בקשה למינוי מומחה לנפגעים "לא ישירים" בתאונת דרכים

1. נדחתה בקשת המבקשים למנות מומחים רפואיים מטעם בית המשפט לפי סעיף 6א לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים), וזאת לאחר שקבע כי המבקשים אינם נפגעים ישירים לעניין הנזק הנפשי, בנוגע לתאונה שאירעה ביום 12/5/11 בעת שהמבקשים נסעו באוטובוס שהיה מבוטח על ידי משיבה מס' 2 (להלן: חב' הביטוח) ונהוג על ידי המשיב מס' 1 (להלן: הנהג או מר לוי). 2. כמפורט בכתב התביעה שהגישו המבקשים, מדובר בתאונת דרכים שארעה ביום 12/5/11 בעת שהמבקשים נסעו באוטובוס המבוטח על ידי חב' הביטוח, כאשר מר לוי נוהג בו. בקילומטר ה-57 בכביש מס' 90 באילת, תוך כדי נסיעה הגיע רכב ממול לאוטובוס. נהג האוטובוס איבד שליטה והתנגש ברכב. עקב כך נפגעו המבקשים ונוסעים אחרים שנסעו באוטובוס; ונוסעי הרכב הפרטי, ארבעה מהם נהרגו והבת הקטנה בת השנתיים נפצעה באורח קשה. מיד לאחר קרות התאונה ירד המבקש מהאוטובוס המבוטח, הגיש עזרה לנפגעים ואף ביצע החייאה לתינוקת אשר הלסת שלה נתפסה ולא יכלה לנשום. עוד טענו המבקשים כי טיפולם בתינוקת במשך כחצי שעה עד הגיע אמבולנס והעזרה שנתנו לפרמדיק שהגיע ללא כח עזר, הם שייצבו את מצבה של התינוקת. במהלך הטיפול התלכלכו בגדיהם בדמה של התינוקת ובדמם של הנפגעים האחרים. כך גם ניסו לסייע לילד בן 5 שנפגע באופן אנוש ומת, תוך כדי ביצוע ניסיונות החייאה בו. כל המראות הנ"ל הותירו צלקות בנפשם. בנוסף, נפגעו המבקשים בפציעות אורתופדיות ואחרות בעת היותם באוטובוס. המבקשים פונו מן המקום באמבולנס לבית חולים יוספטל, ובמועד מאוחר יותר נבדקו על ידי פסיכיאטר וממצאי הבדיקה העלו כי הם סובלים מ-P.T.S.D. 3. על בסיס הנתונים הנ"ל הגישו המבקשים בקשה למינוי מומחים בתחום האורתופדי ובתחום הנפשי. בנוגע לבקשה האחרונה, התנגדו הנתבעים למינוי בטענה כי הנזק לא ארע מעצם התאונה אלא בגין השלכות חשיפתם למראות שלאחר התרחשותה. 4. בית משפט השלום דן בשאלה, אם המבקשים הם בגדר נפגעים ישירים, ובמקרה כזה די בראשית ראיה לעניין הנזק הרפואי כדי להיעתר לבקשת מינוי המומחים או שמא מעמד המבקשים הוא כנפגעים משניים וזכאותם לפיצוי בגין הנזק הנפשי הנטען, תהיה כפופה לעמידה בתנאים שנקבעו בהלכת אלסוחה. לאחר בחינת העובדות כפי שפורטו בכתב התביעה, ותוך הפנייה לפסקי הדין הרלוונטיים, ותוך שבית המשפט בחן את סיבת הנזק הנפשי על פי המפורט בכתב התביעה, הגיע למסקנה כי הנזק הנפשי נגרם שלא כתוצאה מפגיעה ישירה אלא כתוצאה מחשיפה לסבלו של אחר. ולכן, הוסיף בית המשפט ובחן אם עומדים המבקשים בתנאים שנקבעו בהלכת אלסוחה; ומשהשיב בשלילה, דחה בקשתם למינוי מומחים בתחום הנפשי. 5. בהחלטה שניתנה על ידי ביום 7/11/13 נתבקשה תשובת המשיבים. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, יש לאשר את ההחלטה שניתנה על ידי הערכאה דיונית. המצב העובדתי ברור, ועולה מן הפירוט העובדתי שהובא בכתב התביעה. המבקשים חדלו להיות נפגעים ישירים בתאונה והפכו לנפגעים משניים והנזק הנפשי שנגרם להם לטענתם, נגרם להם, אם בכלל, דקות ארוכות לאחר התאונה, במנותק מהתאונה ואך ורק בשל התרשמותם החיצונית מזירת התאונה, וזאת לאור האמור בכתב התביעה. לטענת המשיבים, המבקשים אינם טוענים כי בהיותם נוסעי האוטובוס נגרמו להם טראומה או הלם כלשהו אלא אך ורק בדיעבד לאחר ירידתם מהאוטובוס ובהעדר כל זיקה לאוטובוס. 6. לעומתם טוענים המבקשים, כי אין מקום להבחנה הטכנית בין הנוסעים באוטובוס שירדו ממנו לצורך השתת עזרה לנוסעים אחרים שנפגעו, לבין אלה שנותרו באוטובוס מבלי לרדת ממנו, כך שאילו היו נפגעים נפשית בעת שהיו נותרים באוטובוס, ואפילו רואים את אותם מראות מתוך האוטובוס, הרי שיש להניח שהיו רואים בהם כנפגעים ישירים גם בתחום הנפשי. לעניין זה הפנו המבקשים להליך המתנהל בבית משפט השלום בחיפה בת"א 3520-12-12, שם מונה מומחה רפואי נפשי לגבי נוסע אחר ללא טענה מצד חברת הביטוח כי לא היה נפגע ישיר. עוד הפנו המבקשים לרע"א 3007/12 (פלוני נ' הראל חברה לביטוח בע"מ [כב' השופטת זילברטל] (30/5/12)) וביקשו לנהוג בתיק דנן בדומה לדרך בה הלך כב' השופט זילברטל בהחלטה שניתנה ברע"א 3007/12. 7. ההחלטה כפי שניתנה ברע"א 3007/12, שם הדגיש בית המשפט העליון את החשיבות במינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בתאונות דרכים, אינה רלוונטית לענייננו. למרות האמור, לאחר עיון חוזר בבקשה ולאחר עיון בתשובה שנתקבלה, יש בדעתי ליתן רשות ערעור לראות את הבקשה שהוגשה כבקשה שניתנה עליה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, לפיכך תידון הבקשה כערעור. 8. בתיק דנן, השאלה העיקרית אינה בדבר הצורך במינוי מומחים רפואיים, אלא אם יש מקום למנותם על פי חוק הפיצויים מכוח היות המבקשים נפגעים ישירים. ברע"א 3007/12 כפי שציין כב' השופט זילברטל, המקרה לא עורר כל קושי. לא הייתה מחלוקת על עצם אירוע התאונה והיו מסמכים רפואיים שהצביעו על ראשית ראייה לצורך המינוי, וגם לא התעוררה השאלה בנוגע למעמדם של הנפגעים, מאחר שהיה ברור שהם נפגעי תאונת הדרכים. 9. לכאורה, ניתן היה להורות על מינוי מומחים רפואיים בתחום הנפשי, כבר בשלב הזה, תוך מימון ביניים על ידי חברת הביטוח, ותוך הפניית שאלות נדרשות למומחים שמונו לצורך עמידה על מקור הנכות הנפשית - ככל שתימצא - אם זו החלה עוד בשלב של היותם נוסעים באוטובוס או שמא מקורה של אותה נכות, ככל שתימצא, מנותקת מעצם פגיעתם של המערערים. יחד עם זאת, השאלה העיקרית - כפי שנוסחה על ידי בית משפט קמא היא - אם המערערים נפגעים ישירים או משניים. נראה כי התשובה לשאלה אינה רק עובדתית-רפואית, כי אם שאלה מעורבת הנושקת יותר לתחום המדיניות המשפטית, ולאו השלכותיה, ראוי כי תידון על ידי בית המשפט בהרכב תלתא. על דרך ההשוואה נפנה להחלטה שניתנה ברע"א 3559/13 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' קרפ (כב' השופט צ' זילברטל) [ניתנה ביום 12/9/13], וכן נזכיר החלטה נוספת שניתנה על ידי כב' השופט זילברטל - וזאת לצורך הבחנה - רע"א 4817/13 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' עודד שלמה בראון [ניתנה ביום 17/10/13]. כאשר מתעוררות שאלות אשר ההכרעה בהן משליכה על שאלת חבותן של חב' הביטוח ולעצם מעמדם של המערערים כאן, בדומה לשאלה שעלתה בפס"ד קרפ בהבדל מההחלטה שניתנה ברע"א 4817/13, נראה כי ראוי שהערעור יידון בפני הרכב תלתא. 10. לפיכך, ולאחר שהוריתי כי הבקשה תידון כערעור, ייקבע הדיון בערעור לפני הרכב תלתא. המזכירות תקבע את מועד הדיון. כל צד יישא בהוצאותיו בגין בקשה זו. העירבון שהופקד, אם הופקד, יועבר לתיק הערעור על חשבון העירבון שיש להפקיד שם. מומחהתאונת דרכיםמינוי מומחה