בקשה לביטול החלטה שנתנה תוקף להסכמות בישיבת קדם משפט

בקשה לביטול החלטה שנתנה תוקף להסכמות בישיבת קדם משפט

1. ראשיתו של ההליך בהמרצת פתיחה שהגישו המשיבים, במסגרתה עתרו לבית המשפט למען יצהיר כי הם זכאים לבטל את הסכם המכר אשר נחתם בינם לבין המבקשים ביום 19/4/13 (להלן: "הסכם המכר") לפיו רכשו המשיבים מאת המבקשים דירה שברחוב מצפה נוף 34, כרמיאל, הידועה כחלקה 69 בגוש 19004 (להלן: "הדירה") וכן יצהיר כי הסכם המכר בוטל כדין על ידי המשיבים בשל פגם בכריתתו ו/או בשל הפרתו היסודית מצד המבקשים.

להמרצת הפתיחה צירפו המשיבים חוות דעת מומחה מטעמם, לפיה קיימים בדירה ליקויים רבים, שחלקם המהותי - סדקים מבניים, היה נסתר והתגלה למשיבים רק לאחר כניסתם לדירה ולאחר שהחלו לבצע בה עבודות שיפוץ. לטענת המשיבים, המבקשים הטעו אותם ונהגו בחוסר תום לב, בין היתר בכך שהסתירו מהם ו/או לא גילו ו/או לא הביאו לידיעתם את הליקויים ו/או את אי ההתאמות המהותיות, הקיימות בדירה.

מכאן, קמה למשיבים, לטענתם, זכות לבטל את הסכם המכר, בשל הפרתו היסודית על ידי המבקשים ו/או בשל פגם בכריתתו.

2. ביום 2/4/14 הגישו המבקשים כתב תשובה להמרצת הפתיחה, בו טענו, בין היתר, כי מדובר בסדקים אסתטיים בלבד, שלא הוסתרו מהמשיבים. כל צד הגיש חוו"ד מומחה מטעמו.

סקירת ההליך, בתמצית:

3. ביום 6/4/14 קיימתי ישיבה מקדמית בתיק. בישיבה זו - אחר ששמעתי את טיעוני באי כוח הצדדים, מונה, בהסכמת הצדדים, המהנדס עמוס קומורניק, כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "מומחה ביהמ"ש"), על מנת שיבדוק את הסדקים בדירה ויקבע האם מדובר בסדקים מבניים/אסתטיים או אחרים וכן יחווה את דעתו באשר למצבם וטיבם של הסדקים בדירה, במועד בו רכשו המבקשים את הדירה וביצעו בה שיפוץ.

ביום 29/6/14 הוגשה חוות דעת מומחה ביהמ"ש, בה נקבע, בין היתר, כי ככל הנראה, הסדקים היו קיימים עוד משנת 1999. כן נקבע, כי קיים חיבור לקוי בין המבנה ליסודות וכי הסדקים במבנה אינם אסתטיים בלבד, אלא הם סדקים מבניים קונסטרוקטיביים.

4. ביום 10/7/14 התקיים קדם משפט נוסף בתיק (להלן: "הדיון") בו נכחו באי כוח הצדדים, המשיבים והמבקש - מר זאב לוצקי (להלן: "לוצקי").

אחר שבאי כוח הצדדים טענו את טענותיהם בפניי, יצאו הצדדים ובאי כוחם מהאולם, על מנת לבוא בדברים ביניהם, במטרה להגיע להסכמות.




לאחר ההפסקה, שבו הצדדים לאולם בית המשפט והודיעו כי הגיעו ביניהם להסכמות. הסכמות אלה (להלן: "ההסכמות") הוכתבו לפרוטוקול מפי בא כוח המשיבים ובאת כוח המבקשים אישרה אותן, כעולה מהפרוטוקול.

5. מפאת חשיבות הרשום בפרוטוקול, אביא את הדברים כשלונם:

"עו"ד רוזן:

הגענו להבנה לפיה יוצהר שההסכם בטל מעיקרו. טרם הגענו להבנה בשאלה אם יוצהר שהמשיבים הפרו את ההסכם הפרה יסודית. כמו כן אנו שוקלים להסמיך את בית המשפט לפסוק בשאלות הכספיות הנלוות לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט.
מכל מקום, הסכמנו שהדירה תימכר כפנויה, באמצעותנו, ככונסי נכסים למכירתה.
חברתי זקוקה לשהות של שבועיים כדי לבדוק איזה מבין שתי האפשרויות היא תבחר, האם למכור את הדירה במצבה היום או שתשפץ את הדירה ותתקן את הליקוי המהותי הזה, תוך פיקוח של בעלי מקצוע, כאשר המוכר, המשיבים, נושאים בעלות התיקון ומוכרים את הדירה ללא ליקוי.

עו"ד רוזנטל סודרי:
אני מאשרת את דברי חברי.
בדעתי לשלוח לדירה מומחים ובעלי מקצוע על מנת לבחון מה הדרך הטובה ביותר למכור את הדירה. לאחר מכן אבוא בדברים עם חברי וננסה לגבש הסדר כולל.



להסכמות הנ"ל ניתן, בסיום הדיון, תוקף של החלטה (להלן: "ההחלטה"), בזו הלשון:

"החלטה:
אני נותנת להסכמת הצדדים דלעיל תוקף של החלטה.

אכן, ראוי לסיים פרשה זו בדרך מקוצרת, שתסלק את כל המחלוקות ואת כל טענות הצדדים אלה נגד אלה.

באי כוח הצדדים יגישו, עד ליום 2/9/14, הסדר כולל, או הודעה לבית המשפט".

הבקשה מושא החלטתי זו:

6. ביום 7/8/14 - בחלוף חודש ימים, בקירוב, למן הדיון הנ"ל, הגישו המבקשים בקשה זו, לביטול ההחלטה (להלן: "הבקשה") בה טענו, כי הסכמתם לביטול הסכם המכר, לה ניתן, כאמור, תוקף של החלטה, הייתה מותנית בבדיקה נוספת שביקשו לבצע עם מומחים, טרם מתן הסכמה סופית וכי לא הייתה מצידם כל כוונה להסכים להצעת פשרה כלשהי, טרם בדיקה כאמור.

בבקשתם, טוענים המבקשים, כי גם אם יש לראות בהסכמות הסכם מחייב, הרי שכריתתו נבעה מטעות מצד המבקשים, כהגדרת מושג זה בסעיף 14(ב) לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") ו/או בשל כך שהמשיבים ביצעו כלפיהם עוולה של תרמית, כהגדרתה בסעיף 56 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), שעה שידעו כי במצבה של הדירה כיום, לאחר שהמשיבים הסירו בצורה רשלנית, כלשון הבקשה, את פלטות הגבס ועקרו את המוטות - לא ניתן יהיה למכור את הדירה מבלי שיבוצעו בה תיקונים.

עוד נטען, כי ככל הנראה חפצים המשיבים לרכוש נכס אחר, עליו "שמו עין", אותו הם מבקשים לרכוש, במקום הדירה במחיר נמוך מהתמורה ששילמו עבור הדירה וללא שיפוצים.

לטענת המבקשים,שעה שטרם ניתן פסק דין בהמרצת הפתיחה וניתנה להם שהות לבחון את מצב הדברים, יש לראות בהם כמי שלא נתנו את הסכמתם לפשרה.

7. הבקשה נתמכת בתצהירו של לוצקי, בו פורטו, בין היתר, טענותיו בעניין הימצאותם של סדקים בדירה, ידיעתו לגביהם, מצבה של הדירה טרם חתימת הסכם המכר, שעל פי הנטען היה ידוע למשיבים עת רכשו את הדירה ושאר טענות אשר הובאו על ידו בכתב ההגנה וכן טענה בדבר עלות תיקון הליקויים והסיכוי למכירת הדירה במצבה הנוכחי.

הסכמתו לביטול הסכם המכר - כך לטענת לוצקי בתצהירו, ניתנה בכפוף לכך שטרם הסכמתו הסופית יתאפשר לו לבצע בדיקה נוספת בדירה בעזרת קונסטרוקטור. עוד טוען הוא, כי לאחר בדיקה שערך בדירה, בעזרת בעלי מקצוע - הקונסטרוקטור ומתווכים, ברור לו, כי ככל שיסכים לבטל את הסכם המכר, עלול להיגרם לו נזק בסך 750,000 ₪ לפחות והוא עלול לאבד את הרכוש שצבר במהלך חייו.
יש לציין, עוד, כי בסעיפים 22-24 לתצהירו, נאמר שלדברי הקונסטרוקטור, עלות תיקון הסדקים נמוכה. כן נאמר, כי לדברי המתווכים עקב בניה חדשה בכרמיאל ירד הביקוש בשכונה, בשנה האחרונה, באופן קיצוני וכך ירדו גם מחירי הדירות והבתים.

8. בתגובתם לבקשה, טענו המשיבים, כי דין הבקשה דחייה מאחר שלמעשה, מבוקש לבטל הסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של החלטה והמבקשים לא הצביעו על פגם כלשהו שנפל ב"מפגש הרצונות" של הצדדים, כפי שבא לידי ביטוי בהסכמות. הודגש, כי בשעת הכתבת ההסכמות לפרוטוקול וכן בעת הכתבת דברי ב"כ המבקשים לפיהם היא מאשרת את ההסכמות, לוצקי עצמו נכח באולם והפרוטוקול נמסר לצדדים עם תום הדיון. בנסיבות אלה, כך נטען, צריכה הייתה הבקשה לביטול ההחלטה להיתמך גם בתצהיר באת כוח המבקשים.

מוסיפים המשיבים וטוענים, כי המבקשים השתהו בהגשת הבקשה וכי בבסיסה מצוי, למעשה, רצונם של המבקשים לבטל את ההסכמות בשל "טעות בכדאיות העסקה" אשר כידוע, אינה מזכה בביטול הסכם. בהפנותם, בין היתר, לאמור בחוות דעת מומחה בית המשפט, דוחים המשיבים את טענות ההטעיה והמרמה.

הדיון בבקשה:

9. ביום 21/9/14 קיימתי דיון בבקשה, בו טענה ב"כ המבקשים, בין היתר, כי המבקש הינו אדם מבוגר אשר לא הבין את משמעות ההצהרה שהוכתבה לפרוטוקול מפי ב"כ המבקשים וכי למעשה, לא היה בכוונת המבקשים לבטל סופית את הסכם המכר.

מנגד, הצביע ב"כ המשיבים על הבעייתיות של טענות המבקשים, כשהן באות מפי באת כוחם, המייצגת במסגרת בקשה זו את המבקשים ועותרת לביטול ההחלטה, שעה שהיא עצמה הצהירה בביהמ"ש, כי היא מאשרת את הסכמות הצדדים, כפי שהוכתבו על ידו לפרוטוקול.

בישיבה זו נחקר לוצקי על תצהירו. הוא אישר את נוכחותו בדיון מיום 10/7/14 (במסגרתו הוכתבו ההסכמות), אך טען, כי לא קיבל את פרוטוקול הדיון מאת באת כוחו מיד בתום הדיון, אלא רק כשהם ביקרו בדירה, לאחר מכן, עם בעלי מקצוע, שאז הבין כי טעה בהבנתו את ההסכמות, כפי שנכתבו בפרוטוקול, שכן הוא היה בטוח ומשוכנע שתינתן לו שהות של שבועיים על מנת לגבש את דעתו באופן סופי.

באי כוח הצדדים סיכמו טיעוניהם בעל פה.

דיון והכרעה:

10. הסכמות הצדדים קיבלו, כאמור, תוקף של החלטה ולכן יש להחיל על בקשה לביטולה של ההחלטה את הכללים הנוהגים לעניין ביטול הסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים ואשר קיבל תוקף של פסק דין.

וכך נכתב בע"א 6763/13 ‏ ‏חוות בי. אפ. סי. בע"מ נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (מיום 10/8/2014):

"כידוע, פסק דין שניתן בהסכמה ממזג בתוכו שתי תכונות מצטברות, זו של הסכם וזו של פסק דין. כפילות זו משליכה בין היתר על אופן תקיפתו של פסק הדין: אם התקיפה מתייחסת להליך השיפוטי של אישור פסק הדין, כגון מחמת שנפל פגם בהליכי המשפט לרבות בסדרי הדין, יש לנקוט בדרך של ערעור; אם התקיפה מתייחסת לפן ההסכמי, כגון טענות לביטול ההסכם מחמת פגמים שנפלו בו, מחמת הפרתו או בשל שינוי מהותי בנסיבות, יש להגיש תובענה עצמאית לבית המשפט שנתן את פסק הדין, ולא ניתן להסתפק במתן הודעת ביטול בלבד (ע"א 116/82 לבנת נ' טולידאנו, פ"ד לט(2) 729, 732-733 (1985); רע"פ 7148/98 עזרא נ' זלזניאק, פ"ד נג(3) 337, 344-345 (1999); ע"א 9318/03 שובל נ' גרי אלכסנדר בע"מ, פ"ד נט(1) 828, 838 (2004) (להלן: פרשת שובל); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 645-647 (מהדורה אחת עשרה, 2013); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 549 (מהדורה שביעית, 1995))."

מכאן גם נובע כי, ככלל, מקום שתקיפת פסק הדין מתייחסת לפגמים שבשורש ההסכמה עצמה, להבדיל מתקיפת ההליך השיפוטי, על הצד העותר לביטול ההחלטה לנקוט בדרך שבה עותרים לביטול חוזה על פי דינים החוזים וזאת באמצעות הגשת תובענה עצמאית לבית המשפט המוסמך אשר נתן את פסק הדין. עם זאת, המבקשים שבפניי נקטו בדרך של הגשת בקשה לביטול החלטה, במסגרת תיק זה. מאחר שהמשיבים לא התנגדו לכך וכן בשל טעמים של יעילות הדיון וקידום בירור המחלוקת, החלטתי לדון בבקשה, הגם שלא הוגשה כתביעה עצמאית.

ולגופם של דברים:

11. על המבקש לבטל פסק דין, המושתת על הסכמה אליה הגיעו הצדדים, להצביע על פגם מהותי שנפל בהסכם. נקודת המוצא היא, שהסכמים יש לקיים. זה העיקרון המנחה בדיני החוזים. בבסיס עליונותו של עיקרון זה ניצבים שיקולים חברתיים, מוסריים ומשפטיים.

בצד זאת, קבע המחוקק, עילות ביטול, בעטיין ניתן יהיה לבטל חוזה, כגון - פגם שנפל בכריתתו, או הפרת ההסכם והציב את התנאים לכך.

12. בקשת המבקשים מבוססת על עילות של טעות והטעייה, המצויות בסעיפים 14(ב) ו- 15 לחוק החוזים:

"טעות
14. א) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה.
(ב) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן, רשאי בית המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה.
(ג) טעות אינה עילה לביטול החוזה לפי סעיף זה, אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות והצד השני הודיע, לפני שבוטל החוזה, שהוא מוכן לעשות כן.
(ד) "טעות", לענין סעיף זה וסעיף 15 - בין בעובדה ובין בחוק, להוציא טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה.

הטעיה


מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, "הטעיה" - לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן."


וכן על עילת התרמית, כאמור בסעיף 56 לפקודת הנזיקין:
"56. תרמית היא הצג כוזב של עובדה, בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות ראש, כשלא איכפת למציג אם אמת היא או כזב, ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו; אולם אין להגיש תובענה על היצג כאמור, אלא אם היה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה אותו, והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק ממון".

13. באשר לעילות התרמית וההטעיה אומר מיד, כי לא הונחה כל תשתית עובדתית לעילות אלה. המבקשים לא טענו ובוודאי לא הוכיחו, שהמשיבים הציגו בפניהם הצג כוזב של עובדה כלשהי, שבגינה הם הגיעו להסכמות, כפי שמצאו ביטויין בפרוטוקול הדיון.

העובדה שהמשיבים הורידו את פלטות הגבס ומצב הבית כיום - עליהם מנסים המבקשים לבסס טענת הטעייה, היו ידועים למבקשים זה מכבר, שכן לתביעה צורפה, כאמור, חוו"ד מפורטת של מומחה מטעם המשיבים, לרבות תמונות רבות של הליקויים בדירה ותמונות המשקפות את מצב הבית והקירות, כפי שהתגלו לאחר פירוק פלטות הגבס. גם הטענה בדבר רצון המבקשים לרכוש נכס אחר נטענה בעלמה וממילא אין היא יכולה להוות תשתית לטענות הטעייה או מרמה.

14. נותרה לדיון טענת הטעות.

לקיומה של עילת ביטול חוזה מחמת טעות יש להוכיח ארבעה תנאים מצטברים:

א. קיומה של טעות.
ב. קשר סיבתי בין הטעות ובין ההתקשרות בחוזה.
ג. יסודיות הטעות, היינו שניתן להניח שללא הטעות לא היה מתקשר בחוזה.
ד. ידיעת הצד השני על הטעות ועל יסודותיה של הטעות.

הנטל להוכיח טענה בדבר פגם שנפל בכריתת הסכם, קרי - הטענה לפיה הסכמת המבקשים להסכמות ניתנו מחמת טעות, מוטל על מי שטוען לקיומה של טעות כזו (ע"א 690/88 רובין נ' רובין, פד"י מד (3) 459), היינו - על המבקשים.

לא מצאתי שהמבקשים הוכיחו קיומה של טעות כלשהי ובוודאי שלא הצביעו על קשר סיבתי בין הטעות הנטענת ובין התקשרותם בהסכם - קרי ההסכמות, להן ניתן תוקף של החלטה. רחוקה אני מלהשתכנע, כי המבקשים טעו בדבר ההסכמות שהוכתבו לפרוטוקול, או חלקן ואינני סבורה שנפל פגם כלשהו בגמירות דעתם בעת שהגיעו להסכמות.

15. טענות המבקשים, נתמכו בתצהירו של לוצקי בלבד. בעת עדותו של לוצקי בפניי, התרשמתי כי מדובר באדם רציני, מחושב, המצוי בעניינים, המתבטא בצורה ברורה ונהירה. אינני מקבלת את טענתו, לפיה הוא לא הבין את שהוסכם.

מוצאת אני קושי של ממש בכך שמחד גיסא - באת כוחו של לוצקי טענה בדיון מיום 21/9/14, כי היא הסבירה למרשה את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים בדיון הקודם, ומאידך גיסא - מבקשת היא ממני לקבוע, כי מרשה לא הבין את כל ההסכמות שהוכתבו לפרוטוקול ואושרו על ידה וכי לא היתה כוונה מצידו לבטל סופית את הסכם המכר (עמ' 6 שורות 14-18 לפרוטוקול מיום 21/9/14). כל זאת - ללא שהגישה תצהיר מטעמה, אשר יבהיר, כיצד אירע שהמבקש לא הבין את ההסכמות ואת משמעותן.

אין חולק, שפרוטוקול הדיון משקף נאמנה את אשר נאמר במהלך הדיון, בין כתלי האולם וכן את הסכמות הצדדים כפי שהוכתבו לפרוטוקול מפי ב"כ המשיבים, בנוכחותו של לוצקי, ואושרו מפי ב"כ המבקשים. לא נטען אחרת וממילא לא הוגשה כל בקשה לתיקון הפרוטוקול.

16. עיון בפרוטוקול הדיון מעלה, כי מדובר בהסכמות מפורשות וברורות ביותר. ההסכמה הסופית והמוחלטת על ביטול הסכם המכר ומכירת הדירה, חזרה באשר הוכתב, יותר מפעם אחת, בצורות שונות.

ההצהרה הראשונה, בהסכמות שהוכתבו היא הצהרה לפיה "הסכם המכר בטל מעיקרו". הסכמה זו ברורה ומפורשת, כשלעצמה והיא מקבלת משנה בהירות ומשנה מסוימות, בהצהרה שבאה מיד לאחריה, לאמור: "טרם הגענו להבנה בשאלה אם יוצהר שהמשיבים הפרו את ההסכם הפרה יסודית" והדברים ברורים - שהרי להפרה יסודית של הסכם המכר יש השלכות לעניין פיצויי הפרה. עוד הוצהר, כי הצדדים "שוקלים להסמיך את בית המשפט לפסוק בשאלות הכספיות הנלוות לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט". (בהקשר לכך יש לציין, כי המשיבים ביקשו בתביעה לפצל את הסעדים הכספיים).

גם מההסכמה לפיה: "הדירה תימכר כפנויה, באמצעותנו, ככונסי נכסים למכירתה", עולה שהוסכם, בבירור, על מכירת הדירה וכך עולה, ביתר בירור ובאופן חד משמעי, מהבחירה שהושארה למבקשים: "חברתי זקוקה לשהות של שבועיים כדי לבדוק איזה מבין שתי האפשרויות היא תבחר האם למכור את הדירה במצבה היום או שתשפץ את הדירה ותתקן את הליקוי המהותי הזה, תוך פיקוח של בעלי מקצוע, כאשר המוכר, המשיבים, נושאים בעלות התיקון ומוכרים את הדירה ללא ליקוי". גם מעצם הניסוח של הבחירה בין שתי האפשרויות, כפי המודגש בציטוטים הנ"ל עולה, כי המכירה מוסכמת וכי מטרת הבדיקה המבוקשת היא, לאפשר למבקשים להחליט אם למכור לפני או אחרי תיקון. הוצהר גם, כי מוסכם שהמשיבים הם שנוטלים את האחריות לתיקון (ככל שיבחרו באפשרות זו), וכי המשיבים הם שישאו בעלויות התיקון ואף מכך נובעת גמירות דעת מוחלטת לכך שהסכם המכר בטל.

17. חזקה על עורך דין, שהוא מסביר ומבהיר ללקוח שלו את המשמעויות הנובעות מהסכמות וממתן תוקף של החלטה להסכמות. לא נטען, כי ב"כ המבקשים עצמה לא הבינה את ההסכמות, או כי היא טעתה טעות כלשהיא בקשר אליהן ובנסיבות אלה, ללא שהוגש תצהיר מטעמה, אשר יבהיר, כיצד ייתכן שמרשה לא הבין את ההסכמות ואת משמעותן, אין מנוס מקביעה, כי היא הסבירה לו את מהות ההסכמות, הסבר היטב, והוא הבינן לאשורן.

יתרה מכך - במקרה דנן, התרשמתי, שהמבקש הקשיב לדיון, הקשיב להסכמות, כפי שהוכתבו לפרוטוקול, הבין את תוכנן והסכים להן.

זאת ועוד - מתצהירו של לוצקי עולה, לטעמי, הנימוק האמיתי להגשת הבקשה לביטול ההחלטה. בסעיף 30 לתצהירו הצהיר לוצקי בהאי לישנה:

"לאחר בדיקה מעמיקה יחד עם בעלי מקצוע ביום 22/7/14, הנני יודע כיום, כי באם אני אסכים לביטול העסקה אותה דורשים המבקשים, עלול להיגרם לי נזק כספי עצום ואני יאבד את כל רכושי אותו צברתי בכל שנות חיי ובגילי בן ה- 70...".

מכאן עולה, כי לאחר שלוצקי הגיע לדירה, בליווית בעלי מקצוע, על מנת שלקול באיזו אפשרות משתי האפשרויות של מכירת הדירה הוא בוחר, הוא הגיע למסקנה, כי מביטול ההסכם ומכירת הדירה על ידו, בין לפני תיקון ובין לאחר תיקון, ייגרם לו הפסד כספי משמעותי ולכן מבקש הוא לחזור בו מהסכמתו.

לוצקי מנסה, בתצהירו, להטיל "האשמה" להפסד זה על המשיבים אשר, לדבריו, גרמו לדירה נזק כאשר פרקו את לוחות הגבס. אולם, לא רק שלא הונחה תשתית עובדתית לטענה כזו, אלא שהיא אינה סבירה על פניה, שכן לשם תיקון הסדקים (שעל פי חוו"ד מומחה ביהמ"ש הם סדקים מבניים), ממילא צריך היה לפרק את הלוחות, מה גם שהחזרת לוחות גבס אינה פעולה כה יקרה עד שתביא להפסד עצום, כנטען.

18. המבקשים מנסים להאחז בסיפא של דברי באת כוחם בפרוטוקול, שם אמרה: "בדעתי לשלוח לדירה מומחים ובעלי מקצוע על מנת לבחון מה הדרך הטובה ביותר למכור את הדירה. לאחר מכן אבוא בדברים עם חברי וננסה לגבש הסדר כולל" וטוענים, כי נובע מכך שההסכמות טרם גובשו באופן סופי.

לא כך הוא. ההיפך הוא הנכון; דברי ב"כ המבקשים מתייחסים אך ורק לבחינת "הדרך הטובה ביותר למכור את הדירה" - במצבה הנוכחי, או אחרי תיקון, כאמור.

כך, גם לא ניתן לייחס את האמירה בדבר גיבוש הסדר כולל, לכך שההסכמות שהוכתבו טרם גובשו סופית, כפי שמנסים המבקשים לעשות.

אמירה זו, בדבר הסדר כולל, התייחסה לשאר הנושאים שנזכרו בהסכמות ולגביהם הצדדים טרם גיבשו הסכמה, היינו - האם יוסכם שהמבקשים הפרו את ההסכם הפרה יסודית והאם הצדדים יסכימו להכרעה בסעדים הכספיים על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט.

בהתאם לכך גם נקבע בהחלטה (לאחר מתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים), כי "ראוי לסיים פרשה זו בדרך מקוצרת, שתסלק את כל המחלוקות ואת כל טענות הצדדים אלה נגד אלה" וכי "באי כוח הצדדים יגישו, עד ליום 2/9/14, הסדר כולל, או הודעה לבית המשפט".

19. הסכמות הצדדים אשר קיבלו תוקף של החלטה אינן הסכמות דיוניות הנוגעות לאופן ניהול ההליך, אלא הסכמות מהותיות. כך, הביאו ההסכמות לפתרון חלקי של המחלוקת שניצבה בבסיס התובענה. אכן, צודקים המבקשים בטענתם כי אין מדובר בפסק דין סופי, שכן ההליך נשוא המרצת הפתיחה נותר תלוי ועומד, אולם ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים הן מחייבות וסופיות, לאחר שניתן להן תוקף של החלטה.

עוד נפנה אל רע"א 4976/00 בית הפסנתר נ' דליה מור פ"ד נ"ו (1) 577, 594-595 באשר להסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין, שם נאמר:

"בית המשפט מסייע לצדדים להגיע לפשרה כשלנגד עיניו כתבי טענותיהם, והוא אף בוחן את הפשרה קודם אישורה על יסוד בקשת הצדדים. בכך מובטח - גם מן הבחינה הראייתי - כי הצדדים אמנם מבינים היטב את תוכנה של ההתקשרות, וכי גמרו בדעתם להתקשר בחוזה... מכאן, שבהעדר טעם מיוחד, כבד משקל ומשכנע, לא יתקבלו טענות נגד פסק דין המעניק תוקף לפשרה, שניתן מתוך הבנת הצדדים את ויתוריהם ובהסכמתם".

כאמור - המשיב הבין את ההסכמות וגם אם טעה בכדאיותן (וספק רב בעיניי אם אמנם ניהול התיק היה מציב את המשיבים במצב טוב יותר) , הרי טעות בכדאיות העסקה אינה מקימה זכות לביטול הסכם.

20. בשולי הדברים אומר עוד, כי לא ניתן להתעלם מציפיית המשיבים ומהסתמכותם על ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים. בנוסף, יש לייחס חשיבות רבה לערך של סופיות ההסכמות כהסדר המסיים את עיקר הסכסוך בין הצדדים - גם אם אין המדובר בפסק דין סופי המסדיר את המחלוקות כולן.

21. אשר על כן ומכל הטעמים שפורטו לעיל, אני דוחה את הבקשה.

הוצאות בקשה זו יובאו בחשבון במסגרת פסק הדין הכולל שיינתן בתיק.

באי כוח הצדדים יגישו לתיק, עד ליום 28/10/14, הסדר כולל או הודעה.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון