כתב תביעה יכיל את שמו של הנתבע ומספר תעודת זהות

תקנה 9(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת, כי כתב תביעה יכיל את שמו של הנתבע ומספר זהותו. תקנה 9(4) מחייבת את התובע לכלול בכתב התביעה גם את העובדה שהנתבע הוא תאגיד וכן את הצורה שבה התאגד. בכתב התביעה שהוגש לבית משפט קמא לא צויינו פרטים אלה כנדרש. כתב התביעה הופנה, כאמור, נגד "ישיבת לב אריה", שזוהתה במספר: 0580324382. זהו מספרה של העמותה "מוסדות לב אריה גייטסהעד" (להלן – העמותה). בנוסף, לא ציינה העירייה את צורת ההתאגדות כנדרש בתקנה 9(4). בית משפט קמא סבר, כי עובדה זו "הינה חסרת משמעות ובכל מקרה אין בכך כדי להביא למחיקת התביעה או לקבלת הרשות להגן". מסכימה אני כי אין בפגם האמור כדי להביא בהכרח למחיקת התביעה או לקבלת הרשות להתגונן, אך איני סבורה כי פגם זה הוא חסר משמעות, כפי שיפורטו הדברים.


לגישתה של העירייה, למרות חוסר ההתאמה בין שם הגוף הנתבע בכתב התביעה לבין שמה של העמותה שמספרה צוין, היא תבעה את העמותה. המערערת מצידה טענה, כי ישיבת לב אריה הינה מוסד אחד מיני רבים שבין מוסדות העמותה. דהיינו; המערערת לא הכחישה שהיא גוף המופעל בידי העמותה, אלא שטענתה היא כי היא גוף שאינו מאוגד משפטית, וככזה אינו כשיר להתבע. למרות אי הנוחות שטענה זו מעוררת ברמה המעשית (עניין שעוד אתייחס אליו בהמשך), הדין הוא עם המערערת. ככלל, לפסק דין שניתן נגד גוף שאינו מאוגד, אין משמעות משפטית. כך, למשל נקבע בע"א 207/74 The Russian Ecclesiastical Mission in Jerusalem נ' מדינת ישראל, פ"ד כט(1)836, 839 (1975):

"תנאי בלעדיו-אין לניהול תקין של הליך משפטי הוא, שיעמדו זה מול זה שני בעלי דין שבריבם נדרש בית-המשפט לפסוק. מקום שאין לך תובע [ובמקרה שלפנינו נתבע; הח"מ], אין לך תובענה, ומקום שאין לך תובענה, אין בית המשפט רשאי לפסוק, ואם פסק, לא קם מעשה-בית-דין. לפיכך חייב בית-המשפט להפסיק הליך ואף לבטלו, אם נוכח לדעת, שאין לפניו תובע או נתבע, כגון שחבר בני-אדם שתבע או נתבע, חסר ישות משפטית ועל-כן אין החוק מכיר בקיומו...".
וראו גם: רע"א 842/97 מועדון הכדורגל מכבי תלאביב נ' רוזנטל (פורסם במאגרים, 21.4.97); רע"א 2928/97 חנוך נ' חברת אופיר שי שיווק והספקה בע"מ (פורסם במאגרים, 28.7.98).


רשות מקומית המבקשת לגבות ארנונה, צריכה לברר את זהותו המדוייקת של המחזיק בנכס. במקרה הנדון לא הייתה הקפדה מצד העירייה בעניין זה, שכן בצד מספרה של העמותה צויין שם שגוי, ואף לא פורטה צורת ההתאגדות. אמנם נראה, כי מקורה של התקלה הוא בבקשה של נציג העמותה: כך, במסמך שצורף לתיק המוצגים מטעם העירייה, הנושא את הכותרת "ישיבת לב אריה", מבקש מר אהרן לופיאן "בשם ישיבת לב אריה" לרשום את חשבון הארנונה ברח' שאדיקר נחום 6 על שם ישיבת לב אריה. על גב מסמך זה מופיעות שתי חותמות: האחת, של "מרכז תורני "לב אריה" נוה יעקב מזרח ירושלים", והשניה, של העמותה. יצוין, כי מר אהרן לופיאן נזכר בתמצית פרטים ממשרד רשם העמותות כמייסדה של העמותה. העירייה פעלה בהתאם לבקשתו של מר לופיאן כאשר שלחה את חשבון הארנונה לרחוב שאדיקר 6, לישיבת לב אריה. אלא שגם אם מקור התקלה הוא בבקשת נציג העמותה עצמה, וגם אם בשל תקלה זו נשלחה דרישת התשלום אל "ישיבת לב אריה" חלף אל העמותה, היה על העירייה להפנות את כתב התביעה אל הנתבע הנכון – העמותה לשיטת העירייה – ואף לפרט את המסכת העובדתית המבססת את טענתה, כי די היה במשלוח דרישת התשלום ל"ישיבת לב אריה" לצורך חיוב העמותה בפסק דין. בדומה, חוסר ההקפדה על ציון שם הנתבע המדויק, אף הוביל לקושי בהתייחסות לטענת העירייה, כי המערערת הגישה בעבר בקשה לפטור מתשלום ארנונה בגין הנכס. זאת כיוון, שחלק מהמסמכים שהעירייה צירפה בעניין זה הוגשו בידי העמותה, אך לא מתבהר מהם בהתייחס לאילו נכסים שבהם מחזיקה העמותה מבוקש הפטור. לכן, בירור טענת העירייה בדבר הגשת בקשה מוקדמת לקבלת פטור מתשלום ארנונה על-ידי העמותה, מחייבת בדיקה האם הבקשה הוגשה בגין הנכס בגינו הושתה הארנונה, אם לאו. קל להיווכח, אפוא, כי חוסר אבחנה בין העמותה לבין המוסדות השונים שהיא מפעילה, וביניהם ישיבת לב אריה, יכול להוביל לקביעות עובדתיות שגויות.

במצב דברים זה, כתב התביעה, כפי שהוגש, אינו מגלה עילה מבוררת נגד העמותה, שכן חסר בו הפירוט העובדתי הנחוץ כדי לקבוע, כי משלוח הדרישה לתשלום ארנונה לישיבת לב אריה כמוהו כמשלוח הדרישה לעמותה עצמה. פירוט עובדתי זה נחוץ לא רק לביסוס עילת התביעה נגד העמותה, אלא גם כדי לאפשר לזו להגיש בקשת רשות להתגונן המתייחסת להיבט האמור, וכן כדי לאפשר ליבון טענות העירייה בקשר עם בקשות מוקדמות של העמותה לקבלת פטור מתשלום ארנונה. עם זאת, רשאי בית המשפט להתיר לעירייה לתקן את כתב התביעה, נוכח כוונתה, העולה מכתבי הטענות שהוגשו, לתבוע את העמותה (השוו, בשינויים המחוייבים: רע"א 1332/98 אייבי טרנס ספנות בע"מ נ' מאיירון שיפינג בע"מ, פ"ד נב(3) 476 (1998); רע"א 2928/97 חנוך נ' חברת אופיר שי שיווק והספקה בע"מ (פורסם במאגרים, 28.7.98)).


לא למותר לציין, כי אי נוחות מתעוררת נוכח התנהלות המערערת, שהודתה שהיא מוסד ממוסדותיה של העמותה; שלא הכחישה באופן מפורש בתצהיר התומך בבקשת הרשות להגן, כי החזיקה בנכס בגינו הושת חיוב הארנונה ואף לא כי קיבלה לידיה את מכתב ההתראה (אלא רק העלתה טענות משפטיות כנגד תוקפו של חיוב המופנה כלפי גוף שאינו מאוגד משפטית); וכאשר התקלה בציון השם נגרמה בעקבות פניית נציגה. חרף זאת, לא ניתן לאשר פסק דין המופנה כלפי גוף שאיננו מאוגד משפטית, והדבר אף לא יועיל לעירייה בבואה להוציא פסק דין ששם הנתבע בו פגום, אל הפועל. התרופה תימצא, אפוא, דווקא בהקפדה על סדרי הדין, על דרך הפניית כתב תביעה מתוקן לנתבע הנכון.
קושי נוסף עולה מהחלטת בית משפט קמא שלא ליתן למערערת רשות להגן, והוא אי קיומו של דיון בבקשה וחקירת המצהירה מטעם המערערת. תקנה 205 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מאפשרת לבית המשפט לדחות בקשת רשות להתגונן על יסוד הבקשה, וללא חקירת המצהיר, "מטעמים מיוחדים שירשמו". זאת, בשונה מהחלטה בדבר מתן רשות להתגונן ללא חקירת המצהיר, אשר יכולה להיעשות ללא פירוט טעמים מיוחדים (ראו: רע"א 1264/08 מונדר נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים; 27.4.08)). בענייננו, לא פירט בית משפט קמא מה הם אותם טעמים מיוחדים העומדים ביסוד החלטתו לדחות את בקשת הרשות לתגונן, ללא חקירת המצהירה מטעם המערערת, ועניין זה מחייב אף הוא השלמה. בהקשר זה יצוין, כי דווקא חקירתה של המצהירה מטעם המערערת יכולה הייתה לתרום להבהרת השאלה האם העמותה היא שמחזיקה בנכס, כמו גם השאלה מי קיבל לידיו בפועל את מכתב ההתראה שנשלח לפני הגשת התביעה.
אין בדברים האמורים כדי להביע דעה באשר לסיכויי ההגנה. אמנם, טענת העירייה בדבר מניעה מלהעלות טענות הנוגעות למיקומו של הנכס ולטיב השימוש שנעשה בו בערכאות השיפוטיות הרגילות, בשל הוראות סעיפים 3 ו-6 לחוק הערר, מציבה בפני הנתבעת מכשול הדורש התמודדות (וראו: ע"א 4452/00 ט.ט. טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל, פ"ד נו(2) 773 (2000)). עם זאת, הואיל וטרם ניתנה לעמותה עצמה הזדמנות אמיתית להציג את טיעוני הגנתה שלה באשר לתובענה בגין החיוב בארנונה, אינני סבורה כי יהא זה נכון כי אביע דעה באשר לקביעותיו של בית משפט קמא בהתייחס להגנה הלכאורית שהוצגה בידי המערערת. עניין זה יחייב הכרעה על-ידי בית משפט קמא אחר שיוגש כתב תביעה מתוקן נגד הנתבעת הנכונה, בהתאם לטיעונים העדכניים שיוצגו בפניו.

דין הערעור להתקבל אפוא. ההחלטה מיום 15.8.13 מבוטלת, ועמה בטל גם פסק הדין מיום 17.9.13. העירייה רשאית לפנות בבקשה להגיש כתב תביעה מתוקן בתוך 15 ימים והנתבעת באותו כתב תביעה תהא רשאית להגיש בקשת רשות להתגונן, בהתאם למועדים הקבועים בדין.
הוצאות הערעור, בסכום של 15,000 ₪, תהיינה לפי תוצאות המשפט. נוכח הוראה זו לפי שעה יוותר הפקדון בקופת בית המשפט, וזאת עד לאחר שתתבררנה תוצאות התיק העיקרי.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה מכיל כתב תביעה ?

  2. כתב תביעה משוחזר

  3. תיקון כתב תביעה

  4. כתב תביעה לא ברור

  5. סירוב לקבל כתב תביעה

  6. בקשה לתיקון כתב תביעה

  7. תיקון כתב תביעה תצהיר

  8. תיקון כתב תביעה בנזיקין

  9. פרסום כתב תביעה באינטרנט

  10. הגשת כתב תביעה ללא סכום

  11. צירוף מסמכים לכתב תביעה

  12. סעד שלא נתבקש בכתב התביעה

  13. המצאת כתב תביעה מחוץ לתחום

  14. תיקון כתב התביעה התיישנות

  15. תיקון כתב תביעה בתיק פלת''ד

  16. חריגה מהיתר בניה - כתב תביעה

  17. תיקון כתב תביעה לאחר סיכומים

  18. בקשת רשות ערעור תיקון כתב תביעה

  19. זכותו לתקן כתב תביעה ללא רשות

  20. טענת "אי הבנת טענות כתב התביעה"

  21. תצהיר שונה מהטענות בכתב התביעה

  22. מסירת כתב תביעה לאדם שגר בחו"ל

  23. תיקון כתב התביעה לאחר התיישנות

  24. התחמקות מקבלת כתב תביעה למזונות

  25. ערעור על מחיקת סעדים בכתב תביעה

  26. תיקון כתב תביעה ברשלנות רפואית

  27. המצאת כתב תביעה נגד ארגון טרור

  28. בקשה להוספת חוות דעת לכתב תביעה

  29. תיקון כתב תביעה - התיישנות עילה

  30. תיקון כתב תביעה בבית הדין לעבודה

  31. הארכת מועד להגשת כתב תביעה מתוקן

  32. תיקון כתב תביעה לבית הדין לעבודה

  33. שיהוי בהגשת בקשה לתיקון כתב תביעה

  34. תיקון כתב התביעה לאחר מתן פסק דין

  35. תיקון כתב תביעה הוספת סעיפי רשלנות

  36. הגשת בקשה למינוי מומחים עם כתב התביעה

  37. בקשה לתיקון כתב תביעה לאחר קדם משפט

  38. דחיית חלקים מכתב התביעה מחמת התיישנות

  39. אין לתקן כתב תביעה ע"י הוספת עילה חדשה

  40. הסתמכות על חוות דעת ללא תיקון כתב תביעה

  41. מחיקת כתב תביעה בגין הפרת צווי בית משפט

  42. הוספת חומר רפואי עדכני - תיקון כתב תביעה

  43. פגמים טכניים בהמצאת כתב תביעה לאדם בחו"ל

  44. ערעור על הארכת מועד להגשת כתב תביעה מתוקן

  45. מסירת כתב תביעה למזונות ומדור לעו"ד מייצג

  46. דחיית בקשה לתיקון כתב תביעה - ערעור לעליון

  47. מחיקת סעיפים מכתב התביעה מחוסר סמכות עניינית

  48. אי המצאת כתב התביעה ישירות לידי המשיב הפורמאלי

  49. תיקון כתב תביעה לאחר חוות דעת מומחה בית משפט

  50. כתב תביעה יכיל את שמו של הנתבע ומספר תעודת זהות

  51. בקשה לתיקון כתב תביעה: הוספת טענת ביטול פסק בוררות

  52. לא הצליחה לאתר את הנתבעים כדי למסור את כתב התביעה

  53. בקשה לביטול צו להמצאת כתב תביעה מחוץ לתחום השיפוט

  54. העברת תביעה לבית המשפט המחוזי לאחר תיקון כתב תביעה

  55. האם תיקון כתב תביעה מחיקת סעדים מהווה מעשה בית דין

  56. ביטול פס"ד בהעדר הגנה: כתב התביעה לא נשלח לעו"ד חיצוני

  57. האם מסירת כתב תביעה ללא טופס הזמנה לדין מהווה המצאה כדין ?

  58. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון