בקשה לאישור תכנית הבראה והסדר נושים

בקשה לאישור תכנית הבראה והסדר נושים

בין הסתדרות מדיצינית הדסה (להלן: "החברה" או "הדסה") לבין עובדיה ונושיה הבלתי מובטחים.

הרקע לבקשה
1. ביום 11.02.14 ניתן צו להקפאת הליכים כנגד החברה למשך 90 יום, שלאחר מכן הוארך עד אמש, לצורך גיבוש תכנית הבראה והסדר נושים. מצבה הכלכלי הקשה של החברה שהוביל להגשת הבקשה למתן צו ההקפאה, כמו גם הגורמים שהובילו אליו, פורטו בהחלטה מיום 11.02.14. בתמצית, החברה, המנהלת את שני בתי החולים "הדסה עין כרם" ו"הדסה הר הצופים", פועלת בגירעון שנתי של כ-300,000,000 ₪ וגירעונה המצטבר עמד נכון למועד הגשת הבקשה על סך של כ-1,300,000,000 ₪. על פי ההחלטה מונו עוה"ד ד"ר ליפא מאיר ואשר אקסלרוד כבעלי תפקיד בחברה לתקופת הקפאת ההליכים (להלן: "הנאמנים") לצדו של מנכ"ל הדסה ד"ר אביגדור קפלן.

2. במהלך תקופת ההקפאה נוהל מו"מ אינטנסיבי בין כל הצדדים הנוגעים לעניין, ביניהם ארגון נשות הדסה בעלי המניות בחברה, נציגויות העובדים על מגזריהם השונים, הנהלת החברה, נציגי המדינה (משרדי האוצר והבריאות) והנאמנים. בסופו של יום, גובשה תכנית הסדר שלדברי הנאמנים מקובלת על כל הצדדים למו"מ. התכנית עוד עברה מספר שינויים עד שביום 18.05.14 ביקשו הנאמנים לכנס אסיפות נושים לפי סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "החוק") לאישור הסדר הנושים הבלתי מובטחים של החברה כפי שגובש. תיקון נוסף בהסדר שהובא להצבעה, הוגש ביום 19.05.14.

3. ההסדר מתייחס לעובדי הדסה ולנושים הבלתי מובטחים למעט נושים בדין קדימה; ספקים, נותני שירותים וקבלנים שביצעו עבודות להקמת מגדל האשפוז החדש בבית החולים הדסה עין כרם בגין חובות הדסה כלפיהם עד למועד מתן צו הקפאת ההליכים; נושים בעלי חוב עתידי/מותנה/בלתי קצוב כלפי הדסה בגין כל עילה שקדמה למועד מתן צו הקפאת ההליכים לרבות עילות נזיקיות שאינן תובענות רשלנות רפואית; ונושים קיימים או נושים מותנים/עתידיים שעילת נשייתם כלפי הדסה הינה בגין תביעות נזיקין מסוג של רשלנות רפואית. הנאמנים ציינו כי הצבעתו של כל עובד או נושה בכל אחת מהאסיפות שהתקיימו לפי החלוקה לקבוצות הנושים השונות נחשבות כהצבעה לגבי כלל הנושאים והתנאים בהסדר הקשורים אליו, ובמתן הסכמתו באסיפת הסוג אליו הוא משתייך הוא נותן גם את הסכמתו לנושאים ולתנאים הכלולים בהסדר כולו והמוצעים לכל עובד או נושה הכלולים באסיפת סוג אחרת.

עיקרי הסדר הנושים
4. ההסדר כלל פרטים רבים ותנאים שונים ביחס לכל אחד מקבוצות הנושים, כמו גם ביחס לניהול בתי החולים בעתיד. להלן עיקרי ההסדר בתמצית:

לגבי הרופאים העובדים בהדסה, מתייחס ההסדר לצמצום משרות סקטור הרופאים; לשינוי תנאי השירות הרפואי הפרטי (שר"פ) מבחינת חלקו של בית החולים בתמורה המתקבלת בגינו ומבחינת שעות מתן השירות; לשינוי תנאי הסגל האקדמי; להפחתת שכר רוחבית בשיעור 4.5% בממוצע משכר כל הרופאים למשך 3 שנים, סכומים שיוחזרו לרופאים החל מחלוף 121 חודשים ממועד ההפחתה; לשינויים נוספים בשכר הרופאים; להחזר חוב קרנות השר"פ וקביעת תנאים וכללים להתנהלות קרנות המחקר; לכללים לגבי ימי חופשה בלתי מנוצלים והיחס לתשלום שעות נוספות גלובליות למומחים; ולהפחתת מספר תורניות של מתמחים. כן נקבע מנגנון לביטוח אחריות מקצועית של הרופאים.

לגבי האחיות העובדות בהדסה מתייחס ההסדר להפחתת שכר בשיעור של 2% לתקופה של 3 שנים, סכומים שיוחזרו לאחיות החל מחלוף 121 יום ממועד ההפחתה; שינויים נוספים בשכר הנוגע בין היתר לתעריף יום הבראה, הפרשי שכר והקפאת העלאה בדרגות.

לגבי עובדי המינהל והמשק מתייחס ההסדר לביטול 275 משרות בשלושה שלבים תוך קביעת תנאי פרישה לפורשים בכל אחד מהשלבים; הפחתת שכר בשיעור שנע בין 1% ל-5.5% משכרם הכולל של עובדי המינהל והמשק לתקופה של 3 שנים, סכומים שיוחזרו להם מחלוף 121 יום ממועד ההפחתה; שינויים נוספים בשכר הנוגע בין היתר לתעריף יום הבראה; והקפאת שינויים בשכר במהלך שנת 2014.

כן נקבעו בהסדר הוראות לגבי כלל העובדים, בין היתר בכל הנוגע לזכויות פרסונאל; והחזר ההלוואה שנתנו העובדים לחברה מחודש ינואר 2009 ועד לחודש דצמבר 2010.

5. באשר לנושים המובטחים (בנק איגוד לישראל בע"מ, בנק הפועלים בע"מ וטקליס – שירותי מימון בע"מ) נקבע בהסדר כי אלו יקבלו את מלוא נשייתם מהנכסים המשועבדים להם או מתרומות שיועמדו למטרה זו כנגד הנכסים המשועבדים.

6. החוב לרשויות המס וביטוח לאומי הנושים בדין קדימה ייפרע במלואו במהלך שנת 2014.

7. ובאשר לנושים הרגילים נקבעו התנאים הבאים:

ביחס לקרנות הרופאים: קרן השתלמות השר"פ – כל רופא יוכל לבחור בין קבלת 75% מהיתרה שעמדה לזכותו ביום תחילת תקופת ההקפאה שישולם לו בתוך 60 יום ממועד אישור ההסדר, לבין קבלת מלוא היתרה בפריסה על פני 12 שנים; "קרן קשרי מדע" תעמוד לשימוש הרופאים לפי הכללים בקרן כשהשימוש יהיה בפריסה על פני 12 שנים; ולגבי שאר הקרנות נקבע כי תנוכה מהם תקורה חד פעמית בשיעור של 25%.

ספקים ונותני שירותים רגילים יקבלו 75% מחובם באופן ש-25% ישולמו עם אישור ההסדר ו-50% ישולמו בשישה תשלומים רבעוניים החל מיום 15.07.14. בדיון הנאמנים ציינו כי קיימת הסכמה שיתרת ה-50% תשולם עד סוף שנת 2014. בד בבד המדינה תסכים ש-60 מיליון ₪ מתוך החוב למס הכנסה ייפרע באופן שהוא יפרס על פני שנת 2015 ב-12 תשלומים שווים.

ספקים, נותני שירותים וקבלנים שביצעו עבודות להקמת מגדל האשפוז יקבלו את מלוא חובם מתרומות שהושגו ויושגו לעניין זה על ידי ארגון נשות הדסה לצרכי הקמת המגדל.

חוב הלוואת בעלים לארגון נשות הדסה בסך של 34,700,000 ₪ יימחק כחלק מתמיכת נשות הדסה בהבראת הדסה.

8. כן, נקבע בהסדר הדרך בה תסייענה המדינה ונשות הדסה להבראת החברה ולקיום הסדר הנושים. במסגרת תמיכת המדינה צוין כי בתקופת ההסדר יקובע הסיוע השנתי הניתן לחברה מוועדת תכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת) לסכום של 30.5 מיליון ₪; תוגדל תקרת רכש השירותים ברוטו על ידי קופות החולים (ה-CAP) ב-120 מיליון ₪; המדינה תסייע לחברה במענקים והלוואות חד פעמיות בסך של מאות מיליוני שקלים למימון פרישת עובדים ולפיתוח תשתיות; המדינה תרכוש נכסים שבבעלות הדסה וארגון נשות הדסה; המדינה תעמיד לרשות הדסה הלוואה בסך של 100 מיליון ₪; המדינה תסייע בנושא הביטוח המקצועי בסך של 140 מיליון ₪ ותעניק תמיכה נוספת בשנים 2016-2014 בסך של כ-85 מיליון ₪.

9. ארגון נשות הדסה יתמוך בחברה בהיקף שנתי של 19 מיליון דולר; יגייס תרומות להשלמת מגדל האשפוז בכלל זה לפירעון ההלוואה מבנק איגוד; יעמיד הלוואה לחברה ללא ריבית והצמדה וללא תאריך פירעון בסך של 25 מיליון דולר; יעביר נכסים שבבעלותו למדינה; ויתרת חוב הבעלים של הדסה לארגון נשות הדסה, תימחק.

10. באשר להנהלת החברה נקבע כי זו תנקוט בצעדי התייעלות, צמצום הוצאות והגדלת הכנסות לפי יעדים שפורטו. כן נקבע המבנה הארגוני-מנהלי של ההנהלה, כללי הממשל התאגידי כפי שסוכמו בין המדינה לארגון נשות הדסה ובכלל זה שינוי מבנה הדירקטוריון של החברה; הוראות בקשר לדוחות כספיים, הסכמי עבודה ומערכות המידע. כן סוכם על מינוי חשב מלווה מטעם החשב הכללי של משרד האוצר ופורטו סמכויותיו ותפקידיו.

תקופת ההסדר נקבעה לשבע שנים שמועד תחילתה 1.01.14 באופן רטרואקטיבי ומועד סיומה נקבע ליום 31.12.20.

אסיפות הנושים
11. ביום 20.05.14 התקיימו אסיפות נושים ולאחר מכן הצביעו הנושים על הצעת ההסדר. בכל אסיפות הסוג שהתקיימו זכתה הצעת ההסדר לרוב המצביעים מקרב המתייצבים, אך באסיפת הסוג של הנושים הבלתי מובטחים לא הושג הרוב הנדרש לפי סעיף 350(ט) לחוק מבחינת ערך הנשייה. באסיפת סקטור הרופאים זכתה הצעת ההסדר לרוב של 96.81% מכלל המצביעים (607 מתוף 627 רופאים); באסיפת סקטור האחיות זכתה הצעת ההסדר לרוב מוחלט של 100% מכלל המצביעים בהצבעת ההסתדרות הכללית בשם כל האחים והאחיות; ובאסיפת סקטור עובדי המינהל והמשק זכתה הצעת ההסדר לרוב מוחלט של 100% מכלל המצביעים בהצבעת ההסתדרות הכללית בשם 3,398 עובדי מנהל ומשק והצבעה פרטנית של 29 עובדי סקטור זה שאינם חברי הסתדרות. ברם, באסיפת הנושים הבלתי מובטחים זכתה הצעת ההסדר לרוב של 64.70% מערך הנשייה ולרוב מניין המצביעים של 72.13% (סה"כ הצביעו 244 נושים בקבוצה זו). חרף האמור, הנאמנים ביקשו כי בית המשפט יאשר את ההסדר למרות העובדה שבאסיפת הנושים הבלתי מובטחים כאמור, לא הושג הרוב הדרוש, וזאת לפי סמכות בית המשפט שבסעיף 350 יג לחוק.

טענות הצדדים בבקשה
12. לדברי הנאמנים, מדובר במקרה בו על בית המשפט לעשות שימוש בסמכות המוקנת לו בסעיף 350יג לחוק שנועד למצבים דוגמת מקרה זה, למנוע מצב בו אחת מאסיפות הסוג בהסדר נושים תפגע בחלק הארי של הנושים על ידי התנגדות להסדר הנושים המוצע. לדבריהם, התנאים הקבועים בסעיף מתקיימים במקרה זה: יותר ממחצית מסך כל הערך המיוצג בהצבעות בכל אסיפות הסוג יחד הסכימו להצעה; התמורה שנושים אלו יקבלו לפי הסדר הנושים גדולה לאין ערוך מהתמורה אותה הם יקבלו במקרה של פירוק החברה, שאז, לטענת הנאמנים, הם לא יקבלו דבר בשל מצבת החובות הגדולה של החברה, נכסיה המשועבדים, וקדימותם של נושים רבים. גם עיקרון תום הלב המעוגן בסעיף 350(א2) לחוק, לפיו מחויב נושה לעשות שימוש בזכות ההצבעה שלו בתום לב ובדרך מקובלת ולהימנע מניצול כוחו לרעה, מוביל לאישור ההסדר. בנוסף לכך יש גם להביא בחשבון את המשמעות הציבורית בהמשך קיומה של החברה אל מול פירוקה. במקרה זה אין המדובר בחברה עסקית רגילה, אלא בחברה לתועלת הציבור, בעלת חשיבות ציבורית עליונה לתושבי ירושלים והאזור ולמדינת ישראל כולה, וקיימת חשיבות עליונה לאישור הסדר נושים ויישומו.

13. מספר נושים בלתי מובטחים התייצבו לדיון. בקליפת האגוז, טענתם הייתה שהם הופלו לרעה בהסדר. לא זו בלבד שהציגו את הסדר הנושים לפניהם בבחינת "כזה ראה וקדש" ולא ניהלו איתם כל משא ומתן, אלא שעל פי ההסדר המוצע מצבם רע יותר מכל סוגי הנושים האחרים ממספר היבטים. האחד, הפלייתם אל מול הרופאים שגם הם בחלק מנשייתם נושים בלתי מבוטחים, ובחוב כלפיהם בגין קרנות השר"פ, שאינו בדין קדימה, הרופאים יכולים לקבל 100% מנשייתם בפריסה על פני 12 שנים; השני, הפלייתם לרעה אל מול הנושים שסיפקו מוצרים ושירותים למגדל האשפוז הזכאים לקבל 100% מנשייתם, חרף העובדה שמדובר בספקים כמותם; השלישי, מרבית ההסדר צופה פני עתיד במובן זה שוויתור הרופאים הוא בעיקר בתנאי שכרם בעתיד ואילו הם נדרשים לוותר על חובות עבר כלפיהם. הפלייה שמקבלת משנה תוקף בשל הביטחון התעסוקתי של הרופאים אל מול הסיכון בו הם נמצאים בייחוד לאור העובדה שהם לא מקבלים את חובם. התוצאה היא כי הם למעשה מממנים את פעילות בית החולים מכיסם; והרביעי, אין כל הוכחה כי בהליך של פירוק הם יקבלו פחות, כפי שנדרש בסעיף 350יג(א)(1)(2) לחוק כתנאי לאישור הסדר נושים בהעדר רוב נדרש. יצוין, כי הנושים הבלתי מובטחים שהתנגדו להסדר הנושים הדגישו כי הם אינם חפצים בהליך של פירוק החברה והם גם מודעים לעובדה שאינם יכולים לקבל את מלוא נשייתם. כל טענתם היא שההסדר היה יכול להיות יותר צודק והוגן מולם, בפרט בהשוואה אל שאר הנושים, כאמור.

14. בתגובה לטענת הנושים הבלתי מובטחים השיב ב"כ הנאמנים כי ההתנהלות מול נושים אלו הייתה מחוסר ברירה ובשל ההכרח להפעיל את בית החולים, שחייב קודם-כל לקבל את הסכמת המדינה, נשות הדסה והעובדים. ריבוי הנושים גם לא איפשר ניהול משא ומתן מול כל אחד ואחד מהם, אך למרות זאת התקיימו פגישות עם הספקים המשמעותיים. הוא הדגיש שוב כי על אף שלא מתקיים הרוב הדרוש לפי החוק, לא ניתן להתעלם מכך שרוב הנושים הבלתי מובטחים הסכימו להסדר, תוך הבנה כי מדובר בהכרח בל יגונה. באשר לטענות בהפליית הרופאים לטובה בכך שהם יכולים לקבל את מלוא נשייתם בקרן השר"פ, ציין ב"כ הנאמנים כי לא ניתן להתייחס לרכיב זה בהסכם מול הרופאים במנותק ממכלול ההסדר עמם הכולל ויתור על זכויות בעבר ובעתיד והתרומה הגדולה שלהם לתקופה הארוכה של תכנית ההבראה. בהסתכלות כוללת מדובר על הסדר מאוזן. באשר לנושי מגדל האשפוז עמדת הנאמנים הייתה כי התשלומים לנושים אלו מבוצע על ידי ארגון נשות הדסה באמצעות כספים ייעודיים שלא מתוך קופת החברה ולכן דין נושים אלה שונה מהותית מדין הנושים האחרים.

15. ב"כ בנק איגוד נושה מובטח של החברה ציין כי הבנק אינו מתנגד לאמור בהסכם לפיו הדסה התחייבה ליצור שעבודים בדרגה שנייה לטובת המדינה על נכסים המשועבדים לטובת הבנק, ובלבד שלא תיפגענה זכויותיו. בכלל זה, המדינה כבעלת השעבוד השני לא תנקוט בהליכי מימוש ללא הודעה מוקדמת לבנק. המדינה הסכימה לתנאי זה ולכן יש לראות בו כחלק בלתי נפרד מההסכם.

16. ב"כ ועד הרופאים, וועד האחים והאחיות וועד עובדי המנהל והמשק הסכימו להסדר. ב"כ ועד הרופאים ציין כי אין פגם בכך שישארו נכסים הקשורים לארגון נשות הדסה, שכן מדובר בחברה לתועלת הציבור שבעלי מניותיה אינם זכאים להנות מנכסיה.

17. ב"כ המדינה ציינה כי המדינה מסכימה להסדר.

18. ב"כ הכנ"ר תמך אף הוא באישור ההסדר. לדבריו, די בראיות המונחות כיום בפני בית המשפט כדי לקבוע כי בחלופה של פירוק מצבם של הנושים הבלתי מובטחים לא יהיה טוב יותר. כמו כן, מתקיים הקבוע בסעיף קטן (ג) לסעיף 350יג(א) לפיו תנאי לאישור הסדר לפי הסעיף הוא שבעלי המניות לא יקבלו תמורה כלשהי ולא יוותר בידיהם נכס כלשהו בשל היותם בעלי מניות. במקרה זה מדובר בחברה לתועלת הציבור כך שממילא לא נותר דבר בידי בעל המניות, ובנוסף, לפי ההסדר, בעלי המניות מזרימים לחברה סכומים גדולים ביותר עד שניתן לראות בהם כאילו הם "רוכשים מחדש" את החברה.

24. במקרה זה המצב כאמור הפוך, בו הנאמנים מבקשים לאשר את ההסדר למרות שהוא לא זכה לאישור הרוב הנדרש באסיפת הנושים הבלתי מובטחים. הפסיקה טרם דנה במצב מעין זה. כאמור, סעיף 350יג לחוק קובע כי בית המשפט רשאי לאשר הסדר כאמור ובלבד שמתקיימים מספר תנאים: האחד, יותר ממחצית מסך כל הערך המיוצג בהצבעות בכל אסיפות הסוג יחד, הסכימו להצעה; השני, שבית המשפט שוכנע על יסוד הערכת שווי החברה כי הפשרה או ההסדר הוגנים וצודקים ביחס לכל סוג שלא הסכים להם; השלישי, החלופה לאי אישור ההסדר היא פירוק וחלופה זו לא תיטיב עם הנושים המתנגדים; והרביעי, במידה והנושים שלא הסכימו להסדר לא מקבלים את מלוא חובם, בעלי המניות לא מקבלים תמורה כלשהי ולא נותר בידיהם נכס כלשהו בשל היותם בעלי מניות. בדיקת התנאים של הסעיף מעלה כי הם מתקיימים במקרה זה.

25. כאמור, יותר ממחצית מסך כל הערך המיוצג בהצבעות בכל אסיפות הסוג יחד, הסכימו להצעה, ודי נהיר כי במקרה של פירוק, התמורה לנושים הבלתי מובטחים יקבלו תמורה נמוכה הרבה יותר מהתמורה שהם מקבלים לפי ההסכם, אם בכלל. מדובר בגרעון של קרוב ל-2 מיליארד שקלים, כאשר גם אם קיימת מחלוקת על שוויים של נכסי הדסה, ברור כי שוויים של הנכסים אינו מתקרב לגובה הגרעון.

26. גם התנאי לפיו במידה והנושים המתנגדים להסדר אינם מקבלים את מלוא נשייתם, בעלי המניות אינם יכולים לקבל תמורה כלשהי ולא להותיר בידם נכסים, מתקיים במקרה זה. אכן, בפועל חלק מהנכסים נותרים בבעלות החברה, ואולם, בצדק נטען כי מדובר בנכסים המשמשים את בית החולים וארגון נשות הדסה אינו יכול להשתמש בהם לצרכיו שלו, ואף בפירוק הנכסים לא יגיעו לידיהם. מדובר בחברה לתועלת הציבור, שאינה רשאית לחלק רווחים או חלוקה אחרת לבעלי מניותיה, ובהתאם להוראת סעיף 345כא לחוק, בעלי מניות של חברה לתועלת הציבור אינם זכאים בעת פירוקה של החברה, לחלק בנכסיה רק בשל היותם בעלי מניות. מבחינה זו אפוא, על אף שנותרים נכסים בידי החברה אין מדובר בנכסים שניתן לראותם כנכסים הנותרים בידי בעלי המניות, ומתקיים הרציונאל העומד בבסיס הוראת החוק שבסעיף 350יג(א)(2)(ג) שלא ניתן לאשר הסדר הפוגע בנושים באופן שהם אינם מקבלים את מלוא נשייתם שעה שנותרים נכסים של החברה בידי בעלי המניות.

27. לא נותר אפוא, לדון אלא אך בשאלת הגינות ההסדר ביחס לנושים המתנגדים וההצדקה לאישורו. אכן, קיימת אבחנה בין עובדי הדסה לבין הנושים הבלתי מובטחים האחרים. עם זאת, יש רגליים לסברה שהעובדים לא הופלו לטובה. אכן הם לא נדרשו לוותר על חובות עבר ובעתיד הרחוק הם אמורים לקבל את ההפרשים שינוכו משכרם במסגרת ההסדר, בחזרה. ואולם, כל סקטור עבודה נדרש ליתן תרומה משמעותית משלו. הרופאים בפיטורין, בוויתור על קרנות וחלקם בשר"פ; האחיות בהקפאת העלאה בדרגות ובהפרשי שכר; ועובדי המנהל והמשק בפיטורין נרחבים והקפאת תנאי שכר. בתוך כך יש לשים לב לכך שבאופן אבסולוטי בהתחשב בכל נושי החברה, שיעור ההסכמה הכולל שניתן להסדר הוא למעלה מ-90% הן מבחינת מספר הנושים והן מבחינת ערך הנשייה. כמו כן, יש לקחת בחשבון את העובדה שגם בקרב הנושים הבלתי מובטחים הייתה הסכמה של כ-65% מהם, שיעור לא מבוטל לכל הדעות.

28. אך מעל הכול. במקרים מסוימים יש מקום לאשר הסדר שיש בו אי שוויון מסוים, שעה שאין מדובר באי שוויון חמור ויש הצדקה להעדפת מי מהנושים (ראו והשוו: בהט, בעמ' 479; ע"א 3255/99 שיכון עובדים בע"מ נ' טש"ת חברה קבלנית לבנין בע"מ, פ"ד נג(5) 97 (1999). מקרה זה הוא דוגמה מובהקת לכך. מראשיתו של ההליך הייתה תמימות דעים בין כל הצדדים על חשיבות המשך פעילות בית החולים. לא הייתה מחלוקת על נחיצותה של הדסה כבית חולים מוביל הן בתחום הרפואה המעשית והן בתחום המחקר המדעי הרפואי בישראל ומחוצה לה. תפקודו התקין תוך מתן "שקט תעשייתי" למשך תקופה של מספר שנים הינו משימה ראשונה במעלה ואינטרס ציבורי מובהק, לא רק לתושבי ירושלים ולערים סביב לה אלא למדינה כולה. לכן, גם אם קיימת אפליה מסוימת לרעת הנושים הלא מובטחים – ואינני משוכנע שקיימת אפליה כזו, ואם קיימת היא ודאי לא משמעותית – אין בכך עילה כדי להביא לידי אי מתן אישור להסדר המורכב שהתגבש בין שאר הצדדים לו. אסתכן ואומר כי מדובר באחד מהסדרי החוב המורכבים ביותר שנתגבשו במסגרת הליכי הקפאת הליכים, אי פעם.

29. ובאשר לעובדה כי נושי מגדל האשפוז מקבלים את מלוא נשייתם על אף היותם נושים בלתי מובטחים. אכן, בהחלטה מיום 25.03.14 (בקשה מס' 33) נדחתה בקשת החברה, שהוגשה בהסכמת הנאמנים, לאשר לשלם מכספי תרומות ייעודיות שגויסו על ידי ארגון נשות הדסה, או שיתקבלו אצלו בעתיד, את כל חובותיה של החברה עד למועד צו הקפאת ההליכים כלפי קבלנים, ספקים ונותני שירותים, שהתקשרו עם החברה בהסכמים בקשר עם מתן שירותים שונים ואספקה לצורך בנייתו של מגדל האשפוז. בהחלטה נקבע כי לא ניתן לפרוע את חובות העבר לקבלנים ולספקים של מגדל האשפוז מהכספים שהיו מצויים באותה שעה בחשבונות החברה, משום שהיה בכך העדפת נושים. ואולם, כפי שצוין באותה בקשה, הכספים מהם נתבקש לפרוע את חוב הקבלנים והספקים שעבדו במגדל האשפוז, נמצאים בחשבונות החברה. מאוחר יותר הוגשה הבהרה כי הכספים מהם מבוקש לפרוע את החובות לספקים אינם מצויים בחשבונות החברה כי אם מוחזקים בידי ארגון נשות הדסה בנאמנות עבור התורמים שתרמו עבור מגדל האשפוז באופן ייעודי. לכן בנסיבות אלו יש אכן מקום להבחין בין נושי מגדל האשפוז ובין הנושים האחרים, וודאי נוכח עמדת ארגון נשות הדסה שכספי התרומות המיועדים למגדל האשפוז גוייסו לשם כך בלבד ולא יופנו ממילא לכל מטרה אחרת ויוחזרו לתורמיהם.

סופו של יום אפוא, אני מאשר את הסדר הנושים כולו, לרבות השינויים בסעיפים 5 ו-6 לנספח ט' להסדר אשר פורטו בפרוטוקול הדיון מאמש, כמו גם השינוי בתשלום החוב לנושים שאינם מובטחים ולמס הכנסה כמפורט בסעיף 7 דלעיל. פועל יוצא מאישור זה, שאני מורה על ביטול הקפאת ההליכים על כל המשתמע מכך. הנאמנים ימשיכו בתפקידם לשם ביצוע ההסדר ככל שנדרש ויגישו לבית המשפט בקשה לפסיקת שכר טרחתם לאחר הצטיידות מראש עם תגובת כונס הנכסים הרשמי.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ריבוי נושים

  2. כפיית הסדר נושים

  3. ביטול הסדר נושים

  4. אישור הסדר נושים

  5. חוסר תועלת לנושים

  6. נושה מובטח הגדרה

  7. עדיפות נושה ראשון

  8. הקטנת קרן חוב לנושה

  9. נושה מובטח - ארנונה

  10. בקשה לציית להסדר נושים

  11. בקשה לאישור הסדר נושים

  12. סיווג נושים לקבוצות שונות

  13. בקשת נושה למתן צו כינוס

  14. אי יכולת לעמוד בהסדר נושים

  15. רוכשי דירות כנושים מובטחים

  16. חלוקת תמורה של עסקה בין נושים

  17. זכויות גרושה מול נושים של הבעל

  18. התיישנות תביעת נושה נגד החייב

  19. הסדר נושים או פירוק ? מה עדיף ?

  20. בקשה לאישור תכנית הבראה והסדר נושים

  21. מה הרוב הדרוש לאישור הסדר נושים ?

  22. החזר כספים לאחר העדפת נושים אסורה

  23. מכירת דירה לבן בניסיון להתחמק מנושים

  24. פסילת הסדר נושים אשר במהותו הינו "הצעת רכש"

  25. מכרז: הצעת הסדר נושים בניגוד להחלטת בית המשפט

  26. נושה מובטח, זכאי לקרן החוב אך לא לריבית ההסכמית

  27. אין לראות בנושה של החברה בתור "גורם רלוונטי אחר"

  28. תביעות ישירות של נושים כלפי נושא משרה בהליכי פירוק

  29. בקשת נושה לחוות דעת שמאי לגבי נכסי מקרקעין של חייב

  30. האם צריך הליך מכרז לאישור הסדר בין חברה לבין נושיה ?

  31. אי התייצבות עד בחו"ל לעדות בישראל מחשש לעיכוב ע"י נושים

  32. סעיף 3 לחוק הערבות: הערבות נוצרת בהסכם בין הערב לבין הנושה או בהתחייבות

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון