קביעת ועדת ניידות כי סוג הליקוי אינו נכלל ברשימת הליקויים

הועדה קבעה כי סוג הליקוי ממנו סובלת המערערת אינו נכלל ברשימת הליקויים המזכים לעניין גמלת ניידות.

3. על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי.


טענות הצדדים בתמציתן
4. לטענת המערערת, שגתה הוועדה עת בחרה להתייחס רק לחלק מהאמור בחוות דעתה של פרופ' ג'לדטי מיום 14.10.12 (נספח ו' לנימוקי הערעור). כמו כן, ציינה הוועדה בהחלטה כי פרופ' ג'לדטי קבעה כי ההחזרים הגידיים שווים וכי קיימת חולשה המוגבלת לכף רגלה הימנית בלבד, אך מעיון בחוות הדעת עולה כי אין קביעה שכזו.

עוד טענה המערערת, כי ישנה סתירה בין ממצאי הוועדה שכן מחד, ציינה כי המערערת סובלת מפגיעה וחולשה בשוק רגלה הימנית ומאידך בבדיקת השרירים שביצעה ציינה כי מידת כח הגס של המערערת היא 5 בכל שרירי רגלה הימנית, קרי, בדיקה תקינה.
5. מנגד, טען המשיב כי לא נפל כל פגם בהחלטת הוועדה. הוועדה התייחסה למסמך הרפואי של דר' ג'לודטי מיום 14.10.12 כראוי. הוועדה בדקה את מידת כח הגס של השרירים ומצאה שברגל ימין מידת הכח היא 5, קרי, כח גס תקין. בסיפא למסקנתה קבעה הוועדה שאין כל מגבלה בשוק רגלה הימנית של המערערת וקביעתה לפיה המערערת סובלת מחולשה בשוק רגל ימין, שכביכול עומדת בסתירה עם בדיקת כח הגס, לאו סתירה היא. למקרא מכלול ההחלטה, ברי כי המדובר בטעות סופר והכוונה במילות הסיכום היא לחולשה בכף רגל ימין ולא בשוק רגל ימין.

אף במישור הפרקטי אין כל טעם לעמוד על הערעור, שכן כל שתעשה הוועדה במידה והתיק יושב אליה, הוא לתקן את טעות הסופר וממילא לא יהיה בכך כדי להועיל למערערת.

כמו כן, ממילא, שמורה למערערת הזכות להגיש בקשה להחמרת מצב או לדיון מחודש במידה ומצבה הרפואי יצדיק זאת.

דיון והכרעה
6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי כי דין הערעור להידחות.

7. בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר מוגש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים, בוחן בית הדין האם נפלה בהחלטת הוועדה טעות בשאלה שבחוק או אם נמצאו בהחלטה חריגה מסמכות, שיקולים זרים, או התעלמות מהוראה מחייבת [עבל 10014/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 28/04/99].

8. בדב"ע מג/1356 – 01 לביא נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130 נפסק לעניין חובת ההנמקה כי:
"ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק".

9. הוועדה שמעה את תלונות המערערת, ערכה לה בדיקה קלינית ורשמה את ממצאיה, כדלקמן:
"טונוס השרירים תקין. החזרים גידיים ברכיים (2+) דו צדדי. קרסוליים דו צדדי (2+) צריך היה לעודדה לשיתוף פעולה מאחר והתלוננה על כאבים מתגברים בהפעלת שתי הרגליים. ירידה בתחושה באזור L5 מימין. לציין כי אף הנוירולוגית המטפלת במכתבה מיולי 2012 ציינה כי ההחזרים הגידיים שווים ומתקיימת חולשה המוגבלת רק לכף הרגל הימנית. החזר פלנטרי פלקסורי משמאל ואדיש מימין"
(סעיף ד.3 לפרוטוקול).

בבדיקה הנוירולוגית שביצעה הוועדה למערערת, אכן נמצא כי מידת כח הגס בכל שרירי רגלה הימנית היא 5, קרי, בדיקה תקינה (סעיף ד.1לפרוטוקול).

10. בפרק הסיכום (בסעיף ו' 3 לפרוטוקול), סיכמה הוועדה את ממצאיה כדלקמן:

"בהתייחס לממצאי ועדה מחוזית מ – 28.10.12 – אופי הכח הגס כפי שמצאה אינו תואם את גובה הפגיעה הרדיקלורית שהינה נמוכה ועשויה למירב לפגוע בשרירי השוק אך לא בשרירי הירך. יש להניח שממצאיה היו קשורים לכאביה של התובעת אשר נמנעה מהפעלת כח גס מירבי. בהתייחס לחוו"ד של ד"ר ג'ילדטי נוירולוגית מאוקטובר 2012 – אף היא מציינת כי בעקבות הניתוח נותר נזק שרידי של חולשה ברגל ימין וכי אין שיתוף פעולה מלא וכי ממצאה חולשה קלה במכפופים העליונים בכף רגל ימין. כן ציינה גם היא כי הליכתה אנטלגית (דהיינו הליכה בצליעה עקב כאב). מאידך, מצאה חשד לסימנים פירמידליים שטיבם לא היה ברור לה וביקשה השלמת בירור ב – MRI מוח. כך שמבחינת הממצאים הפריפריים הקשורים בדיסקופתיה הינם זהים לחלוטין לאלו שנמצאו בבדיקתנו. היחס לחשד שהעלתה לגבי בעיה שמקורה הוא אחר, נושא זה טיבו ומשמעותו אם בכלל קיים אינם נקבעו עדיין. תבנית הליכתה וטונוס השרירים אינם תואמים הפרעה פירמידלית בעלת משמעות מזכה. לסיכום, חולשה בשוק רגל ימין אשר איננו מזכה".
(ההדגשות אינן במקור – ש.ט.).

11. למקרא ההחלטה בשלמותה, עולה, אפוא, כי הוועדה מצאה כי המערערת סובלת מחולשה בכף רגלה הימנית, ולא בשוק רגלה הימנית, וכי בסיפא להחלטה נכתב "שוק רגל ימין" ולא "כף רגל ימין", ככל הנראה, עקב טעות סופר. הוועדה פירטה את ממצאיה, ובגוף החלטתה, ציינה כי המערערת סובלת מחולשה קלה במכפופים העליונים בכף רגלה הימנית. בסיפא להחלטה, ציינה הוועדה כי "לסיכום", חולשה בשוק רגל ימין. המילה "לסיכום", מלמדת על כך שהוועדה מבקשת לסכם את הממצאים שצוינו עד כה, ולא לציין ממצאים חדשים. מאחר ועד לסיפא של ההחלטה לא ציינה הוועדה כי המערערת סובלת מחולשה בשוק רגלה הימנית– אין אלא להסיק כי המדובר בטעות סופר.

הנה כי כן, לא נפלה סתירה בין ממצאי הוועדה לפיה מידת כח הגס של המערערת הינו 5 בכל שרירי רגל ימין, לבין מסקנתה לפיה המערערת סובלת מחולשה בשוק רגל ימין. משניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה של הוועדה, הרי שטעות הסופר שנפלה בהחלטתה, אינה מצדיקה השבת עניינה של המערערת לוועדה.

12. לא מצאתי מקום לקבל אף את טענתה הנוספת של המערערת לפיה הוועדה התייחסה לממצאיה של פרופ' ג'ילדטי אך בחלקם, וכי שגתה בציינה כי פרופ' ג'ילדטי קבעה כי ההחזרים הגידיים שווים וכי קיימת חולשה המוגבלת לכף רגלה הימנית של המערערת בלבד.

עיון במכתבה של פרופ' ג'ילדטי מיום 14.10.12. מעלה כי אין המדובר בחוות דעת רפואית ערוכה כדין עם המלצה על אחוזי נכות, כי אם במכתב לרופא המטפל. משכך, ממילא לא חלה על הוועדה חובה להתייחס למסמך זה.

13. על אף זאת, מצאה הוועדה לנכון להתייחס למסמך זה. בפרק הבדיקה, ציינה, הוועדה, כאמור, כי:
"טונוס השרירים תקין. החזרים גידיים ברכיים (2+) דו צדדי. קרסוליים דו צדדי (2+) ...לציין כי אף הנוירולוגית המטפלת במכתבה מיולי 2012 ציינה כי ההחזרים הגידיים שווים".


לא מצאתי טעות משפטית בקביעתה זו של הוועדה.

ראשית, הוועדה מצטטת ממכתבה של פרופ' ג'לדטי מיולי 2012, ולא מאוקטובר 2012, ולא ניתן לדעת אם המדובר בטעות סופר אם לאו.


שנית, עיון במכתבה של פרופ' ג'ילדיטי מאוקטובר 2012, מעלה כי זו קבעה, קביעות שונות, בין היתר, כי:

"החזרים הופקו ערים בשתי הידיים... הופמן וטרמנר חיוביים דו צדדיים... החזרים הופקו ערים... הליכה אנטלגית. מתקשה ללכת על קצות אצבעות ועקבים, בעיקר ברגל ימין".


קביעת הוועדה לפיה פרופ' גי'לדטי מצאה כי ההחזרים הגידיים שווים, היא קביעה רפואית מובהקת, הנמצאת בתחום סמכותה הבלעדי, ובית הדין אינו מוסמך, ואף אין לו הכלים, "להיכנס לנעליה" ולהתערב בה.

שלישית, וזה העיקר, אפילו מתקבלת היתה טענת המערערת לפיה פרופ' גי'לדטי לא מצאה כי ההחזרים הגידיים שווים וכי קיימת חולשה המוגבלת לכף רגלה הימנית של המערערת בלבד, הרי שמשעה שהוועדה עצמה קבעה ממצאים אלה, הרי שממילא, על פי הפסיקה, העובדה שממצאיה הרפואיים שונים מאלה ששימשו תשתית עובדתית למומחה שהכין את חוות הדעת, מובן מאליו שאף המסקנות הנובעות מאותם ממצאים תהיינה שונות, וקביעה בדבר השוני בממצאים, דיה כדי לצאת חובת ההנמקה (דב"ע נא /122-99 חיים רייזלר נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כג 169).

הדברים יפים מקל וחומר שעה שעסקינן במסמך רפואי שאינו מהווה חוות דעת ערוכה כדין.

14. נוכח כל האמור, לא מצאתי בנימוקי המערערת כל נימוק משפטי המצדיק התערבותו של בית הדין בהחלטת הוועדה. קביעות הוועדה הן קביעות רפואיות מקצועיות שהסתמכו על הבדיקה הקלינית שערכה למערערת, על החומר הרפואי שהונח בפניה ולאחר ששמעה ורשמה את תלונות המערערת.

לאור האמור לעיל ומשלא נמצאה טעות משפטית בעבודת הוועדה, דין הערעור להידחות.

15. סוף דבר – הערעור נדחה.


בהתאם למקובל בהליכים שעניינם זכויות מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 ימים מקבלתו.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הסכם הניידות

  2. פרשנות הסכם הניידות

  3. תוספת לקצבת ניידות

  4. דחיית תביעת ניידות

  5. ביטול קצבת ניידות

  6. רמת ניידות ד'

  7. מוגבל בניידות משתכר

  8. הגדרת מוגבל בניידות

  9. מוגבלות בניידות 70%

  10. 60 אחוזי נכות ניידות

  11. הלוואה עומדת ניידות

  12. חישוב מוגבלות בניידות

  13. תוספת א' להסכם הניידות

  14. ערעור על זכאות לניידות

  15. קצבת ניידות רטרואקטיבית

  16. מחלת ורידים גמלת ניידות

  17. ממתי מקבלים קצבת ניידות

  18. רשימת הליקויים בניידות

  19. מוגבלות בניידות 50 אחוז

  20. גמלת ניידות לאחר גיל 65

  21. קצבת ניידות לאישה בדואית

  22. איך מגישים תביעה לגמלת ניידות

  23. ניכוי קצבת ניידות מפיצויים

  24. מחלת שרירים - קצבת ניידות

  25. גמלת ניידות בגין מחלת פרקים

  26. גודל הרכב למוגבלים בניידות

  27. גמלת ניידות - נכות משוקללת

  28. קרוב משפחה של מוגבל בניידות

  29. מפרקים מדומים - גמלת ניידות

  30. ערעור ניידות בית הדין לעבודה

  31. שלילת קצבת ניידות בגלל הלוואה

  32. גמלת ניידות עקב טיפולי הקרנות

  33. הפסקת קצבת ניידות מביטוח לאומי

  34. מועד תחילת הזכאות לקצבת ניידות

  35. ביטול קצבת ניידות מביטוח לאומי

  36. מורשה נהיגה ברכב מוגבל בניידות

  37. ערעור החלטת ועדת העררים ניידות

  38. ערעור על החלטת ועדה לגמלת ניידות

  39. שלילת רישיון לנכה מוגבל בניידות

  40. ערעור על החלטת ועדה רפואית ניידות

  41. הפסקת קצבת ניידות עקב שהות בחו''ל

  42. גמלת ניידות ערעור על החלטת ועדה רפואית

  43. הסעת מוגבל בניידות ע''י קרוב משפחה

  44. ערעור על החלטת ועדה לעררים בניידות

  45. גמלת ניידות – ערעור על החלטת ביטוח לאומ

  46. ערעור גמלת ניידות בשאלה משפטית בלבד

  47. החזר קצבת ניידות ממוגבל בניידות שעובד

  48. נכות לא מתאימה לרשימת הליקויים בניידות

  49. הפסקת קצבת ניידות לנפגעי תאונות דרכים

  50. הלוואה נוספת לרכישת רכב למוגבל בניידות

  51. גמלת ניידות מביטוח לאומי עקב השתלת כליה

  52. חישוב גמלת ניידות לפי אביזרי ניידות לנכים

  53. מרחק מהבית לעבודה לצורך זכאות לקצבת ניידות

  54. הגבלה בניידות על פי סעיף ו-א-1 לרשימת הליקויים

  55. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לעניין ניידות

  56. הלוואה עומדת ניידות רכב נפח מנוע למעלה מ- 2000 סמ''ק

  57. קביעת ועדת ניידות כי סוג הליקוי אינו נכלל ברשימת הליקויים

  58. עתירה לבג"ץ על הסכם הניידות: החלפת מפרקים בירך או בברך

  59. האם הועדה צריכה "להזהיר" נכה לפני הפחתת שיעור מוגבלות בניידות

  60. חובת ההנמקה של הוועדה בדבר היזקקות לסיוע מועט בניידות בתוך הבית

  61. מגבלות מוטוריות הניתנות ליישום ברשימת הליקויים המנויים בהסכם הניידות

  62. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון