קיבלתם זימון למשפט תעבורה בגבעתיים ? מתלבטים אם לפנות לעורך דין תעבורה ? אתם לא לבד

##האם להימנעות מלהתייעץ עם עורך דין תעבורה בגבעתיים יש מחיר ? ## רבים שואלים את עצמם האם מומלץ להתמודד עם עבירות תעבורה בגבעתיים ללא עורך דין ? כאשר אדם חשוד בעבירת תעבורה ונמצא לפני חקירה במשטרה או חמור מכך, אם כבר הוגש נגדו הגשת כתב אישום, השאיפה שלו, מטבע הדברים, תהיה לשכור עורך דין תעבורה "הכי טוב בארץ". מרבית הנאשמים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין תעבורה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה לתעבורה בגבעתיים, מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא מבינים כראוי.

 

באיזה שלב פונים לעורך דין תעבורה בגבעתיים ?

מומלץ לפנות לעורך דין לענייני תעבורה בגבעתיים בהקדם האפשרי, על מנת לקבל ייעוץ משפטי, הדרכה ובסופו של דבר ייצוג. לא כל עבירת תנועה מסתיימת בקנס כספי זניח, ישנן עבירות שהעונש עליהן הוא שלילת רישיון נהיגה לתקופה ארוכה ואף מאסר בפועל. התייצבות לדיון בבית משפט תעבורה יכולה להיות חוויה לא נעימה, הכרוכה בלחץ נפשי ומתח ועלולה להסתיים במפח נפש. ייצוג על ידי עורכי דין מומחים לדיני תעבורה בגבעתיים כבר מהשלב הראשוני, ולא רק בשלב של ערעור תעבורה, יכול להוות את הגורם מכריע בין קבלת עונש חמור, עונש קל או זיכוי מוחלט.

 

איך לבחור עורך דין תעבורה בגבעתיים ?

אנו מאמינים כי לקוח ש"עשה שיעורי בית" ולמד לעומק על סוג עבירת התעבורה הרלוונטית לגביו, יפיק תועלת רבה יותר מהייעוץ עם עורך הדין ואף את סיכויי ההצלחה בתיק. אי לכך, העמדנו לרשותכם פלטפורמה משפטית ייחודית בנושא דיני תעבורה בגבעתיים, המורכבת מספרות מקצועית, מקבץ פסקי דין והחלטות שניתן לאתר בקלות באמצעות ##מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם##, שתיתן לכם מענה מלא, מקיף ומקצועי תחת קורת גג אחת. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין תעבורה גבעתיים מומלץ לקרוא בעיון על שלל בסוגיות בתחום דיני תעבורה בגבעתיים, הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה. לרשימה המלאה - 🔍 נהיגה בשכרות🔍 מהירות מופרזת🔍 שלילת רישיון נהיגה🔍 זכות קדימה🔍 נהיגה ללא ביטוח🔍 נהיגה ללא רישיון🔍 נסיעה באור אדום🔍 סטיה מנתיב / עקיפה🔍 אי ציות לתמרור🔍 שמירת מרחק🔍 תאונה מאחור🔍 פניית פרסה🔍 כללי נסיעה בכיכר 

דוגמאות

##(1) הרשעה בעבירת נהיגה בשכרות בגבעתיים## הנאשם עומד לדין בגין עבירות נהיגה בשכרות, בהשפעת משקאות חריפים וסמים - בניגוד לסעיף 62 (3) לפקודת התעבורה ותקנה 26 (2) לתקנות נהיגת תעבורה ופריחה - בניגוד לסעיף 62 (2) יחד עם סעיף 38 (2) לפקודת התעבורה. הנאשם ציין כי ב- 15 בינואר 2013 הוא עבד בהרצליה פיתוח עד השעה 20:00 ורצה לנסוע לביתו בגבעתיים, סבור כי עזב את רחוב אבא אבן בהרצליה ונסע דרך כביש 20 לכיוון גבעתיים. . הסניגור טוען בסיכומיו כי התביעה לא הביאה עד שעדותו יכולה לשפוך אור על נקודות כמו האם הוא צפה בנאשם נוהג, באמצעות נהיגתו ואינטראקציה בינו לבין הנאשם, כך שהדבר פועל בתפקידו. כלומר ההגנה מבקשת להסתמך על הכלל הראייתי לפיו צד שלא הביא עד רלוונטי, הדבר פועל בחובתו ובכך מחזק את גרסת היריב. ##הכרעת בית המשפט:## אולם בסופו של דבר אני מרשיע את הנאשם בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. ##(2) זיכוי מעבירת נסיעה באור אדום בגבעתיים## ביום 09.11.17 נרשמה הודעה על תשלום קנס כנגד הנאשם בגין עבירה של אי ציות לרמזור אדום ברמזור, בניגוד לתקנה 22 (א) לתקנות התעבורה. הנאשם כפר באשמה המיוחסת לו וביום 02.10.18 נשמע לפני הראיות במקרה הנדון. לטענת השוטרת, ב- 9 בנובמבר 2017, בסביבות השעה 18:20, הנאשם נהג בקטנוע בגבעתיים ברחוב כצנלסון ממזרח למערב ופנה שמאלה לרחוב סירקין. לסיכום, בהעדר התייחסות מפורשת לעמדת הנאשם ביחס לקו העצירה, בהעדר פרטים על מקום הימצאה המדויק של השוטרת, אני מוצא כי עובדות מהותיות אלה לא הוכחו ולכן יש לי חשש כי זה אפשרי והשוטרת טעתה בעריכת הדו"ח בהתרשמותה הכללית מנסיבות המקרה. מנגד, היא עמדה בפני עדותו של הנתבע, שדבק בגרסתו, שלא נסתרה אפילו בחקירה נגדית נמרצת של התובע. בבואי לשקול את גרסתו של עד התביעה ואת גרסת הנאשם זו נגד זו, מצאתי כי בגרסת עד התביעה נסדקת, ומולה הנאשם עמד בגרסתו, עדותו בבית המשפט לא הוסתרה בחקירה נגדית. אוסיף כי הנאשם עשה עלי רושם אמין מאוד לאורך כל הדרך. ##הכרעת בית המשפט:## לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם ולו מחמת הספק. ##(3) הרשעה בעבירת תעבורה של כניסה לצומת בנסיעה בכיוון גבעתיים## נגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו נכנסה לצומת מבלי שהצליחה לעבור ולהמשיך בנסיעה מחוץ לצומת מבלי להפריע לתנועה. האחד - המקום בו עצרה הרכבת של הנאשם והאם רכבת חסמה את נתיב התנועה הציבורי בנתיב התנועה. לדבריה, היא נסעה ברחוב ביאליק מכיוון תל אביב לכיוון גבעתיים וכשהגיעה לצומת הרחובות ביאליק ז'בוטינסקי הרמזור היה אדום והיא עצרה בנתיב הימני כשמכוניתה הייתה השנייה מהצומת, כלומר לפניה היה רכב אחר עצר ברמזור. העדה העידה כי הגיעה עם בתה ברכב מתל אביב לגבעתיים. ##הכרעת בית המשפט:## לאור כל האמור לעיל, בית המשפט אינו מקבל טענה זו וקובע כי הנאשם, תוך כדי נהיגה, נכנס לצומת כאשר הצומת אינו פנוי, ואכן הפר את תקנה 65 לתקנות התעבורה, 1961. על סמך כל הראיות שהובאו לפניי, אני מרשיע את הנאשמת בעבירה המיוחסת לה בכתב האישום. ##(4) זיכוי מעבירת תעבורה של חציית כביש בגבעתיים## לנאשם נמסר על תשלום קנס בגין חציית כביש שאינו בטוח ומבלי לבדוק את מצב התנועה ואפשרות המעבר - הפרה של תקנה 110 (א) לתקנות התעבורה. הנאשם לא הודה באשמה המיוחסת לו. על פי כתב האישום, ב- 24 ביוני 2012, בסביבות השעה 12:10, בגבעתיים נצפה הנאשם על ידי עד התביעה מספר 1 בעת שנהג בניידת משטרה ופנה שמאלה, מרחוב בן גוריון, לרחוב סירקין, כשהיה חוצה את הכביש לכיוון משאית שעמדה בשולי הדרך, ליד חנות מכולת שנמצאת במקום ועמדה ליד דלת המשאית, שהייתה פתוחה, כך שהיא מסכנת את כלי הרכב בנתיב ואת עצמה, שכן היא מוסתרת משאית ולא ניתן היה לראות אותה כשעבר ועבר מהמשאית למדרכה. העד הצהיר כי הוא נמצא בקשר עין רציף עם הולך הרגל מרגע ביצוע העבירה ועד לעצור לידו. הנאשם טען גם ל"הגנה על צדק "עקב אכיפה בררנית, אך לא הציג בפני כל נתונים בדבר אכיפת עבירות הדומות לזו בה הואשם, ולכן לא מצאתי ראיות לאכיפה בררנית, שכן היא לא ניתן ללמוד, לדעתי, על "אכיפה סלקטיבי "מהשוואה בין שתי עבירות שונות. ##הכרעת בית המשפט:## לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם ממיוחס לו בכתב האישום. ##(5) תאונת דרכים בגלל עבירת תעבורה בגבעתיים## הנאשם הואשם כי ב- 16 באוגוסט 1999, בשעה 23:00 או סמוך לשעה זו, כאשר נהג במאזדה פרטית ברחוב אלוף שדה, מזרח למערב, בגבעתיים, הגיע לצומת הרמזור עם קוראזין. רחוב. פגע בקלות ופגע ברכב סוזוקי שהגיע מרחוב כורזין ונכנס בצומת ימינה, על פי כיוון הנסיעה הירוק, גרם לתאונה עם פגיעות גוף ונזק לרכוש כהפרה של תקנה 22 (א) לתקנות התעבורה ולסעיף 62 (2) לפקודת התעבורה בקשר עם 38 (2) לפקודת התעבורה. הנאשם הודה בעובדות a (1) + (2) ו- b (3) תוך הסתייגות - לפיהן לא הדליק נורה ירוקה לכיוון הסוזוקי וגם ב (5) ובעצם ההתנגשות, אך בכניסה לצומת באדום, ברמזור. עדותו של נהג סוזוקי, שבחקירה הראשונית הסבירה את גישתה לצומת בעת שנסעה בקוראזין, ועצרה לפני הצומת באור אדום, מתחילה בנסיעה עם מראה כיוון נסיעה ירוק, תוך פנייה שמאלה - מזרחה, אל אלוף שדה וכל זה להיות בנתיב הימני של השניים שמולו פנה שמאלה, עם טנדר נוסע משמאל, שהחל את דרכו באיחור של שנייה או שתיים, מה שמנע מהנאשם להיכנס לטנדר, אך בו. ##הכרעת בית המשפט:## על סמך האמור לעיל, אני קובע כי המאשימה הוכיח, מעבר לכל ספק סביר, כי נהיגתו הפזיזה של הנאשם, כאשר התקרב לצומת ולא צייתה למופע האור האדום בעת כניסה לצומת, גרמה להתנגשות עם חבורות נזק לגוף ורכוש, ולכן, מרשיע אותו באי ציות לתמרור הראשון כהפרה של תקנה 22 (א) לתקנות התעבורה ובהפרה של סעיפים 62 (2) ביחס לסעיף 38 (2) לפקודת התעבורה, כמפורט בכתב האישום.

 

עבירה של החניית רכב ללא תשלום אגרת הסדר בניגוד לסעיף 13(א) לחוק עזר לגבעתיים (העמדת רכב וחנייתו)

1. ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים גבעתיים (כב' השופט כ. האפט) מיום 2/9/13, בתיק עמ"ק 123/13, לפיו הורשע המערער בעבירה של החניית רכב ללא תשלום אגרת הסדר, בניגוד לסעיף 13(א) לחוק עזר לגבעתיים (העמדת רכב וחנייתו) התש"ן-1990 (להלן: "חוק העזר"), בכך שביום 27/3/12 החנה את רכבו ברחוב הכנסת בגבעתיים, סמוך לאבני שפה צבועות לסירוגין בצבע כחול (תמרור 817, כפי שפורסם בהודעת התעבורה (קביעת תמרורים) תשע"א-2010) מיום 9.7.2012 (להלן: "הודעת התעבורה"). טענות המערער 2. טענתו העיקרית של המערער, הן בפני בימ"ש קמא והן בערעור, היא שבהיעדר תמרור ספציפי במקום, המורה על חובת תשלום אגרת חנייה, אין די באבני השפה הצבועות לסירוגין בצבע כחול (תמרור 817) כדי להקים חובת תשלום. לטענת המערער, התמרור הרלבנטי לענייננו, תמרור 439, אמנם מצוי בתחילת הרחוב שבו חנה, אך יש להציב את התמרור לפני כל צומת. על פי הטענה, משלא הוצב תמרור 439 במקום בו חנה המערער, החניה חופשית, ללא תשלום. מסקנה 3. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת הוראות החוק הרלבנטיות, מסקנתי היא כי בנסיבות העניין, יש בהיות מקום, חניית המערער "מקום חנייה מוסדר", מכח היות אבני השפה צבועות לסירוגין בצבע כחול, כדי להקים חובת תשלום אגרת הסדר חנייה, ללא צורך בכל תמרור נוסף ולפיכך, דין הערעור להידחות. להלן יפורטו טעמיי. דיון והכרעה הוראות התמרורים תמרור 817 4. בהודעת התעבורה מוגדר תמרור 817 כך: "אבני שפה צבועות לסירוגין בצבע כחול; החנייה מותרת על הכביש שליד אבני השפה או על המדרכה על פי הוראות תמרור 439 או 626 או 627". 5. אין בהוראות איזה מהתמרורים 439 או 626 או 627 כדי להשליך על חובת תשלום אגרת הסדר חנייה במקום חנייה מוסדר, המסומן בתמרור 817, אלא כדי להשפיע על סוג כלי הרכב שחנייתם מורשית, ימים או מועדי החנייה, או למי מותרת החנייה, הכל כפי שיפורט להלן: תמרור 439 6. תמרור 439 הוא תמרור הורייה של מסר מחייב, איסור או הגבלה מילולית, שלגביו אין תמרור בלוח התמרורים, משום שתוכן המסר אינו ניתן לביטוי באמצעות תמרור בלבד. למשל, הרחבה או צמצום של היתרי חנייה מסוג מסויים של כלי רכב, או ימים ומועדי חנייה , או למי מותרת החנייה. אין בעצם הצבת התמרור לכשעצמה, כדי להשמיט את הבסיס מתחת לחובת תשלום אגרת הסדר חנייה. 7. בפני בית משפט קמא הובאו ראיות כי בתחילת רחוב הכנסת, שבו החנה המערער את רכבו מצוי תמרור 439, שאין בו כדי להשליך על עצם חובת תשלום אגרת הסדר חנייה. בנוסף, אין כל בסיס חוקי לטענת המערער כי לצורך חובת תשלום אגרת הסדר חנייה כוחו של תמרור 439 יפה בקטע הדרך עד לצומת הקרוב. תמרורי 626 ו- 627 8. משמעות תמרור 626 הוא חנייה לכלי רכב, זולת כלי רכב המפורטים בהוראות התמרור. 9. משמעות תמרור 627 היא שמותרת החנייה על המדרכה לסוג כלי הרכב המפורטים בהוראות התמרור. 10. אין בהוראת איזה מהתמרורים כל התייחסות לחובת תשלום אגרת הסדר חנייה, אלא לסוגי כלי רכב שהחנייתם במקום מותרת או אסורה. 11. כוחם של שני התמרורים יפה "עד לצומת הקרוב", אלא אם כן סומנו אבני השפה בצומת ואחריו בתמרור 817. 12. הנה כי כן, די בסימון אבני השפה במקום חניית המערער - עובדה שאינה שנויה במחלוקת בענייננו - כדי לסייג תחולת התמרורים 626 ו- 627, וזאת מעבר למסקנה בסעיף 10 לעיל. 13. לאור האמור, די בטעמים אלה כדי לדחות טענות המערער. למעלה מן הצריך, אף בבחינת נוסח חוק העזר והחקיקה הראשית, ואף אפשרות החלת סייג של טעות במצב משפטי, יש כדי לחזק את המסקנה שדין הערעור להידחות, כפי שיפורט להלן. הגדרת העבירה 14. העבירה שבה הורשע המערער מוגדרת בסעיף 3(א) לחוק העזר כדלקמן: "לא יעמיד אדם, לא יחנה רכב, ולא ירשה לאחר להעמידו או להחנותו במקום חנייה מוסדר, אלא אם כן שילם אגרת הסדר החנייה כאמור בסעיף 3(ב)...". סעיף 3(ב) לחוק העזר קובע כי "ראש העירייה, בהסכמת המועצה, רשאי... לקבוע אזור כמקום חנייה מוסדר". בענייננו, אין חולק כי המערער החנה את רכבו "במקום חנייה מוסדר", כי אין במקום כל תמרור נוסף וכי בתחילת הרחוב בו החנה המערער את רכבו מצוי תמרור 439. סעיף 3(ב)(1) לחוק העזר קובע: "נקבע מקום חנייה מוסדר, תסומן המדרכה במקום בתמרור ד-20...". ולעניין חובת התשלום נקבע בהמשך הסעיף: "... לא יעמיד אדם ולא יחנה רכב ליד מדרכה כאמור או במקום המסומן לחנייה מוסדרת, בשעות היממה, אלא אם כן שילם אגרת הסדר חנייה"... בסעיף 3(ה) נקבע מפורשות כי "אין באמור בסעיף קטן (ב)(1) כדי לגרוע מהסמכות לסמן מקום חנייה מוסדר בתמרור אחר המיועד לכך לפי תקנות התעבורה", ובענייננו, בתמרור 817. 15. ניתוח הוראות החוק המפורטות לעיל מוביל למסקנה שחובת תשלום אגרת הסדר חנייה במקום חנייה מוסדר - לאמור מקום המסומן בתמרור 817, שהחליף את תמרור ד-20, דהיינו שאבני השפה צבועות לסירוגין בצבע כחול - קבועה מפורשות בסעיף 3(ב)(1) לחוק העזר, ואינה מותנית בקיומו של תמרור נוסף או הודעה אחרת המורים על חובת התשלום. חיזוק לפרשנות זו נמצא בהוראת סעיף 3(ה) לחוק העזר, לפיה ניתן לסמן מקום חנייה מוסדר באמצעות תמרור אחר המיועד לכך לפי תקנות התעבורה. אין בחוק העזר כל הוראה המתנה את חובת תשלום אגרת הסדר חנייה במקום חנייה מוסדר, בקיומו של תמרור נוסף. 16. זאת ועוד. חוק העזר, שהוא חקיקת משנה, נחקק מכח סמכות מועצת עיריית גבעתיים לפי סעיפים 250-251 לפקודת העיריות ולפי סעיף 77(א)(2) לפקודת התעבורה. לענייננו רלבנטית הוראת סעיף 77(א)(2) לפקודת התעבורה המסמיכה מועצת עירייה או מועצה מקומית להתקין חוקי עזר בדבר "הסדר כלי רכב העומדים כחוק בתחומי העירייה או המועצה המקומית בדרך איסור או בדרך אחרת, ובלבד שלא תתנה חנייה בתשלום, אלא אם כן אבני השפה בדרך סומנו לסירוגין בצבע כחול". בהמשך הסעיף הוסמך גם לקבוע חובת סימון באופן אחר, או מתן פטור מחובת הסימון בדרך "ובלבד שיינקטו אמצעים כדי להבטיח את ידיעתם של הנוהגים ברכב על קיומה של חובת התשלום בדרך". 17. הנה כי כן, מלשון הוראת החוק הראשי, מכוחו נחקק חוק העזר, עולה מפורשות שחובת תשלום אגרת הסדר חנייה נובעת מסימון מקום חנייה מוסדר לסירוגין בצבע כחול. רק אם סומן מקום החנייה המוסדר בדרך אחרת, או שניתן פטור מחובת הסימון בדרך, או אז קמה החובה לנקוט אמצעים כדי להבטיח את ידיעת הנוהגים ברכב על קיום חובת התשלום. נסיבות אלה אינן מתקיימות בענייננו, ואף מטעם זה, אין להתנות את חובת תשלום אגרת הסדר חנייה בהימצאות תמרור נוסף מלבד הסימון לסירוגין בצבע כחול. טעות במצב משפטי 18. למעלה מן הצורך, ואף מבלי שהטענה הועלתה ע"י המערער, בחנתי אפשרות החלת הסייג בדבר "טעות במצב משפטי" לפי סעיף 34 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וזאת בשים לב לקושי העלול להתעורר מנוסח הגדרת תמרור 817. הגעתי לכלל מסקנה שהסייג אינו חל בעניינו של המערער. 19. לטובת המערער, אצא מנקודת הנחה שניתן להחיל הסייג האמור על עבירות של אחריות קפידה. עם זאת, על פי ההלכה הפסוקה, לצורך החלת הסייג, אין די בהיעדר רשלנות באשר לקיום הדין או להבנת תוכנו, אלא שנדרשת נקיטת אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, לבירור הדין הרלבנטי. לא נדרשת נקיטת כל האמצעים האפשריים באופן מוחלט. 20. בענייננו, לא הובאו כל ראיות ואף לא נטענה כל טענה כי המערער נקט באמצעים כלשהם לבירור הדין הרלבנטי. 21. יתרה מזו, המערער אישר שידע אודות הימצאות תמרור 439 ברחוב בו החנה את רכבו. לעובדה זו ליתן משקל אף לצורך ההחלטה בדבר תחולת הסייג של טעות בהבנת מצב משפטי, שכן לא זו בלבד שאין מדובר בהתרשלות מצד המערער שלא בדק הימצאות התמרור - ההכרחי, לשיטתו, לצורך חובת תשלום אגרת הסדר חנייה - אלא שהמערער ידע, לדבריו, על מיקומו של התמרור, אך נטל לעצמו את החירות לפרש את דרישות החוק כהבנתו. על המערער לשאת באחריות המלאה לפרשנות מוטעית זו של החוק. הסייג של טעות במצב משפטי אינו חל על מקרים מסוג זה. גזר הדין 22. בית משפט קמא גזר על המערער את הקנס המקורי בסך 100 ₪. בנסיבות אלה, איני סבור שנפלה טעות בגזר הדין. סוף דבר 23. לאור כל האמור, הערעור על שני חלקיו - נדחה. משפט תעבורה