עבירה של נהיגה בזמן פסילה - לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף - עבירה לפי סעיף 10 לפקודה ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף - לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל - 1970. בעובדות כתב האישום נטען כי ביום 18/11/10, נהג המערער ברכב פרטי ברחוב הרב מרכוס בחיפה ועוכב לביקורת משטרתית. בדיקה העלתה כי ביום 27/01/09, נפסל המערער מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים עקב אי התאמה אישיותית לנהיגה בטוחה. דבר הפסילה הודע למערער ביום 11/03/09, חרף זאת, נהג המערער ברכב כאמור לעיל, למרות שתוקף רישיון הנהיגה שברשותו פקע באוגוסט 2007 ולא היה בידו של המערער או של אדם אחר להציג תעודת ביטוח בת תוקף. המערער הודה בעבירות שיוחסו לו, בית משפט לתעבורה שמע את הטיעונים לעונש לאחר שהורה על הגשת תסקיר של שירות המבחן וחוות דעת של הממונה על עבודות שירות. בית משפט לתעבורה נתן את דעתו למכלול הטיעונים והנתונים שהובאו בפניו והחליט להטיל על המערער את העונשים הבאים: 1500 ₪ קנס שישולם בחמישה תשלומים, 16 חודשי פסילה בפועל, 5 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים כמפורט בגזר הדין, 7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים כאמור בגזר הדין ו- 3 חודשי מאסר בפועל לריצוי במסגרת עבודות שירות. מכאן, הערעור שבפניי. המערער טוען כי בית משפט לתעבורה החמיר איתו יתר על המידה. עונש הפסילה ועונש המאסר פוגעים במטה לחמו ובעבודתו כקבלן לעבודות צבע ושיפוצים. הוא נשוי ואב לשלושה ילדים קטנים שפרנסתם תפגע כתוצאה מהעונשים שהוטלו עליו. המערער מבקש לקבל את הערעור ולבטל הן עונש הפסילה בפועל והן עונש המאסר בפועל ולהסתפק בעונש של"צ ורכיבים חינוכיים כדי לצמצם את הנזק שעלול להיגרם לו. המערער עובד באזור הדרום, במקומות שונים כך שהרישיון דרוש לו כדי לאפשר לו להגיע ממקום למקום לשם ביצוע התחייבויותיו. בא כוח המערער הפנה לתסקיר שירות המבחן ולנסיבות חייו הלא קלות של המערער אשר בכוחות נפשיים ופיזיים לא קלים, עלה בידו להתחתן, לעבוד ולהקים משפחה ככל אדם מן היישוב וכי העונשים שהוטלו עליו יש בהם כדי לפגוע במרקם היחסים הבינאישיים בינו לבין בני משפחתו ובינו לבין לקוחותיו. לדעת המערער, יש לקבל את הערעור ולבטל את העונשים של המאסר והפסילה בפועל ולחילופין, מתבקש בית המשפט להתערב בעונשים אלה ולצמצם אותם ככל שניתן. המשיבה ביקשה לדחות את הערעור. המדובר בעבירות חמורות שבגינן, ככלל, מוטל עונש מאסר ארוך יותר ממה שהוטל על המערער כך שבית משפט לתעבורה נהג בו במידת הרחמים וחרג לקולה מהענישה המקובלת במקרים דומים. המשיבה סבורה כי עניינו של המערער אינו נמנה עם המקרים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור כי הרי העונש אינו חורג במידה קיצונית מרמת הענישה המקובלת במקומותינו. בא כוח המשיבה ציין כי מתחם הענישה, הן לעניין הפסילה והן לעניין המאסר, גבוה בהרבה מהעונשים שהוטלו על המערער תוך שהוא מפנה לעברו התעבורתי הלא קל של המערער וכן לפסיקת בתי המשפט. לאחר שעיינתי בגזר הדין, בתסקיר שירות המבחן, בחוות הדעת של הממונה, בהודעת הערעור ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לדחות את הערעור. המערער הורשע בעבירות חמורות של נהיגה בזמן פסילה וזאת חרף העובדה שדבר הפסילה נמסר לו אישית תוך התעלמות מהסכנה הרבה הנשקפת לו ולמשתמשים בדרך מנהיגתו ללא רישיון נהיגה תקף. ברי כי במצב דברים זה, אין גם כן כיסוי ביטוחי למערער וכי כל נזק שהיה עלול להיגרם היה בסופו של יום מוטל על הקופה הציבורית, דבר שהיה מכביד עוד יותר על כלל הציבור. לא זו בלבד שהמערער ביצע עבירה חמורה, אלא שהוא צבר לעצמו הרשעות רבות בגין עבירות שונות ומשנה חומרה ניתן למצוא בנהיגתו של המערער ברכב, למרות שהוא נמצא כבלתי מתאים לנהוג מבחינה אישיותית וחוסר נהיגה בטוחה. זאת ועוד, למערער הרשעות פליליות רבות בתחומים שונים ובין היתר גם הפרת הוראה חוקית של בית משפט, דבר המעיד על כך שאין מורא על המערער ומתנהל בצורה שונה ממה שתואר על ידי הסנגור המלומד, כי הרי צבר לעצמו עבירות רכוש ועבירות אלימות שכללו איומים, תקיפה הגורמת לחבלה של ממש, העלבת עובד ציבור, התפרעות שסופה נזק, פריצה, עלבון דת, אחזקת נשק שלא כדין, שימוש בסמים לצריכה עצמית, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, כל אלה מעידים על כך שקיום החוק אינו נר לרגליו של המערער. לא נעלם מעיני שהעבירות הפליליות בוצעו לפני מספר שנים שבהם ההליכים האחרונים הסתיימו בשנת 2007, למרות שמדובר באדם יליד 1978. בית המשפט העליון שב והדגיש כי בעבירות בהן הורשע המערער יש להטיל עונש פסילה בפועל וכן מאסר בפועל כדי להילחם בתופעה פסולה זו המצויה ברבדים שונים של החברה הישראלית ודי אם אפנה לרע"פ 8218-11, וואפי ג'בר נ' מדינת ישראל, (ניתנה ביום 09/11/11), רע"פ 4745-06, משה פרגון נ' מדינת ישראל, (ניתנה ביום 14/06/06) ורע"פ 1704-09, שמעון בן שבת נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 24/02/09) (כל ההחלטות ניתנו על ידי כב' השופט סלים ג'ובראן). מעבר לנדרש, אציין כי עיינתי בתסקיר שירות המבחן ונתתי את דעתי לנסיבות של המערער שתיאר אותו כמי שבמשך שנים התנהל באופן הפורץ גבולות החוק ומטשטש את משמעותם וכי התנהלותו מצביעה על קיומם של מניעים רגשיים ועל חוויות רגשיות קשות ופוגעות. נסיבות חייו של המערער פגעו ביכולתו לווסת את דחפיו ורגשותיו ולכן נטה להתמודד עמן בדרך הרסנית ובסופו של יום ציין שירות המבחן כי המערער צופה לידת בנו השלישי, "נכון ליום 25/03/13 - מועד עריכת התסקיר". שירות המבחן העריך כי מאסר מאחורי סורג ובריח יש בו כדי לפגוע בתהליך השיקום האישי ומכאן באה המלצתו על הטלת עונש מאסר קצר שניתן יהיה להמירו בעבודות שירות, וכך עשה בימ"ש לתעבורה. כאן המקום להזכיר כי המערער בטיעוניו לעונש, באמצעות סנגורו, ביקש מבית המשפט לתעבורה לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל עונש מאסר קצר שיהיה ניתן לרצותו במסגרת עבודות שירות "ויטיב בית המשפט לו יקבע כי ריצוי העונש יחל בחודש ספטמבר". - ראו עמוד 5, שורות 20 ואילך לפרוטוקול מיום 20/06/13 של בית משפט לתעבורה, ועל כן, משבקשתו נתקבלה, תמוה בעיני מדוע הוגש הערעור דנא? מכל האמור לעיל, לא נראה לי כי בית משפט לתעבורה החמיר עם המערער יתר על המידה, הן בעונש המאסר בפועל והן בעונש הפסילה בפועל ועל כן, אני מורה על דחיית הערעור ובהתאם מבוטל בזה צו עיכוב ביצוע גזר הדין, כך שעל המערער לקיים את גזר הדין של בית משפט השלום לתעבורה כשמניין הזמן יהיה מיום מתן פסק דין זה. המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 19/01/14, בשעה 08:00, במפקדת היחידה לעבודות שירות במשטרת טבריה לשם הצבתו במוסד שיקבע על ידי הממונה על עבודות שירות. בנוסף להסבר בימ"ש לתעבורה, הוסברו חובותיו של המערער במסגרת ריצוי העונש בעבודות שירות, לרבות סמכויות הממונה להפקיע צו השירות, היה והמערער יפר את תנאי העסקתו במסגרת זו. משפט תעבורהנהיגה בשלילהפקודת התעבורה