בקשה להקפאת הליכים ולהסדר נושים לפי סעיף 350 לחוק החברות

בקשה להקפאת הליכים ולהסדר נושים לפי סעיף 350 לחוק החברות, תשנ"ט-1999

הרקע לבקשה
1. המבקשות הינן חברות המוציאות לאור שני עיתונים יומיים: "מעריב" היוצא לאור משנת 1948; ו"מקור ראשון" היוצא לאור מאז שנת 1997. המבקשות מעסיקות למעלה מ-480 עובדים באופן ישיר ומהוות לטענתן מקור פרנסה של מאות משפחות נוספות הנסמכות על פעילות המבקשות והוצאתן לאור של העיתונים. לטענת המבקשות, בתקופה האחרונה החריפה המצוקה התזרימית שלהן והן אינן מסוגלות לקיים את התחייבויותיהן השוטפות במועדן. נכון להיום, למבקשות אין מקורות תזרימיים מספיקים לצורך ביצוע תשלומים שוטפים לספקים ולעובדים. בנסיבות אלה, גיבוש הסדר נושים הינו הכרח המציאות וצו הקפאת הליכים הינו חיוני למבקשות לשם השגת מה שהן מכנות "שקט תעשייתי" לצורך ביצוע הליכי התייעלות מחויבים, השלמת עסקת מכירת פעילות העיתון "מקור ראשון" וגיבוש הסדר עם נושיהן.

2. המבקשת 1 (להלן: "המבקשת" או "החברה") הינה חברה פרטית אשר הוקמה בשנת 2007. עיסוקה עד שנת 2012 היה הוצאה לאור והפצה של העיתון היומי "מקור ראשון". מבקשת 2 הינה חברה פרטית אשר הוקמה בשנת 2008. שתי המבקשות הינן חברות בבעלות משותפת של החברה "מדיה יהודית" (קדמ"י) בע"מ, חברה הקשורה לקבוצת "הירש מדיה". מנכ"ל החברות הינו מר שלמה בן צבי.

3. בחודש ספטמבר 2012 הגישה קבוצת החברות שהחזיקה בעיתון "מעריב", בקשה למתן צו להקפאת הליכים לאור העובדה שהפעלתו של העיתון הייתה גירעונית ולא הייתה באפשרותה להמשיך את פעילותה. ביום 23.9.12 הורה בית המשפט המחוזי בתל-אביב (במסגרת פר"ק 40721-09-12) על צו הקפאת הליכים כנגד "קבוצת מעריב" ומינה לה שני נאמנים (להלן: "הנאמנים"). ביום 21.10.12, רכשה חברת "אחוזת הירש ישראל תשנ"ד בע"מ" (שהינה חברה הקשורה למבקשת, להלן: "הרוכשת"), מידי הנאמנים את פעילות העיתון היומי "מעריב" תמורת 32.7 מיליון ₪. ביום 23.10.12 אישר בית המשפט המחוזי בתל-אביב את הסכם המכירה. בחודש נובמבר 2012 אישר דירקטוריון הרוכשת את העברת השליטה, הניהול והאחריות בפעילות עיתון "מעריב" ואתר האינטרנט nrg לידי המבקשת. רוב רובה של תמורת סכום הרכישה שולמה לקופת הסדר הנושים של קבוצת "מעריב" למעט סך של כ-2 מיליון ₪ שטרם נפרע. בנוסף לרכישת הפעילות היומית של עיתון "מעריב" נרכשה פעילות המגזינים של קבוצת "מעריב". מיד לאחר מכן ובאישור הנאמנים נמכרה פעילות המגזינים לידי חברת "תכלת תקשורת בע"מ" (להלן: "תכלת") שהינה חברה שרוב מניותיה מוחזקות בידי משפחתו של מר בן צבי.

4. נכון להיום, אפוא, המבקשת מפעילה את שני העיתונים, "מעריב" ו"מקור ראשון", כאשר קיימת הפרדה בין שתי הפעילויות בכל הנוגע להכנסות, הסחר והמנויים. משרדי העיתון "מקור ראשון" נמצאים בירושלים ואילו חלק ממשרדי עיתון "מעריב" נמצאים בעיר תל-אביב, כאשר לכל אחד קיים צוות עובדים משלו. עיתון "מעריב" מודפס ומופץ בעשרות אלפי עותקים בחנויות. לעיתון קיימים כ-25,000 מנויים ומועסקים בהוצאתו לאור כ-480 עובדים. יצוין עוד כי במסגרת הסכם הרכישה נחתם עם עובדי עיתון "מעריב" הסכם קיבוצי שהינו הסכם קיבוצי ראשון שנחתם בעיתונות הפרטית בישראל זה שנים ארוכות.

5. בבקשה המבקשות תיארו את היקלעותן לקשיים כלכליים. גם עובר לרכישת פעילות העיתון "מעריב", הייתה המבקשת חברה גירעונית, אך בשנת 2010 היא הצליחה לצמצם את הפסדיה השנתיים לסך של כחצי מיליון ₪ לעומת הפסד בשיעור 3 מיליון ₪ בשנת 2009. בשנת 2011 רשמה המבקשת בדוחותיה הכספיים הפסד מצטבר של כ-11 מיליון ₪. במסגרת רכישת "קבוצת מעריב" ובנוסף לתמורה המוסכמת בסך 32.7 מיליון ₪ כאמור, סוכם עם הנאמנים של "קבוצת מעריב" כי במידה ויושג הסדר נושים לנושי הקבוצה, תשולם תמורה נוספת בסך של 3 מיליון ₪ בגין רכישת מניות של חברת "מעריב הוצאת מודיעין בע"מ" שהייתה חלק מ"קבוצת מעריב". מאחר והתגלו בין הרוכשת ובין הנאמנים מחלוקות והועלו טענות שונות לגבי התחשבנויות ביניהם, סוכם בחודש יולי 2013 שסכום הרכישה יעמוד על 21 מיליון ₪ ולא על 37 מיליון ₪ כפי שהוסכם בתחילה, כאמור, בתוספת אותם 3 מיליון ₪ בגין מניות חברת "מעריב הוצאת מודיעין בע"מ".

6. היו ניסיונות להבריא את עיתון "מעריב" אך בסופו של יום צברה החברה התחייבויות וחובות בלתי צפויים בסך של למעלה מ-50 מיליון ₪. כחלק מתוכנית הרכישה הושקעו והוזרמו בפעילות החברה כ-90 מיליון ₪ על ידי בעלי השליטה בחברות ו/או על ידי חברות קשורות. ברם, בחודש ינואר 2014 חלה הידרדרות מהותית במצבה של החברה עד אשר נאלצה לטענתה להגיש בקשה זו. לטענת המבקשות היו ארבעה גורמים עיקריים שהובילו את החברה למצבה הגירעוני הנוכחי: ההפסדים המצטברים שגרמו לגירעון מצטבר; ירידה של כ-40% ברמת התפוצה של העיתון "מעריב"; כישלון ניסיונות לגיוס הון; וסיום העסקתם של נושאי משרה בכירים בהנהלת "מעריב".

7. לטענת המבקשות החובות של החברה עומדים כיום על למעלה מ-5 מיליון ₪ לחברת "תכלת"; למעלה מ-10 מיליון ₪ לעובדים; למעלה מ-2 מיליון ₪ לרשויות מע"מ ועיריות; סך של כ-2.4 מיליון ₪ חוב דמי שכירות; כ-20 מיליון ₪ חובות לספקים ונותני שירותים; והלוואות בעלים בסכום של 90 מיליון ₪. לעומת החובות, נכסי המבקשת מוערכים על ידה ב-2.4 מיליון ₪ עבור רכוש קבוע; מוניטין בכ-10 מיליון ₪; פיקדונות נזילים בידי ספקים בסך של כ-1.2 מיליון ₪ וחוב לקוחות בסך של כמיליון ₪.

8. תכנית ההבראה והשיקום של המבקשות תאפשר לטענתן שיקום מלא של המבקשות לצד פירעון "מושכל הדרגתי" של 100% החובות לנושים במשך 48 חודשים. התכנית מבוססת רובה ככולה על שינוי מערכתי בחברה כך שיוקטן הגירעון התזרימי שלה. מטרת התכנית היא להשאיר את פעילות עיתון "מעריב" עם נכסים רווחיים ויציבים שיאפשרו את החזר 100% מהחובות. התכנית מבוססת על שלוש רגליים: השלמת מכירת פעילות העיתון "מקור ראשון" ל"תכלת"; מכירת אתר האינטרנט nrg; ומימוש תכנית ההתייעלות בפעילות העיתון "מעריב" במסגרת החברות. לטענת המבקשות, ללא אישור הסכם מכירת הפעילות של "מקור ראשון" כשלב ראשון ובאופן מיידי אין ולא קיימת היתכנות להקפאת ההליכים, שכן אלמלא ביצועו של ההסכם, אין באפשרות החברות לממן את תקופת הקפאת ההליכים והליכי השיקום. בסופו של יום, לאחר מכירת פעילות "מקור ראשון", מכירת אתר האינטרנט nrg אשר גורם להפסד חודשי בסך של כ-250,000 ₪ ותכנית ההתייעלות של "מעריב" המבוססת בין היתר על מתן שירותים לחברה על-ידי "תכלת" וצמצום עלויות כוח-אדם, אמורה להביא למבקשות רווח חודשי צפוי בסך של כ-880,000 ₪.

המבקשות הציעו למנות את רואה חשבון חן ברדיצ'ב (ממשרד אבידור-ברדיצ'ב-גזית, משרדי רואה חשבון) כנאמן להסדר הנושים.

התנגדות הנאמנים
9. הנאמנים הלינו על כך כי רק מבַקשת הקפאת ההליכים הם למדו כי בניגוד מוחלט להתחייבות שניתנה על ידי הרוכשת במסגרת התוספת להסכם הרכישה מיום 21.10.12, פעילות "מעריב" הועברה למבקשת, בטרם שולמה להם מלוא התמורה. התוצאה היא כי הפעילות והנכסים שהיו אמורים לשמש כערובה לקיום הסדר הנושים של מעריב הועברו על ידי בעל השליטה לחברה אחרת שבשליטתו בטרם קיים את מלוא התחייבויותיו לפי התוספת להסכם הרכישה. כל זאת, מבלי לקבל את אישור הנאמנים ו/או את אישור בית המשפט המחוזי בתל-אביב, המפקח על הליכי הסדר הנושים של "מעריב". בשל כך נתבקש להורות על השבת הפעילות לרוכשת עד לתשלום מלוא התמורה לקופת הנאמנים, ובהתאם לכך לנהל את ההליך בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. למצער, יש להורות על הפרדה בין הנכסים והפעילות של "מעריב" לבין הנכסים והפעילות של "מקור ראשון" על מנת שלא לפגוע בנושי "מעריב" פגיעה נוספת על זו שכבר נפגעו כתוצאה מקריסת "מעריב".

10. הנאמנים הוסיפו כי מבַקשת ההקפאה עולה שהעסקת עובדי "מעריב", אשר המבקשת התחייבה להעסיק במסגרת הסכם הרכישה, נעשתה באמצעות מבקשת 2, חברה העוסקת בהעסקת עובדים בלבד, נעדרת נכסים. דבר זה מעלה חשש כבד לגבי כוונות בעל השליטה ברוכשת להמשך העסקת העובדים כפי שהתחייב כלפיהם.

11. באשר לבקשה לאשר את העברת הפעילות של עיתון "מקור ראשון" לחברה אחרת שבבעלות בני משפחת בן צבי – חברת "תכלת", נטען כי בעניין זה רב הנסתר על הגלוי. לדבריהם, מבחינת נושי מעריב מדובר בלא פחות מ"שערורייה", שכן במקום שנכסי מעריב ישמשו לתשלום עבור נושי מעריב, ונכסי מקור ראשון ישמשו לתשלום עבור כל נושי מקור ראשון, מתבקש למעשה שנכסי מעריב ישמשו כמקור לתשלום גם לנושי מעריב וגם לנושי מקור ראשון, ואילו נכסי מקור ראשון יועברו לחברה אחרת בשליטת בני משפחתו של בעל השליטה. בצדק ציינו המבקשות כי אישור מכר ל"משקיע מוכן" אגב בקשת הקפאת הליכים הינו חריג ביותר, ובמקרה זה אין מקום לתת לכך יד. המבקשות עותרות למעשה למכירת נכסיהן תמורת "נזיד עדשים" לחברה שבבעלות בני משפחתו של בעל השליטה בהן, ללא ביצוע הליך של הזמנה להציע הצעות, ללא תשלום תמורה כלשהי שתשמש לתשלום לנושים ותוך מתן היתר לפיטורי עובדים בניגוד לכאורה להתחייבות קודמת. הנאמנים הוסיפו כי בבקשה צוין כי החוב לתכלת בסך של 5.25 מיליון ₪ הינו חוב מובטח בשעבוד ספציפי, אך בדיקת הנתונים שצוינו בבקשה ועיון בנספחיה מעלה תמונה מטרידה לפיה ההלוואות הועמדו על ידי תכלת החל מסוף חודש אוקטובר 2013, ורק ביום 12.02.14 נחתם הסכם שיעבוד לפיו יירשם שיעבוד קבוע ראשון על כלל ההכנסות והתקבולים העתידיים הצפויים להתקבל בחשבונות מקור ראשון. השעבוד נרשם רק ביום 26.02.14, כשבוע לפני הגשת בקשת ההקפאה. בנסיבות אלו עולה חשש כי מדובר בהעדפת מרמה, ולא ברור כלל האם השעבוד מבטיח את ההלוואות שהועמדו עובר למתן השעבוד. במידה ויתברר שתכלת אינה נושה מובטחת, או מובטחת באופן חלקי, הרי שלהצעתה אין כל ערך בהעדר משמעות למחילת החוב כלפיה. גם במידה ויתברר שהשעבוד תקף, קיים חשש שמדובר בניסיון להברחת נכסים.

12. עוד טענו הנאמנים כי יש לקיים את הדיון בבקשת ההקפאה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שכן בקשה זו היא למעשה המשך ישיר של תיק חדלות הפירעון והסדר הנושים של "קבוצת מעריב" שהתנהל כאמור, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. מדובר במשקיע שרכש חברה חדלת פירעון, וכעת, עוד בטרם סיים לעמוד בהתחייבויות שנטל על עצמו במסגרת אותו הליך, הוא פנה לבית משפט זה, על מנת לפתוח הליך נוסף, תוך התעלמות מההליך המנוהל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב שהוא הפורום הטבעי לדון בבקשה. בייחוד הדבר נכון, נוכח בקשת המבקשות להעברת נכסים ופעילות של "מעריב" בניגוד להוראות התוספת להסכם הרכישה שאושר על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב. מה גם, שבהסכם הרכישה נקבעה תנית שיפוט ייחודית לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בכל הקשור לתוספת להסכם.

13. לגופו של הסדר הנושים המוצע טענו הנאמנים כי מדובר בהצעה לאקונית שאינה יכולה להיקרא בשם "הסדר נושים". המבקשות מציגות מצג לפיו מוצע לנושים החזר של 100% מחובם בפריסה של 48 תשלומים חודשיים, מבלי לפרט את המקור שאמור לשרת את התשלומים הללו מלבד טענה ל"תזרים המזומנים הפנוי (Free Cash Flow) הצפוי להיווצר כתוצאה מהמשך פעילותה של החברה כ'עסק חי'". המבקשות לא העמידו כל ערובה או בטוחה לתשלום התחייבויות זו, ומדובר כנראה ב"שיק ללא כיסוי".

תגובת המבקשות
14. בתגובה טענו המבקשות כי אין כל בסיס לטענה לפיה פעילות "מעריב" הועברה ללא אישורם, שלא בידיעתם ובניגוד להסכמים. אדרבה, פעילות "מעריב" שנרכשה הועברה בסמוך לאחר מועד הרכישה בידיעתם ובהסכמתם בכתב של הנאמנים. הדבר עולה במפורש ממכתב ב"כ הנאמנים מיום 19.12.12 בו ציין "לכל מאן דבעי" כי בהתאם לאישור בית המשפט למכירת פעילות "מעריב" לרוכשת, החל מיום 8.11.12 עברו השליטה והניהול של הפעילות השוטפת של "קבוצת מעריב" לאחריות הרוכשת או לידי חברות אחרות מטעמה. המבקשות הוסיפו כי בהסכם ובתוספת לו ניתנה הסכמה מפורשת שהרוכשת זכאית להעביר או להסב את פעילות "מעריב" או חלק מפעילות זו לחברות קשורות. כמו כן, כל התשלומים ששולמו בגין הרכישה שולמו מהמבקשת לרבות השיקים המוחזקים על ידי הנאמנים.

15. באשר לטענה בדבר העברת הדיון לבית המשפט המחוזי בתל-אביב טענו המבקשות, כי מקום משרדיה הרשומים של המבקשת וטיב הבקשה קובעים את הסמכות המקומית בבית משפט זה ואין כל בסיס להעברת הדיון בבקשת ההקפאה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, מלבד רצונם של הנאמנים להשיג יתרון על פני שאר הנושים בהעברת הדיון ל"מגרש" הנוח להם. המבקשת אליה הועברה פעילות "מעריב", הייתה והינה חברה הפועלת מזה שנים בעלת תוכן עסקי רב, והיא מעסיקה מאות עובדים וקיימים לה ספקים ונותני שירות רבים, עוד בטרם הועברה אליה פעילות "מעריב". נושיה אינם נושי הסדר הנושים של "מעריב" ואין כל זהות בין עובדיה דהיום לאותם עובדים. כאמור, העברת הפעילות נעשתה באישור ובהתאם להסכם ורוב רובם של התשלומים בגין הרכישה שולמו לידי הנאמנים, וכל שנותרה היא יתרת חוב בסך של 2 מיליון ₪ וטענה ליתרת חוב קטנה נוספת. בכך אין כדי להקנות לנאמנים בעלות בנכסי "מעריב" שהועברו למבקשת, אלא אך בחוב רגיל בדומה לשאר חובות המבקשת לנושיה השונים. לכל היותר, יש לראות בטענת הנאמנים טענה לתניית שימור בעלות שעליהם להעלות בפני בית משפט זה. התוצאה המתקבלת מטענת הנאמנים, לפיה כל חברה שרכשה נכס בהליך של חדלות פירעון ונקלעה למצוקה בטרם השלמת מלוא התשלום לבעל התפקיד, עניינה ידון בתיק של החברה בחדלות פירעון ממנה נרכש הנכס, אינה מתקבלת על הדעת. המבקשות הוסיפו כי הטענה שפעילות "מעריב" שייכת בראש ובראשונה לנושי "קבוצת מעריב" מלמדת על ניגוד עניינים מובנה בין הנאמנים לבין שאר נושי החברות, וניגוד עניינים זה די בו כדי לקבוע שאין ולא יכולה להיות זהות בין בעלי התפקידים בשני ההליכים ושאין מקום לדון בשני ההליכים בכפיפה אחת.

16. המבקשות גם הביעו תרעומת על טענות הנאמנים כנגד ההסדר המוצע לגופו וטענו כי הן פעלו במהירות מרבית להגשת הבקשה כדי למנוע את קריסתן ואת הפסקת פעילות שני העיתונים ופיטורי מאות עובדים. אכן, תכנית ההקפאה טרם גובשה סופית, והן זקוקות לזמן נוסף לשם השלמת ההסדר תחת פיקוחו של נאמן מקצועי.

טענות הנוספות שעלו בדיון
17. ב"כ הנאמנים הוסיף וטען בדיון כי מסגרת החובות של המבקשות כוללת חובות מפעילות "מעריב" ומפעילות "מקור ראשון", מבלי לדעת מה החלוקה ביניהם. הוא ציין כי הנאמנים חתמו על הסכם עם הרוכשת ובכלל זה על התוספת להסכם בה נכתב במפורש כי כל מחלוקת בין הצדדים בנוגע לתוספת זו והוראותיה תתברר אך ורק בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב. בהסכם גם נלקחה מראש האפשרות שהרוכשת תתקשה בתשלום התמורה, והוסכם כי במקרה שכזה יפנו הצדדים לבית המשפט שאישר את ההסכם, הוא בית המשפט המחוזי בתל-אביב. לדבריהם, המבקשת הוגדרה בתוספת להסכם כערֵבה בלבד, והרוכשת הטעתה אותם ולא הציגה את כוונתה האמיתית להעברת הפעילות למבקשת. העברה זו נעשתה שלא כדין.

18. ב"כ תכלת תמך מטבע הדברים בבקשת ההקפאה, וביקש להבהיר כי אין ממש בטענות אודות מועד רישום השעבוד לטובת תכלת. שעבוד זה נעשה כנגד מימון של מיליוני שקלים שהעבירה תכלת לפעילות המבקשת.

19. עובדי המבקשות היו מיוצגים בדיון על ידי שלושה עורכי דין שונים. עו"ד גלילה הורנשטיין המייצגת 120 מעובדי מבקשת 2, הצטרפה לטיעוני ב"כ הנאמנים. היא ציינה כי כל ההחלטות המהותיות הנוגעות להקפאת ההליכים של "מעריב" והמכירה לרוכשת, בכלל זה השינויים שנערכו בהסכם הרכישה במטרה לשמור על האינטרסים של העובדים, נידונו בבית המשפט בתל-אביב. בנסיבות אלו אין כל הצדקה להעלאת כל הטיעונים הללו מחדש בבית משפט זה. היא הוסיפה כי הסמכות המקומית גם לגבי מבקשת 2 היא ממילא בתל-אביב, והגשת הבקשה לבית משפט זה נותנת תחושה כי המבקשות מסתירות דבר מה. היא העלתה גם את האפשרות כי יש לערוך הפרדה, כשעניינה של המבקשת יתברר בבית משפט זה ועניינה של מבקשת 2 יתברר בתל-אביב. לדבריה, אין מקום לחלוקה שהמבקשת עורכת בין פעילות "מעריב" לפעילות "מקור ראשון", ונוצרת תחושה כי מדובר במהלך שתוכנן מראש. היא ביקשה לשים סוף לעניין "מעריב" ולמצב בו המבקשת עושה בכספי העובדים כבשלה מבלי להעביר את ניכויי השכר, ולהוציא את פעילות "מעריב" למכירה בדרך של התמחרות. כן ציינה כי אין כל ידיעה אודות הפעילות של המבקשת. היא הצביעה על כך שבבקשת ההקפאה צוין כי המבקשת הינה חדלת פירעון מזה זמן, והיא חייבת 10 מיליון ₪ מלפני שנים. מצב זה אינו עולה בקנה אחד עם הרצון לרכוש אותה.

20. עו"ד אופיר רונן המייצג חלק מעובדי שתי המבקשות ציין כי העובדים אותם הוא מייצג מתנגדים לאישור המכר לתכלת בשלב זה, וביקש לקיים מכרזים נפרדים על פעילות "מעריב" ועל פעילות "מקור ראשון". קיום התמחרות תסייע לעובדים למקסם את מספר העובדים שימשיכו להיות מועסקים לאחר המכירה, ואין כל הצדקה לאשר "עסקה תפורה" מראש. הוא גם התנגד להצעת ההסדר המוצעת במסגרת בקשת ההקפאה, לפיה העובדים יקבלו את חוב העבר שלהם ב-48 תשלומים, שכן מבחינת העובדים פירוק המבקשות יביא להם פתרון מהיר יותר. לדבריו, העובדים חייבים לקבל את שכרם והוא ביקש מבית המשפט שיבוצע לאלתר תשלום לכלל עובדי המבקשות.

21. מנגד, עו"ד ליטל גל המייצגת כ-70 מעובדי המבקשת ציינה כי מרשיה תומכים במכירת המבקשת לתכלת. לדבריה, היא אינה יודעת על חוב לעובדים בגובה של 10 מיליון ₪, ומדובר לכל היותר באי ביצוע הפרשות לפנסיה במהלך חמשת החודשים האחרונים, ובתשלום משכורת חודש פברואר.

22. עו"ד קמפלר המייצג 11 מנושי המבקשת שנתנו לה הלוואות בשנת 2008, הותיר את עניין הפורום המתאים לדיון בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט. הוא ציין כי במהלך שנת 2012 הגיעו הנושים אותם הוא מייצג להסדר של פירעון החובות עם המבקשת ועתה הם גילו לתדהמתם כי המבקשת קיבלה את פעילות "מעריב" ללא ידיעתם ומתבקש להעביר את הפעילות של המבקשת לחברה אחרת. עוד ציין כי מהבקשה עולה כי למעשה מתבקש להוציא מהמבקשת את פעילותה הבריאה בהוצאה לאור של העיתון "מקור ראשון", ולהותיר אצל המבקשת את כל החובות, ולכך הם אינם יכולים להסכים. לבקשה לא צורפו דוחות כספיים ועל אף שהנושים אינם מתנגדים לאישור הבקשה הם מתנגדים לקיום אסיפות לשם הצבעה על הסדר הנושים בטרם יוצגו הנתונים במלואם.

23. ב"כ צמרות סלע בע"מ, הנושה ברוכשת ציינה כי צמרות סלע בע"מ רכשה את בית הדפוס של מעריב והשכירה אותו לרוכשת. הרוכשת עזבה את הנכס והותירה אחריה חוב של 3.4 מיליון ₪. לדבריה, ממקרא הבקשה עולה כי פעילות "מעריב" הועברה שלא כדין למבקשת ועתה היא מבקשת להקפיא את ההליכים נגדה. מטעם זה המותב הראוי לדון בבקשה הוא בית המשפט המחוזי בתל-אביב. לטענתה, פשיטא כי אין מקום ליתן צו להקפאת הליכים כנגד מר בן צבי בשל חובותיו האישיים והערבות האישית שיש לו לחוב לצמרות סלע בע"מ.

24. גם ב"כ מס הכנסה הותיר את עניין המותב הראוי לדון בעניין לשיקול דעת בית המשפט. לגופו של עניין הוא ציין כי מס הכנסה אינו מסכים למתן צו הקפאת הליכים אישי כנגד מר בן צבי החייב למס הכנסה סך של 800,000 ₪ מעסקאות ומפעילויות אחרות שהוא ביצע בשנים עברו. לעניין חוב המס של המבקשות הוא ציין כי למבקשת חוב ניכויים שוטפים לשנת 2014 בסך של 100,000 ₪ ולשתי המבקשות חוב ניכויים שוטפים לשנת 2013 בסך של 260,000 ₪.

25. ב"כ בנק מזרחי-טפחות ציין כי הבנק נושה מובטח של המבקשת. חוב המבקשת לבנק עמד נכון ליום 6.03.14 על סך של למעלה מ-55 מיליון ₪, ולאחר מימוש הפיקדונות שהיו משועבדים לבנק נותר חוב של כמיליון ₪. הבנק גם אוחז בשיקים שמופקדים בחשבון המבקשת בסך של כ-2 מיליון ₪, ספחים של כרטיסי אשראי וערבויות בסך של 1,050,000 ₪ של מר בן צבי ושל ערב אחר. גם הוא השאיר את עניין המותב לשיקול דעת בית המשפט. לגופו של עניין הוא ציין כי הבנק מסכים למתן צו ההקפאה כנגד המבקשות אך לא כנגד מר בן צבי, והוא אינו מסכים למכירה לתכלת. הוא ציין כי עיון בתדפיס רשם החברות של המבקשת מלמד כי השעבוד לטובת תכלת עומד למעשה בסתירה לשעבוד לבנק, שכן השעבוד הוא על כל התקבולים והכספים שמופקדים בחשבון החברה בבנק.

26. ב"כ הכשרת היישוב הנושה במבקשות בסך של למעלה מ-3 מיליון ₪, ציין כי רק בחודש ינואר שנה זו נחתם הסכם פשרה בנוגע לחוב, כשהמבקשת חתומה גם היא על ההסכם. לדבריו, בקשת ההקפאה מלמדת למעשה כי בכוונת המבקשת להבריח נכסים בלי קיום התמחרות שעשוי להגדיל את התמורה. הוא הוסיף, כי בחירת המבקשות להגיש את הבקשה בירושלים דווקא אינה מקרית והיא נעשתה כחלק מתכניתה של המבקשת להסוות את מהלכיה, הכוללים גם מעשים פליליים כנטילת הניכויים שנוכו משכר העובדים.

27. ב"כ משרד עורכי-דין רווה הנושה במבקשת בסך של כ-200,000 ₪ בשל חוב שכר טרחה ביקשה אך לציין כי היא אינה יכולה לקבל את ההסדר המוצע לתשלום החוב ב-48 תשלומים חודשיים.

28. ב"כ הכנ"ר ציין, כי הכלל להגשת בקשה להקפאת הליכים קובע כי הבקשה תוגש לבית המשפט במחוז בו רשום משרדה של החברה מבקשת ההקפאה, ולכן במקרה זה הבקשה הוגשה כדין לבית משפט זה. בניגוד לטענות הנאמנים, בקשה זו אינה המשך של ההליכים שהתקיימו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין "מעריב" ותניית השיפוט עליה הצביעו הנאמנים אינה תקפה שעה שמדובר בבקשה להקפאת הליכים. לגופו של עניין הוא ציין כי לא ניתן לקבל את הבקשה לאישור המכר לתכלת, ויש מקום לאפשר הגשת הצעות נוספות וקיום התמחרות. הוא הוסיף כי גם לא ניתן הסבר מניח את הדעת למועד רישום השעבוד לטובת תכלת ויש צורך בקיום בדיקה מעמיקה לגבי אותו שעבוד ולגבי הלוואות בגינן הוא נרשם. עם זאת, הכנ"ר סבור כי ההליכה בדרך של הקפאת הליכים עדיפה על פירוק. גם הכנ"ר התנגד למתן צו הקפאה כנגד מר בן צבי באופן אישי.

תגובת המבקשות
29. בתגובה למכלול הטענות השיב ב"כ המבקשות כי המבקשות כלל אינן קשורות לתיק של "מעריב" שהתנהל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ואין כל מקום לטענה כי יש להעביר את הדיון בבקשת המבקשות לשם. הטענה שיש להפריד בין נושי "מעריב, לנושי "מקור ראשון" היא בלתי אפשרית ובלתי מתקבלת על הדעת. מדובר בחברה אחת שיש לה נושים שונים, שההבחנה ביניהם היא רק לפי דרגת נשייתם. גם אין כל יתרון בהעברת הדיון לבית המשפט המחוזי בתל-אביב שיצטרך ממילא לדון בכל הליך בנפרד. הוא ציין כי הגשת הבקשה לבית משפט זה נבעה אך בשל כתובת משרדה הרשום של המבקשת ובשל העובדה כי היא זו המבצעת את הפעילות כשמבקשת 2 הינה אך מספקת לה עובדים. עוד ציין ב"כ המבקשות כי טענות הנאמנים כנגד ההעברה של פעילות "מעריב" מהרוכשת למבקשת אינה עולה בקנה אחד עם המסמכים המלמדים על הסכמה מפורשת של הנאמנים להעברה, בכלל זה מכתב של ב"כ הנאמנים בחודש יוני 2013 שכותרתו "העסקת עובדים בקבוצת מקור ראשון" ומכתב של ב"כ הנאמנים מחודש דצמבר 2012 בו הוא מאשר באופן ברור שפעילות "מעריב" נרכשה ע"י הרוכשת ו/או חברות מטעמה. לדבריו היקף הפעילות של "מעריב" במבקשת הוא בסדר גודל של 5.5 מיליון ₪ ופעילות "מקור ראשון" בהיקף של 3.5 מיליון ₪. באשר לבקשה להקפאת הליכים כנגד מר בן צבי, הוא ציין כי ברור מאליו שהכוונה רק לחובותיו האישים שהן תוצאה מערבותו לחובות המבקשות ולא לכלל חובותיו. באשר לחובותיו כערב הוא ציין כי שני התנאים למתן צו הקפאה כנגדו מתקיימים במקרה זה, בשל תרומתו להפעלת המבקשות בזמן ההקפאה במיליוני שקלים ובאשר לנחיצותו לשם ניהול המבקשות.

30. בשולי הדיון ציין ב"כ המבקשות כי לאור ההערות הכנ"ר, המבקשות ותכלת מסכימות כי תכלת תעמיד את המימון הנדרש לקיום פעילות המבקשות במהלך תקופת ההקפאה עד לסך של 2 מיליון ₪, מבלי העברת פעילות המבקשת לתכלת בשלב זה כתנאי להסכמתה.

דיון והכרעה
31. ראשית יאמר כי נראה שלא יכולה להיות מחלוקת שבית משפט זה מוסמך לדון בבקשה נוכח העובדה שכתובתה הרשומה של המבקשת היא בירושלים. נראה גם, כי קיימת סמכות מקבילה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, נוכח כתובתה הרשומה של מבקשת 2 בתל-אביב. נדמה גם כי איש לא חלק על כך. טענת המתנגדים לקיום הדיון בבית משפט זה היא במישור המהותי. ניתן לסכם את עמדת המתנגדים, בקליפת האגוז, בכך שהם סבורים כי מתן צו הקפאת הליכים כנגד המבקשות בבית משפט זה יסכל את המשך ביצועו של הליך הקפאת ההליכים של "קבוצת מעריב" הנמצא בשלביו האחרונים בבית משפט המחוזי בתל-אביב.

32. כאמור, ההליך בתל-אביב התקיים בעניינה של "קבוצת מעריב". במסגרת הליך ההוא, נרכשה פעילות "מעריב" על ידי הרוכשת אשר העביר אותה בתורה לידי המבקשת. לפי הנתונים שנמסרו לבית משפט זה בדיון, הפעילות של עיתון "מעריב" מהווה כ-60% מכלל פעילות המבקשת ואילו הפעילות של עיתון "מקור ראשון" מהווה את ה-40% הנותרים. לפיכך, די נהיר כי גורל הסכם הרכישה של "קבוצת מעריב" קשור בטבורו לגורלה של המבקשת. לשון אחר, מתן צו להקפאת הליכים כנגד המבקשת הבאה בנעליה של הרוכשת, ימנע מבית המשפט הדן בהקפאת ההליכים של "קבוצת מעריב" ליתן כל סעד אפקטיבי כנגד הרוכשת. פשיטא גם, כי אם צודקת המבקשת בטענתה כי מלכתחילה היה ידוע לנאמנים ולכלל הנושים כי היא זו אשר תפעיל את עיתון "מעריב" ולא הרוכשת, הרי שעליה לעמוד מאחרי התחייבויות הרוכשת על פי הסכם הרכישה. לכן, ניתן ליחס כל הפרה של הסכם הרכישה למבקשת. המבקשת אינה יכולה לאחוז את החבל משני קצותיו, וודאי נוכח פירמידת השליטה בחברות השונות.

33. הנה כי כן, בעצם הגשת הבקשה, המבקשת מודה לכאורה כי הרוכשת הפרה את הסכם הרכישה. ראשית משום שנתברר למפרע כי הצהרתה "כי יש לה (לרוכשת) את הידע, הניסיון והיכולת הכלכלית והפיננסית לקיים את כל התחייבויות על פי ההסכם, וכי יש לה, בין בעצמה ובין באמצעות יועצים מטעמה, את הידע, היכולת והניסיון להמשיך ולהפעיל את נכסי קבוצת מעריב באמצעות רכישת הממכר כ"עסק חי", וכך היא מתחייבת לעשות" (סעיף 3 להסכם) - לא הייתה מדויקת. בקשה זו תוכיח. שנית, בעצם הגשת הבקשה קיימת הודאה שאין ביכולתה של המבקשת לעמוד מאחרי התחייבויותיה הכספיות של הרוכשת על פי הסכם הרכישה. ושלישית, ולו על פי טענת הנאמנים, עצם העברת הפעילות מהרוכשת לידי המבקשת, מהווה הפרה של הסכם הרכישה. הפרות אלו (חלקן רק נטענות), דורשות התייחסות בית המשפט הדן בהקפאת ההליכים של "קבוצת מעריב", ועליו להחליט בדבר גורל ההליך ההוא לפניו בשל קיומן של ההפרות. ברם, מתן צו הקפאת הליכים כלפי המבקשת לא יאפשר נקיטת הליכים כנגד המבקשת במסגרת תיק הקפאת ההליכים כלפי "קבוצת מעריב".

34. ברם, בעייתיות זו תהיה קיימת, ללא קשר לפורום שידון בבקשת המבקשת, יהיה זה בית המשפט המחוזי בתל-אביב או יהיה זה בבית משפט זה. שכן צודק ב"כ המבקשת כי העובדה שפעילות מסוימת של חברה, תהיה זו פעילות משנית או עיקרית - ככול שתהיה - הייתה במסגרת רכישת פעילות חברה אחרת המצויה בהקפאת הליכים, אינה יכולה למנוע מהחברה הרוכשת להגיש בקשה להקפאת הליכים משלה. השאלה העיקרית שיש ליתן עליה את הדעת היא, טובתן של שתי החברות – זו המצויה זה מכבר בהליך הקפאת ההליכים וזו המבקשת את ההקפאה "החדשה", ונושיהן, כשגורל הקפאת ההליכים של החברה הראשונה יהווה שיקול אחד מיני שיקולים אחרים, אם ליתן לחברה השנייה צו להקפאת הליכים משלה, אם לאו.

35. אכן, במסגרת השיקולים שעל בית המשפט לשקול במקרה זה הוא, אם לאפשר להחריג מצו ההקפאה את ההליכים המתייחסים לפעילות שנרכשה במסגרת הקפאת הליכים של "קבוצת מעריב" בהתאם לסיפא של סעיף 350ב(ב)(1) לחוק. ברם, אפשרות זו, לא קיימת, מקום בו 60% מהפעילות של המבקשת היא בעיתון "מעריב", שהוא נושא הקפאת ההליכים של "קבוצת מעריב". החרגת פעילות זו מכלל צו ההקפאה של המבקשת, ומתן אפשרות לפעול כנגדה במסגרת תיק ההקפאה של "קבוצת מעריב" תרוקן מתוכן את הליך ההקפאה כאן. מאידך, מתן צו הקפאת הליכים כנגד המבקשת לא תסכל את הליך ההקפאה של "קבוצת מעריב", או יותר מדויק לומר, כי הנזק שייגרם להליך ההקפאה ההוא יהיה מינורי וזאת משום שרוב רובם של הכספים על פי הסכם הרכישה כבר שולמו זה מכבר, וכי על פי המתווה המוצע, כל הנושים יקבלו את מלוא נשייתם, אם כי במועדים מאוחרים יותר ממה שהוסכם עמם מלכתחילה. ממה נפשך, אם הליך ההבראה כאן יצליח, אזי הליך ההבראה של "קבוצת מעריב" יבוא על סיומו המוצלח גם כן. מאידך, אם הליך ההבראה כאן ייכשל, כל זכויותיהם של כלל הנושים, העובדים והנאמנים תישארנה ובית המשפט בהליך ההוא ידון בכל הסעדים העומדים לימינם של אלו.

36. ובשולי עניין זה באשר לטענת סעיף התניית מקום השיפוט המופיע בהסכם הרכישה. אין המדובר רק בקשייה של המבקשת לעמוד בתנאי התשלום על פי הסכם הרכישה אשר המבקשת הבאה בנעלי הרוכשת הכבולה בתניית השיפוט כאמור. מדובר במכלול חובותיה של המבקשת וצודק ב"כ הכנ"ר כי אין לתניית שיפוט ספציפית בנסיבות אלו תכולה במסגרת בקשה למתן צו הקפאת הליכים כוללת.

37. לא נעלמו מעיני טענות הנושים בדבר פעילותה הלא כשרה של המבקשת ושל הרוכשת. ברם, לעת הזאת נראה כי בין החלופות הקיימות, יש לאפשר למבקשת את "מרווח הנשימה" המבוקש על ידה כדי להסדיר את ענייניה, או שמא לתקן את אורחותיה. כמו כן, אין המדובר בשלב הזה באישור הסדר נושים, אלא אך ורק מתווה כללי של תכנית הבראה. מתווה ההבראה המוצע מבטיח תשלום שכר העובדים, הן של "מקור ראשון" והן של "מעריב" באופן שוטף, דבר שלא יתאפשר בכל חלופה אחרת.

38. עם כל זאת, צודקים אלו שטענו שאין מקום לאפשר את העברת פעילות "מקור ראשון" ל"תכלת". אם בהקפאת הליכים עסקינן, קיימות דרכים חוקיות כיצד למכור פעילות עסקית במסגרת הליך הקפאת הליכים ויש לדבוק בהן. אין מקום ליתן עדיפות לגורם זה או אחר על פני מציעים אחרים – אם יהיו כאלו. לפיכך, מימון הביניים על ידי תכלת ייעשה ללא תלות באישור העברת הפעילות לידיה – כפי שאכן הוצע על ידה בשולי הדיון.

39. ולבסוף לעניין חלות הקפאת ההליכים גם כלפי מר בן-צבי. ההלכה היא כי ההליכים הננקטים לפי סימן ב' לפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק, חל רק על חברות. משכך, על פי פשוטו של מקרא, אין צו ההקפאה חל על נושאי המשרה בחברה, או על בעלי מניותיה. נטייתו של בית המשפט היא גם לסרב ליתן הקפאת הליכים שתחול על גורמים אחרים זולת החברה (ו' אלשייך, ג' אורבך הקפאת הליכים הלכה למעשה (מהדורה שנייה, תשע"א) 103). ברם, ישנם מצבים חריגים בהם ניתן לשקול סטייה מכלל זה. למשל, הקפאת הליכים אישיים כנגד בעל מניות וערב לחובות החברה, נבחנת על ידי בחינת נחיצותו של בעל המניות להפעלת החברה בעת הקפאת הליכים, כמו גם בחינת תום לבו ונכונותו ליתן תרומה אישית מנכסיו לטובת ההקפאה (שם, עמ' 104). במקרה זה, אין מקום לספק כי בעל השליטה באמצעות "תכלת", המצויה ולו באופן עקיף בשליטתו, נותן תרומה משמעותית להליך ההבראה. מה גם שאין המדובר במתן צו הקפאה כללי כנגדו, כי אם רק לגבי אותם חובות של המבקשות כלפיהם הוא נתן ערבות אישית (וראו לעניין השפעת אישור הסדר הנושים על ערבות בעלי מניות, יחיאל בהט הבראת חברות (2013) 501 והלאה). לפיכך, נראה כי יש להחיל גם כלפי מר בן צבי את צו ההקפאה, ככל הנוגע כאמור לגבי ערבויותיו לחובות המבקשות.

40. ובשולי הדברים שתי הערות. ראשית, נוכח ההסכמה של תכלת לממן בשלב זה את הפעילות השוטפת של המבקשת במהלך תקופת ההקפאה גם מבלי לעמוד על רכישת המבקשת על ידה לעת הזאת, אין צורך להכריע כעת בדבר מעמדה של תכלת כנושה מובטחת ועניין זה יידון בשעה הראויה לכך. שנית, לגבי הצעת המבקשת היא כי תפרע את מלוא חובותיה ב-48 תשלומים. פשיטא כי אין משמעו של מתן צו ההקפאה על ידי בית המשפט, כי ניתן אישור להצעה זו, אלא יש לגבש הסדר כולל שיובא להצבעה באסיפות הנושים.

סיכום
(1) ניתן בזה צו הקפאת הליכים כלפי שתי המבקשות למשך 60 יום.
(2) אני ממנה בזה את רו"ח חן ברדיצ'ב כנאמן על הליך ההקפאה.
(3) צו ההקפאה יחול על מר שלמה בן-צבי בכל הנוגע לערבויות האישיות שנתן למי מהמבקשות.
(4) תנאי להקפאה, השקעת תכלת בסכום של 2,000,000 ₪ וכן תשלום המשכורות כפי שנקבע בטיוטת ההסכם בין תכלת והמבקשת בסעיפים 6.1.4 ו-6.1.5. להשקעות אלו של "תכלת" במבקשות תהיה מעמד של הוצאות ההקפאה.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בקשה להמשך הקפאת הליכים

  2. בקשה לסיום הקפאת הליכים

  3. פיטורים אחרי הקפאת הליכים

  4. בקשה למתן צו הקפאת הליכים

  5. מימוש בטוחות בהקפאת הליכים

  6. בקשה להאריך צו הקפאת הליכים

  7. שכר טרחת נאמן בהקפאת הליכים

  8. הודעה לצד שלישי הקפאת הליכים

  9. זכות קיזוז לאחר הקפאת הליכים

  10. הצעה לרכישת חברה בהקפאת הליכים

  11. עירייה בהקפאת הליכים עקב חובות

  12. ביטול עסקאות חברה בהקפאת הליכים

  13. החזר הלוואה שניתנה בזמן הקפאת הליכים

  14. אישור הסדר נושים של חברה בהקפאת הליכים

  15. הארכת מועד הגשת דוחות חברה בהקפאת הליכים

  16. פגיעה בזכות הקניין של נושה בהקפאת הליכים

  17. תביעה בבית הדין לעבודה נגד חברה בהקפאת הליכים

  18. בקשה להקפאת הליכים ולהסדר נושים לפי סעיף 350 לחוק החברות

  19. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון