אי צירוף ההחלטה עליה מערערים הינה בניגוד להוראות תקנות סדר הדין האזרחי תקנה 419 לתקסד"א, שכותרתה "מסמכים שיש לצרפם לכתב ערעור", קובעת: "419. אלה המסמכים שיש לצרף לכתב ערעור: (1) העתקים או תצלומי העתקים של החלטות הערכאות הקודמות הנוגעות לאותו ענין, כשהם מאושרים בידי הרשם או המזכיר הראשי של אחת מאותן הערכאות או בידי עורך דין או היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו...". תקנה 420 לתקסד"א, שכותרתה "מסמכים שיש לצרפם לכתב ערעור", מוסיפה וקובעת: "420. ואלה המסמכים שיש להמציא למשיבים: (1) עותק של כתב הערעור; (2) העתק ההחלטה שעליה מערערים...". תקנה 421 לתקסד"א, שכותרתה "ערעור שאינו בהתאם להוראות", קובעת: "421. ערעור שאינו ממלא אחרי הוראות פרק זה לא יקובל לרישום, אלא שהמערער יכול לדרוש ששופט משופטי בית המשפט שלערעור יחליט בשאלה אם הערעור ממלא או אינו ממלא אחרי הוראות פרק זה, והחלטתו תהא סופית ומכרעת". מהמקובץ דלעיל עולה כי ההחלטה שעליה מערערים היא מאושיות הערעור, והימנעות מצירופה מביאה לתחולת הוראות תקנה 421 הנ"ל המחייבת בקשה של המערער ששופט ביהמ"ש של הערעור יחליט האם להכשיר את הערעור למרות הפגם. בעניינינו, המערער כלל לא הגיש בקשה כאמור, למתן החלטה האם הערעור ממלא אחר הוראות פרק זה (לעניין אי צירוף ההחלטה מושא הערעור להודעת הערעור). מאחר שלא הוצגה לפניי ההחלטה מיום 15.9.2013, למרות שהמערער מזכיר אותה בפתח ערעורו ומציין שעליה הוא מערער, ולמרות שהמשיבים מצטטים מהחלטה זו, אין באפשרותי לעיין בהחלטה לדון בה ולהכריע בערעור על החלטה זו בצורה מושכלת. די בכך על מנת לדחות את הערעור. מכל מקום, את הטענות נגד ועדת הבית רשאי המערער להעלות ישירות כנגד ועד הבית, שממילא אינו צד להליך דנן וצירופו כלל לא נתבקש. סיכום לאור כל האמור לעיל, במצטבר, אני דוחה את הערעור. המערער יישא בהוצאות המשיבים בסך 5,000 ₪, בצירוף מע"מ בהתאם לתקנה 512 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. תקסד"א 1984 (הישנות)