תביעה לתשלום שכר עבודה בגין שלושה ימי עבודה

תביעת התובעת לתשלום שכר עבודה בגין שלושה ימי עבודה שלטענתה עבדה בנתבעת בחודש נובמבר 2010. 2. התובעת הועסקה כנהגת הסעות בנתבעת. המחלוקת בתיק נסובה בנוגע למועד תחילת עבודתה של התובעת בנתבעת, ותשלום השכר בהתאם. לטענת התובעת היא החלה לעבוד ביום 28/11/2010, והנתבעת לא שילמה לה את שכרה בגין עבודתה בחודש נובמבר 2010. התובעת צירפה לכתב התביעה מסמך הנושא כותרת 'כרטיס עבודה לנהג' ועל גבי מסמך זה לטענתה היתה רושמת מדי יום את ההסעות אותן ביצעה , תוך ציון ופירוט השעות ויעדי הנסיעה. בנוסף, צירפה התובעת סידורי עבודה מודפסים הנושאים את לוגו הנתבעת בהם יש פירוט ההסעות שלטענתה ביצעה במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה. 3. הנתבעת הכחישה כי התובעת התקבלת לעבודה ביום 28/11/2010. לטענת הנתבעת, התובעת החלה עבודתה בנתבעת ביום 1/12/2010 ולא קודם לכן. הנתבעת הפנתה לתלושי השכר שם נרשם כי מועד תחילת עבודתה של התובעת הינו בתאריך 1/12/2010, וכן כרטיס עובד שם נרשם מועד תחילת העבודה ביום 1/12/2010. הנתבעת צירפה מסמך אשר חתום ע"י התובעת בדבר קבלת רכב ההסעות בתאריך 1/12/2010. הנתבעת ציינה כי סידורי העבודה המודפסים הנושאים את לוגו הנתבעת אותם צירפה התובעת לכתב התביעה מתייחסים לרכבים אחרים ולא לרכב שהתובעת טוענת ששימש אותה בנתבעת. לטענת הנתבעת, התובעת מצאה את דפי סידור העבודה המודפסים ברכב ההסעות במועד מאוחר לתאריך 1/12/2010, ועל בסיס סידורי העבודה המודפסים שמצאה ברכב ההסעות, כתבה התובעת בכתב ידה את ההסעות בדף רישום אישי. מדובר ברישום של הסעות שלמעשה התובעת לא ביצעה. 4. בתגובה לטענות הנתבעת התובעת מסרה כי אכן חתמה על טופס קבלת הרכב שהציגה הנתבעת, אולם לטענתה יתר הפרטים במסמך לרבות התאריך והשעה מולאו ע"י הנתבעת בשלב מאוחר יותר, ולא בפניה וכך גם נעשה בטופס כרטיס עובד שדווח למס הכנסה. התובעת אישרה כי בסידור העבודה הממוחשב מופיע מספר רכב אחר מהרכב שהיה בחזקתה, אך ציינה כי בפועל סידור העבודה המודפס הועבר אליה, והיא זו שביצעה את ההסעות המופיעות באותו סידור עבודה מודפס רק ברכב אחר ממה שנרשם בסידור העבודה המודפס. התובעת הפנתה לרישומים בכתב יד שנרשמו על גבי סידור העבודה הממוחשב. הרישום בכתב יד נוגע להוספת הסעה, וכן נרשם בכתב יד "אורית תתקשרי אלי". לטענת התובעת, רישומים אלה נרשמו על ידי פקידה בנתבעת ויש בהם כדי לחזק את טענתה כי המסמך אותנטי, ונמסר לה על ידי נציגי הנתבעת. 5. בדיון שהתקיים בפני ביום 14/8/13, נציג הנתבעת ביקש לדחות את ישיבת ההוכחות על מנת לאפשר לנתבעת להביא עדים וראיות התומכות בגרסתה כגון תיעוד של מכשיר ג'י.פי.אס, של הרכבים הרשומים בסידור העבודה הממוחשב, וכן של הרכב שהתובעת מאשרת שהיה בחזקתה. על אף שמדובר בתיק דיון מהיר אשר היה קבוע באותו יום לשמיעת הוכחות, ביה"ד נעתר לבקשת מנהל הנתבעת להביא עדים וראיות מטעמו, ודחה את ישיבת ההוכחות ליום 01/10/2013, וזאת תוך חיוב הנתבעת בהוצאות הדיון בסך של 300 ₪. 6. בפתח דיון ההוכחות נציג הנתבעת הציג מסמך מהחברה האחראית לתיעוד רישומי ה-ג'י.פי.אס, ולפיו תיעוד הרישומים של ה-ג'י.פי.אס נשמרים לתקופה של שישה חודשים בלבד, ואין בידי החברה רישומים לגבי התקופה הרלוונטית בחודש נובמבר 2010. 7. לדיון ההוכחות התייצבה התובעת, ומטעם הנתבעת התייצבו מנהל הנתבעת ושני עדים. מנהל הנתבעת מסר בפתח הדיון כי העד אבנר בנימין הינו קצין הרכב בנתבעת, ועדותו נחוצה בנוגע למסמך העברת הרכב לידי התובעת וחתימתה על המסמך, וכי העד מר רפאל אפטקר הינו הנהג שאותו החליפה התובעת ברכב ההסעות שנמסר לידה. 8. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו לתיק, ובעדויות שנשמעו, מצאתי לקבל את התביעה, ואפרט. א. הנתבעת לא הציגה הסכם עבודה בכתב, ואף לא מסרה לתובעת הודעה בכתב בדבר תנאי העבודה כנדרש בהתאם לחוק הודעה לעובד, ומכאן שהדבר פועל לחובתה של הנתבעת. ב. גרסת התובעת הותירה רושם אמין על בית הדין. התובעת צירפה מסמך בכתב ידה המפרט את ההסעות שביצעה בכל יום. הרישום הידני שערכה התובעת מקביל לרישום של סידור עבודה המודפס שהונפק על ידי הנתבעת. התובעת מסרה כי על אף שבסידור העבודה נרשם בכותרת מס' רכב אחר מזה שבו נהגה בפועל, סידור העבודה נמסר לידה, וההסעות בוצעו ברכב ההסעות שהיה בחזקתה. בעניין זה אציין כי הנתבעת לא הביאה לעדות את הנהגים אשר לגרסתה ביצעו את ההסעות בהתאם לרישום בסידור העבודה המודפס. ג. בנוגע לרישום התאריך על גבי טופס קבלת הרכב מקבל אני את גרסת התובעת כי במועד חתימתה על המסמך לא היו כל הפרטים רשומים לרבות התאריך. בעניין זה, עדותו של עד הנתבעת מר רפאל אפטקר, מחזקת את גרסת התובעת כי המסמך שעמד בפניה במועד חתימתה לא היה מלא, ולא כלל את מלוא הפרטים לרבות התאריך. מר אפטקר העיד בעניין זה ומסר לשאלת בית הדין: "בטופס אישור נהיגת רכב הכתב שלי זה רק השם בכותרת והחתימה. יתר הפרטים לגבי תאריכים ופרטי הרכב בעל הבית ממלא. אני קיבלתי את המסמך ואני חתמתי ובעל הבית לאחר מכן ממלא באותו רגע ואני לא עוקב אחריו מתי הוא ממלא את יתר הפרטים. בעל הבית מסביר לי לפני שאני חותם את כל הפרטים ואז אני חותם והוא ממלא את כל השאר עם התאריכים הספידומטר לאחר שאני חותם". העד אף אישר בעדותו כי לא קיבל לידיו עותק מהמסמך. לאור הדברים שמסר עד הנתבעת עולה התנהלות של החתמת עובד על מסמך ריק והשלמת המסמך ע"י הנתבעת במועד מאוחר למועד החתימה על המסמך . בנסיבות אלו, הנני מקבל את גרסת התובעת כי חתמה על מסמך קבלת הרכב כאשר המסמך לא היה מלא בפרטים, וכי הנתבעת השלימה מאוחר יותר את הפרטים כפי שהסתבר כי היא נוהגת לעשות. ד. העדים שהעידו מטעם הנתבעת הותירו רושם כי הם מוסרים עדות מטעם המעביד ולא היה בעדותם כדי לחזק את גרסת הנתבעת. העד מר אבנר בנימין שהינו קצין הרכב זומן להעיד בנוגע לטופס מסירת הרכב ומסר בעדותו כי החתים את התובעת במשרד בשעות הבוקר עד השעה 12:00. דבריו עומדים בניגוד לרישום בטופס קבלת הרכב שהציגה הנתבעת שם צוין כי התובעת קיבלה את הרכב בשעה 20:00 ,וכן בניגוד לגרסת הנתבעת כי הרכב נמסר לתובעת בשעות הערב. העד מסר כי אינו זוכר בעל פה באיזה יום התקבלה התובעת לעבודה אך לדבריו יש רישום וניירת. כאשר התבקש העד להציג את הניירת מסר כי לא הביא עימו את התיק האישי של התובעת. העד רפאל אפקטר שהינו הנהג אותו החליפה התובעת על רכב ההסעות הציג בדיון רישום הסעות שביצע בחודש נובמבר 2010 בלבד. העד השיב לשאלת בית הדין כי אין בידיו רישומים מחודשים סמוכים אלא אך של חודש נובמבר 2010. דבר זה מעלה תמיהה כיצד העד שמר אך ורק את דו"ח הנסיעות לחודש נובמבר 2010 ולא יכל להציג דוחות נוספים מאותה תקופה. כמו כן לא מצאתי לתת משקל רב לדוחות שהציג העד שכן בשונה מדו"ח לדוגמא שהציג מנהל הנתבעת כאשר רצה להראות את השוני בין הדו"ח שמילאה התובעת בכתב ידה לדו"ח הקיים בנתבעת הדו"ח לדוגמא היה מפורט עם ציון מד ספידומטר בתחילת יום העבודה ובסיום יום העבודה. הדו"ח שהציג העד לא פירט את מד הספידומטר בתחילת יום העבודה ובסיומה ונראה כי נערך במועד מאוחר. ה. הנתבעת לא הביאה לעדות את האדם שהחתים את התובעת על טופס קבלת הרכב ודבר זה נזקף לחובתה. 9. לאור האמור לעיל, מקבל אני את טענת התובעת כי עבדה את הימים בחודש נובמבר בהתאם לרישומיה. כעת יש לחשב את השכר שעל הנתבעת לשלם לתובעת בגין ימי העבודה בחודש נובמבר. התובעת מסרה בדיון כי שכרה היומי עמד על סך של 182 ₪. וכי עבדה ביום הראשון 7 שעות, ביום השני 11 שעות וביום השלישי 10.5 שעות סך הכל 28.5 שעות. נגזרת של שכר יום עבודה בסך 182 ₪ זה שכר שעתי בסך של 22.75 ₪. בגין היום הראשון התובעת זכאית ל-7 שעות, בגין היום השני התובעת זכאית ל-8 שעות ועוד שעתיים נוספות בערך של 125%, ושעה נוספת בערך של 150% ובגין היום השלישי התובעת זכאית ל-8 שעות רגילות ועוד שעתיים נוספות בערך של 125% וחצי שעה בערך של 150%. בהתאם לחישוב זה התובעת זכאית לסך של 23 שעות רגילות ו-4 שעות 125% ושעה וחצי שעה 150%. סה"כ התובעת זכאית לסך של 688.15 ₪. 10. הנתבעת תשלם לתובעת שכר עבודה בסך של 688.15 ₪ תוך 30 ימים מהיום. הסכום ישולם בצירוף ריבית והצמדה מיום 1/12/2010 ועד ליום התשלום. 11. משהתביעה התקבלה, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 500 ₪. 12. פסק הדין ניתן לערעור ברשות בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי בתוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין. שכר עבודה