בקשה לצו מניעה זמני על מנת שימנע להתקשר עם זוכה במכרז

בקשה לצו מניעה זמני על מנת שימנע להתקשר עם זוכה במכרז

2. עיקר טענותיה של המבקשת מופנה לכך שהזוכה במכרז לא עמדה בדרישות תנאי הסף של המכרז, הן לגבי דרישת תו תקן והן לגבי דרישת ניסיון קודם.

3. עובדות הרקע:
3.1 ביום 6.12.13 פרסמה החברה הכלכלית לעכו מכרז לתכנון וביצוע עבודות
להתקנת מתקני משחקים לילדים ופעוטות בפארק האתגרי המוקם בעכו. המכרז היה בנוי באופן שהגדיר את הסכום. כל מציע נתבקש להציע את הצעותיו למתחם שהוא בשטח של 975 מ"ר , כאשר ההצעה תדורג על ידי ועדה מקצועית לפי המבחנים הבאים:
התאמה לקהל היעד; התאמה לנושא הפארק ; אסתטיקה ומקוריות עיצוב; אטרקטיביות למשתמש; אחזקה פשוטה וזולה; הנחה במחיר; והתרשמות כללית מההצעה והמלצות.
ליד כל אחד מרכיבים אלה ניתן משקל יחסי מתוך המכלול.
3.2 ביום 26.12.13 נמסרו הצעות לתיבת המכרזים וביום 9.1.14 זומנו המשתתפים להציג בפני חברי הועדה את הצעותיהם. הועדה דרגה את הצעת המשיבה 2 כבעלת הדירוג הגבוה ביותר. מעדות מנכ"ל המשיבה 1 עלה, כי עוד קודם לכן עבר המהנדס על ההצעות שהוגשו על מנת לוודא שהמציעים עמדו בתנאי הסף.
3.3 כפי שהובהר בתצהיר מנכ"ל המשיבה 1 , ביום 16.1.14 קבעה ועדת המכרזים כי הצעתה של המשיבה 2 היא הזוכה במכרז, זאת על בסיס דירוג של חברי הועדה.
3.4 תנאי המכרז קבעו במסגרת סעיף 5 "תנאים להשתתפות בהליך" , שאלו למעשה תנאי סף להשתתף במכרז. וכך נקבע בסעיף 5.1 ו – 5.2 להלן:

"5.1 על המשתתף להיות מי שברשותו אישור ממכון התקנים הישראלי , כי הינו מורשה לביצוע עבודות הקמה של מתקני משחקים על פי תו תקן ת"י 1498 על כל חלקיו.
5.2 על המשתתף להיות בעל ניסיון קודם כספק ראשי ב- 3 עבודות לפחות של תכנון וביצוע התקנת מתקני משחקים בהיקף כספי שלא יפחת מ- 500,000 ₪ בתוספת מע"מ לפחות לכל פרוייקט , במהלך 3 השנים האחרונות".
3.5 המשיבה 2 הפנתה שאלת הבהרה לחברה הכלכלית , והחברה הכלכלית הודיע לכל המציעים במכתב שיצא ביום 22.12.13 (דהיינו 4 ימים קודם להגשת ההצעות) על תשובותיה לשאלה זו (יחד עם תשובות לשאלות אחרות שנשאלו).

"שאלה 6: אנו חברה שמייצרת מתקני משחק בהתאמה אישית לכל פרוייקט, ועל כן לא יכולה לספק אישור מכון תקנים לאותם מתקנים מוצעים מראש, אלא רק כחודשים לאחר הודעת הזכיה (עקב לו"ז עמוס במכון התקנים). האם ניתן לאשר לנו להגיש אישורים אלה , אם נזכה, עד חודשיים לאחר הודעת הזכייה?

תשובה: במקרה של מתקנים המיוצרים בהתאמה אישית , יתאפשר (רק לגבי אותם מתקנים) הגשת אישור מכון תקנים עד חודשיים לאחר הודעת הזכיה. הדבר יהווה תנאי לקבלת כל מתחם המתקנים וכל עיכוב שייגרם בהקמת המתחם והפארק כולו עקב עיכוב באישור זה, נזקיו יושתו ישירות על הזוכה המעכב". (להלן "תשובת ההבהרה").
3.6 בפועל, המשיבה 2 הגישה בהצעת המכרז שלה תו תקן ישראלי 1498 רק עבור
חלק 1 מתוך 7 חלקים נדרשים, כאשר תו תקן זה מהווה כיסוי ל"דרישות בטיחות כלליות ושיטות בדיקה". מדובר שם על כיסוי שטח הבטיחות באזור הנפילה של מתקני המשחקים על ידי שכבה עליונה של שטיח סינתטי עם שכבת חול סליקטי ושכבה תחתונה על ידי פתיתי גומי. זאת ותו לא. שאר המתקנים שהציעה משיבה 2 כפופים לאישור מכון התקנים שהיא אמורה להשיג עבורם.

3.7 באשר לדרישות הניסיון הציגה המשיבה 2 אישור על ביצוע פרויקט משחקי רצפה בנתניה (להלן: "פרויקט נתניה") על מתקני משחק מפוסלים בעיריית ראשון לציון (להלן: "פרויקט ראשון לציון"), על גן אגדה מפוסל בהרצליה (להלן: "פרויקט הרצליה") וכן גן פסלים המשלבים מתקני משחק במודיעין (להלן: "פרויקט מודיעין").
3.8 סעיפים 5.1 ו – 5.2 בתנאי המכרז לעניין תו התקן והניסיון המוכח הינן דרישות סף והמבקשת טוענת כי משלא עמדה המשיבה 2 בדרישות הסף , אין מקום להכלילה כמשתתפת במכרז ויש לפסול את הצעתה.
3.9 כפי שכבר נזכר לעיל, ביום 16.1.14 קבעה ועדת המכרזים כי המשיבה 2 זכתה במכרז. לא הודע על כך לאף אחד מהמציעים האחרים. המשיבה 2 זומנה על ידי המשיבה 1 לצורך משא ומתן לשיפור הצעתה . במעמד הזימון למשא ומתן הודע לה טלפונית על ידי המזכירה כי היא זו שזכתה במכרז. ביום 21.1.14 התקיים במשרדי המשיבה 1 המשא ומתן עם משיבה 2 לשיפור הצעתה . לא נרשם פרוטוקול. ההצעה שופרה אך לא הועברה למבקשת לעיון עד מועד הדיון על אף בקשותיה החוזרות ונשנות.
3.10 רק ביום 26.1.14 נשלחה למבקשת הודעה בכתב על כך שלא זכתה במכרז והוצגה הודעה פורמלית למשיבה 2 על זכייתה במכרז , אף היא מיום 26.1.14.
3.11 ביום 11.2.14 נחתם חוזה בין המשיבה 1 למשיבה 2 לביצוע העבודות. גמר העבודות נקבע בחוזה ליום 13.4.14. ביום 12.2.14 הוציאה המשיבה 1 מכתב למשיבה 2 שבו נרשם כי מועד תחילת העבודות הוא 9.2.14, ומועד סיום העבודות הוא 10.4.13.
3.12 לאחר קיום הדיון בבקשה לסעד זמני, הוריתי למשיבה 1 להמציא את הצעתה המשופרת של המשיבה 2 לבית המשפט ולמבקשת. זו אכן הומצאה. ההצעה המשופרת משלבת פסלים יצוקים מבטון (כמו-תמנון, סירה )וכן נדנדות רגילות, ומגלשות רגילות המשולבות בפסלים. לאף אחד מהם, גם לא לנדנדות הרגילות, לא צורף תו תקן במועד מתן ההצעה.

4. על תו התקן:
4.1 הוצגו מסמכי תו תקן 1498 הכולל בתוכו למעשה 8 חלקים.

"ת"י 1498 חלק 1 – מתקני משחקים: דרישות בטיחות כלליות ושיטות בדיקה
ת"י 1498 חלק 2 – מתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות לנדנדות תלויות.
ת"י 1498 חלק 3 – מתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות למגלשות.
ת"י 1498 חלק 4 – מתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות למסילות גלישה.
ת"י 1498 חלק 5 – מתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות לסחרחרות
ת"י 1498 חלק 6 – מתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות לנדנדות מאזניים ולמתקני נענוע
ת"י 1498 חלק 7 – מתקני משחקים: מדריך להתקנה, לפיקוח, לתחזוקה ולתפעול.
ת"י 1498 חלק 8 – מתקני משחקים: אתר משחקים
4.2 מסמכי המכרז כוללים לכאורה שתי דרישות בענין זה : בס' 5.1, דרישת סף שם נרשם כי מורשה להשתתף במכרז " מי שברשותו אישור ממכון התקנים הישראלי כי הינו מורשה לביצוע עבודות הקמה של מתקני משחקים על פי תו תקן ת"י 1498 על כל חלקיו".
בס' 7.2.5 נדרש כל משתתף להגיש עם הצעתו המפורטת גם "אישור עמידה בת"י 1498 על כל חלקיו לכל מתקן מוצע".
לכאורה –דרישת סף לתקן שהמשתתף מורשה לבצע ודרישה נוספת לתקן לכל מתקן.
4.3 ב"כ המבקשת ביקש לטעון כי קיימים שני שלבים לאישור מכון התקנים . ראשית, בדיקת תאגיד או אדם על ידי מכון התקנים כי הוא אכן מוסמך ומאושר ליצר, להתקין ליבא ולסמן באופן כללי, (להלן "שלב מס'1 ") ושלב שני הוא תו תקן לכל מתקן ספציפי. (להלן : "שלב מס' 2").
ב"כ המבקשת טען כי סעיף 5.1 שהוא תנאי סף, מתייחס לשלב מס' 1 מטעם מכון התקנים, בעוד שסעיף 7.2.5 בקטע של מסמכי ההצעה, הדורש לצרף אישור עמידה בתקן ישראלי 1498 על כל חלקיו לכל מתקן מוצע, מתייחס לשלב 2. לכן ראה בתשובת המשיבה 1 לשאלת ההבהרה התייחסות לס' 7.2.5 בלבד, שאין בה כדי לשנות את דרישת הסף.
מנכ"ל המשיבה 1 לא ידע להסביר את הבדלי הנוסח בתנאי המכרז והסביר שלאחר ברור שערך עם היועץ המשפטי שלו הבהיר לו האחרון כי אין דבר כזה "מורשה לתו תקן". להערכתו, מדובר בנוסח שנלקח מנוסחים סטנדרטיים אחרים, ואין כל הבדל בין הסעיפים .
4.4 בשלב הלכאורי המוקדם לא ראיתי שהפרדה בין שני שלבים אכן עולה מגיליונות תקן 1498 על כל חלקיו וגם איננה מעוגנת בחוק התקנים תשי"ג – 1953. קיומו של תו תקן מתייחס למצרך. כך גם הדרישות להתקנה, פיקוח, תחזוקה ותפעול כתובות בהתייחס למתקנים (חלק 7). גם תעודות תו תקן שהומצאו בתיק זה מתייחסות כולן לרשימה של מתקנים ספציפיים מפורטים. יתכן והדרישות של מכון התקנים לצורך מתן תו התקן למצרך הן כאלה ואחרות, אך המכרז מתענין בתו התקן עצמו. אין בנקיטת עמדה בשאלה זו כדי לשנות את הדיון.

5. דיון
השאלה לדיון בשלב זה הינה האם עמדה לכאורה המשיבה 2 בדרישות הסף של המכרז, אם לאו.
5.1 הסביבה הנורמטיבית - מדובר במכרז לביצוע מתקני משחק בפארק אתגרי לילדי עכו. לא ברור לי בשלב זה מדוע העיריה, שהיתה אמונה על הוצאת מכרז כזה הנבנה ממקורות תקציבה, העבירה את התפקיד לחברה הכלכלית.
לכאורה תאגיד עירוני איננו כפוף לחוק חובת המכרזים התשמ"ה 1984 אך במקרה בו רשות מקומית מבקשת לעקוף את החובות הסטטוטוריות המוטלות עליה באמצעות מכרז על ידי התאגיד העירוני לא מהסס בית משפט להסיר את המסווה. (ראו בגץ 313/82 צוקר ואח' נ. עירית תל אביב יפו ואח' (26.10.82 )וכן עא 65/85 עירית נתניה נ. נצ"ב נתניה בע"מ ( 15.6.86 ) . נושא זה איננו נתון להכרעה בשלב זה.
משיבה 2 הפנתה בסיכומיה לנוהל משרד הפנים (ללא תאריך) לענין תאגידים עירוניים הנמצאים בשליטת הרשות המקומית, שם נקבע כי על תאגיד עירוני חלים חוק חובת המכרזים והתקנות שיותקנו מכוחו ועד להתקנת התקנות יחולו על התאגיד דיני המכרזים החלים על הרשויות המקומיות.
בשלב מקדמי זה ,אין צורך לקבוע מסמרות. די בכך שהמשיבה 1 הוציאה מכרז, והיא כפופה לעקרונות המהותיים החלים על מכרז. ראו לענין זה עא 6926/93 מספנות ישראל בע"מ נ. חברת החשמל בע"מ (6.6.94) –

".... נדע זאת, ש"מעין-מכרז" אף הוא "מכרז" – ביצה הוא ואין הוא אך כביצה – כמוהו כמכרזים שלכל הדעות "מכרזים" הם. גם בקרב ה"מכרזים" המוכרים לא הרי מכרז פלוני כהרי מכרז אלמוני, וההבדל בין כל סוגי המכרזים – ובהם "מעין-מכרזים" – אינו אלא הבדל בדרכי ההליכים, בדרכים אך לא במהותן. ככל שהמדובר הוא בעיקרי יסוד, יחולו אלה, במלואם ובשלמותם, גם על "מכרזים" גם על "מעין-מכרזים" – כאלה כן אלה"
".....וזה עיקר: הקלסיפיקציה שנפעל על פיה תהיה קלסיפיקציה מהותית: מהותו של ההליך תקבע, מהותו ולא צורתו החיצונית. אותם עיקרי יסוד של המשפט הציבורי יכריעו גם בהליכי "מכרז" גם בהלכי "מעין-מכרז" – בשינויים המחויבים מן העניין, ומעניין לעניין – ואם כך דין, שוב לא ידעתי מה טעם לא נסוכך באותה חופה על השניים.
בסוף כל הסופות, בבואנו להכריע אילו נורמות יחולו על הליך פלוני, לא כינויו של הליך יקבע – אם נכנה אותו "מכרז" ואם נכנה אותו "מעין-מכרז" – אלא דרכי עשייתה של הרשות. טעמו של יין הוא ביין המצוי בתוכו של קנקן, ולא בתווית שהושמה על הקנקן. נזנח אפוא את התוויות, ונבדוק כל טענה וטענה לגופה, על-פי עיקרי היסוד של המשפט הציבורי. עיקרי המשפט הציבורי יתפסו במכרז נושא דיוננו, ומשימתנו תהיה לבדוק אם עיקרים אלה נשמרים בקפדנות הראויה."
מכאן, שיש לדרוש מהתנהלות המשיבה 1 שתהא כזו התואמת את עקרונות המכרז הכלליים על פי המשפט הציבורי.
5.2 אופי המכרז - מניסוח ההזמנה להציע הצעות במכרז, עולה כי כוונת המשיבה 1 היתה ליצור פארק אתגרי שיש בו מתקני משחקים במובן המקובל והשגור, ולא פארק המורכב כולו מפסלים מעוררי דמיון. המשיבה 1 לא פסלה אפשרות יהיו מספר מתקנים "בהתאמה אישית" והסכימה שלגבי אלו בלבד, יתאפשר הגשת אישור מכון התקנים חודשיים לאחר הודעת הזכיה. כך נוסחה התשובה : "במקרה של מתקנים המיוצרים בהתאמה אישית, יתאפשר (רק לגבי אותם מתקנים) הגשת אישור מכון התקנים חודשיים לאחר הודעת הזכיה הדבר יהווה תנאי לקבלת כל מתחם המתקנים..". נוסח התשובה מלמד על ראייתו של יוזם המכרז – יתכן שיהיו מספר מתקנים בהתאמה אישית מתוך המכלול, לגביהם ניתן להגיש תו תקן מאוחר יותר, אך אם תו התקן לגביהם לא יוצג, כל המתחם לא יופעל.
5.3 לענין צירוף תו תקן על ידי המשיבה 2
המשיבה 2 לכאורה לא צרפה תו תקן למעט זה שצויין לעיל לעניין משטח הבלימה. לא צורף כל תקן לגבי מי מהמתקנים המוצעים. זאת על אף שחלק ניכר מההצעה המשופרת כולל נדנדות ומגלשות, שלכאורה אינן לפי "התאמה אישית" אלא מהווים "מוצרי מדף".
יוער לגבי המבקשת, כי בין מכלול המתקנים שהציעה (סה"כ 23 מתקנים) , שני מתקנים הם בהתאמה אישית ולכן לא צורף להם תו תקן. אך צורף תו תקן לכל שאר המתקנים המוצעים.
5.4 האם יש בכוחה של תשובת הבהרה לשאלה 6, שניתנה 4 ימים קודם להגשת ההצעות כדי לאיין את דרישת הסף להצגת תקן כפי שהופיעה בס' 5.1 בהזמנה להציע הצעות ?
לדעתי התשובה על כך שלילית, והיא נגזרת ממספר טעמים:
א. ניסוח תשובת ההבהרה – איננו מלמד על ביטול הצגה מראש של תו התקן, אלא רק לגבי מספר מתקנים שיהיו בהתאמה אישית.
ב. תנאי מרכזי המעוגן סטטוטורית -תקנה 6 (א) (2) לתקנות חובת מכרזים תשנ"ג 1993 מלמדת על החשיבות המכרעת של דרישת התקן וכך נקבע בה :

"השתתפות במכרז תהיה מותנית בתנאים הבאים:
....
(2) אם קיים לענין נושא ההתקשרות תקן ישראלי רשמי כמשמעותו בחוק התקנים ,תשי"ג 1953–עמידה בדרישות התקן".

הוראה זו מלמדת על המרכזיות והחשיבות שבדרישת תקן, ועל אי יכולת יוזם מכרז הכפוף לתקנות, לוותר על תקנה זו. יש להחיל את העקרון גם על המקרה שבפנינו, במיוחד שמדובר במתקני משחקים המיועדים לילדי עכו, שחייבים לענות על דרישות הבטיחות.
ג. אי סבירות – נדמה כי ויתור על דרישת תו תקן כדרישה מקדמית לגבי מכלול המתקנים המוצעים באשר הם, איננה סבירה. למעשה, המשיבה 1 גורסת שנכנסה להתקשרות עם חברה מבצעת, אשר אמורה למסור לה את גמר העבודה ביום 10.4.14 אך תו תקן ימסר רק כשבועיים קודם לכן. המשיבה 1 הצהירה בעצמה כי אם לא ינתן תו תקן אף לחלק מהמוצרים לא יפתח הפארק כולו. והרי אין כל וודאות בכך שינתן תו תקן. אז תמצא עצמה עירית עכו עם פארק פתוח שמותקנים בו מתקנים, אך אסור להשתמש בהם בגלל שאין להם תו תקן המבטיח בטיחותם. האם ניתן יהיה למנוע מהילדים לשחק במתקנים אלו ? ההחלטה לחלוטין איננה סבירה ואיננה אחראית.
ד. שינוי מהותי בסמוך להגשת ההצעות - אם נקבל את הטענה שתשובת ההבהרה ייתרה לחלוטין כל הצגת תו תקן, הרי ששינוי הדרישה להצגת התקן, 4 ימים לפני הגשת ההצעות יש בו כדי לשנות באופן מהותי את תנאי המכרז. ההקפדה על דרישת הסף מתחייבת לצורך שמירת השוויון כלפי מציעים פוטנציאליים, שאולי לא הגישו הצעותיהם בשל אי עמידה בתנאי הסף, אך אם היו יודעים מבעוד מועד כי אין דרישה לתו תקן במועד הגשת ההצעה, היו נערכים להגשת הצעה. הסתמכותם של מציעים פוטנציאלים על תנאי הסף, שוללת את האפשרות לקיים את המכרז בשינוי תנאי בסיסי וחשוב שלו, 4 ימים לפני מועד הגשת ההצעות.

6. דרישת נסיון קודם
6.1. דרישת הנסיון, אשר הוותה תנאי סף במכרז נוסחה באופן זה:

"על המשתתף להיות בעל נסיון קודם, כספק ראשי, ב-3 עבודות לפחות של תכנון וביצוע התקנת מתקני משחקים בהיקף כספי שלא יפחת מ-500,000 ₪ בתוספת מ.ע.מ לפחות לכל פרויקט במהלך שלוש השנים האחרונות."
6.2 מחקירתו של מנהל המשיבה 2 עלה כי המשיבה 2 לא עמדה בתנאי זה. משיבה 2 הציגה 4 פרויקטים בהם היתה מעורבת במהלך שלוש השנים האחרונות:
א. פרויקט עירית נתניה – מדובר בציורי רצפה המהווים משחק רצפה מעוצבים, כמו לוח שחמט, לוח הכפל,וכו'. אין המדובר במתקני משחק תלת ממדיים. ביצוע ציורי רצפה איננו פרויקט של מתקני משחקים כאלו הנדרשים במכרז זה ולכן אין בו כדי להוות דרישת נסיון קודמת.
ב. פרויקט ראשון לציון - מדובר בשער מעוצב ושני פסלים מעוצבים של חתולים, שאף אחד מהם איננו מהווה מתקן למשחק. פסל החתולים מגודר באופן שאיננו מזמין כניסה, ושני הפסלים בנויים על הקרקע במקום, ללא כל משטח בלימה כדרוש על פי תקן למתקני משחק. גם גן זה איננו מהווה דרישת נסיון מוקדמת לביצוע מתקני משחק.
ג. פרויקט עירית הרצליה - גם בעירית הרצליה מה שבצעה המשיבה 2 הוא "גן אגדה" מפוסל, מדובר בגן "פנטזיה" שיש בו שער, טירה ומכשפה. אין בו מגלשה או נדנדה כלשהיא. הגן אמור להפעיל את דמיון הילדים. לא מדובר בגינת מתקני משחק, וגם שם משטח הבסיס איננו לפי דרישת התקן שכן אין מדובר במתקני משחק. גם גן זה איננו מהווה דרישת נסיון מוקדמת לביצוע מתקני משחק.
ד. פרויקט במודיעין - שם מדובר בגן של פסלים המשלבים מתקני משחק.
6.3 מאחר ודרישת הסף היא לשלושה פרויקטים של תכנון וביצוע התקנת מתקני משחקים, כל אחד בהיקף של 500,000 ₪, והמכרז נשוא הדיון הוא מכרז לפארק האתגרי בעכו, שאמור לשלב מתקני משחקים לפי דרישות הבטיחות והתקנים הישראלים עם משטחי בלימה בהתאם לתקנים הישראלים, אין המכרז מכוון לפסלים מעוצבים שאינם מתקני משחק, או לציורי רצפה. לפיכך, ,גם הנסיון הנדרש צריך להיות בהתאם.
6.4 מנכ"ל המשיבה 1 שהגיע לדיון הצהיר בחקירתו כי מי שהיה אמור לבדוק עמידה בתנאי זה הוא מהנדס הפרויקט שהיה גם אמור לדבר עם העיריות. המהנדס סמן בטבלה כי המשיבה 2 עומדת בתנאי הסף. אך לא כך מצאתי אני בדיון שהתקיים בפני.

7. השיקולים במתן צו מניעה
7.1 בבחינת הסעד למתן צו מניעה, נותן בית המשפט משקל לשני טיעונים מרכזיים: סיכויי התביעה העיקרית או הוכחת זכות לכאורה והשני הוא מאזן הנוחות. בין שני אלו קיימת מקבילית כוחות. ראו רעא 769/11 דנה אלמוסני נ' גרציאלה כרמון, (4.5.11) –

" בעת בחינתה של בקשה לסעד זמני נזקק בית המשפט היושב בדין ליתן דעתו לשני שיקולים מרכזיים: הראשון, סיכויי התביעה העיקרית – ודי לעניין זה בהנחת תשתית לכאורית לקיומה של עילת תביעה – והשני, מאזן הנוחות, קרי האם הנזק שיגרם למבקש הסעד הזמני עקב אי מתן הצו עולה על הנזק שיגרם לבעל הדין שכנגד עקב מתן הצו.
בין שני השיקולים הללו מתקיימים יחסי גומלין, כך שככל שיגבר משקלו של השיקול האחד, יפחת בהתאמה משקלו של השיקול השני (רע"א 5288/07 נפטי נ' באר טוביה מושב עובדים להתיישבות שיתופית ( 25.6.2007))."
7.2 לענין הזכות לכאורה – על פניו עולה כי המשיבה 2 לא עמדה לכאורה בתנאי הסף שהוכתבו במכרז. סיכויי המשיבות להראות כי עמדה בהן אינם גבוהים. המשמעות של אי עמידה בתנאי סף הינה פסילת ההצעה, כלל שמצא ביטוי בפסקי דין רבים של בית המשפט העליון (רא עעמ 5085/02 רמט בע"מ ואח' נ. ועדת המכרזים של עירית תל אביב יפו (19.8.02), עעמ 5853/05 אחים כלאדי בע"מ נ. רכבת ישראל בע"מ (16.1.07) עעמ 5949/07 אמישראגז – גז טבעי בע"מ נ. פזגז (1993) בע"מ (28.4.08 ) עעמ 5159/08 מיציוסי הסעות בע"מ נ. אור הסעות ג.ד ואח' (4.3.08).
ראו הרציונל לכך כפי שמופיע בספרו של הרציג "דיני מכרזים" כרך ד' חלק שני עמ' 672 –

"הטעם להקפדה הדקדקנית על עמידתן של ההצעות בתנאי הסף נעוץ בשמירת השוויון כלפי המציעים בכח ובפועל, אשר כלכלו צעדיהם על פי תנאי המכרז כפי שפורסמו, והסתמכו על כך שרק הצעות העומדות בתנאי הסף תדונה במסגרתו".
7.3 לענין מאזן הנוחות – כאמור, כאשר סיכויי התביעה גבוהים, המשקל הנדרש מרכיב מאזן הנוחות פחות יותר. המבקשת יידעה את המשיבות ביום 10.2.14 בדבר כוונתה לפנות לערכאות משפטיות. המשיבות הזדרזו לפעול מיד לאחר מכן – ביום 11.2.14 נחתם החוזה. ביום 12.2.14 יצא מכתב שהצהיר על תחילת עבודה בדיעבד כביכול ביום 9.2.14. אישור הביטוחים וערבות הביצוע הוגשו רק ביום הדיון בבית המשפט . בנסיבות אלו לא ניתן לאמר שלמשיבה 2 נגרם נזק שלא יכלה להקטין אותו. בפועל, ביום הדיון, עדין לא התחילו העבודות בשטח למעט בורות לפסלים. לגבי משיבה 1 – אומנם צפתה שביום 10.4.14 הפארק יהיה מוכן, אך כפי שכבר צויין לעיל, לא היה כל בטחון או וודאות כי הפסלים השונים או "המתקנים בהתאמה אישית" יקבלו תו תקן, וכי ניתן היה להפעיל את הגן. הפגיעה באינטרס הציבורי הכרוכה במתן צו מניעה זמני להמשך עבודות המשיבה 2, איננה מצדיקה חריגה מהכלל שאם אכן לא עברה המשיבה 2 את תנאי הסף, אין לאפשר זכייתה במכרז. חריגה מהכלל בדבר פסילת הצעות שלא עמדו בתנאי הסף עלולה לפגוע בתחרות הוגנת ושוויון הזדמנויות.

8. בנסיבות אלו אני נעתרת לבקשה לסעד זמני באופן שהמשיבות ימנעו מביצוע כל פעולה ו/או בניה ו/או הקמה של מתקני משחקים בשטח המיועד בפארק האתגרי בעכו מכח המכרז נשוא דיון זה.

9. כל אחת מהמשיבות יישאו בהוצאות המבקשת בסכום של 3,000 ₪ (סה"כ 6,000 ₪).



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בקשה לצו מניעה זמני

  2. הפרת צו מניעה זמני

  3. צו מניעה זמני שיהוי

  4. צו מניעה זמני פיטורים

  5. פיצוי בגין צו מניעה זמני

  6. צו מניעה זמני לשווק מוצר

  7. התנאים למתן צו מניעה זמני

  8. צו מניעה זמני לתקופת הערעור

  9. צו מניעה זמני נגד הפסקת עבודה

  10. פיצוי כספי במקום צו מניעה זמני

  11. צו מניעה זמני נגד השמעת מוסיקה

  12. צו מניעה זמני נגד השמדת עדר צאן

  13. צו מניעה זמני להפסקת פעילות עסק

  14. בקשה לצו מניעה זמני לביטול פיטורים

  15. צו מניעה זמני האוסר על ייצור מוצר

  16. צו מניעה זמני - הפרת זכויות יוצרים

  17. ביטול צו מניעה זמני עקב אי הגשת ערעור

  18. צו מניעה זמני נגד מינוי מנהלת בית ספר

  19. ביטול צו מניעה זמני עקב חוות דעת מומחה

  20. צו מניעה זמני לעיכוב הליכי הוצאה לפועל

  21. צו מניעה זמני האוסר על דיספוזיציה בנכס

  22. צו מניעה זמני לעיכוב הליכי מימוש משכנתא

  23. צו מניעה זמני למניעת עשיית עסקה במקרקעין

  24. בקשה לצו מניעה זמני ללא הגשת תביעה עיקרית

  25. בקשה לצו מניעה זמני שיאסור להגיש לביצוע שקים

  26. ערעור בעניין צו מניעה זמני בבית הדין לעבודה

  27. צו מניעה זמני האוסר על התקשרות עם זוכה במכרז

  28. 3 התנאים המצטברים למתן צו מניעה זמני שגובשו בפסיקה

  29. צו מניעה זמני האוסר על העירייה להמשיך בהליכי מכרז

  30. בקשה לצו מניעה זמני על מנת שימנע להתקשר עם זוכה במכרז

  31. בקשה לצו מניעה זמני שימנע את המשך הליכי הכינוס ומכירת הדירה

  32. צו מניעה זמני להימנע מלקיים הליך בחירות לתפקיד יו"ר מחוז מרכז של האגודה

  33. בקשה למחיקת התביעה ולהשבת הערובה והערבות שהופקדו במסגרת הליך מתן סעד זמני של צו מניעה זמני

  34. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון