בקשה להסדרת מעמד מכוח נישואים לאזרח ישראלי

בקשה להסדרת מעמדה של העותרת בישראל, זאת מכוח נישואיה של העותרת לעותר, שהינו אזרח ישראל. ביחד עם העתירה הוגשה בקשה למתן צו ביניים שיאסור את הרחקת העותרת מישראל.

העותרת נכנסה לישראל ביום 21.12.06 כעובדת זרה בתחום הסיעוד. רישיון העבודה שלה הוארך מעת לעת וביום 24.2.13 התפטרה מעבודתה. קודם להתפטרותה מעבודתה, בעת חופשה של העותרת ממקום עבודתה, בחודש ינואר 2013, נסעו העותרים יחד למולדובה ונישאו שם ביום 26/1/13. ביום 5.3.13 הגישו העותרים בלשכת חדרה בקשה למתן מעמד לעותרת מכוח נישואיה לעותר, אזרח ישראלי. ביום 24.4.13 נערך לעותרים שימוע.

על פי החלטת המשיב מיום 30/6/13 נדחתה בקשת העותרים להסדרת מעמדה של העותרת בישראל מכוח נישואיה לעותר והיא נדרשה לצאת את הארץ. בהחלטה נקבע כי לא הוצגו הוכחות משכנעות לניהול משק בית משותף וראיות לכנות הקשר, למעט תמונות מטקס החתונה. כן נכתב כי בשימוע שנערך עלו סתירות וכי על פי בדיקת מאגר רישום האוכלוסין כתובתו של העותר בברטעה ולא כפי שהצהירו העותרים בחדרה.

העותרים הגישו ערר על החלטה זו וביום 28/8/13 נדחה גם הערר שהגישו העותרים על ההחלטה הנ"ל. בהחלטה בערר נקבע כי לערר לא צורפו ראיות חדשות המוכיחות את כנות הנישואין. כי לא הוצגו ראיות מספקות ומשכנעות לניהול משק בית משותף והוכחות לכנות הקשר, למעט תמונות בודדות מטקס הנישואין. נכתב כי מעיון מעמיק בפרוטוקול השימוע של בני הזוג מתגלה חוסר ידע בסיסי של בני הזוג אחד על השני וכן אי התאמה וסתירות מהותיות שיש בהם כדי לשלול את כנות הקשר וניתנו דוגמאות מהשימוע המעידות על סתירות משמעותיות, כמפורט בהחלטה. עוד נכתב כי לא הוצגו המלצות של מכרים משותפים המעידים על כנות הקשר ולא הוצגו שוברי תשלום בגין תשלומי חשמל, מים, גז וארנונה.

על החלטות אלו הוגשה העתירה שבפני ביחד עם בקשה למתן צו ביניים שיאסור את הרחקת העותרת מישראל. ביום 15/12/13 התקיים הדיון לפני. במהלך הדיון הודיעה ב"כ המשיב כי היא מוכנה שכתב התגובה שהוגש יחשב כאילו הוגשה תשובה לעתירה (עמ' 5 ש' 25 לפרוטוקול).

כפי שיפורט בהמשך, לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים אשר הוצגו לעיוני, הגעתי למסקנה כי יש מקום להורות למשיב לבחון שוב את עניינם של העותרים ולאפשר לעותרת לשהות בישראל תקופה נוספת לשם המשך בחינת הקשר.

טענות ב"כ הצדדים:

העותרים טוענים כי הכירו לפני כ-4-5 שנים ומאז הם בני זוג לכל דבר. הם התחתנו בינואר 2013 ולטענתם מנהלים בישראל חיים משותפים. נטען כי ההחלטה הינה שרירותית ובלתי מידתית עת עסקינן בחיי בעל ואישה נשואים. נטען כי אין מחלוקת כי העותרים נשואים כדין בנישואין המחייבים במדינת ישראל וכי המשיב אף אינו חולק על כך שהעותרים גרים תחת קורת גג אחת.

עוד טוענים העותרים כי פנו מיוזמתם למשיב לצורך הסדרת מעמדה של העותרת מכוח נישואיהם והמציאו מלוא המסמכים הנדרשים בהתאם לנוהל, אשר יש בהם כדי ללמד על קיום חיים משותפים. נטען כי לא ברור כיצד קיבל המשיב את ההחלטה שבני הזוג לא הצליחו להציג ראיות לכנות הקשר. העותרים טוענים כי ככל שנדרש למשיב מסמך ספציפי נוסף על מנת לבחון את הבקשה היה צריך לבקש מהעותרים להגיש את החסר. כמו כן, נטען כי לאחר ההחלטה בערר פנו העותרים למשיב בבקשה להגיש את שחסר והמשיב סירב לקבל את המסמכים.

נטען כי החלטת המשיב, לפיה נקבע כי התגלה חוסר ידע בסיסי של בני הזוג האחד על השני, מתייחסת לתשובות בודדות ואי דיוקים מינוריים וזאת מתוך מספר רב של שאלות שנשאלו בני הזוג. נטען כי מדובר בסתירות זניחות, ככל שהיו, שאין בהן כדי להצביע על אי כנות הקשר.

העותרים טוענים כי אין המדובר בחברות אלא בקשר נישואין ולכן הנטל להפריך קיומו של קשר נישואין מוטל על המשיב. נטען כי הסתירות המיוחסות לעותרים בשימוע אין בהן ממש ולא יכולות להוות בסיס לדחיית בקשת העותרים. עוד נטען כי אף בהתאם לנוהל המשיב עצמו, נוהל 5.2.0008 שעניינו הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי, ניתן לראות כי אין למשיב סמכות לדחות בבקשה מסוג זה בגין כנות הקשר אלא הבחינה בעניין הינה טכנית וזאת להבדיל מסמכותו על פי הנוהל לדחות אם מדובר בנימוק בטחוני או פלילי.

כן טוענים העותרים כי יש לבחון את המקרה בסבירות הראויה לאור זכותם של העותרים, ובפרט זכותו של העותר שהינו אזרח המדינה, למשפחה.

המשיב טוען כי לא נפל כל פגם המצדיק התערבות בהחלטותיו. נטען כי עצם הנישואים לאזרח ישראלי אינו מקנה אוטומטית מעמד ואף אינו מעיד בהכרח על כנות הקשר. נטען כי גם זוג נשוי המבקש מעמד לבן הזוג מכוח הנישואין צריך להוכיח חיי נישואין וכנות קשר על פי האמור בנוהל של המשיב, מה שלא הוכח במקרה דנן.

לטענת המשיב מכלול הנתונים וממצאי השימוע מובילים למסקנה לפיה העותרים לא הצליחו להוכיח כנות קשר וקיום משק בית משותף כפי שמצופה מזוג הטוען ליחסים זוגיים במשך 4-5 שנים ונראה כי מדובר ביחסים שטחיים שאינם כחיי משפחה בין בעל ואישה. נטען כי מהשימוע עלו ראיות לחוסר כנות הקשר וכן נתגלעו סתירות בתשובות בני הזוג בפרטים בהם מצופה תיאום בין בני זוג המכירים שנים רבות וחיים יחד.

עוד נטען כי בני הזוג לא הרימו את הנטל להוכיח כי קיים ביניהם קשר כנה והתרשמותם הבלתי אמצעית של עובדי המשיב, שהינם מראיינים מקצועיים וזה תחום עיסוקם, הייתה שלילית. על כן, הרושם הוא שמדובר בקשר נוחות בלבד שכל מטרתו מתן מעמד לעותרת. לכן, נטען, הבקשה סורבה כדין ובהתאם לנהלים.

דיון ומסקנות:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוגשו לעיוני הגעתי למסקנה כי יש לקבל את העתירה ולהורות למשיב לבחון שוב את בקשת העותרים למתן מעמד לעותרת מכוח הנישואין עם העותר, זאת בלא שתורחק מישראל בשלב זה.

יש לקבל את טענת ב"כ המשיב כי אין בנישואין לאזרח ישראלי כשלעצמם כדי להעניק אזרחות ישראלית לבן הזוג הזר, וכל בקשה לקבלת אזרחות מכוח נישואין לאזרח ישראלי נתונה לשיקול דעתו של המשיב. שיקול הדעת של המשיב, אם להעניק אזרחות לבן זוג של אזרח ישראלי, הוא שיקול דעת מינהלי, וחלות עליו הוראותיו המהותיות והדיוניות של המשפט המנהלי באשר לשימוש בשיקול דעת מינהלי [ראו: בג"צ 754/83 רנקין נ' שר הפנים, פ"ד ל"ח(4) 113 (1984); בג"צ 3648/97 סטמקה נ' שר הפנים, פ"ד נ"ג(2), 728 (1999)]. עם זאת, וכפי שיובהר, יש לתת לנתון כי בני הזוג נישואים משקל במסגרת מכלול בחינת העובדות הרלוונטיות לעניינם של העותרים.

ביהמ"ש לעניינים מנהליים אינו מציב את שיקוליו במקום שיקולי הרשות המקצועית ואינו מתערב בהחלטת הרשות אם ההחלטה סבירה במובן זה שהיא מהווה אחת ההחלטות הסבירות שניתן היה לקבל באותן נסיבות ואם לא נפל בה פגם המצדיק התערבות. ראה:
בג"צ 376/81 משה לוגסי נ' שר התקשורת, פ"ד ל"ו(2), 449 (1981);
בג"צ 2324/91 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, פ"ד מ"ה(3), 678 (1991);
בג"צ 2887/04 סלים אבו מדיגם נ' מינהל מקרקעי ישראל, לא פורסם (15.4.07);
בג"צ 4004/07 רימה טרונישבילי נ' משרד הבריאות, לא פורסם (19.7.07).

ביסוד הנכונות לאפשר את ההתאזרחות של בן הזוג הזר של אזרח ישראלי, בהתאם להוראות חוק האזרחות, עומד שיקול הומניטארי, שעניינו הגנה על התא המשפחתי והרצון לאפשר לבני הזוג, במידת האפשר, לחיות יחדיו ולהקים משק בית משותף (בג"צ רנקין הנ"ל).

כן יש לקבל את טענת ב"כ המשיב לפיה תנאי לאישור בקשה להתאזרחות מכוח נישואין הוא הנחת תשתית ראייתית לקיומם של מרכז חיים בישראל וקשר נישואין כן ותא משפחתי משותף. לכן קבע המשיב את נוהל תקופת המבחן המדורגת שבהתאם לו בוחן המשיב את הבקשה לאיחוד משפחות ולמתן מעמד לאזרח הזר.

בענייננו, כפי שאף צויין על ידי ב"כ המשיב בעת הדיון שהתקיים לפני, בקשתם של העותרים נדחתה בעיקר על סמך השימוע שנערך להם על ידי פקידי המשיב.

לעניין זה סבורני כי יש לקבל את טענת ב"כ העותרים כי הסתירות שפורטו על ידי המשיב אינן סתירות כה מהותיות שיש בהן כדי להביא לדחיית בקשת העותרים למעמד על סמך סתירות אלו. אינני סבור כי היה מקום, בנסיבות העניין, להגיע למסקנה כי בני הזוג חסרים ידע בסיסי האחד על השנייה. אוסיף עוד כי משקלן של סתירות בדברי עותרים שהם זוג נשוי צריך להיבחן על רקע הכרת מדינת ישראל בנישואיהם. להבדיל מבני זוג שאינם נשואים והטוענים לקשר זוגי, כאשר מדובר בבני זוג שמדינת ישראל מכירה בנשואיהם כי אז פועלת חזקת תקינות הפעולה המנהלית גם בנוגע להכרה בחזקת כשרות קשר הנשואין. זאת במובן שעל הרשות המנהלית הטוענת לקשר זוגי פיקטיבי נטל מוגבר לביסוס טענותיה. בנסיבות אלו לא די באיתור סתירות בדברי בני הזוג בשימוע, כאשר מדובר בסתירות שהן בנושאים שוליים. על הרשות המנהלית לתת משקל לנשואים שהוכרו על ידה ולהעמיד את הסתירות אל מול קשר הנשואין במובן זה שיש להצביע על סתירות מהותיות בתשובות בני הזוג ולא כל סתירה בעניין שולי מצביעה על אי כנות הקשר.

כפי שפירטה ב"כ העותרים במהלך הדיון שהתקיים בפני, קיימים הסברים לסתירות שהועלו על ידי המשיב. כך לגבי כתובת הדירה בחדרה העותרת ציינה שם דומה לשם הרחוב וניתן לקבל את ההסבר שהעותרת אינה דוברת היטב את השפה העברית ולא הייתה נוכחות של מתורגמן/נית בעת ביצוע השימוע. על כן, גם אם העותרת הינה דוברת עברית ולא הייתה חובה לנוכחות מתורגמן, ייתכן שהבלבול בשם הרחוב נבע מכך, כאשר השם שציינה דומה מאוד לשם הרחוב שציין העותר.

כך גם לגבי הסתירות הנוספות שציין המשיב בהחלטותיו. מדובר בהבדלים שאינם מהותיים בין גרסאות העותרים בעת עריכת השימוע ולעומת זאת מקריאת פרוטוקול השימוע עולה כי העותרים דווקא מסרו תשובות דומות לרוב השאלות והתשובות שלהם תאמו זה לזו ברוב הפרטים שמסרו. ניתן לקבל את הסבר ב"כ העותרים לחוסר הדיוק בתשובותיו של העותר לעניין תאריך הנישואין ולעניין תקופת המגורים המשותפים (כאשר מדובר בהבדל של כחודש וחצי בין תשובותיהם של בני הזוג לעניין תקופת המגורים המשותפת בסמוך לנישואין ואין המדובר בסתירה מהותית).

על כן, ובהתחשב בכך שבקשתם של העותרים נדחתה בעיקר על סמך הסתירות שעלו מהשימוע, לטענת המשיב, סבורני כי יש מקום בנסיבות העניין להתערב בהחלטות המשיב בעניינם של העותרים ואין מקום לנקוט באמצעי הקיצוני של הרחקת העותרת מהארץ בשלב זה, אלא יש להמשיך ולבחון את כנות היחסים ביניהם כאשר תתאפשר לעותרת תקופה נוספת של מגורים בישראל.

יש גם לקבל גם את טענת ב"כ העותרים לפיה המשיב כתב בהחלטתו בערר שלא הומצאו ראיות מספקות ומשכנעות לניהול משק בית משותף והוכחות לכנות הקשר ומנגד, כאשר ביקשו העותרים להגיש מסמכים אלו, סירב המשיב לקבל את המסמכים. אמנם כבר ניתנה החלטה בערר ויש לקבל את הטענה כי היה על העותרים להגיש את כל ראיותיהם טרם מתן ההחלטה בערר, אך מאחר שההחלטה מבוססת גם על הטיעון שלא הומצאו המסמכים הדרושים, ניתן היה לחזור ולעיין במסמכים שביקשו העותרים להמציא בטרם הפנייתם להגשת עתירה מנהלית בבית המשפט לעניינים מנהליים.

סיכום:

אשר על כן, לאור המפורט לעיל, מצאתי כי בנסיבות העניין יש מקום להתערב בהחלטות המשיב בעניינם של העותרים.

בשים לב לחשש המשיב מחד ומכלול הנסיבות מאידך, לרבות קשר הנישואין שאינו שנוי במחלוקת, אני קובע כי יש מקום להמשיך ולבחון את כנות הקשר בין בני הזוג וזאת למשך תקופה נוספת במהלכה תוכל העותרת לשהות בישראל. המשיב יוכל להעמיק את הבחינה במסגרת ההליך המדורג, לאסוף עדויות, וככל שידרש לדון שוב במעמדה של העותרת בישראל.

לעת הזו תימשך בחינת כנות הקשר שבין העותרים במסגרת ההליך המדורג. מובן כי העותרים ימציאו למשיב כל מסמך או ראיה אחרת שידרשו, לפי העניין.

בנסיבות הענין אני מחיב את המשיב לשלם לעותרים את האגרה ששולמה על ידם בעת הגשת העתירה בסכום של 1940 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9/10/13, מועד הגשת העתירה ותשלום האגרה לקופת בית המשפט. בנוסף אני מחייב את המשיב בתשלום הוצאות העותרים ושכר טרחת עורכת דינם בסכום כולל של 10,000 ₪ כאשר סכום זה כולל מע"מ. סכום זה ישולם עד לא יאוחר מיום 30/1/14 שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין גרין קארד

  2. אזרחות לבן זוג זר

  3. סעיף 7 לחוק האזרחות

  4. עורך דין לקבלת אזרחות

  5. עתירה נגד הענקת אזרחות

  6. האמנה בדבר מחוסרי אזרחות

  7. קצבת זקנה למי שיש לו אזרחות אמריקאית

  8. אזרחות לתושב יהודה והשומרון וחבל עזה

  9. אזרחות ישראלית לאחר כניסה באשרת תייר

  10. נישואים פיקטיביים לקבלת אזרחות ישראלית

  11. נשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר

  12. שלילת פיצויים לניצול שואה עקב אזרחות זרה

  13. בקשה להסדרת מעמד מכוח נישואים לאזרח ישראלי

  14. אישורים פיקטיביים בבקשה לקבלת ויזה לארה''ב

  15. איך אפשר להתחתן עם עובדת זרה לא חוקית שלא יכולה לצאת מהארץ ?

  16. הכרה כבעל אזרחות סודנית החוסה תחת מדיניות ההגנה הקבוצתית או כמחוסר אזרחות

  17. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון