הרשעה בעבירת לקיחת שוחד - סעיף 290 + 294 לחוק העונשין

הורשע בבית-משפט בעבירה של לקיחת שוחד, עבירה על-פי סעיף 290 + 294 לחוק העונשין וכן מירמה והפרת אמונים, עבירה על סעיף 284 לחוק העונשין.

בבית-משפט קמא הגיעו הצדדים להסדר טעון חלקי, ולפיו המדינה רשאית לטעון ל- 6 חודשי מאסר שירוצו מאחורי סורג ובריח, ואילו בא-כוח המערער יוכל לעתור להטיל עליו 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, זאת בנוסף למאסר על תנאי וקנס.

בית-משפט קמא (כב' השופטת י' פרדלסקי) הטיל על המערער 6 חודשי מאסר שירוצו מאחורי סורג ובריח; 6 חודשי מאסר על תנאי; וקנס בסך 3,500 ₪.

על החלטתו של בית-משפט קמא להטיל מאסר שירוצה במתקן כליאה הערעור בפנינו. עיקר טרונייתו של בא-כוח המערער, הן בהודעת הערעור הכתובה והן בטיעונו בפנינו, עניינו בכך שהמדינה, כך לשיטתו, סטתה בטיעוניה בבית-משפט קמא מהסדר הטיעון באופן שיובהר בהמשך, ובכך גרמה לתוצאה העונשית המחמירה. הסניגור טוען, כי המדינה נהגה בחוסר הגינות, עד כדי ריקון הסדר הטעון מתוכנו. נרחיב בנושא זה להלן.

עוד טוען המערער, כי בית המשפט לא התחשב דיו בעמדת שירות המבחן. שירות המבחן המליץ אף הוא להטיל על המערער עונש של עבודות שירות, ובית המשפט, כאמור, לא קיבל את ההמלצה. בנוסף, מפנה הסניגור למיהותו של המערער. המערער עבר שינוי של ממש, הוא לא עובר עבירות בעת האחרונה. ולו מטעם זה, שגה בית-משפט קמא כאשר לא הסתפק במאסר בעבודות שירות.


2. זו ההשתלשלות שאליה מפנה הסניגור. כאמור, הגיעו הצדדים להסדר טיעון שבו נקבו שניהם באותה תקופת מאסר, כאשר המחלוקת ביניהם התמצתה בדרך ריצוייה, מאסר מאחורי סורג ובריח לעומת מאסר בעבודות שירות. במהלך טיעונה לעונש בבית-משפט קמא, הפנתה המדינה את בית המשפט גם למתחם הענישה הראוי בגין עבירת השוחד שבה הורשע המערער. מתחם הענישה שבו נקבה המדינה ציין 6 חודשים של מאסר בפועל כרף תחתון. לדעת הסניגור, בטעונה זה למעשה שמטה המדינה את הקרקע תחת האפשרות כי בית-משפט יסתפק, במקרה זה, במאסר שאיננו כולל מאסר בפועל, שהרי בכך יסטה ממתחם הענישה הראוי. לא זה היה הסדר הטיעון. לו היה המערער יודע שהמדינה תטען למתחם ענישה שבו הרף התחתון הוא 6 חודשים בפועל, לא היה מסכים לכך.

המדינה טוענת, כי בטיעונה בבית-משפט קמא לא היתה משום הפתעה. הסדר טיעון הוא הסדר טיעון, מתחם ענישה הוא מתחם ענישה ומותר היה לה, כחלק מטיעוניה, להפנות גם למתחם ענישה הנוהג.

באשר לטיעון הנוסף של הסניגור שעניינו תסקיר שירות המבחן, ואי-הסכמתו של בית-משפט קמא לאמץ את הענישה המומלצת בו: המדינה מפנה לכך, שיש צורך לקרוא את כל תסקיר שירות המבחן ולא רק את השורה התחתונה בו. תסקיר שירות המבחן הוא שלילי, אין מדובר בהסתבכות ראשונה עם גורמי חוק. שירות המבחן התרשם כי המערער איננו מגלה אמפתיה למתלונן. התסקיר מכיל נתונים שליליים נוספים, שעל-כן צדק בית-משפט קמא כאשר לא התייחס רק להמלצה לריצוי בעונש בדרך של עבודות שירות.

3. שקלנו את טיעוניו של הסניגור, ולא נראה לנו שיש מקום להתערבותנו. איננו סבורים כי נפלה שגגה מעם בית-משפט קמא בתוצאה הסופית. איננו מקבלים גם הטיעון ולפיה המדינה הפרה את הסדר הטיעון, כאשר הפנתה את בית-משפט קמא למתחם הענישה הנוהג. מתחם הענישה והסדר טיעון הם שני מושגים שונים, שאינם נבלעים זה בזה. וראה לענין זה ע"פ 512/13 והדברים שנאמרו שם.

ספציפית לענייננו: בדרך לשכנועו של בית המשפט לאמץ את הסדר הטיעון ברף שלו טוענת המדינה, רשאית היתה להפנות גם למתחם הענישה הראוי, לשיטתה, כנימוק נוסף לכך שאין להיענות לבקשת הסניגוריה להסתפק במאסר בעבודות שירות. אין בידי הנאשם כל זכות מוקנית לכך שהמדינה לא תפנה למתחם הענישה הראוי, אדרבא, משהתקבל תיקון 113, הדעת נותנת כי מתחם הענישה יוזכר במקרים נכונים, גם כאשר מדובר בהסדר טיעון. מתחם הענישה במקרה זה, אמור לשמש כלי בידי בית-משפט כדי לבחון את הסדר הטיעון שאליו הגיעו הצדדים, הן את הסדר הטיעון מתחילתו והן את השאלה האם לאמץ עמדת צד זה או אחר. לפיכך, כאמור, אין כל פסול בהשמעתו. שלא לדבר על-כך שבית המשפט לעולם אינו כבול, לא להסדרי הטיעון ואף לא למתחמים שהציע צד זה או אחר, שיקול הדעת לעולם שמור לבית המשפט. הצדדים אמורים לספק את הכלים לכך, ובית המשפט רשאי להיעזר בכלים אלו.

4. לגופו של ענין – עבירת השוחד היא עבירה קשה וחמורה. קשה בפני עצמה וקשה בנסיבותיה בתיק הנוכחי. איננו רואים לפרט את כל האמור בכתב האישום. די לנו אם נאמר, כי מדובר בניסיון חוזר ונשנה של המערער לקבל שוחד מידי המתלונן, ניסיון שבסופו של דבר גם נשא פרי, גם אם בהיקף שונה ומצומצם בהשוואה לתוצאה שבה חפץ המערער. עבירת השוחד היא אחת העבירות המכוערות, המכרסמת תחת כל משטר תקין, ושמירה על טוהר המידות שלו זכאי כל אזרח הנזקק לשירותיו של גוף ציבורי זה או אחר.

התוצאה היא, שגם בנושא זה נראה לנו כי לא נפלה שגגה מעם בית-משפט קמא, כאשר ראה לאמץ את הרף העליון שלו טענה המדינה.

5. באשר לאמור בתסקיר שירות המבחן - גם בנושא זה אנו תמימי-דעים עם המדינה ועם בית-משפט קמא. התסקיר הוא שלילי ולא ניתן להסתפק רק בקריאת השורה התחתונה. שירות המבחן מציין, כי המערער הוא אדם בעל קווים נרקסיסטיים, ממוקד בסיפוק צרכיו, מצפה לקבל כל דבר שהוא רוצה ועשוי ליטול לעצמו זכויות יתר. יש בו מאפיינים אימפוליסיביים ותוקפניים. שירות המבחן עמד על גורמים המגדירים סיכון לעבריינות והם התייחסותו המטשטשת למעורבותו הפלילית ונטייתו להטיל אחריות על מעשיו על גורמים שאינם בשליטתו. האמת ניתנת להיאמר, כי יש פער של ממש בין גוף התסקיר לבין ההמלצה בשוליו, וגם מטעם זה לא היה מקום לקבל את ההמלצה לעבודות שירות.

התוצאה היא, כאמור, כי אנו דוחים את הערעור.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שוחד מקבלן

  2. טענת שוחד בוחרים

  3. פרשת השוחד אריה דרעי

  4. שוחד רופא בבית חולים

  5. שוחד מעקלים בהוצאה לפועל

  6. שוחד בוחן רכב במשרד הרישוי

  7. ערעור על עבירת לקיחת שוחד

  8. סמכות עניינית בעבירות שוחד

  9. שוחד עובד בכיר ברשות המסים

  10. שוחד טסטרים עבירת סיכון חיי אדם

  11. האם הסכם בין סיעות מהווה שוחד בחירות

  12. רופא שלקח שוחד מחולים - החמרה בעונש

  13. ערעור על הרשעה בהפרת אמונים וסיוע לשוחד

  14. שוחד רופא בבית חולים לקבלת טיפולים פרטיים

  15. הרשעה בעבירת לקיחת שוחד - סעיף 290 ו-294 לחוק העונשין

  16. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון