מהו "דמיון מטעה" בסימני מסחר ?

בשאלה האם קיים דמיון מטעה, חלים אותם מבחנים שנקבעו בפסיקה לגבי עוולה של גניבת עין, כמפורט לעיל (המבחן המשולש). לאור המסקנה האמורה כי השם בו עושים הנתבעים שימוש דומה עד כדי סכנה להטעיית ציבור הלקוחות, בהתאם למבחן המשולש ומבחני המשנה הנוספים, ברור כי הנתבעים מפרים את סימן המסחר המוכר היטב של התובעים. בפרשת מזרח ומערב התייחס בית המשפט לאופן בחינת קיומו של דמיון מטעה והדגיש כי: "... בעת בחינת קיומו של דמיון מטעה אין לפרק את הסימן לגורמיו. יש להשוות את הסימן האחד בשלמותו לסימן האחר בשלמותו, ולבחון האם הדמיון בין שני המכלולים עולה כדי דמיון מטעה (ע"א 1123/04 Canali S.P.A נ' Canal Jean CO (13.1.05). מכאן שאין צורך להראות זהות בין הסימנים, או אפילו בין חלק ממרכיביהם אלא יש לבחון את הרושם הכללי שהם מותירים". יפים לענייננו דבריו של כב' השופט א' רובינשטיין בע"א 8778/04 מחלבות יוטבתה בע"מ נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל, (30.4.07): "לדידי, מצב בו פלוני משתמש במוניטין של אחר לצורך קידום עסקיו הוא, הוא סטייה מאותה "התנהגות מסחרית ישרה והגונה" (פרידמן, בעמ' 428), ועלול לעלות איפוא כדי חוסר תום לב. בע"א 6181/96 יגאל קרדי נ' BACARDI & COMPANY LIMITED (פ"ד נב(3) 276) אמר השופט אנגלרד: "השימוש במוניטין של עסק מפורסם, שפרסומו חוצה גבולות, על ידי גורם זר לשם קידום עסקיו שלו הוא בבחינת תחרות בלתי הוגנת ... השימוש בסימן המפורסם אינו הוגן משני היבטים לפחות - ראשית, המשתמש בסימן המסחר קוצר פירות של מוניטין עליהם לא הוא טרח. הוא נהנה, ללא הצדקה, מהיתרון שמקנה לו השימוש בסימן המסחרי המפורסם. שנית, ניצול המוניטין טומן בחובו פגיעה אפשרית בבעליו החוקיים של סימן המסחר, בגלל פיחות ודילול המוניטין ושחיקת הייחודיות של סימן המסחר" (שם, בעמ' 282)". על יחסים עסקיים קודמים כאינדיקציה לתום לב עמד המלומד פרידמן : "במסגרת הפסיקה בתחום נקבעו מספר קריטריונים לבחינת 'תום הלב' של כל צד שהגיש לרישום את הסימן המבוקש על ידו. בין קריטריונים אלו ניתן למנות את המניע לאימוץ הסימן, היחסים העסקיים או המסחריים שהיו בעבר (אם היו) בין בעלי הסימנים המבוקשים..." (פרידמן מהדורה שלישית, בעמ' 582). יודגש, כי אין לשים את הדגש על מניעיו הסובייקטיביים של המשתמש, וכי הדברים צריך שייבחנו ב"משקפיים אובייקטיביות" (ע"א 6181/96 יגאל קרדי נ' BACARDI & COMPANY LIMITED, פ"ד נב(3), 276 בעמ' 282). הטעיהשאלות משפטיותסימן מסחרימבחן הדמיון המטעה