האם בהחלטה על מזונות זמניים ניתן להשית על האב תשלום מעבר ל-50% בגין החזר המשכנתא ?

האם בהחלטה על מזונות זמניים ניתן להשית על האב תשלום מעבר ל-50% בגין החזר המשכנתא ?

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופט טל פפרני בתמ"ש 6117-05-13 ותיקים קשורים), מיום 23/10/13 (להלן: "ההחלטה").

2. בהחלטה זו הבהיר בית משפט קמא החלטה קודמת מיום 4/8/13, בעניין מזונותיהם הזמניים של ילדיהם הקטינים של הצדדים (המשיבים 2, 3), שניהם מתחת לגיל 6. ההבהרה התייחסה לאותו חיוב שהשית בית משפט קמא על המבקש בגין דמי מדור, זו שפורטה בסעיף ד' להחלטה על מזונות זמניים, וציין כי החיוב שם הינו בנוסף לסכום מחצית ההחזרים החודשיים בגין הלוואת המשכנתא שעל המבקש לשאת בו כמפורט בעמ' 4 להחלטה מיום 4/8/13. להשלמת התמונה, הרי שההחזר החודשי המלא בגין הלוואת המשכנתא עומד על סך של כ-3,800 ₪.

3. יצויין, כי לפני בית משפט קמא תלויות ועומדות מספר תביעות בעניינם של בני הזוג, המבקש והמשיבה 1, ובין היתר תביעות רכושיות- לפירוק שיתוף ואיזון משאבים, שם מינה בית משפט קמא אקטואר שהגיש את חוות דעתו בעניין איזון המשאבים, לפיה על המבקש לשלם למשיבה, סך של כ-130,000 ש"ח לשם איזון כלל הזכויות.
אין חולק כי בית משפט קמא היה מוסמך ליתן כל הוראה לשם הסדרת תשלום החזרי הלוואת המשכנתא הרובצת על דירתם של בני הזוג, אם לא מכוח סמכותו ליתן הוראות כאלה בגדרי תביעת המזונות אזיי בוודאי בתביעה הרכושית.

4. בקצירת האומר, בקשת רשות הערעור מעלה לבחינה סוגיית הסדרת תשלום החזרי הלוואת משכנתא על דירת מגורים משותפת לבני זוג, הממשיכה לשמש למגורי אחד מהם עם הילדים, כאשר בן הזוג האחר עזב את הדירה, מתגורר לטענתו בדירה שכורה, והוא חייב בהיבט העקרוני ועל פי דיני המזונות, לשאת במדור הילדים. האם במסגרת חיובו במזונות הילדים עליו לשאת בסכום נוסף מעבר למחצית החזרי הלוואת המשכנתא?

5. במקרה דנן, חייב בית משפט קמא את המבקש לשלם למזונות שני ילדיו וזאת לידי אימם המשיבה, סך של 1,800 ₪ עבור כל אחד לחודש (סך הכל 3,600 עבור שניהם), מעבר לקצבת הילדים שתשולם לידי האם, וכן הוסיף וחייבו בדמי מדור בשיעור של 40% מגובה החזרי המשכנתא ובסך של 1,520 ₪ לחודש. כן חויב המבקש בתשלום מחצית הוצאות חינוך לרבות צהרון, גן וקייטנות וכן מחצית הוצאות רפואיות חריגות. מכאן, סך כל המזונות הזמניים שהושתו עליו הסתכם ב-5,120 ₪ לשני ילדיו, לא כולל הוצאות חינוך ורפואיות. בהמשך ובאותה החלטה, הורה בית המשפט לשני הצדדים לשאת בתשלום החזרי הלוואת המשכנתא, מחצית הסכום כל אחד מהם, בהיות החיוב בבחינת חיוב קנייני.
בסיפא של אותה החלטה מיום 4/8/13 הבהיר בית המשפט קמא כי החלטה זו היא החלטת ביניים ו"הצדדים יהיו רשאים להוסיף ולטעון בעניין זה בישיבת קדם המשפט הקרובה".

6. בישיבת קדם המשפט מיום 23/10/13, ולמקרא פרוטוקול הדיון, עולה לכאורה, כי בא כוח המבקש הבין רק אז ולראשונה, כי החיוב שהושת על מרשו בסך של 1,520 ₪ בגין 40% מהחזר הלוואת המשכנתא, הוא בנוסף ל-50% מההחזר החודשי שעל מרשו להוסיף ולשלם.
בית משפט קמא הורה בהחלטתו מיום 23/10/13 ובעקבות אותו טיעון כי אין מקום לשנות את ההחלטה למזונות זמניים והבהיר את האמור בה ביחס להחזרי הלוואת המשכנתא.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפני.

דיון והכרעה

7. למקרא הבקשה סברתי, כי יש לקבל את תשובת המשיבה. משזו נתקבלה, זימנתי את הצדדים לדיון לפני. דיון זה שנתקיים אתמול, נועד בעיקרו של דבר על מנת לנסות ולהביא את הצדדים לידי הסכמה, זאת לאור השלב המתקדם בו נמצאים במסגרת ההליכים המתנהלים בפני בית משפט קמא, לאור העובדה כי נתקבלה שם חוות דעת של אקטואר וגם לאור העובדה כי בית משפט קמא הועיד את התיק לקדם משפט ליום 28/1/14 לאחר הפניית שאלות הבהרה לאקטואר ולשמאי שמינה להערכת שווי הדירה. אלא שניסיון בית משפט זה להביאם להסכמה, לא צלח. מכאן נדרש אני ליתן את הכרעתי לאחר שהצדדים השלימו את טיעוניהם בדיון שהתקיים אתמול.

8. ניתן היה להורות על דחיית הבקשה משזו מלינה על החלטה שניתנה כבר ב-4/8/13, הוראותיה בהקשר של החזרי הלוואת המשכנתא ודמי המדור ברורים ונהירים, ואין להבין מדוע בא כוח המבקש סבר שהייתה טעונה הבהרה. המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה זו חלף עבר לו מזמן, והשגות עליה בוודאי לא ניתן להעלות במסגרת בקשת רשות הערעור על החלטה שכל כולה הבהרה של החלטה קודמת. הדברים אמורים במיוחד שעה שההחלטה הקודמת הייתה ברורה ובעיני לא הייתה טעונה כל הבהרה, גם אם המבקש התקשה בהבנתה.
אלא שכאמור, בית משפט קמא הותיר לכאורה לפני הצדדים פתח להעלאת טענות מחדש בעניין אותה החלטה, כמפורט בסיפא של ההחלטה, וזאת איפשר לעשות בישיבת קדם המשפט שהועיד ליום 23/10/13.

9. עם זאת סבורני כי לא ניתן לפרש החלטה זו כמי שמאפשרת לצדדים להעלות מחדש, בבחינת מבראשית, את אותן טענות שהעלו קודם, טרם מתן ההחלטה על מזונות זמניים, ומטרתה של החלטה זו הייתה אחת ויחידה – להבהיר לצדדים כי מדובר בהחלטת ביניים וכי ניתן להדרש שוב לסוגיית המזונות הזמניים אם וכאשר יחול שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש בהחלטה. ברי הוא, כי במקרה דנן לא חל כל שינוי נסיבות והשגות המבקש על ההחלטה נשענות על אותן עובדות ונסיבות שהיו עובר למתן ההחלטה. בקצרה, המבקש טוען שאין לחייבו פעמיים בגין החזרי הלוואת המשכנתא, כשמדובר במרכיב הוני שממילא ועל פי אותה החלטה של בית משפט קמא, על שני הצדדים לשאת בו שווה בשווה. לדידו של המבקש, בית משפט קמא, נתן הוראות סותרות, מצד אחד, זו המחייבת את כל אחד מהצדדים לשאת שווה בשווה בהחזרי ההלוואה, ומצד שני, השית עליו תשלום סך של 40% מאותו החזר וזאת במסגרת החיוב במדור.

10. למרות האמור לעיל, הרי שלגופו של עניין סבורני כי גם אם ניתן להעמיד כיום את ההחלטה מיום 4/8/13 לביקורת ערכאת הערעור, בגדרי הליך זה, צריך לזכור כי מדובר בהחלטה על מזונות זמניים, ובהיותה ככזו, חל עליה הכלל לפיו אין ערכאת הערעור מתערבת בה, אלא במקרים של טעות גסה וכשההחלטה עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או עלולה לגרום לצד להליך נזק של ממש.

המקרה שלפנינו אינו נמנה על אותם מקרים ואפרט. סוגיית הסדרת החזרי הלוואת המשכנתא ובמקביל הסדרת מדור ילדים, זכתה להתייחסות ענפה במסגרת פסיקת בתי המשפט. ניתן למצוא בפסיקה דעות לכאן ולכאן, אלו המצדדות בגישה לפיה אין לראות בתשלומי החזרי המשכנתא כנושא למזונות ובכלל זה מדור, ומצד שני, אלה הסבורים כי תשלום זה במקרים המתאימים, מהווה חלק ממדור הקטינים או נועד להבטחתו, ועל כן אותה חלוקה במישור הקנייני של 50%-50% אינה בהכרח מחייבת משהנושא עולה במסגרת בחינת מזונות קטינים ומדורם.

11. לסוגיה זו נדרשתי בעבר בין היתר במסגרת תמ"ש (נצ') 1471-04-11 ואחזור על עיקרי הדברים הרלבנטיים לענייננו.

בהחזרי הלוואה שניתנה כנגד משכנתא לבני זוג שותפים בדירה, חייבים שניהם שווה בשווה. מקום שאחד מבני הזוג משלם תשלום ההחזר במלואו או ביתר, הוא רשאי לחזור בתביעה מתאימה אל בן הזוג שלא שילם חלקו בהלוואה וכבר הובהר בפסיקה כי תשלומי המשכנתא על ידי אחד מבני הזוג מגדילים את חלקו הנקי של בן הזוג האחר בדירה (ע"א 864/94) שוקר נ' שוקר (פורסם במאגרים המשפטיים המקוונים).

אלא שמאידך גיסא, על האב במקרה שלנו ובהתאם לדין האישי – הדין העברי – חלה החובה לספק את מזונות ילדיו ובכלל זה מדורם ועליו להבטיחו. חובה זו אין משמעותה כי בכל מקרה יש לחייב אב בתשלום מזונות בגין מדור, וזאת יש לעשות במקרים שהמדור והבטחתו כרוכים בהוצאה כספית. בהעדרה של הוצאה כזו, הרי כשהמדור מסופק ממילא, אין להשית על האב חיוב כספי אלא בגין הוצאות אחזקת המדור, דוגמת – ארנונה, גז, מים, חשמל וכיו"ב. זהו הכלל, וייתכן שיהיו לו חריגים, שאינם רלוונטיים לנו כאן (לדוגמא: באותם מקרים שהילדים מתגוררים בדירה של צד ג' ולא בדירת ההורים- בדירת הורי האם למשל או בן זוגה החדש).

במקרה שלנו ניתן לראות בהחזרי הלוואת המשכנתא כהוצאה חודשית המבטיחה את המדור, ובהיבט זה ניתן היה לומר, כי יש להשית תשלומים אלה על המבקש. אלא שיש לזכור שבכל מקרה על המשיבה – האישה – מוטלת החובה, מכוח היותה לווה ובעלת זכויות בדירה, לשאת במחציתם, כשבעת מכירת הדירה היא תקבל מחצית תמורתה. יוצא איפוא, כי חיוב אחד מבני הזוג, האב במקרה דנן, בתשלום סכום העולה על מחצית החזר ההלוואה, משמעותו שבן הזוג האחר נהנה מפטור או הפחתה מתשלום חלקו בהחזר ובה בעת הוא מגדיל את הונו – חלקו הנקי ממשכנתא בדירה על חשבון השותף האחר.

כאן ראוי להדגיש כי חיוב האב בדמי מדור לא נועד כדי לשרת מטרה זרה דוגמת חיובו בכספים מעבר לאלה שבאמת דרושים לילדים ובוודאי אינו מצדיק חיובו בתשלום כספים שממילא היה חייב לשלמם בן הזוג האחר.

נוכח כל האמור לעיל, ונוכח חבותו העקרונית של האב לשאת במזונות ילדיו לרבות בדמי מדור וסיפוקו, ניתן להשית עליו בהחלטה על מזונות זמניים תשלום מעבר ל-50% בגין החזר המשכנתא, ובכך להבטיח את מדורם של הקטינים, אך ראוי כאן להבהיר, כי תשלום זה נעשה כמימון ביניים, עד לפירוק השיתוף בדירה ואיזון המשאבים, ועל האישה – המשיבה – להשיב למבקש את הכספים ששילם ביתר מעבר ל-50% וזאת במסגרת איזון המשאבים ופירוק השיתוף.


12. נוכח כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי שגה בית משפט קמא בהחלטותיו, בין אם זו מיום 4/8/13 ובין אם זו מיום 23/10/13.

13. במובן זה, דין בקשת רשות הערעור להידחות, אם כי נדרשה אותה הבהרה שבסעיף 10 לעיל בדבר השבת הכספים במסגרת פירוק השיתוף ואיזון המשאבים. בהקשר אחרון זה, רואה אני להבהיר גם כי הדרך האמורה נראית בעיני צודקת ונכונה ככל שעריכת פירוק השיתוף ואיזון המשאבים נראים באופק הקרוב ובטווח של מספר חודשים מהיום עד לשנה. הדברים אמורים נוכח השלב המתקדם אליו הגיע התיק לפני בית משפט קמא לאחר שמונה שמאי וגם אקטואר, וכשבית משפט קמא מקדם את התיק בצורה יעילה וראויה לשבח.

14. לאור התוצאה אליה הגעתי לעיל, איני עושה צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין משכנתאות

  2. שחרור משכנתא מנכס

  3. תביעה לביטול משכנתא

  4. אי רישום משכנתא כדין

  5. התנגדות לביצוע משכנתא

  6. אי הסכמה לרישום משכנתא

  7. העברת משכנתא לאדם אחר

  8. כמה משכנתאות אפשר לקחת

  9. סגירת משכנתא לפני הזמן

  10. מועד פקיעת ביטוח משכנתא

  11. משכנתא מלפני קום המדינה

  12. הודעה על ביטול הסכם משכנתא

  13. רישום בנק כבעל זכויות משכנתא

  14. מכתב כוונות מהבנק סילוק משכנתא

  15. מה קורה עם משכנתא של אדם שנפטר ?

  16. לווה נוסף משכנתא (תביעה למתן צו)

  17. משכנתא למראית עין - פסק דין הצהרתי

  18. מימוש משכנתא דירת מגורים של קשישים

  19. ביטול חתימה על משכנתא בבנק הפועלים

  20. ביטול חתימה על משכנתא לאדם חירש ואילם

  21. תביעה נגד המינהל בגין אי רישום משכנתא

  22. מימוש משכנתא של אם חד הורית על ידי הבנק

  23. תביעה נגד עורך דין עקב איחור בקבלת משכנתא

  24. שעבוד לטובת בעל המשכנתא מול הערת אזהרה – מה גובר ?

  25. צו מניעה, נקיטת הליכי מימוש ההלוואה שלא הובטחה במשכנתא

  26. משכנתא היא משכון של מקרקעין, כפי שקובע סעיף 4 לחוק המקרקעין

  27. האם בהחלטה על מזונות זמניים ניתן להשית על האב תשלום מעבר ל-50% בגין החזר המשכנתא ?

  28. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון