בקשה לצו מניעה זמני שיאסור להגיש לביצוע שקים

בקשה לצו מניעה זמני שיאסור להגיש לביצוע שקים המפורטים בבקשה זו עד לבירור התובענה.

ביום 20/4/14 ניתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד זאת עד לקיום דיון במעמד הצדדים. הבקשה נקבעה לדיון במעמד שני הצדדים, במהלכה נחקרו המצהירים השונים והוגשו סיכומי הצדדים.

רקע

1. המבקש- מוחמד נימר חוסין הינו איש עסקים ובין היתר בעליה של רשת מסעדות סמיר אמיס.

2. המשיבה מס' 1-חב' עבדאלקאדר הינה חברה קבלנית המצויה בהליך של כינוס נכסים.

3. המשיב 2- עו"ד פיני יניב הינו כונס הנכסים של המשיבה 1.

4. המשיבה 3 הינה חברה הנמצאת בבעלותו של עאמר סאלח -המשיב 4.

5. ביום 30/11/2010 נחתם בין המבקש למשיב 4 הסכם מכר לפיו מוכר המבקש למשיב 4 את דירתו (בית רחב מימדים לרבות המגרש עליו הוא בנוי ) המצויה בשפרעם והידועים כ-1,361 מ"ר מחלקה 29 גוש: 10265 (נספח א לתצהירו של המבקש) (להלן:"הסכם המכר"). על פי הסכם המכר תמורת הדירה שילם המשיב 4 למבקש סך של 3,000,000 ₪. מתוכם 2.5 מיליון בעד הדירה וחצי מיליון נוספים בעד תכולתה.

6. ביום 2/7/12 נערך בין המבקש למשיב 4 הסכם שותפות מוגבלת לרכישת מקרקעין הידועים כחלקה 29 גוש: 10265 מאדמות שפרעם (להלן:"המקרקעין"). על פי ההסכם, יגישו הצדדים במשותף הצעה לכונס הנכסים עו"ד פיני יניב לרכישת זכויות אלו. עוד הוסכם כי ההצעה תוגש בשמו של המבקש בלבד, אך אין בכך כדי לפגוע במהות ההסכם האמור ולפיו המבקש והמשיב 4 הינם שותפים מלאים ושווים בכל הוצאות הגשת ההצעה ורכישת הזכויות ובכל ההכנסות שיהיו במידה ויזכו במכרז ( נספח ו' לתצהיר של המבקש).

7. בו ביום נחתם בין הצדדים נספח לביטול הסכם שותפות ( נספח ז' לתצהירו של המבקש) ולפיו הצדדים מעוניינים בביטולו של הסכם השותפות. בהמשכו של אותו היום נחתם בין המבקש למשיבה 3 - חברת או מול נכסים בע"מ הנמצאת בבעלותו של המשיב 4, הסכם נאמנות( נספח ח לתצהירו של המבקש) ולפיו בכוונת המשיבה 3 להגיש הצעה לרכישת הזכויות במקרקעין כאשר המבקש – יהא נאמן וישתף פעולה באופן שהמקרקעין יירכשו בנאמנות בשמו כנאמן עבור המשיבה 3 (להלן: "הסכם הנאמנות"). על פי הסכם הנאמנות כל ההתחייבויות והזכויות על פי הסכם הרכישה הן של - המשיבה 3, הנהנה מתחייב לשלם את כל התשלומים גבי הנכס באופן שהנאמן לא ישא בכל תשלום בגין הנכס או הסכם הרכישה. עוד הוסכם כי הנאמן יעביר את הנכס על שם הנהנה עם דרישת הנהנה ויבצע כל פעולה מכל סוג גבי הנכס, על פי דרישת הנהנה.

8. ביום 25/10/2012 הוקמה על ידי המבקש והמשיב 4 חברת ע.מ.ס.ח פלאטיניום נכסים ואחזקות בע"מ (להלן:"חברת הנדל"ן").

9. ביום 13/1/13 חתם המבקש על ייפוי כח בלתי חוזר ולפיו הוא ממנה את עו"ד אליאס אבו זלף ו/או עו"ד זידאן זידאן טאטור למכור ו/או להעביר ו/או להשכיר ו/או להחכיר למשיבה 3 את המקרקעין לביצוע הסכם הנאמנות מיום 2/7/12 ( נספח ט' לתצהירו של המבקש).

10. באותו היום חתם המשיב 4 על כתב התחייבות (נספח י' לתצהירו של המבקש) לפיו בהמשך להסכמים והסכמות שהיו ביניהם בנוגע לרכישת המקרקעין הוא מצהיר ומתחייב כי במידה והמבקש יגייס עד ליום 27/2/13 סך של 4,575,759 ₪ בתוספת מע"מ לכיסוי התשלום האחרון המגיע לכונס הנכסים על פי הסכם שבין המבקש כנאמן של המשיבה 3 לכונס, בהתאם לתוצאות ההתמחרות ולפיהן שווי הקרקע עומד על 8,002,000 בתוספת מע"מ, יועבר הסכום לידי הכונס והמבקש יהא בעל הזכויות במגרשים ה'1, ה' 2 ו-ה' 3. במידה והסכום לא יגויס במועד תינתן למבקש האופציה לקנות את המגרשים באותו מחיר וזאת עד ליום 20/12/13. עד למועד זה מתחייב המשיב 4 להימנע מלבצע כל עסקה במגרשים האמורים. עוד נכתב כי במידה והאופציה תפקע ולא תמומש עד לאותו היום ימכרו המגרשים למרבה במחיר והרווחים בגין מכירת שלושת המגרשים יתחלקו שווה בשווה בין שני הצדדים לאחר ניכוי הוצאות, תשלומים ומיסים בגין העסקאות עד למכירה סופית.

11. ביום 14/5/2013 נחתם מסמך הבנות( נספח יא' לתצהירו של המבקש) בין המשיבה 3 לבין המשיבה 1 ובעליה-מר מוחמד עבד אלקאדר לפיו, מאחר וזכויותיהם של המשיבה 1 ועבדאלקאדר במקרקעין נמכרו על ידי הכונס למר מוחמד נימר- המבקש במסגרת תיק הוצל"פ 26-07897-06-3 ומאחר והמשיבה 3 היא שמימנה למבקש את הכספים לרכישת המקרקעין ומאחר ועבדאלקאדר והמשיבה 1 הגישו התנגדויות למכירה, הצדדים הגיעו להבנות לפיהן המשיבה 3 תדאג כי המקרקעין לא יהיו על שמו של המבקש אלא על שמה. המשיבה 1 ועבד אלקאדר יבטלו את ההתנגדויות כנגד המכירה וישתפו פעולה עם המשיבה 3 באשר למכירה וזאת על מנת לבצע תכנון מס שיבטיח תשלום מינימאלי של מיסים. עוד נכתב בסעיף 3 למסמך כי כנגד תשלום כל ההוצאות והתשלומים ששילמו המבקש והמשיבה 3 בגין המקרקעין, אם שילמו לרבות הוצאות אישיות של המבקש, על ידי המשיבה 1 ומוחמד עבדאלקאדר, מתחייבת המשיבה 3 להעביר את המקרקעין למשיבה 1 ואו מי מטעמה. תוקפה של התחיבות זו בסעיף 3 הינו ל-18 חודשים כאשר במידה ותעבור התקופה האמורה מבלי שהאמור בסעיף 3 יבוצע אזי הזכויות במקרקעין יוותרו בידי המשיבה 3 בלבד. בסעיף 6 למסמך ההבנות נכתב כי ההוצאות האישיות המגיעות למבקש יקבעו בתיאום כל הצדדים על בסיס תשלום בפועל.

השתלשלות הענינים וטענות הצדדים

טענות המבקש

12. מעדויות המשיבים עולה, כי אין מחלוקת שנערכה עסקת מכר דירה אשר שוויה נע בין שלושה לתשעה מיליון ₪. המבקש מכר את הדירה בתשעה מיליון ₪ כאשר אף לפי חוו"ד שמאי שוויה של הדירה הינו 10 מיליון ₪ .

13. לטענת המבקש החלו לצוץ בעיות עת שפנה למשיב 4 לשם העברת הזכויות במקרקעין על שמה של חברת הנדל"ן שהוקמה על ידי שניהם. או אז החל המשיב 4 לדחות בקשותיו ולמעשה להפר את כל ההסכמים שנחתמו עימו.

14. לשיטתו, העסקה בינו לבין המשיב 4 הייתה ועודנה עסקה לרכישת הזכויות במקרקעין שווה בשווה. לשם השלמת העסקה היה על המבקש לשלם 2,000,000 ₪ שחסרו לו, אך הוא קיבל אותם כהלוואה מהמשיב 4 ובתמורה העביר לו שיק ביטחון על סכום זהה. על אף שניתן השיק כביטחון הופקד השיק על ידי המשיב 4 בתירוץ כי הוא מודאג ממצבו הכלכלי של המבקש. על אף רצונו של המבקש להחזיר למשיב את החוב בארבעה שיקים על סך של 500,000 ₪ כל אחד, לא עלה הדבר בידיו.

15. טענות המבקש בדבר מכירת הדירה כנגד סך של 9,000,000 ₪ נטענו כבר במסגרת תיק הוצל"פ 10-06049-13-8 מיום 24/4/14. לשם ההגינות הודיע המבקש לבית המשפט כבר בפתח הדיון שהתקיים ביום 19/5/14 אודות מכירת הדירה ותמורתה האמיתית. אכן המבקש סבר תחילה כי אין מקום להעלות את סוגית מכירת הדירה ומחירה בפני בית המשפט, עם זאת משראה כי אין כל מנוס מכך הודיע זאת לבית המשפט.

16. עדותו של המשיב 4 רצופת שקרים. כך הוא נתלה במסמך בו כתוב (בערבית) כי המבקש חייב לו 6,000,000 ₪. בעדותו חזר בו ואמר כי קיים חוב בסך של 2,100,000 ₪. בשל החוב האמור הועברו שווי מחצית המגרשים א' 1, ב' 1, ב' 2 ב 3/5 למשיב 4 זאת בנוסף לתשלום כל המיסים בגין עסקת המקרקעין.

17. למעשה ההסכמים שנחתמו בין הצדדים מטרתם הייתה למנוע מהמשיב 4 תשלום מס גבוה. הסכמים למראית עין ומסמכי ההלוואה מטרתם הונאת רשויות המס ותו לא. כך, התמורה שקיבל המבקש עבור הדירה נרשמה כהלוואה.

18. מסמך ההבנות שנחתם בין המשיבה 3 למשיבה 1 מטרתו רמאות והונאת המבקש.

19. נוכח כל האמור, טוען המבקש כי קיימת לו עילת תביעה ראויה. הכללים אשר ביסוד מוסד צו המניעה הזמני, מצדיקים, במקרה דידן, מתן צו כאמור, אשר ישמר את זכויותיו, עד להכרעה בסוגיה העיקרית. מאזן הנוחיות נוטה בפירוש לצידו. בהתאם, עותר המבקש כי בית המשפט יותיר את צו המניעה הארעי על כנו, עד לתום הדיון בתובענה העיקרית, יעכב את הליכי ההוצל"פ וימנע מהנתבעים את הגשת השיקים לביצוע .


טענות המשיבה 1


20. לשיטת המשיבה 1, היא מעולם לא קיבלה לידה כל תמורה מהמבקש עבור המגרשים נשוא הבקשה. במסמכים שצורפו על ידי המבקש אין כדי לפגוע בזכויותיה בחלקה.

21. זכויותיה של המשיבה 1 מעוגנות במסמך ההבנות אשר המבקש מחויב אליו. כאשר בכל מקרה זכויותיה של המשיבה על פי מסמך ההבנות גוברות על כל זכות נטענת של המבקש.

22. צירופה של המשיבה להליך זה נעשה בחוסר תום לב מתוך תחושת נקמנות של המבקש.

23. למשיבה 1 אין כל ידיעה עובדתית בדבר המחלוקת בין המבקש למשיבים 3-4. עם זאת מהמסמכים שהוגשו לתיק עולה כי למבקש אין כל זכויות במגרשים נשוא הבקשה וכי הוא אך שימש כנאמן של המשיבים 3-4 או מי מהם.

טענות המשיב 2- כונס הנכסים

24. בהתאם להסכמה דיונית אליה הגיע הכונס עם המבקש, לפיה הכונס לא יתנגד למתן צו מניעה זמני ובלבד שב"כ המבקש יוותר על חקירתו הנגדית של הכונס ויפטור אותו מהגעה לדיון שהתקיים ביום 19/5/2014, הכונס אינו מתנגד למתן צו מניעה.

25. הכונס אינו צד להליך ואין לו כל אינטרס במחלוקת נשוא הבקשה דנן.

26. ללא כל קשר לתוצאה, בית המשפט מתבקש להורות לכונס הכיצד לנהוג באישור לפטור ממס שבח בקשר לשומת מס שבח שבגין הסכם המכר אשר התקבל לאחרונה אצל הכונס. אישור זה נדרש לצורך העברת הבעלות במגרשים. אין בכוונת הכונס להעביר אישור זה לידי המבקש או המשיב 3 אלא בהתאם להוראות בית המשפט.

27. בסיכומיו הרחיב המבקש את החזית על ידי טענות חדשות כנגד הכונס, משכך אין בדעת הכונס להתייחס לטענות אלו ובית המשפט מתבקש שלא להתייחס אליהן.

28. המבקש מושתק מהעלאת טענות כנגד הכונס שכן זה פעל בהתאם למצגים והוראות שניתנו לו בכתב מטעם ב"כ המבקש דאז, עו"ד אליאס אבו זלף. עו"ד אבו זלף פנה לכונס מספר פעמים והודיע לו באופן חד משמעי כי המבקש חתם על הסכם המכר בנאמנות עבור המשיב 3 וכי המשיבה 3 היא זו ששילמה עבור הנכס. יתר מכך, עו"ד אבו זלף ביקש מהכונס לבטל את חשבוניות המס שהופקו על שם המבקש ולהנפיק במקומן חשבוניות על שמה של המשיבה 3.

29. מאחר ויש לראות בשלוחו של אדם כמותו, יש לראות בהוראות שקיבל הכונס מעו"ד אבו זלף כאילו התקבלו מהמבקש עצמו. על כן משהודיע המבקש את שהודיע והכונס פעל בהתאם לכך, אין למבקש אלא להלין על עצמו. משכך, המבקש מושתק ומנוע מלהעלות טענות כנגד הכונס. בניגוד לטענות המבקש, הכונס לא ידע ולא היה צריך לדעת על ההסכמים שנכרתו בינו לבין המשיבים 3-4.

30. בניגוד לטענות המבקש באשר לרישום הערת אזהרה על שמה של המשיבה 3 ומבלי להסכים להרחבת בעניין זה, כל שעשה בכונס הוא לחתום על בקשה לרישום הערת אזהרה בהסכמת כל הצדדים וחתומה על ידי המבקש עצמו ואף זאת בהתאם למצגים שהוצגו על ידי עו"ד אבו זלף.

31. לאור העובדה כי הכונס אינו צד נכון להליך דנן ולאור העובדה כי לכונס נגרמו הוצאות והפסד שעות עבודה רבות שלא לצורך מן הדין והצדק להשית על המבקש הוצאות משפט לטובת הכונס בשיעור בו יבחר בית המשפט.

טענות המשיבים 3-4


32. הבקשה נגועה בשיהוי. הבקשה לצו מניעה הוגשה ביום 16/3/2014 בעוד עסקת המכר הושלמה בשנת 2013. המבקש ידע על השלמת עסקת המקרקעין אך ישן על זכויותיו.

33. לשיטת המשיבים 3-4, לאור העובדה כי בדיון מיום 19/5/14 התנער המבקש מהאמור בתצהירו, נותרה הבקשה למעשה ללא כל תצהיר תומך, ומשכך, יש לדחות את הבקשה לצו מניעה ולבטל את הצו הארעי.

34. בדיון מיום 19/5/14 הרחיב המבקש את החזית והעלה טענות עובדתיות חדשות בדבר עסקת מכר דירה שנעשתה בדלתיים סגורות, במסגרתה מכר את דירתו כנגד סך של 9,000,000 ₪, בעוד שהוא והרוכש – המשיב מס' 4 מצהירים על עסקה בגובה 3,000,000 ₪ בפני הרשויות, כך גם הכספים ששולמו בגובה זה בפועל, בעוד ש- 3,000,000 ₪ נוספים משולמים לידי המבקש על ידי המשיב 4 "מתחת לשולחן", ואילו היתרה בסך 3,000,000 ₪ נותרים בידי המשיב 4 כתמורה על חשבון עסקת המקרקעין האמורה. המדובר בהרחבת חזית אסורה כאשר יתר על כן, העלאת טענות עובדתיות חדשות ו/או חלופיות מחיבת את המבקש תמיכה בתצהיר מטעמו, אשר לא הוגש ודי בכך כדי לדחות את הטענות בעניין מכירת הדירה. בשים לב כי בעוד הדירה נמכרה ב-2010 עסקת המקרקעין בוצעה ב-2012, על כן הכיצד הותיר המבקש 3,000,000 ₪ בידי המשיב 4 לצורך עסקה אשר טרם הייתה קימת בשנת 2010.

35. טענותיו של המבקש חסרות ביסוס ורצופות שקרים. המבקש לא שילם בעד הזכויות במקרקעין כל תמורה כספית ושימש כנאמן בלבד.

36. טענת המבקש לפיה חתם על המסמכים שהובאו בפניו ללא כל ידיעה על מה הוא חותם דינה להדחות. בשים לב כי המבקש הינו איש עסקים.

37. המבקש הצהיר כי חתם על הסכם לביטול שותפות. ברי כי שותפות ונאמנות אינן בעלות אותה המשמעות.

38. המסמך שהוצג בבית המשפט לפיו חייב המבקש למשיב 4, סך של 6 מיליון ₪ אין בו להעיד על היותו שותף לעסקת המקרקעין. זוהי אינה אלא סנקציה שהוטלה על המשיב במידה וזה לא יעמוד בהתחייבויותיו.

39. כל המסמכים הנוגעים לעסקת המקרקעים מעידים כי למבקש אין כל זכויות במקרקעין ומשכך יש לבטל את צו המניעה לאלתר. למעשה לא ברור כלל מכח מה טוען המבקש לזכויות במקרקעין.

40. המבקש לא מימש את האופציה שניתנה לו בכתב ההתחייבות ועל כן זו פקעה.

41. בשנת 2012 הלווה המשיב למבקש כסף אותו התחייב להשיב בשקים אשר חזרו. בתצהיר מיום 11/1/13 הודה המבקש כי המשיב הלווה לו כספים ואף התחייב להחזירם. משכך אין כל שחר לטענתו לפיה השקים קשורים לעסקת המקרקעין.

42. יתרת חובו של המבקש למשיב הינה בסך של 6,000,000 ₪.

43. על אף ההלכה הברורה בעניין חובת תום הלב ההגינות הסבירות וגילוי כל העובדות הרלוונטיות בהגשת בקשה למתן סעד זמני, בקשתו של המבקש מעידה באופן מובהק על העדר ניקיון כפיים מצידו.

44. מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המשיבים. הותרת צו המניעה על כנו עד למתן פסק דין סופי בתביעה תגרום לנזק אדיר למשיבים. המשיבה לא תוכל למכור את נכס המקרקעין ואף לא תוכל להשלים את רישומו בטאבו.

דיון

45. תכליתו של צו המניעה הזמני היא לשמור על הסטאטוס הקיים, ערב התובענה, עד להכרעה במחלוקת לגופה. ההצדקה להתערבות שיפוטית, בשלב כה מוקדם של ההליכים, קיימת רק כאשר מובאות בפני בית המשפט נסיבות, בהן עלולות זכויות המבקש להיפגע כל אימת שקיים סיכון, כי יחול שינוי במצב הקיים. כידוע, ההחלטה בעניין מתן סעד זמני מערבת איזון בין שני שיקולים עיקריים: האחד, סיכויי התביעה. תנאי זה משמעו, האם עולה מהתובענה שאלה רצינית המצריכה דיון, או שמא מדובר בתביעת סרק על פניה. בדיקת תנאי זה נעשית באורח לכאורי בלבד ואינה אמורה לשקף עמדה נחרצת ביחס לסיכויי התביעה העיקרית.
השני, מאזן הנוחות בין הצדדים. תנאי זה משמעו, האם הנזק שייגרם למבקש הסעד הזמני אם לא יינתן הסעד, גדול מן הנזק שייגרם לצד שכנגד, במקרה שיינתן הסעד המבוקש. בין שני התנאים מתקיימים יחסי גומלין, כך שככל שמאזן הנוחות נוטה לכיוון מבקש הסעד, כך הדרישה לקיומה של שאלה רצינית לדיון מתמתנת (ראו תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984; א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, עמ' 521-525 (מהדורה עשירית, תשס"ט) (להלן: גורן, סדר דין אזרחי); רע"א 769/11 אלמוסני נ' כרמון, פיסקה 6 (2011); רע"א 5288/07 דוד נפטי נ' באר טוביה מושב עובדים להתיישבות שיתופית חקלאית בע"מ (2007).
שיקול שלישי, הנובע מכך שסעד זמני הוא סעד שביושר, הוא תום הלב של המבקש והצדק במתן הסעד. הדבר קבוע כיום בתקנה 362(ב)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לפיה על בית המשפט לשקול, בין השאר: "אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש" (ראו גורן, סדר דין אזרחי, עמ' 524-525, והאסמכתאות שם).
מכאן, שתחילה על בית המשפט, הדן בבקשה לסעד זמני, לבחון את טענות המבקש, עליו מוטל הנטל להראות קיומה של זכות לכאורה המבוססת על ראיות מהימנות לכאורה, כמצוות תקנה 362 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984. (ראה גם י' זוסמן סדרי הדין האזרחי, הוצאת אמינון, מהדורה שביעית 1995, עמ' 616). למעשה עלינו לבחון האם למבקש זכות לכאורית במקרקעין.

46. תחילה אומר, כי אף אם קיים שיהוי בהגשת הבקשה, לאור מערכת ההסכמים המסועפת והנסתרת בין הצדדים, אין בו כדי למנוע מהמבקש להגיש בקשה לצו מניעה, ואין דינה של זו להידחות אך בשל כך.
47. המשיבים טענו כי המבקש פנה אל בית המשפט בחוסר תום לב כשאין כפיו נקיות. המבקש הגיש תצהיר האמור לתמוך בבקשתו. לתצהירו צורף הסכם מכר דירה ולפיו התמורה שקיבל מהמשיב 4 הינה 3 מיליון ₪. בפתח הדיון שהתקיים ביום 19/5/14 הצהיר ב"כ המבקש כי דירת המבקש נמכרה למשיב 4 בסך של 9,000,000 ₪ ולא כפי שנכתב על ידי הצדדים בהסכם מכר הדירה כאילו הדירה נמכרה בסך של 3,000,000 ₪.
לשיטת המשיבים, באמירתו זו של המבקש יש לראות כהתנערות מתצהירו משזכרה של טענה מרכזית זו לא עלה קודם, ומשכך יש לדחות את הבקשה. איני מקבל טענה זו. המבקש אומנם צירף את הסכם המכר לתצהירו ושם המקום היה לציין את אותה טענה ששמר לתחילת הדיון בדבר אותה עסקה, וסכום כספי התמורה האמיתי עליו הוסכם בניגוד לזה המוצהר במסגרת ההסכם שדווח לשלטונות המס. עם זאת, לא ניתן לומר כי בכך סתר את האמור בתצהיר התומך בבקשה משלא ציין שם דבר באשר לתמורת מכירת הדירה. אף בחקירתו הנגדית השיב המבקש כי מכר את הבית כנגד תשעה מיליון ₪ כאשר שלושה מיליון הוצהרו על ידי המבקש, שלושה מיליון הוסתרו ושלושה נותרו בידי המשיב 4 ( עמ' 3 לפרוטוקול). מנגד לא נשמעה גרסה אחרת מפי המשיב 4. אף איני מקבל את הטענה בדבר הרחבת החזית שכן משנחקר על סוגיה זו על ידי ב"כ המשיבות 3-4 הוכשרה הרחבת החזית( עמ' 3 לפרוטוקול).
48. כאמור, טוען המבקש כי הוא והמשיב 4 היו שותפים בקנית המקרקעין. מנגד קיים הסכם מאותו יום, ולפיו הצדדים ביטלו את השותפות ביניהם כאשר לאחר מכן אף נחתם הסכם נוסף- הסכם נאמנות ולפיו המבקש יהא הנאמן של המשיבה 3 בקניית המקרקעין האמורים. גיבוי לכך נמצא לנו במכתבו של עו"ד אבו זלף( ב"כ המבקש לשעבר) לכונס הנכסים עו"ד פיני יניב, מיום 10/1/2013, בו הוא מודיע לכונס כי המבקש רכש את המקרקעין בנאמנות עבור נהנה אחר (נספח 1 לתצהירו של הכונס). ביום 20/5/13 שלח עו"ד אבו זלף לכונס מכתב בו ציין בשנית כי המבקש קנה את המקרקעין בנאמנות עבור חברת או מול נכסים-אשר היא זו ששילמה את התמורה עבור רכישת המקרקעין. בהתאם, החזיר עו"ד אבו זלף לכונס את חשבוניות המס שיצאו על שמו של המבקש וביקש כי יוצאו חשבוניות אחרות על שמה של חב' או מול נכסים( נספח 2 לתצהירו של הכונס), ואכן חשבוניות כאלה הוצאו בהתאם לבקשתו של עו"ד אבו זלף (נספח 4 לתצהירו של הכונס). המבקש אף הסכים עם הדברים שנאמרו על ידי עו"ד אבו זלף באשר להיותו נאמן (עמ' 5 לפרוטוקול). כן קיים לנו תצהיר של המבקש מיום 11/1/13 ולפיו מאשר בסעיף 1 כי קיבל מהמשיב 4 הלוואה בסך של 3,014,340 ₪ אשר שולמו לו בשלושה תשלומים. בסעיף 3 לתצהיר אישר המבקש כי קיבל את הסכומים האמורים כהלוואה לצורכי עסקיו האישיים והפרטיים ( מש 1 לתגובת המשיבים 3-4). באשר לכך, טוען המבקש כי המשיב 4 העביר לו כספים בתמורה למכירת הבית אשר הוגדרו כהלוואה לצורך התחמקות מתשלום מס כאשר הוא כלל לא ידע מה כתוב בתצהיר. לשיטת המבקש, הוא חתם על מסמכים רבים מבלי לקרוא אותם. טענה זו קשה לקבל.
המבקש העיד על עצמו כאיש עסקים ואף מעדותו עולה הרושם כי הינו אדם שעריכת הסכמים, חתימה על מסמכים והתקשרויות עסקיות כאלה ואחרות היו מנת חלקו בשנים האחרונות לפחות ויקשה לומר כי מדובר באדם פשוט אשר ניתן להשיג את חתימתו מבלי שוידא על מה הוא חותם ותוצאותיה של חתימתו והשלכותיה. משכך איני יכול, בשלב זה, לקבל טענה זו לפיה הוחתם על מסמכים מבלי לקרוא אותם ומבלי לדעת את תוכנם האמיתי. ההלכה הינה, כי אדם החותם על מסמך, לא יוכל לבוא לאחר מכן ולטעון כי אינו מודע לתוכנו. [ראה ע.א. 467/64 שוויץ נ' סנדור, פד"י יט [2] 113]. שכן, חזקה היא כי חתימת אדם על גבי מסמך כלשהו, מהווה למעשה עדות לכך שנתן את הסכמתו לתוכן האמור במסמך, לאחר שקרא והבין את מהותו. [ראה ע.א. 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לופו, פד"י נד [2] 559].
49. המבקש אף טוען כי הוחתם על מסמך לפיו הוא חייב למשיב 4 סך של 6,000,000 ₪ (מש 2) וזאת מבלי שידע מה כתוב במסמך. המבקש מודה כי הוא חייב למשיב 4 סך של כ-2,000,000 ₪ עבור עסקת המקרקעין אך לא יותר מכך. ואכן, בעדותו של המשיב 4 הודה האחרון כי מדובר בחוב של 2 מיליון ₪ ולא שישה מיליון ₪ כפי שנטען על ידו( ע"מ 15-16 לפרוטוקול).
50. על אף העובדה כי איני מקבל את טענת המבקש בדבר חתימתו על מסמכים מבלי לקוראם, לא ניתן להתעלם מטענתו בדבר חתימה על מסמכים/הסכמים למראית עין והראיות לכאורה התומכות בה. כך ביום בו חתם המבקש על ייפוי כח בלתי חוזר (13/1/13) לפיו הוא ממנה את עו"ד אליאס אבו זלף ו/או עו"ד זידאן טאטור למכור /להעביר/להשכיר/להחכיר למשיבה 3 את המקרקעין לשם ביצוע הוראות הסכם הנאמנות, חתם המשיב 4 על כתב התחייבות לפיו מעבר לאופציה הקיימת למבקש לרכישת חלק מהמקרקעין, הרי "במידה והאופציה תפקע ולא תמומש עד לאותו תאריך המגרשים ימכרו למרבה במחיר, ובמקרה זה הרווחים בגין מכירת שלושת מגרשים אלה יתחלקו בין שני הצדדים שווה בשווה לאחר ניכוי כל ההוצאות..." ( נספח י' לתצהירו של המבקש). התחייבות זו אינה עולה בקנה אחד עם טענות המשיב 4 לפיהן למבקש אין כל זכויות במקרקעין. שאם כך, מדוע יש ליתן למבקש מחצית הרווחים ממכירת המגרשים. זאת אף בשים לב כי המשיב 4 הודה כי חובו של המבקש עומד על סך של שני מיליון לערך ולא 6 מיליון כפי שטען תחילה.
51. יתרה מכך במסמך ההבנות שנחתם בין המשיב 4 למשיבה 1 ומוחמד עבד אל קאדר( נספח יא' לתצהירו של המשיב), אומנם נכתב כי המשיב 4 מימן את קנית המקרקעין אך היותו של המבקש כנאמן לא הוזכרה ולו במילה אחת. עוד נכתב במסמך ההבנות בסעיף 3 כי "כנגד כל תשלום ההוצאות, התשלומים והמיסים ששילמו צד א' ומוחמד נימר בגין המקרקעין אם שילמו .... והוצאותיו האישיות של מוחמד נימר...מתחייב צד א להעביר את המקרקעין לצד ב' ו/או מי מטעמו". אמור מכאן, במסמך זה הודה המשיב 4 כי המבקש אכן שילם עבור המקרקעין הללו, שאם לא כך והמבקש אכן נאמן בלבד, לא היה כל צורך בקיומו של סעיף זה. עוד אציין כי מסמך הבנות זה נערך ללא ידיעתו של הכונס ולא ברור אם היה כאן ניסיון לביצוע עסקה סיבובית בסופה יוחזרו המקרקעין לחב' עבד אלקאדר-המשיבה 1. מסמך הבנות זה נחתם ביום 14/5/13 כאשר האופציה שכביכול ניתנה למבקש הינה עד ליום 20/12/13.
52. ברי, כי במקרה דנן רב הנסתר על הגלוי כאשר במסגרת מערכת היחסים בין המבקש למשיב 4 נערכו מספר הסכמים, חלקם על פי הנטען למראית עין, אשר מטרתם, גם כאן על פי הנטען, הונאת רשויות המס והגדלת רווחי הצדדים. לאחר עיון בטענות וראיות הצדדים נחה דעתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש וכי קימת שאלה רצינית המצריכה דיון. אמנם, לחובת המבקש יש לזקוף את העובדות עליהן עמדנו לעיל, והן בעיקר הסתרת מידע מהותי ואי גילויו במסגרת הבקשה והתצהיר, כך גם השענותו על גרסה הנסמכת על עסקה שמטרתה הונאת שלטונות המס, וכלה בחתימתו על מסמכים שונים הסותרים את גרסתו ואף משלוח הוראות על ידי מייצגו לכונס הנכסים והתומכים בגרסת המשיב דווקא.
אכן, בבקשה למתן סעד זמני המכוונת לכך שלא ייעשו פעולות בנכס מקרקעין – להבדיל מבקשה הנסבה על קיומו של חיוב כספי – נוטה לעיתים הכף לעבר היענות לבקשה במקרים שבהם אי מתן הסעד עלול להביא לתוצאות בלתי הפיכות. יחד עם זאת, במקרים שבהם נכס המקרקעין משמש לצרכי מסחר או השקעה, להבדיל מאשר למגורים, הנחת המוצא היא שהנזק שעלול להיגרם אם יעשה שינוי במצבו של הנכס שקול לנזק כספי הניתן לכימות ופיצוי (ראו: ע"א 1237/13 קונין נ' גפני וההפניות שם [פורסם במאגרים המשפטיים, פסקה 14 ניתן ביום 7.4.2013,; רע"א 3285/13 ד.כ חנויות להשכרה בהרצליה הצעירה בע"מ נ' חברת אברהם כהן ושות' חברה קבלנית בע"מ, [פורסם במאגרים המשפטיים, פסקה 15(א) (3.7.2013)). עם זאת במקרה דנן, לאור קיומם של הסכמים למראית עין, לדידי, אם לא יינתן הסעד הזמני המבוקש ויבוצעו עסקאות במקרקעין, כאשר קימות לנו ראיות לכאורה המקשרות בין המבקש למקרקעין, לא בתור נאמן בלבד, אלא בתור בעל זיקה חזקה יותר אליהם, יהיה קושי ניכר להשיב את המצב לקדמותו אם יזכה הוא בסוף ההליך, אף על ידי פיצוי כספי. במצב דברים זה, עלול המבקש לאבד את זכויותיו במקרקעין לטובת רוכשים תמי לב בלא שיהיו בידיו כלים משפטיים להגן על זכויותיו (ראו: ע"א 589/10 עיריית הוד השרון נ' ניר שיתופי- אגודה ארצית שיתופית להתיישבות, פסקאות 16,17 (פורסם במאגרים המשפטיים, ניתן ביום 12.4.10)). יש לזכור גם כי מדובר במקרקעין רחבי היקף ויקרים שנרכשו על פי הנטען תמורת סך של כ-8,000,000 ₪.

53. באשר לטענות המשיב 2- הכונס, הרי לכאורה, ועל פי החומר המצוי בתיק, פעל הכונס בהתאם להוראות ב"כ המבקש דאז- עו"ד אבו זלף. עם זאת, אין בכך כדי לקבוע כי הוא אינו בעל דין נדרש בתיק, זאת לאור העובדה כי מתוקף תפקידו הוא אחראי על השלמת עסקת המקרקעין.
באשר לאישור מס השבח- אני מורה כי הכונס יותיר בידו את אישור מס שבח המקרקעין וזאת עד להחלטה אחרת.
54. הבקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ /הפקדת שיקים נדחית. המבקש מודה כי קיים לו חוב בסך של 2,000,000 ₪ למשיב 4. לא הועלתה בפני כל טענה עניינית מדוע זה יש לעכב הליכים אלו, משכך הבקשה נדחית.
סוף דבר

56. נוכח כל האמור, אני קובע כי צו המניעה הארעי יהפוך להיות צו מניעה זמני, ויעמוד על כנו עד תום ההליכים המשפטיים בתיק זה ו/או עד להחלטה אחרת.

הואיל וסכום הערבות שנקבע הינו נמוך ביחס לנזקים הצפויים, אני קובע כי על המבקש להפקיד, כתנאי לקיומו של הצו, סך של 400,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית. הסך האמור יופקד תוך 15 יום מהיום.
אישור מס השבח יוותר בידי הכונס עד להחלטה אחרת.

אני קובע את התיק העיקרי לקדם משפט ליום 22/10/14 שעה 11:30.

לבקשת הנתבעים מאריך את המועד להגשת כתב הגנה עד ליום 15/7/14.

ניתן בזה צו לגילוי מסמכים הדדי ועיון, אשר יבוצע תוך 30 יום מיום הגשת כתבי ההגנה.

הצדדים ישלימו את כל ההליכים המקדמיים ביניהם בתיק זה. כל בקשה שבדעתם להשמיע בישיבת קדם המשפט תוגש לא יאוחר מ-30 יום קודם לישיבת קדם המשפט. תגובות תוגשנה עפ"י התקנות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בקשה לצו מניעה זמני

  2. הפרת צו מניעה זמני

  3. צו מניעה זמני שיהוי

  4. צו מניעה זמני פיטורים

  5. פיצוי בגין צו מניעה זמני

  6. צו מניעה זמני לשווק מוצר

  7. התנאים למתן צו מניעה זמני

  8. צו מניעה זמני לתקופת הערעור

  9. צו מניעה זמני נגד הפסקת עבודה

  10. פיצוי כספי במקום צו מניעה זמני

  11. צו מניעה זמני נגד השמעת מוסיקה

  12. צו מניעה זמני נגד השמדת עדר צאן

  13. צו מניעה זמני להפסקת פעילות עסק

  14. בקשה לצו מניעה זמני לביטול פיטורים

  15. צו מניעה זמני האוסר על ייצור מוצר

  16. צו מניעה זמני - הפרת זכויות יוצרים

  17. ביטול צו מניעה זמני עקב אי הגשת ערעור

  18. צו מניעה זמני נגד מינוי מנהלת בית ספר

  19. ביטול צו מניעה זמני עקב חוות דעת מומחה

  20. צו מניעה זמני לעיכוב הליכי הוצאה לפועל

  21. צו מניעה זמני האוסר על דיספוזיציה בנכס

  22. צו מניעה זמני לעיכוב הליכי מימוש משכנתא

  23. צו מניעה זמני למניעת עשיית עסקה במקרקעין

  24. בקשה לצו מניעה זמני ללא הגשת תביעה עיקרית

  25. בקשה לצו מניעה זמני שיאסור להגיש לביצוע שקים

  26. ערעור בעניין צו מניעה זמני בבית הדין לעבודה

  27. צו מניעה זמני האוסר על התקשרות עם זוכה במכרז

  28. 3 התנאים המצטברים למתן צו מניעה זמני שגובשו בפסיקה

  29. צו מניעה זמני האוסר על העירייה להמשיך בהליכי מכרז

  30. בקשה לצו מניעה זמני על מנת שימנע להתקשר עם זוכה במכרז

  31. בקשה לצו מניעה זמני שימנע את המשך הליכי הכינוס ומכירת הדירה

  32. צו מניעה זמני להימנע מלקיים הליך בחירות לתפקיד יו"ר מחוז מרכז של האגודה

  33. בקשה למחיקת התביעה ולהשבת הערובה והערבות שהופקדו במסגרת הליך מתן סעד זמני של צו מניעה זמני

  34. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון