נטען כי מועד הדיון שנרשם על ידי השוטר לא היה ברור לנאשם

נטען כי מועד הדיון שנרשם על ידי השוטר לא היה ברור לנאשם, וכי לנאשם טענות הגנה טובות היכולות להשפיע על תוצאות המשפט.

ביום 1.1.13 ניתנה החלטת בימ"ש קמא, במסגרת ההחלטה מציין ביהמ"ש בזו הלשון:
"ביהמ"ש עיין בעותק טופס ההזמנה לדין שנמסר לנאשם ביום ביצוע העבירה ומועד הדיון הרשום בו ברור ואינו משתמע לשתי פנים".
עוד צוין בהחלטה לעיל לאור הלכת איטליא (רע"פ 9142/01), כי היה על המערער להעלות בבקשתו לביטול פסה"ד כל הטענות כולל אסמכתאות. בהיות הבקשה נעדרת טענות ואסמכתאות, אינה מגלה עילה לביטול פסק הדין והבקשה נדחתה.
עוד ציין ביהמ"ש במסגרת ההחלטה לעיל כי מאחר והמערער ביקש לבטל גזר הדין בלבד, הרי שהינו מודה באשמה ועיקר טענותיו לעניין חומרת הדין, לאור כמות האלכוהול שנמצאה בגופו. ובסיכום, הבקשה נדחתה.
לא הוגש ערעור על החלטה זו.
ביום 24.10.13 הוגשה בקשה נוספת לביהמ"ש, שונה מזו הראשונה, מורחבת יותר תוך שהיא מתייחסת לטענות המערער לגוף הראיות, כפי שהן בחומר החקירה, ומבקשת את ביהמ"ש לבטל את פסק הדין כולו.
הנימוק להגשת הבקשה הראשונה המתייחסת לביטול גזה"ד בלבד, ולא לטענות המערער כנגד ראיות התביעה נעוץ לטענת ב"כ המערער במחדל. גם הגשת הבקשה השנייה ביום 24.10.13 מתורצת כמחדל ב"כ המערער.
לאור כך, השאלה הנדרשת להכרעה הינה האם יש מקום להורות על הארכת מועד להגשת הערעור בנסיבות אלה, אם לאו.
בעפ"ת 18643-10-09 חמזה חמזה נ' מ"י, לשכת תביעות חיפה, נפסק בזו הלשון:
"נזכיר כי הדין החל על ענייננו הוא סעיפים 240 ו – 130 (ח) לחסד"פ, לפיהם על מי שמבקש לבטל פס"ד שניתן בהיעדרו בעבירות תעבורה להוכיח שניים אלה: סיבה מוצדקת להיעדרותו מהדיון וקיומו של עיוות דין אם לא יבוטל פסק הדין. ראו רע"פ 9811/09 סמימי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 29.12.2009); רע"פ 5146/09 שרעבי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 28.7.2009); רע"פ 1773/04 אלעוברה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 23.2.2004); רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 2.10.2003); רע"פ 5377/03 וג'די נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 29.6.2003). המועד להגשת הבקשה הוא 30 ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין, אולם בית המשפט רשאי לדון בבקשה שהוגשה באיחור, אם הוגשה בהסכמת התובע.
עוד נציין כי ככלל, טעות או רשלנות של בעל דין או של עורך דינו אינה יכולה לשמש סיבה מוצדקת לביטול פס"ד שניתן בהיעדר. ראו רע"פ 5377/03 וג'די נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 29.6.2003); רע"א 7934/06 קנדיל נ' עין הנציב בקבוצת הפועל מזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ (ניתן ביום 18.4.2007); ע"פ 1903/99 חסין נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 8.4.2008); ר"ע 418/85 רוקינשטיין נ' מדינת ישראל פ"ד לט(3) 279 (1985)".

בבש"פ 524/11 במסגרת בקשה להארכת מועד בשל איחור של 10 ימים בהגשת ההליך, נפסק בזו הלשון:
"דין הבקשה להארכת מועד להידחות. אמת, הגישה בבקשות להארכת מועד בפלילים גמישה יותר ביחס להליכים אזרחיים, על מנת לאפשר למי שהורשע ונגזר דינו למצות את הליכי הערעור בעניינו... מתן אורכה בהליכים פליליים לא יעשה כדבר שבשגרה, שכן זהו היוצא מן הכלל. בהתאם לכך, נפסק כי אין ליתן אורכה להגשת הליך ערעורי בפלילים, אלא בהתקיים "טעם ממשי המניח את הדעת". בהקשר זה, ישקול ביהמ"ש בין היתר, את משכו של הערעור; את ההצדקה הנטענת לאיחור; ואת סיכויו הלכאוריים של ההליך העיקרי (ראו בש"פ 5988/06 נגר נ' מ"י (לא פורסם, 25.7.2006); ע"פ 8031/09 מגיד נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.10.2009) ).

ובהמשך,
"טענות בדבר רשלנותו של עורך דין, אף הן אינן מהוות טעם אשר בעטיו יוארך המועד להגשת הליך, (השוו: בש"א 7364/05 כהן נ' דגן (לא פורסם, 25.8.05); וכן בש"א 1167/99 חדד נ' בנק דיסקונט לישראל (לא פורסם, 13.5.99) ).

לא מצאתי טעם לסטות מפסיקה זו במקרה שלפניי.

עיקר טענות ב"כ המערער לאיחור בהגשת הבקשה לביטול פסק דין, בהרחבת הבקשה לביטול פסק הדין שהוגשה ביום 24.10.13 המתייחסת לפסק הדין כולו ולא רק לגזר הדין, כפי שנטען בבקשה הראשונה לביטול פסק דין אשר נדחתה לגופה ביום 1.1.13 נעוצות במחדל עורך הדין ב"כ המערער, בהתנהלות אולי קלוקלת של ב"כ המערער, אך לדברי ב"כ המערער קשה להאשים את המערער בכך. יש לעשות צדק עם המערער, ניתן להשית הוצאות על ב"כ המערער, אך אסור שתצא מביהמ"ש אמירה שבגלל עיכוב בהודעת הערעור על אף שעולה חשש ממשי בעיוות דין, ביהמ"ש ידחה את הבקשה.

לאחר שבחנתי את הבקשה וטענות הצדדים אין בידי להיעתר להארכת מועד להגשת הערעור, עם כל הצער שבדבר.
הבקשה לביטול פסה"ד הוגשה באיחור של 10 חודשים, איחור שאינו דבר של מה בכך, ונפסק כי תקלות במישור יחסים בין עו"ד ללקוח או החלפת ייצוג אין בו כדי להוות טעם מיוחד להגשת ערעור.
על ביהמ"ש לבחון הטעמים בבסיס הבקשה להארכת מועד אל מול הצורך להגן על סופיות ההליכים והמשקל שיש ליתן לאינטרס בעל דין בוודאות השמורה לעמידה בלוח זמנים שיפוטי, כך במישור האזרחי, כך במישור הפלילי.
בסיכום, הגשת הבקשה באיחור כה רב, בהיעדר טעם מיוחד, בהיעדר הגשת בקשה להארכת מועד בתוך התקופה הקבועה בחוק, בשים לב לכך כי יחסי עו"ד ולקוח כשלעצמם אינם מהווים טעם להארכת מועד, יש להעדיף הוודאות, השוויון והיציבות בהפעלת סדרי הדין, סופיות הדיון והשמת גבול למשכם של הליכים על פני גישתו של המערער.
הבקשה להארכת מועד נדחית.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אמון בנאשם

  2. נאשם לא מיוצג

  3. שוויון בין נאשמים

  4. פיצוי לנאשם שזוכה

  5. אשפוז נאשם חולה נפש

  6. פיצויים לנאשם שזוכה

  7. איסור פרסום שם הנאשם

  8. פיצוי לנאשם שזוכה בדין

  9. בקשת נאשם לצאת לעבודה

  10. פיצויים מהמדינה לנאשם

  11. הודאת נאשם דבר מה נוסף

  12. בדיקת מסוכנות של הנאשם

  13. בקשת נאשמים להפרדת דיון

  14. אמצעים פסולים בחקירת הנאשם

  15. חוסר אמון של בית המשפט בנאשם

  16. בקשת הנאשם להתיר חזרה מהודיה

  17. הימנעות מחקירה נגדית של הנאשם

  18. מחדלים של המשטרה - זיכוי נאשם

  19. קבלת חומר חקירה של נאשמים אחרים

  20. מכתב יידוע בעברית לנאשם דובר ערבית

  21. הימנעות מהרשעת נאשם שאין לו הרשעות קודמות

  22. הימנעות להודיע לנאשם על זכותו להיוועץ עם עו''ד

  23. סעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי – החובה לידע את הנאשם

  24. נטען כי מועד הדיון שנרשם על ידי השוטר לא היה ברור לנאשם

  25. פיצוי נאשמים בגין הוצאות הגנה בתוספת 50% בגין מאמץ מיוחד

  26. סעיף 40ו' לחוק העונשין - הרתעת הנאשם מפני ביצוע עבירה נוספת

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון