 21 לפרק י"ב בפסק הבוררות").

41. מדובר בפסק בוררות ארוך ומפורט המחזיק 73 עמודים. הבורר פירט בהרחבה את טענות המשיבים ודן בטענותיהם העיקריות, ככל שהן נמצאו רלבנטיות להכרעה בפלוגתאות השנויות במחלוקת. על פניו נראה כי פסק הבוררות הארוך והמפורט, עומד בחובת ההנמקה המוטלת על בורר וכי הבורר הכריע בכל המחלוקות הדורשות הכרעה. בהקשר זה יוזכר כי הלכה היא שהבורר אינו חייב להתייחס באופן מפורט לכל טענה וטענה ורשאי הוא לתת דעתו על הטענות העיקריות הצריכות לדעתו להכרעה, ראה לעניין זה רע"א 1021/04 קופראטיב מפיצי תוצרת החלב של תנובה חיפה בע"מ נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ (26.10.2004) ורע"א 2470/02 חסיד נ' רחמים (15.5.2002).

42. אשר לטענה כי הבורר לא פסק על פי הדין המהותי באופן המקים עילת ביטול על פי סעיף 24(7) לחוק הבוררות - הלכה היא כי טענה לטעות בפירוש הדין או ביישומו (ואיני אומרת כי אכן נפלה טעות כזו), אינה מהווה עילה לביטול פסק בוררות. ביקורתו של בית המשפט על פי עילת ביטול זו אינה בגדר ביקורת ערעורית. עילת ביטול זו מתמקדת במקרים של התעלמות מהדין המהותי מקום שהוסכם כי הבורר יפסוק על פיו. יחד עם זאת, טעות ביישום הדין המהותי, אינה מהווה עילת ביטול ובית המשפט לא ישים שיקול דעתו במקום שיקול דעת הבורר, ראה לעניין זה, רע"א 470/08 כרמל התפלה בע"מ נ' מדינת ישראל (4.3.2010).

43. טענות המשיב כי חיובו בפסק הבוררות כחייב עיקרי ולא כערב, נעשתה בניגוד לדין המהותי נטענו כטענות בעלמא. המשיב לא הצביע על טענות שטען במסגרת הבוררות כנגד ערבותו ואשר לא נדונו או לא הוכרעו על ידי הבורר. מעבר לצורך יצוין כי הן במסגרת הבקשה לביטול פסק הבוררות והן בתשובתו לבקשה דנן, נטענו טענות בשמם של המשיבים בצוותא חדא, ללא אבחנה ביניהם ודי להפנות לרקע העובדתי המתואר בבקשה לביטול פסק הבוררות : "בין המבקשים ובין המשיבים נחתם ביום 31.10.10 זכה"ד, בו סוכם כי המשיבים יעמידו לחזקתם ולניהולם של המבקשים את שלושת הבניינים שבבעלותם..." (סעיף 1 לבקשה לביטול פסק הבוררות).

44. מהנימוקים המפורטים ומבלי לקבוע מסמרות, איני סבורה כי סיכויי הבקשה לביטול פסק הבוררות, גלויים וברורים על פניהם או כי עלה בידי המשיב לעמוד בנטל להראות שסיכויי הבקשה לביטול פסק הבוררות, גבוהים במידה המצדיקה דחיית הבקשה לחיוב בהפקדת ערובה לקיום פסק הבוררות.

מאזן הנוחות
45. הלכה היא כי צד האוחז פסק בוררות לטובתו, מאזן הנוחות נוטה מלכתחילה לצידו.

46. אשר לקיום יסוד של הכבדה, סבורה אני כי נוכח העובדה שנגד החברה ניתן צו פירוק כך שהבקשה לביטול פסק הבוררות נותרה כבקשה שהוגשה על ידי המשיב לבדו, ונוכח הסכומים הגבוהים בהם מדובר, הוכח יסוד ההכבדה. יצויין כי המשיב לא טען לקיומה של יכולת כלכלית מצידו לשלם את חיובי פסק הבוררות וכאמור עצם העובדה שנפסק כנגד המשיבים סכום גבוה, מעידה על קיומו של יסוד ההכבדה (ראה פסה"ד בפרשת זורמל הנ"ל (פסקה 12) ופסה"ד בפרשת פי. די. די (פסקה 18)).

47. זאת ועוד, טענותיו של המשיב כי המבקשים אוחזים בידם ציוד ומטלטלין בשווי של למעלה ממיליון ₪, כערובה לקיום פסק הבוררות, נסתרה על פניה מתגובת המנהלת המיוחדת לפיה שווי המטלטלין של החברה שבפירוק, הוערך בסכום נמוך בהרבה והם נרכשו על ידי המבקשים תמורת סך של 250,000 ₪ בצירוף מע"מ, בהתאם להסכמה שקיבלה תוקף של החלטה במסגרת הליכי הפירוק. מכאן, שלאחר רכישת המטלטלין של החברה שבפירוק על ידי המבקשים, אין בידי המבקשים כל בטוחה לקיום פסק הבוררות.

48. אשר לטענה כי חיוב בהפקדת ערובה עלול לפגוע בזכות הגישה לערכאות - אכן זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסוד בעלת מעמד חוקתי. יחד עם זאת, אין מדובר בזכות מוחלטת אלא בזכות יחסית שיש לאזן בינה לבין זכויות ואינטרסים נוספים, לרבות זכותם של המבקשים לקיום פסק הבוררות. בהקשר זה ראיתי להפנות לדברי כב' השופטת פרוקצ'יה, ב"פרשת מגדל הזוהר", כדלקמן: "על אף היותה זכות חוקתית, זכות הגישה לערכאות איננה זכות מוחלטת, והיא מתמודדת כנגד אינטרסים חשובים אחרים שנדרש איזון ביניהם. התמודדות זו מצמיחה מגבלות שונות המוטלות על זכות הגישה כאמור..." .

49. בקביעת גובה הערובה ראיתי להביא בחשבון את זכות הגישה לערכאות מחד גיסא ומאידך גיסא את גובה חיובי פסק הבוררות. מבלי להידרש להכרעה במחלוקת האם חיובי פסק הבוררות עולים כדי 4.5 מיליון ₪, כגישת המבקשים או שמסתכמים הם בסך של כ-3.2 מיליון ₪, לשיטת המשיב, ראיתי לחייב את המשיב בהפקדת ערובה בסכום של 1,500,000 ₪ (פחות ממחצית מגובה החיוב על פי פסק הבוררות לשיטת המשיב). לעניין חיוב בהפקדת ערובה בשיעור כמחצית מחיובי פסק הבוררות, ראו פסה"ד בפרשת זורמל (פסקה 13), ויודגש כי אין בהחלטה זו כדי להכריע או לחוות דעה כלשהיא בשאלת סכום פסק הבוררות.


סיכום
50. בשלב זה ומבלי לקבוע מסמרות, נראה כי סיכויי הבקשה לביטול פסק הבוררות, אינם גבוהים על פניהם. מאזן הנוחות, נוטה באופן ברור, לטובת המבקשים האוחזים בידם פסק בוררות לטובתם. לפיכך, ראיתי לחייב את המשיב, בהפקדת ערובה למילוי פסק הבוררות, כתנאי לדיון בבקשתו לביטול פסק הבוררות.


51. סכום הערובה בסך של 1,500,000 ₪, יופקד בקופת בית המשפט עד לא יאוחר מיום 20.3.2014, במזומן או בערבות בנקאית.

52. נוכח המועד שנקבע להפקדת הערובה, מועד הדיון שנקבע ליום 25.2.2014 - מבוטל.

53. נקבע לתזכורת פנימית לצורך בדיקת הפקדת הערובה, ליום 21.3.2014.

54. תופקד הערובה, יקבע מועד לדיון בבקשה לביטול פסק הבוררות.
בהעדר הפקדה, תימחק הבקשה לביטול פסק הבוררות וכפועל יוצא, פסק הבוררות יאושר כמבוקש בהפ"ב 28741-08-13.

55. בשלב זה איני עושה צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אמנת האג ערובה

  2. ערובה תושב חוץ

  3. בקשה להפקדת ערובה

  4. הפקדת ערובה להוצאות

  5. ערובה להוצאות הנתבע

  6. ערובה לקיום פסק בוררות

  7. חיוב חברה בהפקדת ערובה

  8. בקשה למתן ערובה להוצאות

  9. חיוב תושב זר בהפקדת ערובה

  10. הפקדת ערובה בתביעה שכנגד

  11. חיוב חברה זרה בהפקדת ערובה

  12. ערובה להוצאות תביעה נגזרת

  13. ערובה להוצאות בבית הדין הארצי

  14. בקשה לחייב חברה בהפקדת ערובה

  15. חיוב הנתבע בהפקדת ערובה להוצאות

  16. הפקדת ערובה להוצאות בתיק פלת''ד

  17. הפקדת ערובה להוצאות חברה בחו''ל

  18. שיקולים בקביעת גובה ערובה להוצאות

  19. ערובה להוצאות חברה בקשיים כלכליים

  20. הפקדת ערובה להוצאות צו אנטון פילר

  21. בקשה להפקדת ערובה לאחר דיון הוכחות

  22. ערובה להוצאות בקשה לאכיפת שעבוד צף

  23. הפקדת ערובה להוצאות בבית הדין לעבודה

  24. אי הפקדת ערובה לפלסטינים עקב מצב כלכלי

  25. המועד להגשת בקשה להפקדת ערובה להוצאות

  26. ערובה להוצאות תובעים שגרים מחוץ לישראל

  27. בר''ע על החלטה על הפקדת ערובה להוצאות

  28. תביעה בגין עופרת יצוקה - ערובה להוצאות

  29. חיוב התעשיה הצבאית בהפקדת ערובה להוצאות

  30. בקשה לחיוב חברה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות

  31. הפקדת ערובה נפגע ירי תושב הרשות הפלסטינית

  32. בקשה לחייב חברה להפקיד ערובה בקופת ביהמ''ש

  33. ערובה להוצאות בתביעה למניעת קיפוח המיעוט בחברה

  34. הפקדת ערובה של תושב פלסטיני להבטחת הוצאות הנתבע

  35. החלטות על הפקדת ערובה כתנאי לערעור בבית הדין לעבודה

  36. בקשה על פי סעיף 29(א) לחוק הבוררות לחיוב בהפקדת ערובה

  37. תקנה 519 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי: בקשה להפקדת ערובה

  38. האם אישור רו"ח מספיק כדי לא לחייב חברה בהפקדת ערובה להוצאות ?

  39. טענת המערער שהחתימה על גבי ההמחאות אינה חתימתו וכי מעולם לא הסכים לערוב לביצוען

  40. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון