בקשה לבטל העסקה להתנתק ולהחזיר מכשירים סלולאריים תוך 14 יום

טענו כי ביקשו לבטל את העסקה, להתנתק ולהחזיר מכשירים סלולאריים שקיבלו לידיהם, כל זאת במסגרת 14 ימי עסקים ממועד ההתקשרות בעסקה. לטענתם, המשיבה סירבה לביטול העסקה בטענה כי עברו כבר 14 ימי עסקים.

פניות בכתב של המבקשים למשיבה כי תפצה אותם על נזקיהם בגין הפרת התחייבויותיה כלפיהם – נענו בשלילה. לפיכך, טענו המבקשים כי לא נותרה להם ברירה ועל מנת להקטין נזקיהם הלכאוריים – ביטלו באופן חד צדדי את ההסכם עם המשיבה, בחודש אוגוסט 2012, ודרשו מן המשיבה לקבל חזרה לידיה את המכשירים הסלולאריים שרכשו בעת העסקה. המבקשים טוענים כי המשיבה סירבה לפצותם, ואף דרשה מהם תשלום בגין תשלומים שחבו לה, לרבות בגין 4 מכשירי הטלפון הסלולאריים. לכן, כך לעמדת המבקשים, לא נותר להם אלא להגיש את התביעה לבית המשפט לתביעות קטנות.
6. בכתב ההגנה טענה המשיבה כי המבקשים פעלו בחוסר תום לב ולא הציגו מצג מלא בפני בית המשפט. המשיבה טענה כי המבקשים חוייבו על פי הסכמי ההתקשרות שנחתמו עימם, שצורפו כנספח א' לכתב ההגנה, אשר במסגרתם צויין מפורשות דבר הזיכוי בגין התשלום החודשי על המכשיר בכפוף לביצוע שיחות בעלות של 95 ₪, וכן צויין מפורשות דבר החיוב החודשי בסך 9.90 ₪ בגין הפורטל הטלפוני.

7. המשיבה טענה בכתב ההגנה כי נציגת השירות טעתה בעת שיחתה הראשונה עם המבקשים או מי מהם שעה שציינה כי הזיכוי בגין העלות החודשית של המכשיר הסלולארי מותנית בשימוש בהיקף של 95 דקות שיחה, ולא בשימוש בשיחות בשווי של 95 ₪.

המשיבה הוסיפה והדגישה כי בעת השיחה השניה שהתקיימה בין נציג השירות מר רפאל לבין המבקשים או מי מהם או מטעמם, הבהיר מר רפאל את פרטי העסקה, לרבות התנאי לקבלת הזיכוי בגין עלותו החודשית של כל מכשיר המותנית בביצוע שיחות בשווי של 95 ₪ ולא בשימוש לפי 95 דקות שיחה, ולרבות העלות החודשית בסך 9.90 ₪ בגין הפורטל הטלפוני.

8. המשיבה טענה כי לאחר שהובהרו להם פרטי העסקה במלואם על ידי מר רפאל בחרו המבקשים להתקשר עמה בעסקה, אישרו את פרטי העסקה כפי שהובהרו להם על ידי מר רפאל, וזאת עוד טרם שסופקו להם המכשירים הסלולאריים. המשיבה הוסיפה וטענה כי המבקשים חתמו על הסכמי התקשרות עימה בהם מופיעים בצורה ברורה פרטי ההתקשות לרבות מינימום השימוש הנדרש לצורך קבלת הזיכוי עבור עלות המכשירים הסלולאריים וכן את עלות הפורטל הטלפוני.

המשיבה אף טענה כי המבקשים הטעו במתכוון את נציגת השירות, משהתקשרו שוב למשרדי המשיבה, וביקשו כי נציגת השירות תיצור עמם קשר. משהתקשרה עמם נציגת השירות לבקשתם, ביקשו ממנה לחזור על פרטי העסקה בתנאים השגויים שציינה בפניהם בשיחתם הראשונה, ולתעדה במחשב – כל זאת, הגם שידעו כבר המבקשים כי המשיבה, באמצעות מר רפאל, העמידו אותם על טעותה של נציגת השירות והבהירו להם את התנאים הנכונים של העסקה.

9. עוד הוסיפה המשיבה וטענה כי לפנים משורת הדין, על אף ההסכמים החתומים בין הצדדים ועל מנת לשמור על שביעות רצונם של המבקשים כלקוחות, הציע נציג אחר של המשיבה, מר אסי שמש, פיצוי של 300 ₪ לכל מנוי (סה"כ 1,200 ₪), כזיכוי בחשבונית. זאת, טרם שישעה המשיבה על אופן ההתנהלות המטעה של המבקשים. המבקשים לא ביקשו לבטל את העסקה אלא רק גרסו כי הפיצוי אינו מספק אותם.

המשיבה טענה כי אילו היו המבקשים מעוניינים לבטל את העסקה בכל המכשירים – יכלו לעשות כן כבר בחודש נובמבר 2011 (כפי שעשו ביחס למספר מנוי אחד המסתיים בספרות 41), אך לא עשו כן.

10. המשיבה גם טענה כי ב- 24.11.11, לאחר שכבר חתמו על ההסכמים, הלין המבקש שוב על פרטי העסקה, ונציג שירות בשם אבירם אלקובי, הסכים לבטל את החיוב בסך 9.90 ₪ בגין הפורטל הטלפוני והעביר בקשה לעדכן את הזיכוי בגין המכשירים כך שמינימום השימוש יהיה ברף של דקות ולא בש"ח.

המשיבה טענה כי עד למועד ניתוק השירות – חוייבו המבקשים לפי מינימום שימוש ברף של דקות, וכן ציינה המשיבה כי בגין הפורטל הטלפוני קיים פער זניח של כ- 48 ₪ שבגינו תזכה את המבקשים.

המשיבה טענה איפוא כי המבקשים לא ביקשו את ביטול העיסקה, והתנהגותם מעידה על כך – שכן המשיכו להשתמש במכשירים במשך למעלה מ- 6 חודשים. המבקשים הם שהפרו את ההסכמים עמה כשביטלו את הוראת הקבע לתשלום עבור שירותי המשיבה, באופן חד צדדי ולא שילמו לה חובות בגין שיחות ובגין המכשירים שרכשו.

המשיבה צירפה מסמכים כנספחים לכתב ההגנה בתמיכה לטענותיה.

עוד ובנוסף, בסמוך לאחר הגשת כתב ההגנה – הגישה המשיבה לבית המשפט את תמלול השיחה שהתקיימה בין מר רפאל נציג המשיבה לבין המבקשים או מי מטעמם, וכן את השיחה הנוספת שהתקיימה בין המבקשים לבין נציגת השירות לאחר השיחה עם מר רפאל.

11. ביום 6.2.14 התקיים דיון בבית משפט קמא, במסגרתו העיד נציג של המשיבה, מר ניר עוקשי. את המבקשים ייצג אחיו של המבקש, מר דוד צדוק. במהלך הדיון נתבקש נציג המשיבה להשיב לשאלות של בית המשפט, והביא בפניו נתונים. כמו כן נתבקש מר דוד צדוק לענות לשאלות וליתן הסברים. במסגרת פרוטוקול הדיון צוינה הסכמה של הנתבעת להצעת פשרה – אך נראה כי בסופו של דבר, המבקשים הם שסירבו לפשרה ובהתאם לכך פנה בית המשפט קמא לכתיבת פסק הדין.

12. טרם שניתן פסק הדין, פנתה גב' צדוק לבית המשפט בבקשה בה היא טענה כי היא לא חתמה על הסכם התקשרות עם המשיבה, ועל ביקשה לפסול על הסף את ההסכם שהוצג כנספח לכתב ההגנה. עוד ביקשה גב' צדוק כי בית המשפט יחייב את המשיבה להמציא את תמלול כל השיחות שהתקיימו בין המבקשים או מי מהם או מטעמם לבין נציגי המשיבה וכי ייקבע מועד דיון נוסף.

בית משפט קמא בהחלטתו מיום 10.2.14 דחה את בקשתה של גב' צדוק בקובעו כי הסכם ההתקשרות נחזה להיות חתום על ידי גב' צדוק, וממילא מדובר בטענה חדשה, אשר לא עלתה כלל במסגרת הדיון שהתקיים בנוכחות גב' צדוק, ביום 6.2.14, כאשר הנציג מטעמה, מר דוד צדוק, מעיד בבית המשפט.

פסק דינו של בית משפט קמא:

13. בפסק הדין מציין בית המשפט כי שמע את הצדדים ארוכות, לאחר שהפנה שאלות למשיבה, לרבות בדבר דרך חישוב ההטבות שביצעה ואף הוצעה הצעה לסיום הסכסוך – שנדחתה על ידי המבקשים.

בית המשפט קמא קבע, לאחר שעיין בתמליל השיחות ושמע את הצדדים, כי השתכנע שהמבקשים הבינו היטב, לפני שקיבלו את המכשירים הסלולאריים לידיהם, כי המידע שמסרה להם נציגת השירות בשיחה הראשונה – היה שגוי, וכי תנאי התוכנית הנכונים כללו זיכוי על עלות המכשיר בכפוף לביצוע שיחות בשווי 95 ₪ ולא 95 דקות.

בית משפט קמא ביסס את ממצאיו על תמליל השיחה עם מר רפאל (מעמוד 4 לתמליל השיחה עם מר רפאל). עוד קבע בית המשפט כי השיחה עם נציגת השירות, שהינה מאוחרת לשיחה עם מר רפאל, נעשתה על ידי המבקשים מבלי שציינו בפני נציגת השירות את דבר פרטי שיחתם עם מר רפאל, ומתוך מטרה לתעד את טעותה של נציגת השירות על מנת לעשות בה שימוש עתידי.

14. בנוסף, ציין בית משפט קמא את דבר התרשמותו מעדותו של מר דוד צדוק שהעיד מטעם המבקשים, לפיה מדובר "באדם הבקיא ברזי החשבונות הסלולריים והדבר היה ברור מאופן טיעונו."

עוד הוסיף וקבע בית משפט קמא בפסק הדין:

"חיבור הבנתו, עם התנהגותם של התובעים כעולה מהשיחות המתועדות, מביאני למסקנה ברורה לפי התובעים ידעו היטב שהנתבעת אינה מסכימה להטבה המבוקשת וכי חלה טעות כלשהי וכל זאת טרם קבלת המכשירים, היינו בשלב בו ניתן היה שלא לחתום כלל על העסקה. התובעים בחרו, כך נראה, במודע, להתקשר בעסקה ולקבל את המכשירים, תוך תקווה, כך נראה, שיוכלו לנצל לטובתם את טעותה של הנציגה נירית ולהיעזר לשם כך בתיעוד במחשב, כפי שביקשו ממנה לרשום. כל זאת, כאשר הם מסתירים ממנה את השיחה שניהלו קודם לכן עם נציג אחר בשם רפאל.

בנסיבות שתוארו, מדובר בהתנהגות בעייתית, אשר למצער ניתן לומר לגביה כי היא שוללת אפשרות טיעון שהתובעים נקשרו בעסקה בשל הבטחתה של נירית. התובעים אינם יכולים להישמע בטענה, לפיה הובטח להם דבר מה, ממנו מתנערת הנתבעת, שכן התובעים ידעו היטב, טרם שקיבלו את המכשירים, כי הנתבעת אינה מסכימה להטבה המבוקשת וכי לפחות נציג אחד הסביר להם כי הדבר אינו אפשרי.


אציין שאין פסול בכך שהתובעים היו נעזרים בהבטחתה של נירית על מנת לשכנע את הנתבעת ליתן להם את ההטבה שהטיחה נציגה זו, וכל זאת טרם חתימה על ההסכם וכתנאי לחתימה. ואולם, כאשר חתמו על ההסכם וקיבלו הסחורה, ביודעם שהנתבעת התנערה מהבטחה זו ולמצער שקיימת אי בהירות בנושא, אין הם יכולים עוד להישמע בטענה שחתמו על ההסכם לאור הבטחה זו."

15. עוד נקבע בפסק הדין כי מן ההסכמים שצורפו לכתב ההגנה עולה כי לפחות הסכם אחד נחתם תוך ציון ברור כי ההטבה המוגדרת מותנית בביצוע שיחות בשווי 95 ₪ ולא ב- 95 דקות. על כן, קבע בית משפט קמא כי התובעים ידעו היטב בעת חתימת החוזה וקבלת המכשירים הסלולאריים כי ההטבה בזיכוי עלות המכשיר מותנית בביצוע שיחות בשווי 95 ₪ ולא 95 דקות.

לפיכך, נקבע בפסק הדין כי המבקשים היו מנועים מביטול העסקה, שכן ההסכם לא הופר על ידי המשיבה, במישור החוזי. כמו כן, נקבע כי גם במישור של דיני הגנת הצרכן לא התרשם בית המשפט קמא כי קמות למבקשים עילות לביטול העסקה. בית המשפט קמא קבע כי במקרה דנן אין המדובר ב"עסקת רוכלות" שכן המבקשים הם שפנו למשיבה לצורך ההתקשרות בעסקה, להבדיל מהגדרת עסקת "רוכלות" שבסעיף 8 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981, אשר מהותה פנייה יזומה של העוסק אל הצרכן, שלא במסגרת בית העסק של העוסק.

16. בפסק הדין תיאר בית משפט קמא, כי המבקשים השיגו את מטרתם בסופו של דבר כאשר כחודש לאחר החתימה על ההסכם השיגו מהמשיבה הסכמה לכך שהזיכוי על עלות המכשירים יחושב לפי 95 דקות שיחה ולא לפי שימוש בשווי 95 ₪ וכן הסכימה המשיבה לבטל להם את החיוב בסך 9.90 ₪ בגין הפורטל הטלפוני.

עם זאת, ציין בית משפט קמא כי הסכמה זו של המשיבה לשינוי תנאי התוכנית, ניתנה כאשר המשיבה לא ידעה עדיין על אופן התנהלות המבקשים, עד לאחר שהקשיבה לשיחות המוקלטות והבינה את דרך פעולתם ואת ניצול חוסר ידיעתה של נציגת השירות.

17. עוד ובנוסף קבע בית המשפט קמא במחלוקת הנוספת שנתגלעה בין הצדדים לפיה גם לאחר שנתנה המשיבה למבקשים את מבוקשם, עדיין חישבה את דקות השיחה לצורך הזיכוי בגין המכשיר, על פי דקות שיחה בתשלום (להבדיל מדקות שיחה ללא עלות בשיחות פנים ארגוניות ברפא"ל) – כי פרשנות המשיבה היא הפרשנות הסבירה וההגיונית:

"... ואולם, לא ניתן לאשר פרשנות לפיה התובעים יהיו זכאים להטבה של 90 ₪ אף אם ידברו 95 דקות, בשיחות ללא עלות כלל. פרשנות כזו אינה הגיונית ולמעשה משמעותה מתן הטבה ללא קשר לדקות השיחה, שהרי לנתבעת אין כל אינטרס שהתובעים ישוחחו בשיחות הפנים ארגוניות, שכן היא אינה מרוויחה מכך דבר (מדובר למעשה בהטבה כפולה, שאינה הגיונית). מכאן, שאני דוחה את פרשנות התובעים בעניין זה וקובע כי הנתבעת נהגה כדין כאשר זיכתה את התובעים בהתאם לשיחות שביצעו בעלות להבדיל משיחות חינם."

תמצית טענות המבקש:

18. בבקשת רשות הערעור מלין המבקש (גב' צדוק אינה רשומה כמבקשת) על כך כי "השופט בפסק הדין הסתמך בהחלטתו על נתונים עובדתיים שאינם עולים בקנה אחד עם הראיות והמסמכים".

19. המבקש טוען כי בניגוד לקביעת בית משפט קמא לפיה לא יידעו המבקשים את נציגת השירות על שיחתם עם מר רפאל וכי הסתירו ממנה את פרטי אותה שיחה – הרי שהמבקשים יידעו את נציגת השירות באמצעות מר רפאל. היינו: כי מר רפאל תיעד את פרטי שיחתו עם המבקשים במחשב המשיבה, ועל כן בכך יש כדי ליידע את נציגת השירות. עוד ובנוסף, טוען המבקש כי מנספח ב' לכתב ההגנה עולה כי נציגת השירות היתה מודעת לפרטי ומהות השיחה של המבקשים עם מר רפאל, וכי העדכון במחשב שנעשה על ידי מר רפאל היה ידוע לה והיא פעלה לפיו.

20. עוד נטען כי קביעת בית משפט קמא לפיה המשיבה הסכימה ליתן למבקשים את התנאים השגויים שהוצגו על ידי נציגת השירות כחודש לאחר החתימה על ההסכם – הינה שגויה, וכי הסכמה זו ניתנה במסגרת 14 הימים ממועד העסקה.
בנוסף, טוען המבקש כי המשיבה לא עמדה בהסכמה ולא נתנה את הזיכוי לפי רף של דקות שיחה במקום ₪.

21. מוסיף המבקש וטוען בבקשה שבפני כי טעה בית משפט קמא בקובעו כי העסקה נשוא הבקשה אינה עסקת "רוכלות". כמו כן, טוען המבקש כי קביעת בית משפט קמא לפיה השיחה עם מר רפאל קדמה לשיחה עם נציגת השירות ולפני קבלת המכשירים על ידי המבקשים – אינה נכונה. המבקש טוען כי השיחה עם מר רפאל היתה לאחר קבלת המכשירים הסלולאריים.

22. עוד ובנוסף טוען המבקש, כי בדיון עצמו העיד מר דוד צדוק בפני בית המשפט קמא כי אף אחד מן מהרשומים על החוזה לא חתם על החוזה, לרבות מר דוד צדוק עצמו ולפיכך החוזה בטל. עוד טוען המבקש כי התמליל המציג את השיחה בין מר רפאל לבין מר דוד צדוק – אינו נכון שכן מר דוד צדוק טען כביכול בפני בית משפט קמא כי הוא לא קיים כל שיחה עם מר רפאל. המבקש מלין על כך שבקשתה של גב' ציונה צדוק בעניין זה, לרבות בעניין חיוב המשיבה להמציא את כל תמלילי השיחות - אשר הוגשה טרם שניתן פסק הדין – נדחתה.

דיון והכרעה:

23. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, כמו גם בנספחים שהוגשו על ידי המבקש לתיק בית המשפט ביום 5.6.14, בכתב התביעה, בכתב ההגנה על נספחיו, בפרוטוקול הדיון ובכל החומר הרלבנטי, אני מוצאת כי דין בקשת רשות הערעור להידחות בלא צורך בתשובה עליה, וזאת בהתאם לסמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. זאת, על בסיס ההנחה כי המשיבה אכן זיכתה את המבקשים בסכום של 48.60 ₪ בגין התשלום הקבוע על הפורטל הטלפוני, כפי שהתחייבה בסעיף 38 לכתב ההגנה.

24. מושכלות יסוד הן, כי רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות תינתן רק מקום בו קיימת בפסק הדין טעות עובדתית גלויה וברורה על פניה, או טעות משפטית בעניין שאין בו פסיקה ברורה וחד משמעית. שכן, על ערכאת הערעור לשוות לנגד עיניה את המטרות לשמן הוקם בית המשפט לתביעות קטנות, היינו: קיומה של ערכאה המאפשרת דיון מהיר, קצר וזול יחסית, בעניינים בעלי שווי כספי נמוך.
לעניין זה נא ראו: רע"א 3006/06 פריפר טבעי בע"מ נ' ראובני[] ; רע"א 9615/05 שמש נק פקצ'טה; בר"ע (ירושלים) 244/90 פנחס יאיר נ' שחר פרנקל; בר"ע (ירושלים) 567/03 טננהאוז נ' י.ד. רכב ותחבורה בע"מ אירופה קאר; רת"ק (חיפה) 2925-04-14 שלום חינגה נ' אריאל קלימי (החלטה מיום 8.7.14); רת"ק (חיפה) 46662-05-14 יעקב מזרחי נ' מיכאל וליצקי (החלטה מיום 15.7.14).

25. המקרה שבפני אינו נופל לגדר המקרים המצדיקים את התערבותה של ערכאת ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות. לא מצאתי כי נפלה בפסק דינו של בית משפט קמא טעות משפטית או עובדתית בולטת המצדיקה מתן רשות ערעור.

26. מירב טענות המבקש מופנות כלפי ממצאים עובדתיים וקביעות מהימנות שנקבעו על ידי בית משפט קמא, לאחר ששמע את העדים ובחן את הראיות.

הלכה היא כי אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים עובדתיים ובממצאי מהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, אשר שמעה את העדים והתרשמה מהם באופן בלתי אמצעי, אלא במקרים חריגים – אשר המקרה הנדון אינו נמנה עליהם.

נא ראו לעניין זה: רע"א 3716/09 ג'אנה תעשיות ומשקאות בע"מ נ' מאזן עואד מסחר כללי בע"מ.

27. הלכה זו כוחה יפה שבעתיים מקום בו לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות, וזאת מחמת המדיניות המצמצמת הנקוטה בכל הקשור והמתייחס להתערבות בפסקי דין הניתנים על ידי בתי המשפט לתביעות קטנות.

נא ראו לעניין זה: בר"ע (ירושלים) 375/08 ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ נ' קורח; ע"א 2254/09 צ.נ. בנייני איכות בנתניה בע"מ נ' קסטנבאום ; ע"א 8588/06 דלג'יו נ' אכ"א לפתוח בע"מ .


28. כאמור, לא מצאתי כי המקרה הנדון מצדיק סטיה מן הכלל מאחר ובפסק הדין לא נגלתה כל שגיאה המצדיקה תיקון בערעור. טענות המבקש הינן ברובן טענות כנגד ממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית. בית משפט קמא ציין בפסק הדין כי בחן את הראיות ושמע את העדויות שהובאו בפניו, ומסקנתו היתה כי יש לדחות את טענות המבקשים. לא מצאתי כי יש מקום להתערב בכך, במקרה שלפניי.

29. למעלה מן הצורך אציין, כי לא מצאתי כי נפלה שגגה לפני בית משפט קמא בקביעה, כי המבקשים ידעו היטב, כי המידע שמסרה להם נציגת השירות בעניין הזיכוי על עלות המכשיר לפי דקות שיחה ולא לפי ₪ - הינו שגוי, וכי ידעו את פרטי התוכנית הנכונים מן השיחה שקיימו עם מר רפאל. אני סבורה כי ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא בעניין זה מבוססים היטב על הראיות שהוצגו בפניו ובייחוד על תמלול השיחה עם מר רפאל, ממנו עולה בבירור כי הובהר למר צדוק דוד כי הזיכוי בגין עלות המכשיר יתבצע לפי ביצוע שיחות בשווי 95 ₪ ולא לפי 95 דקות שיחה. עוד עולה בבירור מן התמליל כי הובהר קיומה של עלות קבועה של 9.90 ₪ בגין הפורטל הטלפוני.

קביעת בית המשפט קמא בעניין זה מבוססת אף על הסכם ההתקשרות מיום 10.11.11 נספח א' לכתב ההגנה – ממנו עולים התנאים האמורים לעיל באופן ברור. הסכם זה, כפי שניתן להיווכח – נחזה כחתום על ידי המבקשים או מי מהם. הטענה כי לא חתמו על הסכם זה – אין לה זכר בכתב התביעה. למעשה – ההיפך הוא הנכון: בסעיף 7 לכתב התביעה ציינו המבקשים מפורשות כי חתמו על חוזה. על כן, טענה מאוחרת, לפיה לא חתמו על חוזה עם המשיבה – אינה מתיישבת עם גירסת המבקשים עצמם בכתב התביעה.

30. לא מצאתי כל רבותא בטענות המבקש ביחס לקביעת בית משפט קמא בעניין הטעייתה של נציגת השירות על ידי המבקשים או מי מהם בשיחה הטלפונית עמה.

ראשית יאמר, כי בעדותו של נציג המשיבה בפני בית משפט קמא הבהיר כי התקיימו שלוש שיחות רלבנטיות – שיחה ראשונה עם נציגת השירות, במסגרתה מסרה נציגת השירות את המידע השגוי; שיחה שניה עם מר רפאל, במסגרתה העמיד מר רפאל את המבקשים על טעותה של נציגת השירות והבהיר חד משמעית את תנאי העסקה לאשורם.

שיחה נוספת התקיימה עם נציגת השירות – במסגרתה ביקש המבקש כי נציגת השירות תתעד את המידע המוטעה שמסרה לו בשיחה הראשונה.

31. אני מוצאת כי מסקנת בית משפט קמא בדבר התמיהה העולה לנוכח השיחה הנוספת עם נציגת השירות – הינה במקומה ומבוססת בראיות. לא ברור מדוע, לאחר השיחה עם מר רפאל, יזמו המבקשים את הפנייה לנציגת השירות, אשר בעקבותיה התקשרה אליהם, תוך שהם מעלים דרישה לתיעוד המידע המוטעה במחשב, מבלי שהם מעמידים את נציגת השירות על דבר המידע שקיבלו ממר רפאל - אם לא כדי למנף את טעותה של נציגת השירות לצרכיהם.

זאת ועוד, מתמלול השיחה הנוספת עם נציגת השירות, ברור כי השיחה מתקיימת לאחר השיחה עם מר רפאל. עוד ברור, כי מכשירי הטלפון הסלולאריים טרם נמסרו לידי המבקשים, שכן ברור כי השינוי הנוסף שביקש המבקש לבצע משמעו, לפי דברי נציגת השירות, לדחיית המועד של ביצוע השליחות אל המבקשים – נא ראו עמוד 2 לתמלול השיחה הנוספת עם נציגת השירות שורות 19-26 ועמוד 3 שורות 1-6, וכן עמוד 4 שורות 1-3 וכן שורות 22-24, עמוד 5 שורות 23-26.

32. בנסיבות העניין, בהן ברור היה למבקשים, כפי שנקבע על ידי בית משפט קמא בפסק הדין, כי תנאי התוכנית הינם כפי שהובהרו להם בשיחה עם מר רפאל, התואמים את הסכם ההתקשרות הכתוב עליו חתמו – הרי שנכונה הקביעה בפסק הדין כי לא יכולה לקום למבקשים עילה לביטול הסכם.

33. זאת ועוד, גם הסכמתה של המשיבה בשלב מאוחר יותר ליתן למבקשים את התנאים השגויים שציינה נציגת השירות בשיחה הראשונה עמם – אין בה כדי ליצור למבקשים עילה לביטול הסכם.

בית משפט קמא קבע, ובדין קבע, כי המבקשים קיבלו את הזיכוי על עלות המכשיר לפי דקות שיחה ולא לפי שווי בש"ח.

מקובלת עלי גם קביעתו של בית משפט קמא כי אין לקבל את פרשנות המבקשים, לפיה היה על המשיבה לכלול במסגרת חישוב דקות השיחה, לצורך מתן הזיכוי על המכשיר, גם דקות שיחה חינם (שיחות פנים ארגוניות בתוך רפא"ל) – קביעה זו בפסק הדין הינה סבירה, הגיונית ומתבקשת.

34. לפיכך, גם אם נתלה המבקש על ההסכמה המאוחרת של המשיבה ליתן לו ולגב' צדוק את התנאים המוטעים אותם ציינה נציגת השירות בעת השיחה הראשונה עמם, הרי שגם בעניין זה – לא קמה לו עילה לביטול הסכם. המשיבה, על פי עדות נציגה בפני בית משפט קמא, נתנה למבקשים את ההטבה של זיכוי על עלות המכשיר לפי דקות שיחה ולא לפי ₪. המחלוקת היתה רק האם הזיכוי צריך להיות על כל דקת שיחה באשר היא – בין אם היא דקת שיחה בתשלום ובין אם בחינם – ובעניין זה פסק בית משפט קמא כאמור, ולא מצאתי כי נפל פגם בפרשנותו וקביעתו.

מטעם זה, לא מצאתי גם חשיבות לטיעון בעניין עסקת "רוכלות". עובדתית נקבע כי המבקשים הם שפנו למשיבה לצורך ההתקשרות בעסקה ולא להיפך – ואין מקום להתערב בממצא זה. ממילא, פרשנות בית משפט קמא בעניין זה, המבוססת על ההגדרה שבסעיף 8 לחוק הגנת הצרכן – מקובלת עלי. למעלה מן הצורך אציין, כי אמירה של נציג שירות, שאינו משפטן ואינו בקיא ברזי החוק, כי מדובר בעסקת רוכלות – אינה הופכת את העסקה לכזו, רק בהבל פיו.

35. באשר לטענות המבקש לעניין בטלות הסכם ההתקשרות בשל אי חתימה ואי חיובה של המשיבה להמציא תמלילי שיחות נוספות – גם בעניין זה איני מקבלת את טענות המבקש. בפרוטוקול הדיון לא מצויה כל טענה של המבקשים או מי מטעמם בדבר אי חתימה על ההסכם. להיפך – נא ראה עדות מר דוד צדוק עמוד 33 שורה 15.
ובאשר לתמלול השיחות - אין למבקש אלא להלין על עצמו. המבקשים טענו בכתב התביעה – נא ראו סעיף 14 לכתב התביעה – כי הקלטות של השיחות אשר בהן תועדו, לכאורה, התחייבויות המשיבה – יוצגו בפני בית המשפט. המבקשים לא הציגו כל תמלול בפני בית משפט קמא בעת הדיון מיום 6.2.14.

המבקשים או מי מטעמם גם לא טענו דבר ביחס לאמינות התמלול שהגישה המשיבה לתיק בית משפט קמא בסמוך לאחר הגשת כתב ההגנה, הגם שהתמלול נדון במסגרת הדיון בפני בית משפט קמא בנוכחות המבקשים ומר דוד צדוק.

36. בשולי הדברים אציין גם, כי ניסיונו של המבקש להישען על הצעת פשרה שהוצעה על ידי בית המשפט, ואשר המשיבה היתה נכונה לקבלה משיקוליה היא, אך נדחתה על ידי המבקשים – נראית לי שלא במקומה. הצעת פשרה, שלא התגבשה לכלל הסכמה של שני הצדדים – אין בה כדי לשמש קרדום לחפור בידי מי מהצדדים לאחר מעשה.

37. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

בנסיבות העניין ומאחר שלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.

הפיקדון, אם הופקד – יושב למפקידו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תביעה נגד הוט מובייל

  2. שירותי סלולאר רט''ן

  3. מאגרי מידע ברשתות הסלולר

  4. תביעה של פלאפון נגד לקוח

  5. ביטול קניית טלפון סלולרי

  6. טעות בחשבון פלאפון בחו''ל

  7. התניית שירות בשירות סלולר

  8. פיצוי על טלפון סלולרי שנרטב

  9. אישור תביעה ייצוגית נגד סלקום

  10. פשרה בתביעה ייצוגית נגד אורנג

  11. קנס על החלפת תוכנית בחברת סלולר

  12. תביעת חוב בגין שירותים סלולריים

  13. תביעת פיצויים בגין תקלות בגלקסי 2

  14. העלאת תעריפי סלולר תביעה ייצוגית

  15. איך ניתן להביא להסרת אנטנות סלולריות

  16. תביעה של פלאפון נגד בעלים של חברה

  17. פיצוי על מחיקת זיכרון טלפון סלולרי

  18. תביעה להחזר כספי בגין תקלה בפלאפון

  19. תביעה בגין טעויות בחשבון טלפון נייד

  20. אישור פשרה בתביעה ייצוגית נגד סלקום

  21. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד פלאפון

  22. תביעה בגין רכישת שירותי טלפון ואינטרנט למשרד

  23. זיכוי רטרואקטיבי עבור גביית יתר על מכשיר פלאפון

  24. האם אפשר לבטל הסכם עם חברת סלולר אחרי 14 יום ?

  25. אישור תביעה ייצוגית נגד סלקום בגין הטעיית הצרכן

  26. חיוב טלפון סלולרי בתעריף חו''ל על שירותים בישראל

  27. התנגדות לבניית מתקן הנדסי הכולל תורן לאנטנות סלולריות

  28. תביעה נגד סלקום על טלפון סלולרי ש"נאבד" במהלך תיקון

  29. תביעה נגד חנות בגין מחיקת מסמכים במהלך תיקון טלפון סלולרי

  30. בקשה לבטל העסקה להתנתק ולהחזיר מכשירים סלולאריים תוך 14 יום

  31. התביעה כנגד בעל עסק שתיקן בין היתר מכשירים סלולריים משומשים

  32. פיצוי 5,000 ש"ח על 5 הודעות SMS (1,000 ש"ח על הודעה) - ספאם

  33. סלקום: לא ניתן לבצע תיקון טלפון סלולרי עד להסרת תוכנה של אפל

  34. ביקשה מחברת יו-פון לעשות להפסקת תהליך הניוד אך נענתה כי הדבר לא ניתן

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון