דחיית בקשה ארכה להגשת ערעור משום שלא נתמכה בתצהיר תמיכה

בקשת המערער לאורכה להגשת הערעור נדחתה משום שלא נתמכה בתצהיר ולא פרטה נתונים בסיסיים הדרושים להחלטה.

1. ביום 31.10.13 הגיש המערער ערעור על החלטת הועדה הרפואית העליונה מיום 27.6.13 . בקשת המערער שהוגשה ביום 29.10.13 למתן אורכה להגשת הערעור – נדחתה משום שלא נתמכה בתצהיר ולא פרטה נתונים בסיסיים הדרושים להחלטה. או אז הגיש המערער את הודעת הערעור ושלח לדבריו בקשה למתן ארכה בדואר רשום, אלא שזו לא הגיעה לבית המשפט, איננה מצויה בין מסמכי התיק הממוחשב , לא הגיעה מעולם לצד השני ולא ניתנה בה החלטה.

2. במעמד הדיון הראה ב"כ המערער את התצהיר שתמך בבקשה ונשלח בדואר רשום. התצהיר שהוגש בבית המשפט נושא את התאריך 30.10.13 , אך חתימת המצהיר איננה מאושרת. נרשם בתצהיר כי המערער מפחד לפתוח מכתבים רשמיים ממשרד הבטחון וכי ביום 19.7.13 העביר את התשובה למשרד עורכי הדין.

3. לגופו של עניין – אין כל טעם המצדיק דחייה כה ממושכת בהגשת בקשת הערעור. מדובר באיחור משמעותי. ראו לעניין זה רע"א 9225/07 פלוני נ' הועדה הרפואית העליונה (10.2.08)– "גם מערכות מסוג זו של אגף השיקום במשרד הבטחון, הצריכה להיות אמונה על גישה אנושית, סובלנית וליברלית כלפי פניות אליה.... פועלת במסגרת מועדים ודרכי שיקול דעת שנקבעו בדין, וכך ראוי".

ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה צריך להיות מוגש בתוך 45 יום ואין כל טעם מיוחד במקרה זה המצדיק הגשת ערעור במועד כה מאוחר.

4. למעשה, די בעניין הפרוצדורלי על מנת לדחות ערעור זה, אלא שדינו של הערעור להידחות גם בפן המהותי שלו.

המערער יליד 1983, הוכר בגין מצב קרסול שמאל בדרגת נכות של 5% והגבלה קשה מלווה בכאב במפרקים סובטלאריים משמאל (מותאם) בדרגה של 10%. לימים נמצאה תסמונת CRPS בצורה קלה ודרגת הנכות הכללית בגין הפגיעה נקבעה ל– 30% (סעיף 29(6)III).

5. בחודש מאי 2012 ביקש המערער להכיר בכאבי גב מותניים המקרינים לכתפיים ולצוואר כנכות מוסבת בגין הנכות המוכרת . ועדה מחוזית מיום 25.07.12 קבעה כי אין קשר בין כאבי עמוד שדרה מותני, גבי וצווארי וכן הכתפיים – לבין הנכות המוכרת. המערער ערער לועדה רפואית עליונה.

6. ועדה רפואית עליונה התכנסה ביום 9.1.13 ו – 25.5.13 על מנת לדון בעניינו של המערער. המערער הגיש לועדה תעודה רפואית של ד"ר ריבר מיום 16.12.12, אשר סבר כי יש להכיר בקשר, ולו חלקי ,בין הכאבים בעמוד שדרה מותני לבין הנכות המוכרת בשל צליעה הגורמת לאופן הדריכה על הרגל החולה. ד"ר ריבר התייחס לארבעה מאמרים, ביניהם מאמר שבחן את הסיכון להופעת פריצת דיסק בהקשר לעומס מכני על הגב. הועדה הרפואית העליונה ביקשה לעיין בכל המאמרים בשלמותם. הועדה שמעה את דברי המערער. הועדה בדקה את המערער ורשמה את ממצאי בדיקתה בפרוטוקול. הועדה עיינה בתעודה הרפואית של ד"ר ריבר. כמו כן עיינה הועדה במכתבו של ד"ר ריינר מיום 8.11.12, המעלה גם הוא סברה שקיים קשר בין תבנית הליכתו של המערער וחוסר האיזון על השרירים. הועדה הרפואית עיינה במכתבי הרופאים המטפלים, ד"ר עודד וד"ר ריינר מתאריכים שונים.

הועדה צינה כי ד"ר ריבר מתייחס למערער כלוקה במחלת דיסק ולא כך הוא. צויין כי אין בתיעוד שהובא בפני הועדה עדות למחלת דיסק בעמוד שדרה מותני. נרשם כי המערער מתלונן על כאבים לאורך כל הגב, לרבות אזור הצוואר והכתפיים ומייחס זאת לנכות המוכרת, CRPS הקיים בצורה קלה. נרשם כי הרופאים שהוזכרו לעיל טוענים כי יש קשר בין ההליכה וצליעה קבועה לבין כאבי גב מותניים. הם אינם טוענים כך לגבי גב עליון, צוואר וכתפיים.

הועדה מתייחסת לטענת ד"ר ריבר הרואה קשר בין מחלת דיסק בעמוד שדרה מותני לבין הנכות המוכרת, וסוקרת את המאמרים שהובאו אחד לאחד . מאמר ראשון כתוב בשפה הסינית והתקציר שלו מתורגם לאנגלית. התקציר איננו מובן ומלמד על מחקר שנעשה כנראה בין חולים במחלה ניוונית בברך אחת לעומת קבוצת חולים במחלה ניוונית בשתי בירכיים כדי ללמוד כיצד זה משפיע על מחלה ניוונית בעמוד שדרה מותני. הועדה מציינת שלא ברור מה היתה שיטת המחקר וכיצד בוצעו הערכות הסטטיסטיות. לכן, לא ניתן ללמוד ממחקר זה לענייננו. הועדה התייחסה למאמר נוסף שבדק סיבות שונות למחלות עמוד שדרה מותני וגם במאמר זה לא נמצא לדעת חבריה כל קשר לשינוי בתבנית הליכה בעקבות CRPS בגב תחתון. לא הוכח קשר של סיבה ומסובב בין צליעה או הליכה עם קביים לבין מחלת דיסק. גם מאמר שלישי הבודק את האתיולוגיות לבקעי דיסק בעמוד שדרה מותני איננו קושר לדעת הועדה בדרך כלשהיא בין הליכה עם קביים או צליעה להתהוות בקע דיסק. גם המאמר האחרון איננו קושר הליכה עם קביים או צליעה להתהוות בקע דיסק. לכן, רשמה הועדה שאיננה מקבלת את מסקנותיו של ד"ר ריבר, ד"ר עודד וד"ר ריינר.

הועדה דחתה את הקשר בין נכותו המוכרת של המערער לתלונותיו בעמוד שדרה מותני , צוואר, גב עליון וכתפיים.


7. המערער מבקש להכיר בכאביו השונים בעמוד שדרה מותני, גבי , צוואר וכתפיים כנכות מוסבת בשל הנכות המוכרת ברגלו השמאלית. נטען כי נטל השכנוע ומידת ההוכחה המוטל על המערער הוא ברמה של "מתקבל מאד על הדעת" וכי עמד בדרגה זו. נטען כי בהחלטת הועדה הרפואית העליונה אין הסבר פוזיטיבי חלופי למצבו של המערער ולפגימות מהן הוא סובל. נטען כי ההתייחסות למאמרים והמסקנה שהסיקה הועדה נעשתה בצורה גורפת וכללית מידי . נטען כי אין להחמיר עם המערער וחוק הנכים אמור ללכת לקראת המערער.

8. הקביעה לגבי קשר בין נכות מוכרת לנכות מוסבת היא הכרעה רפואית מובהקת המסורה להחלטת הועדה הרפואית, וראו לענין זה ע"א 459/89 קצין התגמולים נ' צבי חריטן, פ"ד מה(5)374:

"קיומו של הקשר הבלתי אמצעי בין שתי הפגימות הוא שאלה רפואית מובהקת...על הקשר בין הפגימה המסוימת החדשה לבין הפגימה המוכרת מן הבחינה הרפואית תחליט הוועדה הרפואית".

וכן ראה רע"א 1403/05 פלוני נ' קצין התגמולים וכן רע"א 3401/13 רזי בסל נ' קצין התגמולים (4.7.13).

המאמרים שהובאו בתעודה רפואית של מומחה המערער נסתרו אחד לאחד באופן מפורט. הועדה ציינה בצורה מפורשת כי אין בהם ללמד על הקשר הסיבתי המבוקש.


הרוצה להוכיח לועדה קשר סיבתי בין פגימה מוכרת לפגימה חדשה צריך לבסס עמדתו על
אסכולה רפואית מוכרת. וראו לענין זה רע"א 2027/94 Xנ' קצין התגמולים:

"שאלה יפה היא, מתי דעה נעשית אסכולה. מסתמא, אין תשובה ברורה לשאלה זאת, כשם שאין תשובה ברורה לשאלה כמה כבשים עושות עדר. מצד אחד ברור כי אין צורך שדעה תזכה להסכמת הכול, ללא מחלוקת, כדי שתהווה אסכולה. אף אין צורך שדעה תהיה נתמכת בראיות המבססות אותה ברמה של קרוב לוודאי כדי לומר שהיא אסכולה. אך מן הצד השני, אין די בכך שיש מספר רופאים או חוקרים הדוגלים בדעה מסוימת, כדי לומר שדעתם מהווה אסכולה, ואף אין די בכך שדעתם באה לידי ביטוי בספרות הרפואית. כדי שדעה תגיע למעמד של אסכולה, צריך שהיא תהיה מקובלת כדעה מבוססת במרכזים רפואיים חשובים, או על דעת מומחים מוכרים בעולם, ואף תוצג כדעה מבוססת בספרי לימוד חדשים בעלי מעמד מקצועי מכובד. בדרך כלל דעה כזאת תהיה מבוססת על מחקרים מדעיים רציניים המצביעים באופן משכנע על תופעה, קשר או הסבר, להבדיל מהשערות ואפילו הן השערות סבירות שלא הופרכו על-ידי מחקרים".

עוד נקבע באותו פסק דין :
"כדי שאסכולה רפואית תספיק לקביעת קשר סיבתי, אין די בכך שהיא תאמר כי קיימת אפשרות שנסיבות מסוימות יגרמו למחלה מסוימת או יחמירו אותה. לקביעת קשר סיבתי, כפי שנדרש על ידי החוק, צריך שהאסכולה תקבע כי "מתקבל מאד על הדעת" שנסיבות כאלה יגרמו למחלה או יחמירו אותה"

הנטל המוטל על נכה במקרה כזה, כפי שנזכר בפסקי הדין השונים הינו כדי נטל אזרחי מעבר למאזן ההסתברויות דהיינו, מעבר לסבירות של 50% (ראו רע"א 187/83 רדושיצקי נ' קצין התגמולים, רע"א 8373/96 רפאל מאיר נ' קצין התגמולים, רע"א 5499/92 קצין התגמולים נ' בן-עד, רע"א 8007/97 קריספי נ' קצין התגמולים, ע"א 192/85 קצין התגמולים נ' הכט).

במקרה כאן, לא קיבלה הועדה הרפואית העליונה את הטענה שהוכחה אסכולה רפואית כלשהיא. וראו את הביקורת שציינה לגבי המאמרים שצורפו.

מלכתחילה , כפי שציינתי לעיל, נושא בדיקת הקשר הסיבתי לפי תקנה 9 שמור לשיקול דעת רפואי של הועדה המקצועית. לא עלתה טענה משפטית המלמדת על פגם כלשהוא על אופן התנהגות הועדה הרפואית בעניין זה.


9. גם בהיבט המהותי – דין הערעור להידחות.

10. אין צו להוצאות.
11. המזכירות תחזיר את תיקו הרפואי של המערער לידי ב"כ המשיב.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הרחבת חזית בתצהיר

  2. בקשה להוספת תצהיר

  3. פגם באימות תצהירים

  4. חתימה על תצהיר שקר

  5. תצהיר עתירה מנהלית

  6. תצהיר של אדם שנפטר

  7. תצהיר כוזב במכרז

  8. הגשת תצהירי חוקרים

  9. עד שלא נחקר על תצהירו

  10. עד שנפטר שחתם על תצהיר

  11. תיקון כתב תביעה תצהיר

  12. זימון עד שלא הגיש תצהיר

  13. בקשה להגשת תצהיר משלים

  14. תצהיר בקשת רשות להתגונן

  15. תצהיר גילוי מסמכים משלים

  16. בקשה לצירוף תצהיר משלים

  17. לא הוגש תצהיר חוקר במועד

  18. תצהיר הפקדת רישיון נהיגה

  19. תצהיר בקשה לאכיפת פסק חוץ

  20. בקשה להורות על מחיקת תצהיר

  21. טענות בתצהיר התומך בהתנגדות

  22. אי הגשת תצהיר גילוי מסמכים

  23. דחיית בקשה ללא תצהיר תמיכה

  24. הגשת מסמכים סודיים ללא תצהיר

  25. הגשת תצהירי עדות ראשית באיחור

  26. הוצאת תצהירים מתיק בית המשפט

  27. תצהיר תמיכה בבקשה להיתר המצאה

  28. בקשה להבאת ראיה נוספת (תצהיר)

  29. תצהיר שונה מהטענות בכתב התביעה

  30. תצהיר בכתב כראיה / חקירה בעל פה

  31. תובע שלא הגיש תצהיר עדות ראשית

  32. תצהיר התנגדות בבקשת רשות להתגונן

  33. תצהיר תמיכה לבקשה לגילוי מסמכים

  34. תצהיר תמיכה להתנגדות לביצוע השיק

  35. מחיקת סעיפים מתצהיר גילוי מסמכים

  36. תצהיר גילוי מסמכים כללי וספציפי

  37. ראיה לא קבילה בתצהיר עדות ראשית

  38. אי התייצבות מצהיר - מחיקת התצהיר

  39. האם אפשר להגיש תצהיר של עד שנפטר ?

  40. חובת ציון מקום אימות חתימה על תצהיר

  41. טענת הגנה בתצהיר בקשת רשות להתגונן

  42. אי הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובע

  43. טענת קיזוז בתצהיר / פירוט טענת קיזוז

  44. צירוף מסמכים חדשים בתצהיר עדות ראשית

  45. תצהיר גילוי מסמכים בבית הדין לעבודה

  46. ביטול תוקף תצהיר ויתור על זכויות בבנק

  47. בקשה להגשת תצהיר תמיכה בעתירה מנהלית

  48. מחיקת בקשת ביניים עקב אי צירוף תצהיר

  49. האם צריך לצרף תצהיר לבקשת רשות ערעור ?

  50. חתימה על הדף האחרון של תצהיר ללא תוכן

  51. האם צריך לצרף תצהיר לבקשה לפטור מאגרה ?

  52. האם תצהיר של אדם שנפטר נחשב "עדות שמיעה" ?

  53. שיהוי בהגשת בקשה לצירוף נתבע נוסף ללא תצהיר

  54. תנאי פטור מהיטל השבחה כאשר לא נחתמו תצהירים

  55. טעות של מזכירה חדשה ברישום מועד להגשת תצהירים

  56. בקשה כי לא תורשה שמיעת עדות בשל אי הגשת תצהירים

  57. תצהיר ויתור על זכויות של "בן ממשיך" לפי חוק המתנה

  58. בקשה לקבוע מועדים חדשים להגשת תצהירי עדות ראשית

  59. דחיית בקשה ארכה להגשת ערעור משום שלא נתמכה בתצהיר תמיכה

  60. לאור הפסיקה יש לזקוף את אי צירוף התצהיר מטעם אשתו לחובתו של המבקש

  61. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון