עתירה על מנת שבית המשפט יורה למשיבים לאפשר לילדיהם ללמוד בכתה ז' בחטיבת הביניים

עתירה על מנת שבית המשפט יורה למשיבים לאפשר לילדיהם ללמוד בכתה ז' בחטיבת הביניים "אבן סינא" אשר בכפר קרע בשנת הלימודים תשע"ד, ולא כפי ששובצו, בחטיבת הביניים "אל סלאם". במקביל לעתירה הוגשה גם בקשה לסעד זמני מסוג צו עשה, על מנת שבית המשפט יורה מידית כסעד זמני על שילוב בני העותרים בחטיבת הביניים "אבן סינא". הדיון שהתקיים הקיף את הבקשה לסעד זמני ואת העתירה הראשית.

2. עובדות הרקע
2.1 העותרים הינם הורים לילדי כתה ו', שאמורים היו להתחיל השנה את לימודיהם בחטיבת הביניים אל סלאם, לפי השיבוץ שנמסר להם בחודש יוני 2013.
2.2 בכפר קרע קיימים שני מוסדות של חטיבת ביניים. האחד, "אל סלאם", המצוי בצד המזרחי של הכפר. השני "אבן סינא" המצוי בצד המערבי של הכפר.
2.3 בעברו של הכפר, הכביש הראשי חלק את הכפר לשני חצאים. עם הזמן, התפתח הכפר לכיוון מערב. היום הכביש הראשי מחלק את הכפר לכשליש הבנוי מצד מזרח לו, וכשני שליש הבנוי מצד מערב לכביש.
2.4 עוד נאמר כי נטיית ההורים בכפר קרע היא כנראה לשלוח את ילדיהם לחט"ב אבן סינא בשל כך שהאוכלוסיה הנקלטת שם נמצאת במצב סוציואקונומי גבוה יותר, על אף ששני המוסדות מצוינים ברמתם.
2.5 מר רשיד עתאמנה, מנהל מחלקת החינוך בכפר,(להלן "המשיב 4") הוא רשם ראשי ברשות החינוך המקומית, מכח התקנות. מר עתאמנה בתפקידו זה כ-14 שנה וקודם לכן שמש במשך 17 שנים בתפקיד הוראה בתיכון ביישוב.
2.6 בכפר קרע קיימים היום 4 בתי ספר יסודיים –
בית ספר יסודי א' – הנמצא באזור המזרחי וקרוב לחט"ב אל סלאם.
בית ספר יסודי אל חכים – הצמוד לחט"ב אבן סינא.
בית ספר יסודי אל חווארני – המצוי בצד המערבי של הכפר. זה בית ספר חדש יחסית, ונשלחו אליו תלמידים מכל רחבי הכפר, כדי לאכלסו. זו הפעם הראשונה שקיים בו מחזור תלמידים שסיים כתה ו', ולכן השתתף לראשונה בשיבוץ תלמידיו בחטיבות הביניים.
בית ספר יסודי אל מוסתכבאל- המצוי פיזית בקו התפר במרכז הכפר. מדובר בבית ספר ותיק, גדול, ותלמידיו מחולקים בין שתי חטיבות הביניים ביישוב.
(בית ספר יסודי נוסף דו לשוני איננו משתתף באכלוס חטיבות הביניים המוזכרות לעיל).
2.7 בחודש מרץ-אפריל 2013 נקבעה בין משרד החינוך ומר רשיד עתאמנה מסגרת הלימוד כדלקמן : 170 תלמידים לחט"ב אבן סינא, ו-160 תלמידים לחט"ב אלסלאם.
2.8 בחודש יוני 2013, ניתן מכתב אישי לכל תלמיד כתה ו', המציין לאיזו חטיבת ביניים שוייך.בכפר קרע לא מתבצע רישום תלמידים לכיתות על ידי ההורים במהלך חודש שבט, (אמצע ינואר) כנדרש בתקנות. המשיב 4 עושה את השיבוץ וההודעה ניתנת לתלמיד במעטפה, בחודש יוני.
2.9 המשיב 4 הסביר כי שיבוץ התלמידים לחטיבות הביניים היה כפי שנהג קודמו בתפקיד –
תלמידי בית ספר יסודי א' הצמוד לחט"ב אלסלאם הופנו לחט"ב אל סלאם.
תלמידי בית ספר יסודי אל חכים הופנו לחט"ב אבן סינא.
תלמידי בית ספר אל מוסתכבאל, ובית ספר אל חווארני משובצים לפי מקום מגוריהם, דהיינו לפי המיקום הגיאוגרפי יחסית לכביש הראשי. ממזרח לו – ישוייך התלמיד לחט"ב אל סלאם. ממערב לו –ישוייך התלמיד לחט"ב אבן סינא.
2.10 בשנה שעברה (שנת הלימודים תשע"ג) היה מספר התלמידים שאמור היה להשתבץ בחט"ב אבן סינא גדול יותר מהמקום המוקצב, והעירייה ביחד עם משרד החינוך נאלצו לפתוח כתה נוספת, שהיא על חשבון מרחב ציבורי נחוץ בבית הספר.
2.11 גם בשנת תשע"ד, עלתה הדרישה לחט"ב אבן סינא על מספר המקומות האפשרי לקליטת תלמידים. חט"ב אבן סינא אוכלס ב-170 תלמידים וכ-30 תלמידים נוספים (ששובצו בין 160 תלמידים בחט"ב אלסלאם), סברו שזכותם להיות משובצים גם הם בחט"ב אבן סינא. העתירה הנוכחית עוסקת ב-9 עותרים בלבד מבין הקבוצה כולה.
2.12 העותרים טענו כי המשיב 4 הודיע להם לאחר הודעות השיבוץ ביוני 2013, כי יעשה מאמץ שהתלמידים ישובצו לפי אזורי הרישום שהיו קיימים בכפר ויעשה מאמץ לפתוח כתה נוספת בחט"ב אבן סינא אך ביום 21.8.13 הזמין אותם המשיב 4 והודיע כי אין אפשרות לפתוח כתה נוספת בחט"ב אבן סינא. בכתובים, קיימת פנייה של המועצה למשרד החינוך לפתיחת כתה נוספת רק ביום 27.8.13, דהיינו יום לפני פתיחת הלימודים. משרד החינוך השיב שאין אפשרות לפתוח כתה חדשה בחט"ב אבן סינא.
2.13 בעוד שהעותרים טוענים כי המשיב 4 הבטיח להם שיבוץ בחט"ב אבן סינא, מכחיש זאת המשיב 4 בצורה מפורשת.
2.14 עם פתיחת שנת הלימודים התעקשו העותרים לשלוח את ילדיהם לחט"ב אבן סינא על אף שנאמר להם שעליהם לעזוב את מתחם בית הספר כי אינם משובצים בו. המשטרה נקראה להתערב. גם בימים שלאחר מכן התעקשו העותרים לשלוח את ילדיהם לחט"ב אבן סינא, וחלקו אותם בין חמש הכיתות הקיימות, כשההורים משגיחים על שילובם בכיתות הקיימות. כך גם ביום שלמחרת למרות אזהרות מילוליות שלא יגיעו לבית הספר שאינם רשומים בו. ביום 2.9.13 קבלו תלמידים אלו הודעות בכתב הדורשות מהעותרים למנוע מילדיהם להגיע באופן בלתי חוקי לבית הספר. למרות זאת ביום 3.9.13 שוב הגיעו העותרים עם ילדיהם, התקהלו בבנין ההנהלה תוך שימוש באלימות מילולית, וסרבו לעזוב את השטח. גם למחרת חזרה אותה תופעה והוזמן מפקח משרד החינוך. ביום 5.9.13 שוב חזרו העותרים וילדיהם לבית הספר. ניידת משטרה ניסתה למנוע את כניסת העותרים. התפתחה אלימות פיזית ומילולית על ידי העותרים כלפי המנהלת והמורים. לבסוף פונו העותרים מהמתחם על ידי המשטרה. באותו יום הוכרזה שביתה על ידי ועד ההורים. ביום 9.9.13 הוחלט במשרד החינוך כי על ילדי העותרים ללמוד בבית הספר אליו שובצו, ונמסרה על כך הודעה מפורשת לעותרים על ידי משיב 4. בבוקר יום 10.9.13 עמדו בכניסה לבית הספר 3 ניידות וכן קב"ט המועצה ולא אפשרו לעותרים וילדיהם להכנס למתחם בית הספר. העותרים התפרצו בכח, בתקיפות ועימותים כלפי צוות בית הספר והמשטרה ובוצעו מעצרים ועיכובים על ידי המשטרה ששוחררו לאחר התערבות ראש המועצה. החל מיום 15.9.13 מבקרים ילדי העותרים 1,2,4,7,8,9,10 באופן סדיר בחט"ב אלסלאם. (בתו של עותר 5 התקבלה לחט"ב אבן סינא והוא נמחק מהעתירה. ילדי עותרים 3,6, אינם הולכים לבית ספר).
2.15 ביום 29.9.13 הוגשה העתירה, ביחד עם בקשה לסעד זמני מסוג עשה, במסגרתם התבקש בית המשפט להורות למשיבים לאפשר לילדי העותרים ללמוד בכתה ז' בחט"ב אבן סינא, על אף ששובצו לחט"ב אלסלאם.

3. טענות הצדדים
טענות העותרים
3.1 נטען כי הסירוב לרשום את ילדי העותרים לחט"ב אבן סינא הינו בניגוד לתקנות הרישום, וניתן בחוסר סמכות.
3.2 נטען כי להורים זכות בחירה ראשונית לגבי המוסד בו ילמד התלמיד
3.3 נטען כי ילדי העותרים שייכים מבחינת אזורי רישום לחט"ב אבן סינא, והם קבלו ממשיב 4 מכתבים שמאשרים זאת.
3.4 נטען כי ניתנה הבטחה שלטונית מחייבת.
3.5 השיבוץ היה איפה ואיפה, שכן יש תלמידים משכונה הסמוכה לחט"ב אלסלאם ששובצו בחט"ב אבן סינא, ו"מקורבים" במועצה ללא זכאות זכו גם הם בשיבוץ בחט"ב אבן סינא.
3.6 עוד נטען כי גם תלמידים מחוץ לכפר קרע שובצו ללימודים בחט"ב אבן סינא ויש ליתן קדימות לתושבי כפר קרע.
3.7 החלטות השיבוץ לא נומקו, וניתנו בחוסר סבירות קיצונית.
3.8 לבסוף נטען לענין הסעד הזמני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת העותרים שכן ילדיהם כבר למדו שבועיים בחט"ב אבן סינא, נערכו ללימודים שם, ואי שילובם בחט"ב אבן סינא, יגרום להם נזק בלתי הפיך.
טענות המשיבים
3.9 משרד החינוך מבהיר כי הסמכות לשיבוץ התלמידים בחטיבות הביניים ביישוב נתונה למנהל מחלקת החינוך במועצה, מכח התקנות, וההליך עצמו צריך להתנהל על פי התקנות. כמו כן מוסיף משיב זה כי העתירה נגועה בשיהוי חמור, ובחוסר נקיון כפיים. לגופו של ענין, מנהלת בית הספר (משיבה 5) פעלה באופן ראוי.
3.10 משיבים 3,4, טוענים לדחייה על הסף של העתירה מטעמי שיהוי, חוסר נקיון כפיים, מעשה עשוי, ופגיעה בזכויות צד שלישי, שאיננו צד להליך. עוד נטען כי המשיב 4 לא נתן כל הבטחה לעותרים, וממילא אין לו הסמכות לשנות תקנים ומספר כיתות שנקבעים על ידי משרד החינוך, ואין לו היכולת למלא אחר הבטחה כזו (שגם לא ניתנה).
3.11 עוד נטען כי משיבים 3,4, פעלו בשוויוניות ובאחידות כלפי כלל תושבי היישוב ומשיקולים ענייניים ורלוונטיים, כל מקרה לגופו, ולכן יש לדחות את טענת האפליה.
3.12 לענין הסעד הזמני- נטען כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים.

4. המסגרת הנורמטיבית מול המצב בפועל
4.1 מכח חוק חינוך חובה התש"ט 1949 הותקנו תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום) תשי"ט 1959 (להלן "תקנות הרישום") אשר מסדירות את הליך הרישום של התלמידים ושיבוצם בגנים, בתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים. כמו כן הותקנו תקנות חינוך ממלכתי (העברה) תשי"ט 1959 (להלן "תקנות ההעברה") אשר מסדירות פניה של הורים להעברת ילדם מהמוסד אליו שובץ, לאחר.
4.2 תקנות הרישום קובעות בתקנה 2 (א)ו-(ג) כי מנהל המחלקה לחינוך הוא רשם ראשי ברשות חינוך מקומית והוא אחראי לארגון הרישום ולביצועו בתחום שיפוטה של רשות החינוך המקומית בהתאם לחוק חינוך ממלכתי תשי"ג 1953, חוק לימוד חובה תש"ט 1949 ולתקנות הרישום. מכאן, שארגון הרישום אופן השיבוץ וביצועו, נמצאים בתחום אחריותו של משיב 4 המכהן כראש מחלקת החינוך בכפר קרע.
4.3 תקנות הרישום קובעות כי הרישום לבתי הספר יתחיל במחצית חודש ינואר (א' שבט) הקודם לשנת הלימודים שבעבורה נערך הרישום, ויערך במהלך 20 יום. בפועל, בכפר קרע לא מתבצע רישום על ידי ההורים. התלמידים מקבלים בחודש יוני הודעה למקום אליו שובצו, מבלי שבצעו פעולת רישום כלשהי.
4.4 תקנות הרישום מסדירות את שיקולי השיבוץ לחטיבות הביניים, והוא נשען על השיבוץ לבתי הספר היסודיים, באופן שיובהר להלן :
השיבוץ לבתי ספר יסודיים – רשות חינוך מקומית תקבע "אזורים" כשבכל אזור לפחות בית ספר יסודי אחד. המרחק בין בתי הספר היסודי למקום מגורי התלמיד לא יהא יותר מ-2 ק"מ (או 3 ק"מ לכתה ה' ומעלה). ס' 7 (ב) (9) לתקנות הרישום קובע את סדרת השיקולים בשיוך תלמיד לבית ספר יסודי.
השיבוץ לחטיבות הביניים - ס' 7א לתקנות הרישום קובע כי רשות חינוך מקומית תקבע לצורך השיבוץ בחטיבות הביניים "רובעים". רובע, לפי ההגדרה ,הוא קבוצת בתי ספר יסודיים שבוגריהם מיועדים להמשיך לימודיהם בבית ספר מסויים של חטיבת הביניים. בכל רובע תהיה חטיבת ביניים, לפחות אחת. למרות תקנה זו, באישור מנהל המחוז במשרד החינוך, ניתן לקבוע לכל בית ספר יסודי מספר חטיבות ביניים ושיוך התלמידים לחטיבות הביניים ייעשה לפי שיטת הבחירה המבוקרת. (השיבוץ לפי קביעת הרשות בהתחשב בבחירת ההורים, ובשיקולים חינוכיים מערכתיים) או לפי שיטה אחרת שונה, באישור המנהל הכללי של משרד החינוך.
4.5 תקנה 7א1 (ב) לתקנות הרישום קובעת כי אם נרשמו תלמידים לאותה חטיבה במספר העולה על מספר המקומות שנקבע, ישובצו לחטיבה אחרת על פי הגרלה, כפי שמפורט בסעיף. בכפר קרע לא נעשה שימוש במכשיר ההגרלה. קבוצה מסויימת של תלמידים לא שויכה לחט"ב אבן סינא ללא נימוק או הסבר כלשהו.
4.6 בכפר קרע אין קביעה מפורשת של אזורים לצורך בתי ספר יסודיים, וגם אין קביעה של רובעים לצורך שיוך לחטיבות הביניים. כל שיטה אחרת היתה צריכה אישור מראש ממנהל המחוז במשרד החינוך, ואישור כזה לא קיים. השיבוץ לחטיבות הביניים מתבצע, לפי דברי המשיב 4 באופן הבא :
תלמידי בית ספר יסודי א' הצמוד לחט"ב אלסלאם מופנים לחט"ב אל סלאם.
תלמידי בית ספר יסודי אל חכים מופנים לחט"ב אבן סינא.
תלמידי בית ספר אל מוסתכבאל, ובית ספר אל חווארני משובצים לפי כתובת מקום מגוריהם, דהיינו לפי המיקום הגיאוגרפי של ביתם יחסית לכביש הראשי (שסומן על מש/1). ממזרח לו – ישוייך התלמיד לחט"ב אל סלאם. ממערב לו –ישוייך התלמיד לחט"ב אבן סינא. ברור שחלוקה לפי הכביש הראשי, (חלוקה שהיתה נהוגה לפני 15 שנה וחצתה את הכפר לשני חלקים כמותיים דומים) איננה משקפת היום חלוקה כמותית דומה, נוכח התפתחות הכפר לכיוון מערב בלבד.
4.7 המסקנה המתבקשת – הליך הרישום השיבוץ לחטיבות הביניים בכפר קרע איננו מעוגן בתקנות הרישום.

5. לענין הסעד הזמני המבוקש
5.1 "בעת בחינתה של בקשה לסעד זמני נזקק בית המשפט היושב בדין ליתן דעתו לשני שיקולים מרכזיים: הראשון, סיכויי התביעה העיקרית – ודי לעניין זה בהנחת תשתית לכאורית לקיומה של עילת תביעה – והשני, מאזן הנוחות, קרי האם הנזק שיגרם למבקש הסעד הזמני עקב אי מתן הצו עולה על הנזק שיגרם לבעל הדין שכנגד עקב מתן הצו. בין שני השיקולים הללו מתקיימים יחסי גומלין, כך שככל שיגבר משקלו של השיקול האחד, יפחת בהתאמה משקלו של השיקול השני (רע"א 5288/07 נפטי נ' באר טוביה מושב עובדים להתיישבות שיתופית ( 25.6.2007))".
(מתוך רעא 769/11 אלמוסיני נ. כרמון 4.5.11 ).
כמו כן יילקחו בשיקול הדעת שיהוי ונקיון כפיים.

5.2 שיהוי - על פניו עולה כי יש בסיס לכאורה לעתירה. יחד עם זאת, מסתמן שיהוי ניכר בהגשת הבקשה. העותרים ידעו שילדיהם שובצו לחטיבת הביניים אלסלאם כבר בחודש יוני 2013. שיחותיהם עם המשיב 4 במהלך הקיץ לא העלו מאום. טענתם כי "ניתנה להם הבטחה" ולכן ישנו על זכויותיהם הינה טענת בעלי דין, שאיננה מעוגנת במאום , אין לה אסמכתא בכתב,ומוכחשת על ידי משיב 4. גם בסמוך לתחילת שנת הלימודים, שהסתבר לעותרים שאין הסכמה לקליטת ילדיהם בחט"ב אבן סינא, בחרו בדרך הכוחנית, ולא פנו לבית המשפט. הפניה לבית המשפט נעשתה לראשונה רק כחודש לאחר תחילת שנת הלימודים, ביום 29.9.13. מדובר בבקשה לצו עשה (להבדיל מצו מניעה) ובמקרה כזה, כאשר פעולה כבר הושלמה, יש לקחת בחשבון ביתר שאת את נושא השיהוי.
5.3 נקיון כפיים -בנוסף, הבא לבקש סעד זמני מן יושר, צריך לבוא בידיים נקיות. כלשונו של כב' השופט אולשן בעא 233/53 טהרני נ. גרינברג – "צד המחפש עוגן הצלה בעקרונות היושר, עליו להראות כי הוא מצידו נהג לפי כללים אלו". התנהגות העותרים במהלך תחילת הלימודים היתה התנהגות כוחנית ואלימה שאיננה מתיישבת עם טענה לידיים נקיות.
5.4 מאזן הנוחות - בחט"ב אבן סינא משולבים כבר 170 תלמידים, ואין אפשרות פיזית לקליטה נוספת בשנת הלימודים תשע"ד. משרד החינוך הסביר כי בשלב מאוחר זה, לאחר שמורים כבר מיועדים ומתוקצבים, אין אפשרות לפתוח כתה נוספת מבחינת מבנה, ציוד, וכוחות הוראה. הכנסת בני העותרים, אם זכאים הם, חייבת להיות על חשבון הוצאת תלמידים אחרים, שכבר שולבו במערכת וכבר לומדים בבית הספר, מה גם שאינם צד לדיון הנוכחי . בני העותרים שובצו בחט"ב אלסלאם, בית ספר ברמה מצויינת. לכן לא ניתן לראות כי הנזק שיגרם לבני העותרים אם לא ינתן הצו גדול יותר מההכבדה והנזק שיווצר משילובם על חשבון אחרים בחט"ב אבן סינא.
5.5 לפיכך, מכלול השיקולים והמשקל שניתן להם מובילים למסקנה של דחיית הבקשה לסעד זמני.

6. לגוף העתירה
6.1 לטענת השיהוי -
לטענת שיהוי שלושה יסודות: השיהוי הסובייקטיבי, השיהוי האובייקטיבי וחומרת הפגיעה בשלטון החוק.
בבחינת השיהוי הסובייקטיבי -תבחן התנהגות העותרים והאם התנהגותם מלמדת כי ויתרו על זכויותיהם;
בבחינת השיהוי האובייקטיבי – יבחן אם הייתה פגיעה באינטרסים ראויים להגנה של הרשות המנהלית או של צדדים שלישים בעקבות האיחור בהגשת העתירה ואם שינו את מצבם לרעה כתוצאה מאיחור זה;
לצורך הכרה בטענת שיהוי צריכים להתקיים יחדיו היסוד האוביקטיבי והסוביקטיבי .
היסוד השלישי הוא למעשה "שולל שיהוי".

לענין היסוד השלישי ראו בעע"מ 6881/07 ברגר נ' המועצה המקומית עמק חפר (14.6.10) –

"מנגד - תבחן השאלה האם הימנעותו של בית המשפט להידרש לעתירה מחמת השיהוי בהגשתה תביא לפגיעה קשה וחמורה בחוק או בשלטון החוק [ראו: עע"ם 7142/01 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה נ' החברה להגנת הטבע פ"ד נו(3)673, 679-678 (2002); עע"ם 8723/03 עיריית הרצליה נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חוף השרון, פ"ד נח(6)728, 735-733 (2004); עע"ם 4768/05 מרי נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז הדרום ( 29.3.2006), פסקה 8 לפסק הדין (להלן: עניין מרי); עע"ם 8412/07 חברת מלון ומלון סוויטות אפ.אס.אר בירושלים בע"מ נ' הורן ( 4.3.2009), פסקה 26 לפסק הדין]."
וכן ראו לעניין זה:

"הכלל הוא שבית המשפט לא ידחה עתירה מחמת שיהוי אם משמעות הדבר היא כי עקב כך תיגרם פגיעה חמורה בשלטון החוק ובאינטרס ציבורי חשוב."
(מתוך עע"מ 2273/03 אי התכלת שותפות כלכלית נ. החברה להגנת הטבע (7.12.06 )

היחס בין שלושת היסודות הרלוונטיים לשיהוי ייקבע על פי משקלו היחסי של כל אחד מהשיקולים בנסיבותיו של כל עניין. במיוחד בהתייחס לשיהוי, יבחן בית המשפט מהי מידת הפגיעה בחוק ובערכי השלטון.

6.2 התנהלות העותרים עד כה, ובמיוחד השיהוי הרב שנקטו בו בנסיבות הענין (ראו תקנה 3 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) תשס"א 2000 הקובעת מועד של 45 להגשת עתירה מנהלית) לא מאפשרת החלת הסעד המבוקש בעתירה לשנת הלימודים תשע"ד. יחד עם זאת, נוכח הפגיעה בערכי השלטון, לפחות חלק מהעותרים זכאים לסעד מבית המשפט, כפי שיורחב להלן.

7. החלת הקריטריונים ששמשו את משיב 4 על העותרים
במהלך הדיון בקשתי ממשיב 4 לסמן את מיקום מגוריהם של העותרים על גבי מש/1. מקום המגורים של כל אחד מהעותרים הינה עובדה שניתנת לבדיקה ולאישור פשוט.
מסימון המשיב 4 עלה כי עותרים מס' 8,1,9,6 מצאים מצידו המערבי של הכביש הראשי. אם לא למדו בבית הספר יסודי א', הרי שלכאורה היו אמורים להיות משובצים בחט"ב אבן סינא, לפי הקריטריונים שהפעיל משיב 4. (להלן "העותרים הזכאים")
לגבי עותרים 2,3,4,7,10 צויין שכתובת מגוריהם ממזרח לכביש הראשי. אם לא למדו בבית ספר יסודי אל חכים, הרי שאין להם זכות קנויה לשיבוץ בחט"ב אבן סינא.
למרות מקום המגורים של העותרים הזכאים , לא שובצו בחט"ב אבן סינא. לא בוצעה הגרלה בין הזכאים לרישום, ולא היתה שקיפות בנושא ההחלטה ונימוקיה, מדוע דווקא תלמידים מסויימים לא ישובצו לחט"ב אבן סינא.
אני סבורה שצריכה להנתן לעותרים הזכאים עדיפות לשיבוצם לכתה ח' ט' לחט"ב אבן סינא, בשנת הלימודים תשע"ה, תשע"ו, באם יחפצו בכך , על אף שאת כתה ז' ילמדו בחט"ב אלסלאם.

8. לסיכום
8.1 הבקשה לסעד זמני שהוא למעשה צו עשה – נדחית. לשנת הלימודים תשע"ד התלמידים אשר שובצו בחטיבת הביניים אל סלאם, ילמדו בחטיבה זו.

8.2 מאחר ויש להסדיר אחת ולתמיד את נושא השיבוץ לחטיבות הביניים בכפר קרע (וכנראה גם את נושא השיבוץ לבתי הספר היסודיים), וענין זה אף נתון לפיקוח משרד החינוך באם השיבוץ לחטיבות הביניים איננו לפי שיטת הרובעים, מוצע למשיבים, כי בתוך 45 יום מהיום, יגבשו המשיבים 3,4 ביחד עם משרד החינוך את כללי השיבוץ כפי שייושמו בשנת הלימודים הבאה. כללי הרישום והשיבוץ יפורסמו, ויודעו לציבור.

8.3 בשנת הלימודים תשע"ה ותשע"ו תנתן קדימות ל"עותרים הזכאים" לשיבוץ ילדיהם לכתה ח' ט' בחט"ב אבן סינא בהתאם למנגנון הבא : אם יחפוץ עותר זכאי לעבור בשנת הלימודים הבאה לחט"ב אבן סינא, יודיע על כך למשיב 4 בהודעה בכתב לא יאוחר מיום 30.1.14.
על המועצה המקומית ומשרד החינוך לפעול להבטחת מקומם של העותרים הזכאים שרצו בכך בחט"ב אבן סינא בשנות הלימודים תשע"ה ותשע"ו.
8.4 בנסיבות הענין אין חיוב בהוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ידיד בית המשפט

  2. מתורגמן בית משפט

  3. מתורגמן בבית המשפט

  4. זכות הגישה לבית המשפט

  5. בקשות סרק לבית המשפט

  6. הרחקה מאולם בית המשפט

  7. כללי התנהגות בבית משפט

  8. סעיף 37 לחוק בתי המשפט

  9. סעיף 76 לחוק בתי המשפט

  10. סעיף 77 לחוק בתי המשפט

  11. השוואת קולות בבית המשפט

  12. סעיף 75 לחוק בתי המשפט

  13. סעיף 77א לחוק בתי המשפט

  14. חובת ההנמקה של בית המשפט

  15. סעיף 79ב לחוק בתי המשפט

  16. וידאו קונפרנס בבית משפט

  17. הודעה לא נכונה לבית משפט

  18. בקשה לעיין בתיק בית משפט

  19. בירור תביעת חוב בבית משפט

  20. הטרדת בית המשפט שלא לצורך

  21. אי השלמת חקירה בבית המשפט

  22. העברת התיק לבית משפט אחר

  23. בקשה לשחזור תיק בית משפט

  24. בקשה להצטרף כידיד בית משפט

  25. תכלית סעיף 76 לחוק בתי המשפט

  26. העברת תביעה לבית משפט השלום

  27. אב בית הדין בית משפט השלום

  28. מחיקת תביעה בהמלצת בית המשפט

  29. בדיקה גנטית בהוראת בית המשפט

  30. בקשה לאיחוד משפחות מבית המשפט

  31. שמיעה רציפה של תיק בבית המשפט

  32. חשיפת סוד במהלך דיון בבית משפט

  33. הפרת צו בית משפט - עבירה נמשכת

  34. ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון

  35. פסילת חקיקת משנה ע''י בית המשפט

  36. בקשה "לעכב כל פעילות" בתיק בית משפט

  37. בדיקה בטחונית בכניסה לבית המשפט

  38. בקשה נוספת באותו נושא בבית המשפט

  39. בקשה מבית המשפט לבטל תוכנית בניה

  40. אי ידיעה על הקדמת דיון בבית משפט

  41. תוקף הצהרת בעל דין בדיון בבית משפט

  42. צו מבית משפט - בעלות על תכולת דירה

  43. בקשה לקיום דיון בבית המשפט של הפירוק

  44. מינוי רואה חשבון חוקר ע''י בית המשפט

  45. בקשה מבית המשפט לאישור עסקה בין חברות

  46. בית משפט לעניינים מקומיים בקרית ארבע

  47. בקשה להעברת הדיון לבית המשפט בתל אביב

  48. חלוקת כספים מעוקלים שהופקדו בבית המשפט

  49. משלוח החלטות בית משפט לכתובת הלא נכונה

  50. התערבות בית המשפט בהליך מכירה בהתמחרות

  51. מתן משקל ראוי מצד בית המשפט להודאה מיידית

  52. תוספת שכר עובדי מערכת בתי המשפט משפטנים

  53. מחיקת כתב תביעה בגין הפרת צווי בית משפט

  54. ביקש מבית המשפט להצהיר כי הוא יליד ישראל

  55. טענת שקר של עו''ד בבקשת דחייה לבית המשפט

  56. העברת תביעת פלת''ד בבית משפט השלום למחוזי

  57. אי התקדמות תביעה בבית משפט במשך שנים רבות

  58. בקשה להעברת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה

  59. שימוש לרעה בהליכי בית המשפט - מחיקת טענות

  60. בקשה להעברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה

  61. הכרזה על אדם כפסול דין ע''י בית משפט אזרחי

  62. סילוק תביעה עקב הליך מקביל בבית משפט בחו''ל

  63. אי התייצבות לדיון בבית המשפט לעניינים מנהליים

  64. דוגמאות לפסילת שאלות בבחינות הלשכה על ידי בית המשפט

  65. מיצוי הליכים בעניין תכנון ובניה לפני פניה לבית המשפט

  66. התערבות בית המשפט העליון בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה

  67. בקשה להעברת הדיון לבית משפט לעניינים מנהליים בירושלים

  68. מחיקת תביעת אישה בבית משפט בגלל תביעה בבית הדין הרבני

  69. לא היה מיוצג בתקופה לגביה נקבע כי פעל מתוך זלזול בבית המשפט

  70. נטען כי החלטתו של בית משפט קמא נסמכת על תמונות ישנות ולא עדכניות

  71. נטען כי בית המשפט לא נתן משקל מספיק לנסיבותיו האישיות, ובמיוחד להתמכרות

  72. נטען כי בית המשפט לא ייחס את המשקל הראוי להמלצת שירות המבחן ולאפשרות לשיקום

  73. עתירה על מנת שבית המשפט יורה למשיבים לאפשר לילדיהם ללמוד בכתה ז' בחטיבת הביניים

  74. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון