תביעה של סייעת שעובדת בשכר מינימום

שכרה החודשי של גננת עמד על סך 5,500 ₪ ושכרה החודשי של סייעת עמד על שכר המינימום. התובעת מס' 8 עבדה בתפקיד מסיעה לילדי גן ולטענתה סוכם עימה כי ישולמו לה 6 ₪ ליום בעבור הסעת כל ילד.

3. עוד טענו, התובעות, כי הובטחה להן תוספת של 500 ₪ נטו לאחר כל מחצית שנה. טענה זו אינה מתיישבת עם ההסכמים שצרפו הנתבעות ואינה מתיישבת עם תלושי השכר.

מה שעולה, לגבי שכרן של התובעות, מההסכמים שצורפו על ידן:
"שכר העבודה של המועסקת ישולם כדלקמן:
מועסקת בעלת תעודת הסמכה – שכרה יקבע בהתאם לתעריף המשולם לגננת.
מועסקת שאינה מוסמכת – שכרה ייקבע בהתאם לשכר מינימום לשעת עבודה במשק".

לשתיים מהן הוספה בהסכם הערה בכתב יד:
תובעת 3 - שכר של המורה 4500 לא כולל נסיעות
תובעת 8 - מקבלת שכר מינימום.

4. בכתב התביעה שהוגש ביום 22.05.13 טוענות התובעות, כי החל מתחילת העסקתן "לא שולמה להן משכורתן במועד או שקיבלו את משכורתן בתשלומים ו/או בצ'קים דחויים, ללא זכויות נלוות, וללא מרכיבי שכר נוספים... וכי לא קיבלו את מלוא המשכורת כמוסכם עם הנתבעים".

בין היתר, טוענות הן, כי המחאות שניתנו להן חוללו מסיבות טכניות. כן, טוענות התובעות כי לא קיבלו חלק מתלושי השכר בגין תקופות עבודתן. לפיכך, לטענת התובעות, נוכח ההפרות התפטרו מעבודתן בדין מפוטרות.

5. לאור האמור, טוענות התובעות, בתביעתן, כי הן זכאיות לשכר עבודה בתוספת הלנת שכר, פדיון הודעה מוקדמת בתוספת הלנת שכר, פדיון ימי חופשה, דמי הבראה, הפרשות לקרן פנסיה ודמי נסיעה בסכומים משתנים בהתאם לתקופות העבודה.

6. בהתאם לאישורי המסירה והתצהירים שהוגשו לבית הדין, כתב התביעה ודרישה להגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים נמסרו לנתבעת ולנתבע 2 ביום 06.06.13 ולנתבע 3 ביום 28.05.13.

לאחר שכתבי הגנה לא הוגשו, הגישו התובעות ביום 17.08.13 בקשה לאישור עיקולים ובקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.
בהחלטת הרשמת דניה דרורי מיום 19.08.13 נקבע כי הבקשה תידון בדיון הקבוע ליום 01.10.13.

ביום 30.09.13 הגיש הנתבע 2, בשמו ובשם הנתבעת, בקשה לדחות את הדיון בנימוק שהנתבעים קיבלו זימון לדיון ימים ספורים קודם לכן ולא היה סיפק בידם לפנות לייעוץ משפטי.

הבקשה נדחתה בהחלטה מאותו יום ונקבע בה כי ככל שלא יוגש כתב הגנה עד למועד הדיון או לא תתייצב הנתבעת, או מי מטעמה, ניתן יהיה ליתן פסק דין על יסוד האמור בכתב התביעה.

על אף החלטת בית הדין, לא התייצבו הנתבעים או מי מטעמם לדיון שהתקיים ביום 01.10.13. בא כוח התובעות שב ועתר לקבל פסק דין על יסוד כתב התביעה.

בהחלטת בית הדין מיום הדיון, נקבע, שעל אף שיש יסוד לבקשה, דרך המלך היא בירור התביעה לגופה ועל כן ניתנה לנתבעים האפשרות להגיש כתב הגנה תוך 14 ימים. כן, נקבע דיון נוסף בתביעה ליום 30.10.13.

עוד הוחלט, בהחלטה, כי ככל שלא יוגש כתב הגנה במועד, תגשנה התובעות תצהירי עדות ראשית מטעמן על מנת שבמועד שנקבע לדיון, יוכל בית הדין לשקול מתן פסק דין על יסוד האמור בתביעה.

ביום 29.10.13, לאחר שלא התקבלו כתבי הגנה, הגישו התובעות תצהיריהן.

לדיון שנקבע ליום 30.10.13 הגיעו התובעות ובא כוחן, הנתבע 2 והנתבע 3 ובא כוחו.

בא כוח התובעות שב ועתר לקבל פסק דין כנגד הנתבעים 1 ו-2 על יסוד כתב התביעה והתצהירים.

לטענת הנתבע 2 לא הגיש כתב הגנה בשל סיכום עם ב"כ התובעות לפיו יגיעו להסדר מחוץ לכתלי בית המשפט. הנתבע 2 לא הכחיש את טענות התובעות בכתבי התביעה ואף טען כי: "ישבנו והגענו לסיכומים לפי השיקים שנמסרו להם עם תוספת מסויימת" (עמ' 3 לפרוטוקול מיום 30.10.13).

בנסיבות המפורטות מעלה, נדחתה בקשת הנתבע 2 למתן ארכה נוספת ונקבע כי יש לקיים את הדיון כפי שנקבע.

7. לאחר שהנתבע 2 הצהיר כי אינו מעוניין לחקור את התובעות, העיד הנתבע 3 ובסיום חקירתו הנגדית, ביקש בא כוח התובעות למוחקו מכתב התביעה, והוא נמחק מכתב התביעה.
התיק נדחה למתן פסק דין שיישלח לצדדים בדואר.

8. ביום 06.11.13 הגיש עו"ד אביעד בן-אולד "הודעה על קבלת יצוג ובקשה דחופה לאפשר לנתבעים 1 ו-2 להגיש כתב הגנה מטעמם". לטענת עורך הדין, "בשל העדר ייצוג הולם בתיק זה נגרמו לנתבעים עיוות דין של ממש, נוכח העובדה כי ההליך נוהל ללא שהוגש כתב הגנה מטעמם, ללא שהוגשו תצהירים, וללא שנחקרו התובעים על גרסתם". לפיכך, עתר לקבלת ארכה נוספת להגשת כתבי הגנה, בצירוף תצהירים, ולקביעת מועד הוכחות נוסף.

9. ביום 12.11.13 הוגשה הודעת ב"כ התובעות לפיה לא הגיעו הצדדים לכל הסכמה ולכן מתבקש בית הדין ליתן פסק דין על יסוד האמור בכתב התביעה ובתצהירים.

10. בהחלטתנו מיום 12.11.13 דחינו את בקשת הנתבעים.


הכרעה:

11. תקנה 43(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת:
"נתבע שנדרש להגיש כתב הגנה ולא הגישו תוך המועד שנקבע לכך, או נתבע שנדרש, מכוח סעיף 18(ד) לחוק, לבצע פעולה בקשר לכתב הגנה שהגיש ולא ביצע אותה במועד או במועד שהאריך השופט או הרשם, רשאי בית הדין או הרשם לתת פסק דין שלא בפניו על יסוד כתב התביעה בלבד. זולת אם היה בית הדין או הרשם סבור כי מן הצדק לדרוש מן התובע הוכחה מלאה או חלקית של תביעתו או מקצתה לפני שיינתן פסק דין".

נוכח כל האמור לעיל, ובמפורט בסעיף 6 , הנתבעת והנתבע 2, פעם אחר פעם, הפכו פלסתר את החלטות בית הדין; לא הגישו כתב הגנה למרות ארכה שניתנה להם, ולמרות שיותר מפעם אחת עתר בא כוח התובעות ליתן פסק דין בהיעדר הגנה.

לבסוף, הגדיל לעשות בא כוח הנתבעות, שנוכח כל האמור לעיל, על זלזול בוטה של הנתבעות בהליכי הדיון המשפטי, והחלטות שיפוטיות; ולאחר שלנתבע 2, ניתנה בדיון מיום 30.10.13, אפשרות לחקור את התובעות על תצהיריהן, ולמעשה הצהיר הוא –כהודאת בעל דין - שהדין עם התובעות; טוען בא כוח הנתבעים שיגרם לנתבעים, דווקא, עיוות דין אם לא תענה בקשתו ליתן ארכה נוספת להגשת כתב הגנה.

לא אחת קבעה הפסיקה, שעם כל הסובלנות שיש לנהוג עם כללי הפרוצדורה, אין לאפשר אנרכיה בניהול המשפט. לדעתנו, המקרה דנן, מצביע על אנרכיה זו. יתירה מכך: עצם הגשת הבקשה על ידי בא כוח הנתבעים, במועד שהוגשה- מצביעה על כך שגס ליבם של הנתבעים בזכויות התובעות שהם אינם מתכחשים להן (ר' פירוט בסעיף 5 להחלטה מיום 30.10.13) ובמקום להעניקן להם, הם משתמשים בכלי המשפט כדי להגדיל את עיוות הדין שנגרם לתובעות.

12. הנתבע 2 לא טען, כל טענה בדבר אי נכונות טענות התובעות בכתב התביעה ובתצהירים.
יתרה מזו, אף מודה הנתבע 2 כי לנתבעת חוב כלפי התובעות וכי ניתנו להם המחאות שחוללו.

13. לאור על האמור לעיל, משלא הוגשו כתבי הגנה והתובעות לא נחקרו על תצהיריהן, אני נעתר לבקשת התובעות ומחייב את הנתבעים 1 ו-2, ביחד ולחוד לשלם לכל אחת מהתובעות את הסכומים הבאים:

א. התובעת 1 (תקופת העסקה 01.09.10 – 30.06.12):
(1) שכר לחודשים יולי-אוגוסט 2011 ולחודשים ינואר-יוני 2012 – 32,940 ₪;
(2) פיצויי פיטורין - 10,083 ₪;
(3) פדיון הודעה מוקדמת - 5,500 ₪;
(4) פדיון חופשה (18 ימי חופשה X 250 ₪ ליום) - 4,500 ₪;
(5) דמי הבראה (5 ימי הבראה X 351 ₪ ליום + 5 ימי הבראה X 365 ₪ ליום) - 3580 ₪;
(6) הפרשות לקרן פנסיה - 7,260 ₪;
(7) נסיעות - 1,470 ₪.

ב. התובעת 2 (תקופת העסקה 01.09.10 – 01.12.11):
(1) הפרשי שכר - 62,020 ₪;
(2) פיצויי פיטורין - 6,875 ₪;
(3) פדיון הודעה מוקדמת - 5,500 ₪;
(4) פדיון חופשה (13 ימי חופשה X 250 ₪ ליום) - 3,250 ₪;
(5) דמי הבראה (5 ימי הבראה X 351 ₪ ליום + 3 ימי הבראה X 365 ₪ ליום) - 2,850 ₪, אולם התובעת תבעה בגין רכיב זה 2,226 ₪ בלבד, ולכן לא ניתן לפסוק יותר ממה שתבעה;
(6) הפרשות לקרן פנסיה - 4,235 ₪;
(7) נסיעות - 2,350 ₪.

ג. התובעת 3 (תקופת העסקה 01.09.10 – 05.02.13):
(1) הפרשי שכר - כאמור בסעיף 3 דלעיל, בהסכם ההעסקה של התובעת 3 הוסף בכתב יד כי שכרה יעמוד על 4,500 ₪. התובעת היא אשר הגישה את ההסכם ולא העלתה כל טענה כנגדו, לפיכך, חושבו הרכיבים בהתאם לסכום זה. בנוסף, ולפי טענות התובעת - עבדה 33 חודשים, לכן גם אם לא קיבלה שכר בכלל בכל התקופה, עומד הסכום על 33X 4,500 = 148,500 ₪;
(2) פיצויי פיטורין - 12,375 ₪;
(3) פדיון הודעה מוקדמת - 4,500 ₪;
(4) פדיון חופשה (27 ימי חופשה X 205 ₪ ליום) - 5,535 ₪;
(5) דמי הבראה (6 ימי הבראה X 365 ₪ ליום + 6 ימי הבראה X 374 ₪ ליום) - 4,434 ₪;
(6) הפרשות לקרן פנסיה - 12,382 ₪;
(7) נסיעות - 15,510 ₪.




ד. התובעת 4 (תקופת העסקה 01.09.10 – 30.06.12):
(1) הפרשי שכר - 118,940 ₪;
(2) פיצויי פיטורין - 10,083 ₪;
(3) פדיון הודעה מוקדמת - 5,500 ₪;
(4) פדיון חופשה (18 ימי חופשה X 250 ₪ ליום) - 4,500 ₪;
(5) דמי הבראה (5 ימי הבראה X 351 ₪ ליום + 5 ימי הבראה X 365 ₪ ליום) – 3,580 ₪;
(6) הפרשות לקרן פנסיה - 7,248 ₪;
(7) נסיעות - 2,940 ₪.

ה. התובעת 5 (תקופת העסקה 05.03.12 – 30.06.12):
(1) הפרשי שכר - 3X5,500 = 16,500 ₪;
(2) פדיון הודעה מוקדמת (3 ימים X 183 ₪) - 550 ₪;
(3) פדיון חופשה (2 ימי חופשה X 250 ₪ ליום) - 500 ₪;

ו. התובעת 6 (תקופת העסקה 01.09.10 – 01.03.12):
(1) הפרשי שכר - 61,100 ₪;
(2) פיצויי פיטורין - 6,000 ₪;
(3) פדיון הודעה מוקדמת - 4,000 ₪;
(4) פדיון חופשה (15 ימי חופשה X 182 ₪ ליום) - 2,730 ₪;
(5) דמי הבראה (5 ימי הבראה X 351 ₪ ליום + 3 ימי הבראה X 365 ₪ ליום) - 2,850 ₪;
(6) הפרשות לקרן פנסיה - 3,740 ₪;


ז. התובעת 7 (תקופת העסקה 26.10.10 – 30.06.12):
(1) הפרשי שכר - 72,300 ₪;
(2) פיצויי פיטורין - 6,667 ₪;
(3) פדיון הודעה מוקדמת - 4,000 ₪;
(4) פדיון חופשה (16 ימי חופשה X 182 ₪ ליום) - 2,912 ₪;
(5) דמי הבראה (5 ימי הבראה X 351 ₪ ליום + 4 ימי הבראה X 365 ₪ ליום) - 3,215 ₪, אולם התובעת תבעה בגין רכיב זה 3,170 ₪ בלבד, ולכן לא ניתן לפסוק יותר ממה שתבעה.
(6) הפרשות לקרן פנסיה - 4,400 ₪.

ח. התובעת 8 (תקופת העסקה כמסיעה 01.09.11 – 30.06.12 ותקופת העסקה כסייעת 27.08.12 – 21.12.12):
(1) הפרשי שכר - 63,360 ₪ + 22,000 ₪;
(2) פדיון הודעה מוקדמת - 4,000 ₪;
(3) פדיון חופשה - התובעת תבעה בגין רכיב זה 500 ₪ בלבד;
(4) דמי הבראה (5 ימי הבראה X 351 ₪ ליום + 1 ימי הבראה X 365 ₪ ליום) - 2,120 ₪. התובעת תבעה בגין רכיב זה 1,481 ₪ ולא ניתן לפסוק יותר מכפי שתבעה;

ט. התובעת 9 (תקופת העסקה ספטמבר 2012):
הפרשי שכר - 5,500 ₪.

14. לכל אחד מהסכומים האמורים יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום סיום יחסי העבודה בין הצדדים ועד ליום התשלום המלא בפועל.


15. בנוסף, יעבירו הנתבעים לידי התובעות תלושי שכר לפי הפירוט הבא:
תובעת 1 - יולי-אוגוסט 2011 ויולי-אוגוסט 2012;
תובעת 2 - ספטמבר-דצמבר 2010, ינואר-אוגוסט 2011, יולי-אוגוסט 2012;
תובעת 3 - ספטמבר 2010, ינואר-דצמבר 2012, ינואר-מאי 2013;
תובעת 4 - יולי-אוגוסט 2011, ינואר-אוגוסט 2012;
תובעת 5 - מרץ 2011;
תובעת 6 - ספטמבר-דצמבר 2010, ינואר-נובמבר 2011;
תובעת 7 - ינואר-אפריל 2011, דצמבר 2011, יולי-אוגוסט 2012;
תובעת 8 - ספטמבר-דצמבר 2011, ינואר-יוני 2012, ספטמבר-דצמבר 2012;
תובעת 9 - ספטמבר 2012.

16. למען הסר ספק, העיקול הזמני שהוטל על כספי וזכויות הנתבעת בהחלטת הרשמת דניה דרורי מיום 22.05.13 יעמוד בתוקפו עד לביצוע פסק הדין וזאת בהתאם לתקנה 381 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

17. כן, ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לכל אחת התובעות הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪ בצרוף מע"מ, תוך 30 ימים מהיום, אחרת יישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תביעה לתשלום שכר מינימום

  2. התפטרות בגלל שכר מינימום

  3. הרעיון מאחורי חוק שכר המינימום

  4. שכר המינימום לעובדים בשיטת העמלות

  5. תשלום שכר נמוך משכר המינימום

  6. תביעה של סייעת שעובדת בשכר מינימום

  7. שכר מינימום לצוערים המשרתים בכלי שיט

  8. תשלום לעובדים זרים מתחת לשכר מינימום

  9. השלמה לשכר מינימום לעובד במכירות באחוזים

  10. טענת אין להשיב לאשמה בעבירות שכר מינימום

  11. עבודה במשרה מלאה משכורת פחות משכר מינימום

  12. פיטורים בגלל דרישת העובד לקבל שכר מינימום ?

  13. קיזוז הבטחת הכנסה מחצית משיעור שכר המינימום

  14. הארכת מועד להגשת בקשה להישפט בעבירת שכר מינימום

  15. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון