בקשה לצו מניעה זמני שימנע את המשך הליכי הכינוס ומכירת הדירה

בקשה לצו מניעה זמני שימנע את המשך הליכי הכינוס ומכירת הדירה

הזכויות במקרקעין הן זכויות חכירה מהוונות והבעלים הרשום הינה קרן קיימת לישראל [ ראו נסח טאבו – נ/9] . האב רשם את 6 הדירות ברשות מקרקעי ישראל ע"ש בני המשפחה: דירה אחת ע"ש מלכה משה, דירה שניה ע"ש מלכה ניסים, דירה שלישית ע"ש עופר, דירה רביעית ע"ש בני ושתי דירות על שמו [ ראו עדות מרכזת בכירה ברשות מקרקעי ישראל, הגב' ליברמן מרינה, עמ' 8 שורות 17-23 , ומוצג נ/2 ].

2. נשוא התובענה הן דירות בקומה הראשונה של הבניין המופיעות כדירות 3 ו-4 בתשריט. ב-18.2.03 נחתם חוזה חכירה מהוון בין עופר לבין רשות הפיתוח, ובין בני לבין רשות הפיתוח [ מוצגים נ/1 ו-נ/3] . במועד חתימת החוזים ב-03' טרם נרשמו הדירות בפנקס בתים משותפים וטרם היתה חלוקה של הדירות לתתי חלקות. הזכויות הוגדרו לפי הרישום בתשריט כדירות 3 ו-4. רישום הבית המשותף והחלוקה לתתי חלוקות בוצעו ב-06' [ראו נסח טאבו נ/9 ].

על דירת עופר נרשמה הודעה בדבר מינוי כונס נכסים והוטלו 5 עיקולים [ראו אישור זכויות נספח ז' לבקשה לצו מניעה זמני]. על דירת בני נרשמה הודעה בדבר מינוי כונס נכסים, והוטלו 9 עיקולים [ראו אישור זכויות נספח ו' לבקשה לצו מניעה זמני]. העיקולים וההערות על מינוי כונס נכסים נרשמו על זכויות האחים לפי תעודת זהות של החייבים [ראו עדות מרכזת בכירה ברשות מקרקעי ישראל, הגב' ליברמן בעמ' 8 שורות 27-30 ].

ב-23.9.04 מישכן בני את זכויותיו בדירה 4 בלשכת רשם המשכונות לטובת פרנקוביץ מיכאל ויהלומה [ראו נספח ב'1 לבקשה לצו מניעה זמני]. נפתח הליך למימוש המשכון, וב-2.9.13 מונה המשיב 1 ככונס נכסים לצורך מכירת הדירה [להלן: " כונס הנכסים"] . כונס הנכסים תפס חזקה בדירה, ב-9.4.14
הסתיים הליך ההתמחרות, הוכרז זוכה בהתמחרות, הוגשה בקשה לאישור המכירה לרשם ההוצל"פ, אולם טרם ניתנה החלטה. המרצת הפתיחה והבקשה לצו מניעה זמני הוגשו לביהמ"ש ב-8.4.14 - יום לפני ביצוע ההתמחרות - למרות שתיק ההוצל"פ למימוש המשכון נפתח למעלה מ-7 חודשים קודם לכן, ולמרות שרשם ההוצל"פ עוד בהחלטה מ-11.11.13 הורה לעופר לפנות לבית המשפט המוסמך כדי לקבל סעד הצהרתי שהדירה שלגביה מתנהלים הליכי מימוש המשכון הינה בבעלותו ולא בבעלות אחיו בני.

עיקר טענתו של עופר שהדירה שהוצעה למכירה בהליך מימוש המשכון הינה דירתו ולא דירת החייב – אחיו בני.

3. לא ניתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד . נקבע דיון במעמד הצדדים . לדיון הוזמנה ב"כ הפרקליטות האזרחית כמייצגת את רשות מקרקעי ישראל. כמו כן הוזמן לדיון למתן עדות נציג רשות מקרקעי ישראל עם המסמכים הרלוונטיים לדירות .

בדיון נחקרה מרכזת בכירה ברשות מקרקעי ישראל, הגב' ליברמן מרינה, ב"כ הצדדים סיכמו בעל פה, ועתה על ביהמ"ש ליתן את החלטתו.

4. הזכויות בדירות בקומה הראשונה נגזרות מרישום הדירות בתשריט שהוגש לרשות מקרקעי ישראל ב-18.12.02, וצורף על ידי הקבלן מלכה דוד, אביהם של עופר ובני, להודעה על איכלוס משתכנים שהוגשה על ידו לרשות מקרקעי ישראל [ הודעת האיכלוס – נ/2 , התשריט - נ/ 7 ].

חוזי החכירה שנחתמו בין עופר לבין רשות מקרקעי ישראל, ובין בני לבין רשות מקרקעי ישראל ב-18.2.03 [מוצגים נ/1 ו-נ/3] הסתמכו והפנו לתשריט נ/7 .

במועד הגשת התשריט נ/7 [בשנת 02'] ובמועד חתימת חוזי החכירה עם עופר ובני [בשנת 03'] טרם נרשם הבניין כבית משותף בפנקס בתים משותפים וטרם היתה חלוקה לתתי חלקות. החלוקה לתתי חלקות בוצעה רק בשנת 06' [ ראו נסח טאבו - מוצג נ/9 ].

עפ"י נסח הטאבו שתי הדירות בקומה הראשונה נרשמו ב-06' בפנקס בתים משותפים . דירה אחת רשומה כגוש 7127 חלקה 181 תת חלקה 3 ושטחה 60 מ"ר, ודירה שניה רשומה כגוש 7127 חלקה 181 תת חלקה 4 ושטחה 140 מ"ר [ ראו מוצג נ/9 ].

המבקש נתפס לכלל טעות כאשר טען שדירה 3 בתשריט היא תת חלקה 4 . הוצג בפני ביהמ"ש תשריט בתים משותפים ששימש לצורך רישום הבית המשותף [ מוצג נ/8 ] . עפ"י התשריט דירה 3 , המסומנת בתכלת [ הדירה המזרחית] משוייכת לתת חלקה 3 ושטחה 60 מ"ר, ודירה 4 המסומנת בכחול [ הדירה המערבית] משוייכת לתת חלקה 4 ושטחה 140 מ"ר .

התשריט שהוכן לצורך רישום הבית המשותף ב-06' [ מוצג נ/8 ] תואם מבחינת מיקום הדירות בקומה הראשונה את התשריט שהגיש הקבלן דוד מלכה, אביהם של עופר ובני, עוד בשנת 02' לרשות מקרקעי ישראל בצירוף להודעת האיכלוס עליה חתם [ מוצג נ/7 ] – תשריט ששימש כתשריט רשות מקרקעי ישראל בטרם נרשם הבניין בפנקס בתים משותפים .

גם בתשריט משנת 02' [מוצג נ/7] הדירה המזרחית היא דירה 3, והדירה המערבית היא דירה 4 .

בתשריט מ- 02' [מוצג נ/7] ניתן לראות ששטחן של שתי הדירות , דירה 3 ו-דירה 4 - זהה. על סמך התשריט הנ"ל נחתם בין רשות מקרקעי ישראל לבין בני חוזה חכירה על דירה מס' 4 בתשריט, ששטחה 100 מ"ר [ ראו מוצג נ/1] . על סמך התשריט הנ"ל נחתם בין רשות מקרקעי ישראל לבין עופר חוזה חכירה על דירה 3 , ששטחה 100 מ"ר [ ראו מוצג נ/3 ] .

לאחר שנחתמו עם רשות מקרקעי ישראל חוזי חכירה – ביחס לדירה 3 עם עופר וביחס לדירה 4 עם בני, ניתן לראות מהתשריט שהוכן לצורך רישום הבית המשותף ב-06', כ-3 שנים מאוחר יותר [ נ/8 ] שנגרעו 40 מ"ר מדירה 3 והועברו לדירה 4, כך ששטח דירה 3 שהיה 100 מ"ר נותר 60 מ"ר, ושטח דירה 4 שהיה 100 מ"ר הפך ל-140 מ"ר [ראו מוצג נ/8 - תוכנית קומה ראשונה, ונסח טאבו של רישום הבית המשותף – נ/9 ].

בפועל הוברר מדיווח כונס הנכסים, שתפס את דירה 4 , שדירה 4 הידועה כתת חלקה 4, נשוא מימוש המשכון, פוצלה בפועל לשתי יחידות. אחת נתפסה ריקה ובשניה מתגוררת שוכרת [ ראו דברי הכונס, עמ' 1 שורות 20-21 ]. גם בתשריט רישום הבית המשותף [ נ/ 8 ] ניתן לראות שבנוסף לשתי הכניסות לדירות 3 ו-4 נוצרה כניסה נוספת לדירה 4 לאחר שנוספו לדירה 40 מ"ר שנגרעו מדירה 3 .

אין טענה בתצהיר של עופר שנערכו עסקאות נוספות בעניין הדירות לאחר שהאב נתן את הדירות בקומה הראשונה לעופר ולבני – דיווח על איכלוס הדיירים [מוצג נ/2], ולאחר שנחתמו חוזי חכירה בין רשות מקרקעי ישראל לבין עופר ובני [מוצגים נ/1 ו- נ/3]. חרף כל האמור לעיל, טען ב"כ המבקש בסיכומיו בעל פה בעמ' 14 שורות 10-11:" חברי טוען שהעלמנו ראייה . שלא המצאנו מסמכים שקשורים להעברת הזכויות מדירה מס' 3 לדירה מס' 4 ... לא היינו צריכים, כי לא היה דבר כזה מעולם ". אין טענה בתצהיר של עופר התומך בבקשה לצו מניעה זמני, שיש לו זכויות בשטח של 40 מ"ר שנגרעו מדירה 3 והועברו לדירה 4 .

5. בית המשפט בדונו במתן צו מניעה זמני שוקל גם שיקולים שביושר ביניהם תום ליבו של מבקש הסעד ואי גילוי העובדות הרלבנטיות - ראו תקנה 362 (ב)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי. ניתן לדחות בקשה לסעד זמני אם מבקש הסעד הזמני נהג בחוסר תום לב, אף אם לפי מבחני עילת התביעה ומאזן הנוחות היה מקום להורות על מתן הסעד.

ברע"א 2267/95 היועמ"ש לממשלה נ' הרטפלד פ"ד מט (3) 854, 868 פסק כב' השופט גולדברג :

" על הפונה לבית המשפט בבקשה לסעד זמני מוטלת החובה לגלות את כל העובדות העשויות להשפיע על שיקול דעתו של ביהמ"ש, במיוחד כשקיימת אפשרות כי הבקשה למתן סעד זמני תידון במעמד צד אחד... לפיכך מבקש הסעד הזמני נושא בכל כובד משקלה של חובת הגילוי... השאלה אם היתה העלמת עובדות אם לאו צריכה להישקל מנקודת המוצא של יום הגשת הבקשה ".

ברע"א 9946/09 י.ח. דמרי בנייה ופיתוח בע"מ נ' תדהר מגדל בית שמש בע"מ דינים עליון 2009 (126 ) 728 , פסק כב' הנשיא גרוניס :

" המבקשת ... חטאה יותר מפעם אחת באי גילוי של עובדות חשובות בבקשות לסעד זמני שהגישה לבית המשפט המחוזי ... היתה חובה לציין בבקשות לסעד על פי צד אחד את דבר קיומו של הסכם הסודיות וכן לצרפו. נוטה אני אף לדעה שהיתה חובה להפנות את שימת ליבו של ביהמ"ש לסעיף 7 להסכם הסודיות... כבר בשל מחדלה האמור של המבקשת ראוי היה לדחות את הבקשה לסעד זמני".

עופר בבקשה לצו מניעה זמני לא גילה לביהמ"ש עובדות חשובות העשויות להשפיע על שיקול דעתו של ביהמ"ש בדונו בבקשה לסעד זמני, וכבר מטעם זה דין הבקשה למתן צו מניעה זמני - להידחות.

ראשית, עופר הצהיר בסעיף 6 לתצהיר התומך בבקשה לצו מניעה זמני, שהינו הבעלים של הדירה ששטחה 140 מ"ר. עופר לא גילה לביהמ"ש שבשנת 03' חתמה עמו רשות מקרקעי ישראל על חוזה חכירה ביחס לדירה 3 ששטחה 100 מ"ר, ועם אחיו בני על חוזה חכירה ביחס לדירה 4 ששטחה 100 מ"ר, וזאת בהתבסס על הודעת האיכלוס והתשריט שהגיש ב-02' אביהם-הקבלן לרשות מקרקעי ישראל. עופר לא הפנה את תשומת לב ביהמ"ש לכך, ולא הציג את חוזי החכירה המקוריים שנחתמו ב-03', ללא התיקונים בכתב יד שהוכנסו במאי 07', כעבור כ-4 שנים מחתימת ההסכם, בעמ' 2 לחוזה המקורי.

הדירה שלגביה בוצע הליך מימוש המשכון היא דירה 4 הידועה כתת חלקה 4, שבעניינה נחתם חוזה חכירה עם בני , ולא עם עופר.

שנית, עופר לא גילה לביהמ"ש, שלאחר חתימת חוזי החכירה עם רשות מקרקעי ישראל, נגרעו 40 מ"ר מדירה 3 - מהדירה שלו, ואלה הועברו לדירה מס' 4 – הדירה של עופר.

שלישית, עופר לא גילה לביהמ"ש שהוא לא רכש את הדירה, שהבניין בן 6 הדירות נבנה ע"י אביו, ושאביו רשם את הדירות ע"ש בני המשפחה. לא הובא גם לידיעת ביהמ"ש האם אביהם של עופר ובני עשה את השינוי בשטחי הדירות.

רביעית, לעניין מאזן הנוחות - עופר לא גילה לביהמ"ש שהדירה הידועה כתת חלקה 4, נשוא הליך מימוש המשכון - אינה משמשת כדירת מגוריו . לא הובא לידיעת ביהמ"ש בבקשה לצו מניעה זמני, שהדירה בתת חלקה 4 פוצלה לשתי יחידות עם שתי כניסות מחדר המדרגות, כאשר נכון למועד התפיסה ע"י כונס הנכסים - יחידה אחת מושכרת, ויחידה שניה פנויה.

ברע"א 904/10 גלזר נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ דינים עליון 2010 (61) 1079 קבע כב' הנשיא גרוניס :

" בתצהיר שתמך בבקשה לסעד זמני בפני ביהמ"ש קמא לא ציינה המבקשת כי הדירה מושכרת ואינה משמשת למגוריה שלה ... מכאן שהבקשה נגועה היתה בחוסר ניקיון כפיים ... נוסיף כי העובדה שהדירה מושכרת מצביעה על כך שמאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת ".

6. עופר לא פעל בזריזות הראויה, והגיש את המרצת הפתיחה להצהיר על בעלותו בתת חלקה 4 ואת הבקשה למתן צו מניעה זמני - בשיהוי.

ברע"א 904/10 גלזר נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ דינים עליון 2010 (61) 1079 קבע כב' הנשיא גרוניס :

" ביום 12.7.09 קבע רשם ההוצאה לפועל כי על המבקשת לפעול במהירות להגשת תובענה . המבקשת השתהתה והגישה את התובענה אך בחודש ינואר 2010 שעה שכבר ננקטו פעולות מתקדמות למכירת הדירה ".

בענייננו המרצת הפתיחה והבקשה לצו מניעה הוגשו ב-8.4.14 – יום לפני ביצוע ההתמחרות וההכרזה על זוכה בהתמחרות. תיק ההוצל"פ למימוש המשכון נפתח למעלה מ-7 חודשים לפני הגשת הבקשה לצו מניעה זמני. כונס הנכסים למכירת הדירה מונה ב-25.9.13 . עופר בהיותו מיוצג ע"י עו"ד הגיש ב-10.11.13 בקשה דחופה לביטול מינוי כונס הנכסים וטען, שהדירה בתת חלקה 4 הינה בבעלותו . רשם ההוצל"פ החליט ב- 11.11.13 לדחות את הבקשה, והוסיף והורה בהחלטתו: " לרשם ההוצאה לפועל אין סמכות ליתן למבקש סעד הצהרתי לפיו הזכויות בנכס הינן של המבקש... ככל שהמבקש עומד על טענתו עליו לפנות לבית המשפט המוסמך לקבלת סעד הצהרתי מתאים ולהמציא החלטת ביהמ"ש המורה על עיכוב או ביטול הליכי הכינוס בתיק דנן".

עופר לא הזדרז לפנות לביהמ"ש המחוזי והעדיף במקום זאת להמשיך ולהגיש פעם אחר פעם בקשות נוספות להוצאה לפועל, ורק כשהגיע מועד ההתמחרות פנה יום לפני כן לביהמ"ש המחוזי. מהחומר שהונח בפני ביהמ"ש ניתן לראות שעופר היה מיוצג ע"י מספר פרקליטים בהליכים בפני רשם ההוצל"פ .כך למשל, בבקשה שהוגשה ב-10.11.13 היה מיוצג ע"י עו"ד אהרון שלום [ראו מוצג נ/10], ובבקשה שהוגשה ב-5.1.14 היה מיוצג ע"י עו"ד חיים ג'רופי [ ראו מוצג נ/11 ].

7. גם לגופם של דברים יש לדחות את הבקשה לצו מניעה זמני ולעיכוב הליכי הכינוס.

ברע"א 3071/10 רידר נ' רפאל חברה לבניין בע"מ דינים עליון 2010 (86) 1027 הדגישה כב' השופטת נאור :

"בבוא בית המשפט ליתן סעד זמני, עליו לשקול מספר עניינים: האחד – האם בתובענה העיקרית קיימת עילת תביעה. תנאי זה משמעו , האם עולה מהתובענה שאלה רצינית המצריכה דיון או שמא מדובר בתביעת סרק על פניה... העניין השני – מאזן הנוחות בין הצדדים – האם הנזק שיגרם למבקש הסעד הזמני אם לא ינתן הסעד גדול מן הנזק שיגרם לצד שכנגד, במקרה שינתן הסעד המבוקש ".

בית המשפט לא השתכנע שקיימת לכאורה עילת תביעה לעופר או שמהתובענה עולה שאלה רצינית המצריכה דיון. הטעמים לקביעה זו הינם כדלקמן :

ראשית, דירה 4 נשוא הליך מימוש המשכון הינה הדירה הידועה כתת חלקה 4 , ושטחה 140 מ"ר. המבקש נתפס לכלל טעות בטענתו שדירה 3 היא תת חלקה 4 או בטענתו שדירה 3 שטחה 140 מ"ר. הדבר עולה בבירור מעיון בנסח הטאבו של רישום הבניין כבית משותף [מוצג נ/9], מהתשריט שהוכן ב-06' לצורך רישום הבניין בפנקס בתים משותפים [מוצג נ/8] ומהתשריט שהוגש ב-02' ע"י אביהם של עופר ובני, הקבלן דוד מלכה, לרשות מקרקעי ישראל [מוצג נ/7] – תשריט, שצורף להודעת האיכלוס ושימש כתשריט רשות מקרקעי ישראל לפני שהבניין נרשם בפנקס בתים משותפים ולפני החלוקה של הדירות לתתי חלקות שבוצעה ב-06' - ראו הסבר מפורט לעניין הנמקה זו בסעיף 5 להחלטה.

שנית, שיוך הדירות בקומה הראשונה לבני ולעופר נגזר ממספרי הדירות כפי שהופיעו בתשריט נ/7 , שהוגש ב-02' לרשות מקרקעי ישראל ע"י הקבלן דוד מלכה, אביהם של עופר ובני, כחלק מהודעת האיכלוס, ושימש כתשריט רשות מקרקעי ישראל.

ב-18.2.03 נחתמו חוזי חכירה בין רשות מקרקעי ישראל לבין עופר ובני [מוצגים נ/1 ו- נ/3]. חוזי החכירה התייחסו לתשריט נ/7 . דירה 3 הוחכרה לעופר ודירה 4 הוחכרה לבני . במועד חתימת חוזי החכירה ב-03' הבניין לא נרשם עדיין כבית משותף, ולא היתה עדיין חלוקה של הדירות לתתי חלקות. החלוקה לתתי חלקות בוצעה ב-06', כ-3 שנים לאחר חתימת חוזי החכירה.

גם עפ"י הודעת האיכלוס עליה חתום הקבלן דוד מלכה – אביהם של עופר ובני [מוצג נ/2], גם עפ"י התשריט המקורי [מוצג נ/7] שהוגש לרשות מקרקעי ישראל ב-02' וגם עפ"י חוזי החכירה המקוריים [מוצגים נ/1 ו-נ/3] זכויות החכירה בדירה 4 הן בבעלות החייב בני.

שלישית, המשכון, שנרשם בלשכת רשם המשכונות ב-23.9.04 על הזכויות של בני, נרשם ביחס לדירה 4 [ ראו נספח ב'1 לבקשה לצו מניעה ]. במועד זה לא היתה חלוקה של הדירות לתתי חלקות. החלוקה בוצעה ב- 06' ולכן נרשם בהודעת המשכון: " נכס המקרקעין : גוש 7127 חלקה 181 רח' יוטבתה 11 דירה 4 חולון ".

לפני רישום המשכון ברשם המשכונות נחתם ב-18.2.03 בין בני לבין רשות מקרקעי ישראל חוזה לחכירת דירה 4 ששטחה 100 מ"ר [ ראו מוצג נ/1 ] – הדירה המערבית בתשריט נ/7 . משנרשם משכון על הדירה ב-23.9.04 - לא ניתן היה לעשות דיספוזיציה בזכויות בדירה או לטעון ששטח הדירה של בני הינו 60 מ"ר או לטעון שהדירה של בני היא הדירה המזרחית ולא הדירה המערבית בתשריט נ/7, שהוגש לרשות מקרקעי ישראל ב-02' ע"י הקבלן דוד מלכה, אביהם של עופר ובני.

רביעית, אין טענה בתצהיר של עופר, התומך בבקשה לצו מניעה, שלאחר שנחתמו חוזי החכירה ב-18.2.03 עם רשות מקרקעי ישראל בעניין הדירות בקומה הראשונה [מוצגים נ/1 ו-נ/3] נערכו עסקאות נוספות בעניין הדירות.

לאחר שנחתמו חוזי החכירה עם עופר ובני ב- 18.2.03 נגרעו 40 מ"ר מדירה 3 שבבעלות עופר ושטח זה הוסף לדירה 4 שבבעלות בני. ב-06', כאשר הוכן תשריט לצורך רישום הבית המשותף, נרשמה דירה 4 הידועה כתת חלקה 4 בשטח 140 מ"ר – הדירה של בני , ודירה 3 נרשמה בשטח של 60 מ"ר.

אין טענה בתצהירו של עופר, התומך בבקשה לצו מניעה זמני, שבבעלות עופר 40 מ"ר שהוספו לדירה 4 של בני. יתרה מכך, בא כוחו של עופר בסיכומיו בעמ' 14 שורות 10-11 הכחיש שהיתה העברת זכויות מדירה 3 לדירה מס' 4 .

חמישית, מרכזת בכירה ברשות מקרקעי ישראל, הגב' ליברמן מרינה העידה בחקירתה הנגדית:" דירה 4 היא היום תת חלקה 4 והיא הגדולה יותר. שטחה 140 מ"ר . דירה 3 היא תת חלקה 3 שטחה 60 מ"ר . דירה 4 היא של מלכה בני , ודירה 3 היא של מלכה עופר . זה גם בהתאם לחוזי החכירה [ חוזי החכירה המקוריים מ-03' – י.ג.] הקבלן הוא דוד מלכה [ אביהם של עופר ובני – י.ג.] ... בתיק יש טופס איכלוס . טופס האיכלוס אומר שיש לרשום את דירה מס' 3 עפ"י התשריט המצורף ע"ש עופר מלכה , וליד זה יש מספר תיק במינהל שנפתח, וכמובן דירה מספר 4 אמורה להיות ע"ש מלכה בני, ויש על יד זה גם מספר תיק שנפתח לפי הבקשה, לפי טופס האיכלוס . כשאני אומרת מספר דירה אני מתייחסת לאותו תשריט ישן [מוצג נ/7 – י.ג.] , לא של בית משותף משנת 06' [מוצג נ/ 8- י.ג.] – התשריט הישן, הראשוני ... אחר כך השתנו השטחים בדירות... כשהגישו מסמכים לרישום בית משותף ... צירפו את תשריט הבית המשותף. שם אנחנו רואים שהשטחים של הדירות 3 ו-4 השתנו. דירה מס' 4 הוגדלה ל- 140 מ"ר ".

עדותה של המרכזת הבכירה ברשות מקרקעי ישראל לא נסתרה, והיא מהימנה על בית המשפט.

דירה 4 בתשריט המקורי נ/7 שהוחכרה לבני היתה הדירה המערבית בקומה הראשונה ושטחה היה 100 מ"ר . לכל אחת מהדירות של בני ושל עופר נפתח תיק מינהל עם מספר שונה. בעניין הדירה של בני נפתח תיק מינהל 54102031, ובעניין הדירה של עופר נפתח תיק מינהל 54102023. לאחר חתימת החוזים וקודם רישום הדירות בפנקס בתים משותפים הוגדלה דירה 4 של בני משטח של 100 מ"ר לשטח של 140 מ"ר.

ששית, כאשר מדובר על שינוי שטח דירות מוחכרות [דירה 4 משטח של 100 מ"ר לשטח של 140 מ"ר, ודירה 3 משטח של 100 מ"ר לשטח של 60 מ"ר], כ-4 שנים לאחר חתימת חוזי החכירה המקוריים – טוב ורצוי שרשות מקרקעי ישראל תאמץ נוהל של חתימה מחודשת על חוזה חכירה, ולא תאפשר להוסיף בכתב יד תיקונים על ההסכם המקורי שנחתם ונכנס לתוקף כ-4 שנים קודם לכן. על התיקונים הנ"ל גם לא חתמו שני הצדדים, והדבר גרם לטעויות באשר הפקידה החליפה בין שני ההסכמים של האחים.

כמובן שהטעויות הנ"ל מ-16.5.07 לא יכולות לגרוע מהזכויות של בני שהוקנו לו בחוזה החכירה המקורי מ-18.2.03 [ מוצג נ/1 ] – זכויות שמושכנו ברשם המשכונות ב-23.9.04 – עוד קודם רישום הטעויות הנ"ל.

המרכזת הבכירה של רשות מקרקעי ישראל, הגב' מרינה ליברמן הודתה בחקירתה, שהתוספת בכתב יד מ-16.5.07 בעמ' 2 לחוזים שנחתמו והשתכללו ב-18.2.03 היתה טעות של הפקידה ברשות מקרקעי ישראל, שהתבלבלה בין החוזים של האחים. כן הודתה שהאישור שהוציאה המתמחה רון קשקש על סמך טעות זו [מוצג נ/5] הינו שגוי [ראו עדותה של הגב' ליברמן בעמ' 2 שורות 17-20, ובעמ' 5 שורה 1].

8. ומכאן אנו באים לסוגיית מאזן הנוחות . מחד, דירה 4 הידועה כתת חלקה 4 אינה משמשת למגורי עופר. הדירה פוצלה ל-2 יחידות . יחידה אחת מושכרת ויחידה אחת ריקה . הדירה משמשת לצורכי השקעה להבדיל מאשר למגורים של עופר. האינטרס של עופר בדירה, אם קיים, הוא אינטרס כלכלי שניתן לפיצוי ובשל כך מאזן הנוחות אינו נוטה לטובתו. מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת עופר גם בשל כך שאין לעופר לכאורה זכויות בדירה 4. מאידך, כונס הנכסים פועל למכירת הדירה כ-7 חודשים, הוא השלים את הליכי ההתמחרות לאחר ביצוע פרסומים, היו הוצאות כינוס, צדדים שלישיים פעלו על סמך ההצעה למכירת הדירה, הוכרז זוכה בהתמחרות והוגשה בקשה לאישור המכר לרשם ההוצל"פ. בשקלול האינטרסים - מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת עופר.

בע"א 7246/13 מואלים נ' קרקו דינים עליון 2013 ( 156) 1005 פסקה כב' השופטת ברק-ארז :

" במקרים שבהם נכס המקרקעין משמש לצורכי מסחר או השקעה, להבדיל מאשר למגורים, הנחת המוצא היא שהנזק שעלול להיגרם אם יעשה שינוי במצבו של הנכס שקול לנזק כספי הניתן לכימות ופיצוי ".

ברע"א 904/10 גלזר נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ דינים עליון 2010 (61) 1079
פסק כב' הנשיא גרוניס :

" העובדה שהדירה מושכרת מצביעה על כך שמאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת ".

9. סוף דבר

[א] הבקשה לעיכוב ביצוע הליכי הכינוס ולמתן צו מניעה זמני – נדחית.

[ב] המבקש ישלם למשיב 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ש"ח .

[ג] אינני עושה צו להוצאות לטובת רשות מקרקעי ישראל עקב הטעויות שנעשו בהוצאת אישורי הזכויות.

תשומת לב הפרקליטות להמלצה שהובאה בעמ' 11 להחלטה.

[ד] המשיבים יגישו תצהירים נגדיים בהמרצת הפתיחה תוך 60 יום ממועד קבלת ההחלטה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בקשה לצו מניעה זמני

  2. הפרת צו מניעה זמני

  3. צו מניעה זמני שיהוי

  4. צו מניעה זמני פיטורים

  5. פיצוי בגין צו מניעה זמני

  6. צו מניעה זמני לשווק מוצר

  7. התנאים למתן צו מניעה זמני

  8. צו מניעה זמני לתקופת הערעור

  9. צו מניעה זמני נגד הפסקת עבודה

  10. פיצוי כספי במקום צו מניעה זמני

  11. צו מניעה זמני נגד השמעת מוסיקה

  12. צו מניעה זמני נגד השמדת עדר צאן

  13. צו מניעה זמני להפסקת פעילות עסק

  14. בקשה לצו מניעה זמני לביטול פיטורים

  15. צו מניעה זמני האוסר על ייצור מוצר

  16. צו מניעה זמני - הפרת זכויות יוצרים

  17. ביטול צו מניעה זמני עקב אי הגשת ערעור

  18. צו מניעה זמני נגד מינוי מנהלת בית ספר

  19. ביטול צו מניעה זמני עקב חוות דעת מומחה

  20. צו מניעה זמני לעיכוב הליכי הוצאה לפועל

  21. צו מניעה זמני האוסר על דיספוזיציה בנכס

  22. צו מניעה זמני לעיכוב הליכי מימוש משכנתא

  23. צו מניעה זמני למניעת עשיית עסקה במקרקעין

  24. בקשה לצו מניעה זמני ללא הגשת תביעה עיקרית

  25. בקשה לצו מניעה זמני שיאסור להגיש לביצוע שקים

  26. ערעור בעניין צו מניעה זמני בבית הדין לעבודה

  27. צו מניעה זמני האוסר על התקשרות עם זוכה במכרז

  28. 3 התנאים המצטברים למתן צו מניעה זמני שגובשו בפסיקה

  29. צו מניעה זמני האוסר על העירייה להמשיך בהליכי מכרז

  30. בקשה לצו מניעה זמני על מנת שימנע להתקשר עם זוכה במכרז

  31. בקשה לצו מניעה זמני שימנע את המשך הליכי הכינוס ומכירת הדירה

  32. צו מניעה זמני להימנע מלקיים הליך בחירות לתפקיד יו"ר מחוז מרכז של האגודה

  33. בקשה למחיקת התביעה ולהשבת הערובה והערבות שהופקדו במסגרת הליך מתן סעד זמני של צו מניעה זמני

  34. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון