הרשעה על סמך הודיה בהחזקת סכין שלא כדין על סעיף 186(א) לחוק העונשין

הורשע בבית-משפט על-סמך הודייתו בהחזקת סכין שלא כדין, עבירה על סעיף 186(א) לחוק העונשין.

בית-משפט קמא (כב' השופט הבכיר ד' בארי) היפנה את המשיב לקבלת תסקיר של שירות המבחן. התסקיר המליץ על סיום ההליך ללא הרשעה. בית-משפט לא קיבל את ההמלצה, הרשיע את המשיב והטיל עליו 6 חודשי מאסר על תנאי וכן עבודות שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות, בהתאם לתכנית שגובשה על-ידי שירות המבחן.

הערעור שבפנינו עניינו אך ורק בהחלטתו של בית-משפט קמא להרשיע את המערער, בהבדל מסיום ההליך ללא הרשעה. המערער איננו מלין על השירות לתועלת הציבור שהוטל עליו והוא סיים כבר לבצע אותו.

בהודעת ערעור בהירה, שאליה הצטרף גם טיעון נרחב, שניכר בו כי הוא יוצא מהלב, עמד הסניגור על אלה: המשיב עלה ארצה מאתיופיה בהיותו כבן 16 שנים. המשיב נקלט בארץ ובחר מרצונו לבצע שירות צבאי מלא, שבמהלכו גם סיכן את עצמו כאשר שירת תקופה ארוכה בחברון. את השירות הצבאי עשה המשיב במג"ב. המערער בא ממשפחה קשת יום, יש לו אחים שסמוכים על שולחנו. הוא תכנן את עתידו כמי שהשתלב בשירות בצבא קבע. ההרשעה חסמה בפניו מסלול זה. אם לא די בכך ששאיפתו להשתלב בשירות הקבע איננה מתממשת, הוא נתקל כרגע בקשיים חוזרים ונשנים כל אימת שהוא רוצה להשתלב במקום עבודה. בכל ראיון עבודה, מכשילה אותו ההרשעה. המערער הוא אדם צעיר, וכידם של אנשים צעירים אין בידיו עדיין מקצוע, שעל-כן אך טבעי הוא שירצה להשתלב בעבודת אבטחה. בנושא זה הוא מיומן. דא עקא, כאמור,איננו יכול לעסוק בכך בשל ההרשעה הפלילית.

בא-כוח המערער בדק אחד לאחד את כל הקריטריונים שנקבעו בהילכת כתב לענין סיום ההליך ללא הרשעה, ולשיטתו המערער עומד בכולם, עד האחרון שבהם. עוד מפנה בא-כוח המערער לפסיקה רבה, חלק הארי שלה של בתי-משפט השלום במקומות שונים, אולם לא נפקד גם מקומם של פסקי-דין בודדים של ערכאת הערעור בית המשפט המחוזי וגם העליון, שבהם בנסיבות קשות יותר, כך לטענת הסניגור, סברו בתי המשפט כי ניתן לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה.

התביעה מצידה מפנה בעיקר לנסיבות ביצוע העבירה, כאשר היא טוענת שמכלול הנסיבות איננו מאפשר להימנע מהרשעה במקרה הנוכחי. התביעה מפנה לאופייה של הסכין שמדובר בה, למקום בו היה המערער ונתונים נוספים והשורה התחתונה היא, כאמור, להותיר את החלטתו של בית-משפט קמא בעינה.

שקלנו את טיעונו של המערער. אנו רואים לציין כי נטלנו לעצמנו פסק זמן נוסף במהלך יום הדיונים, שבהם שבנו והתלבטנו בסוגייה. בסופו של יום החלטתנו היא שלא לבטל את ההרשעה, אם כי בדעתנו להתערב בגזר הדין בדרך אחרת שתפורט בהמשך.

התלבטנו משום שמיהותו של המערער שבפנינו מעוררת אכן אמפתיה וסימטפיה וצר לנו כי איננו יכולים להיענות לבקשה לסיום ההליך ללא הרשעה. אנו נותנים משקל מלא לדברי הסניגור באשר לדרך חייו של המערער, עלייתו ארצה בגיל מאוחר יחסית, כאשר סמוך לאחר עלייתו השתלב בכל המסגרתו, ובמיוחד הכוונה לשירות הצבאי, שבמהלכו גם שהה תקופה מסויימת בחברון ושמענו גם שהיה נתון מספר פעמים בסכנה. יחד עם זאת, אותו נתון עצמו, דהיינו – שירותו במג"ב הוא גם הנתון המחמיר שאיננו מאפשר במידה רבה היענות לבקשת הסניגור.

נשוב ונציין מהם הנתונים הרלבנטיים לענין ביצוע העבירה, שבעטיים, כאמור, ההרשעה מתחייבת. המערער, כאמור, הוא איש מג"ב, איש משטרה בעצם, שמתפקידו המהותי להילחם בנגע הסיכנאות. המערער חטא באותו חטא עצמו שנגדו, כאמור, כחלק מתפקידו, הוא אמור להילחם. אם ככלל סיום הליך באי-הרשעה הוא חריג, כאשר מדובר במי שזה תפקידו – הדברים הם בבחינת על אחת כמה וכמה. כיצד ניתן לבוא בטרוניה אל צעיר שאין לו כל קשר לשירות משטרתי או צבאי כאשר הוא מחזיק סכין – מחד גיסא, ולהסתפק ברישום ללא הרשעה כלפי איש מרות – מאידך גיסא.

נתון שני שלו אנו מייחסים משמעות רבה עניינה אופייה של הסכין משודבר בה. מדובר בסכין מסוכנת. כאישום מציין, כי מדובר בסכין מסוג פרפר, מתקבעת, אורכה 11.5 ס"מ כאשר היא סגורה ו- 20 ס"מ כאשר היא פתוחה. לא צריך דימיון רב כדי לתאר את הנזק שיכולה לגרום סכין שכזאת. לרוע המזל המציאות מוכיחה, שלהחזקת סכין דינמיקה משל עצמה. עצם הימצאותה של הסכין לעיתים גוררת את שליפתה והאלימות תופסת את מקומן של המילים. לצערנו, אין מנוס לחזור פעם נוספת על הקלישאה, ולפיה סכין שמוחזקת במערכה הראשונה נשלפת וגורמת נזקים במערכה השנייה. לצערנו, הנזקים במקרה הנוכחי יכלו להגיע עד קיפוח חיים, ועם כך איננו יכולים להשלים.

נתון שלישי שיש בו, לשיטתנו, חומרה רבה, הינה המקום שבו הוחזקה הסכין. מדובר במועדון לילה ולכך יש לצרף את השעה המאוחרת. ושוב, לא נחדש מאום אם נחזור על הנתונים הידועים לכל קורא עיתונים ממוצע, האלימות במועדונים היא דבר של יום יום, אין לך כמעט יום, או ליתר דיוק לילה, שבו אין אירוע אלים שבו נשלפות סכינים, דווקא במקום זה. האלכוהול שנלגם בשפע, ושמא אפילו רק אדי האלכוהול, די בהם כדי לשלהב את היצרים, ומכאן ועד לאירועים אלימים הדרך קצרה ביותר. השעה המאוחרת תורמת גם היא את תורמתה. הקהל הצעיר שנמצא במועדונים בשעה זו הוא ברובו הלום אלכוהול, הרוחות מתלהטות בקלות, שעל-כן ביצוע העבירה במקרה הנוכחי הוא בנסיבות קשות ביותר. נציין עוד כי הסכין היתה בכיס מכנסיו של המערער, קלה מאד לשליפה ולהוצאה, וגם לכך משמעות לענין נסיבות הכוללות.

כנגד כל אלה מעמיד המערער, כאמור, את נסיבותיו האישיות, וכפי שציינו אלה אכן מעוררת סימפטיה, אולם הן אינן יכולות לשאת על גבן את משקל ההכרעה הנורמטיבית. האמירה הנורמטיבית צריכה להיות, כי לא ניתן להשלים עם התנהגות מסוג זה, ובמילים אחרות, הרשעה חייבת להיות.

עיינו בפסיקה שהציג הסניגור. כפי שציינו לעיל, רובה של בית-משפט השלום, כל תיק ונסיבותיו. ענישה כמו גם החלטה על סיום ההליך בלי הרשעה היא לעולם ענין אינדווידואלי, ואשרו שכך. כל מקרה ונסיבותיו, כל מקרה והשיקלול העדין והמדוייק ככל האפשר של הנסיבות הרלבנטיות. במקרה הנוכחי, כאמור, נראה לנו כי הנסיבות מכתיבות את התוצאה.

את הביטוי לאותה אמפתיה שדיברנו עליה נבטא בכך שהמאסר על תנאי שהטיל בית-משפט קמא – יבוטל. המאסר על תנאי יש לו משמעות לענין תקופת ההתיישנות. אנו מפנים בענין זה לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, שעל-כן ביטולו איננו רק מחווה ריקה מתוכן, אלא מחווה בעלת משמעות אופרטיבית. אנו רוצים לקוות כי המערער יוכל להשתלב בעתיד בכל מקצוע שיבחר בו. קיצור תקופת ההתיישנות יסייע לו בכך. גם השירות הצבאי, עליו חלם, לא בהכרח צריך להיות מוכתב על-ידי השאלה האם ההליך הסתיים בהרשעה אם לאו.


התוצאה היא, כאמור, כי אנו דוחים את הערעור לענין ההרשעה והיא תיוותר בעינה, אולם אנו מבטלים את המאסר על תנאי שהטיל בית המשפט קמא.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הודיה בעובדה

  2. חזרה מהודיה

  3. הודאה והדחה

  4. חזרה מהודייה בעבירות תנועה

  5. הודיית חוץ של נאשם: סעיף 10א לפקודת הראיות

  6. בקשה לחזרה מהודיה: סעיף 153 לחוק סדר הדין הפלילי

  7. מה התנאים שבהם ביהמ"ש יאפשר לנאשם לחזור מהודיה ?

  8. חזרת נאשם מהודייתו: סעיף 153 (א) לחוק סדר הדין הפלילי

  9. סמכותו של בית המשפט לאפשר חזרה מהודיה: לאורך כל שלבי המשפט

  10. הרשעה על סמך הודיה בהחזקת סכין שלא כדין על סעיף 186(א) לחוק העונשין

  11. עיתוי הגשת בקשה לחזור מן ההודיה מהווה שיקול רב בבקשת נאשם לחזור בו מן ההודיה

  12. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון