מעצר עד תום ההליכים בעבירות של מגע עם סוכן חוץ - סעיף 114 (א) לחוק העונשין

מעצר עד תום ההליכים בעבירות של מגע עם סוכן חוץ (סעיף 114 (א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977), מתן שירות להתאגדות בלתי מותרת (עשרות עבירות) (סעיף 85(ג) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945) ופעולות ברכוש למטרות טרור (עשרות עבירות) (סעיף 8(א) לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005). עם הגשת כתבי האישום הללו, התבקש מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים נגדם, וזה עניינה של ההחלטה שלהלן.

2. על פי המפורט בכתבי האישום, משיבים 1 ו-2 הם אחים, תושבי ירושלים, הרשומים במרשם האוכלוסין של מדינת ישראל. למשיב 1 משרד "אלקודס לשירות חוקתי ומסחר" (להלן: המשרד), אותו הקים בשנת 2011. במשרד עבדה גם אחותו, משיבה 2.

משיבים 1 ו-2 העסיקו באמצעות המשרד את משיבים 6-3, שהם עורכי דין הרשומים בלשכת עורכי הדין בישראל. תכלית העסקתם הייתה ביקור אסירים ביטחוניים מתנועות החמאס והג'יהאד האיסלאמי - שתיהן תנועות שהוכרזו כארגוני טרור והוצאו מחוץ לחוק - והעברת מסרים ארגוניים בין אסירים, הכלואים בבתי כלא שונים בישראל, או העברת מסרים בין אותם אסירים לבין הנהגות הארגונים לעיל מחוץ לכלא, והכל במטרה לקדם או לממן את פעילות ארגוני הטרור הללו. בין היתר, כללו המסרים הנחיות עבור אסירי הארגונים לשם תיאום צעדי מחאה נגד שירות בתי הסוהר, תיאום שביתות רעב בין בתי הכלא השונים, ניסיון לייסד ערוץ שידורי רדיו בין רצועת עזה לבין בתי הכלא, העברות כספים בין בתי הכלא ולתוכם וכן תיאום צעדים ארגוניים בין האסירים בבתי הכלא ומול ראשי הארגונים מחוץ לבתי הכלא.

את האגרות עבור האסירים קיבלו משיבים 1 ו-2 מגורמים השייכים לארגונים ברצועת עזה. משיבים 6-3 קיבלו ממשיבים 2-1 "סידור עבודה" ואת האגרות שנתבקשו להעביר, תוך ניצול רישיונם כעורכי דין. בהגיעם לבתי הכלא השונים הציגו משיבים 6-3 לאסירים עימם נפגשו את האגרות, ורשמו מפיהם את התגובות. את התגובות היו משיבים 6-3 מעבירים למשיבים 2-1, והם בתורם היו מעבירים אותן בחזרה לגורמים ברצועת עזה.

משיבים 6-3 קיבלו שכר הנע בין 400 ₪ ל-600 ₪ עבור כל ביקור. משיבים 2-1 קיבלו תמורה עבור ניהול המשרד, העסקת עורכי הדין בביצוע הביקורים האמורים והעברת האגרות, ממשרד עורכי דין הממוקם בעזה והמייצג את הארגונים האמורים. הכספים הופקדו בחשבונות בנק השייכים למשיבים 2-1 והמנוהלים ברשות הפלסטינית.

על פי הנטען בכתב האישום המיוחס למשיבים 2-1, השניים עמדו בקשר עם עו"ד מחמוד רג'ב, נציג עמותת "אל נור", שהוכרזה כהתאחדות בלתי מותרת, והמייצגת את אסירי ארגון החמאס, וכן עם עו"ד ניהאל פארה, נציגת עמותת "אלאמאל" מטעם הג'יהאד האיסלאמי מרצועת עזה. משיבים 2-1 קיבלו משניים אלה את האגרות להעברה לאסירים, הנחיות לביקורים וכספים המגיעים למשרד עבור הביקורים. עוד נטען, כי משיב 1 עמד בקשר, בין היתר, עם אסיר החמאס עבאס אלסייד, שעד למעצרו היה ראש החמאס בטול כרם, והשפוט לעשרות מאסרי עולם בגין אחריותו הישירה להרג עשרות אזרחים ישראלים בפיגועי התאבדות, בין היתר בפיגוע במלון "פארק" בליל הסדר בשנת 2002. אסיר זה משמש כיו"ר ארגון אסירי החמאס בבתי הכלא, והוא איש הקשר מול מפקדות הארגון מחוץ לכלא. אלסייד הנחה את משיבים 2-1 אלו אסירים יש לבקר, מה תעריפי הביקורים ומה המסרים שיש להעביר. כתב האישום ממשיך ומפרט מגעים שונים שהיו למשיבים 2-1 עם אנשים הפועלים מטעם החמאס מרצועת עזה. כתב האישום מייחס להם עבירה של מגע עם סוכן חוץ בכך שעמדו בקשר עם פעילי החמאס ברצועת עזה ועם עורך הדין מטעם אגודת "אל נור" שהוכרזה כהתאחדות בלתי מותרת, ועם בכירי האסירים בבתי הכלא השונים והכל בלא שיהיה להם הסבר סביר לכך; ביצעו שירות עבור התאחדות בלתי מותרת ועשו פעולה ברכוש במטרה לאפשר, לקדם או לממן פעילות של ארגון טרור מוכרז או של ארגון טרור.

למשיבים 6-3 מיוחסת עבירה של מגע עם סוכן חוץ בכך שקיימו מגע עם בכירי האסירים של הארגונים בבתי הכלא השונים בלא שיהיה להם הסבר סביר לכך; ביצעו שירות עבור התאחדות בלתי מותרת ועשו פעולה ברכוש במטרה לאפשר, לקדם או לממן פעילות של ארגון טרור מוכרז או של ארגון טרור.

3. בפתח הדיון שנקבע, בתיאום עם ב"כ המשיבים כולם, ליום 10.4.14, ביקשו ב"כ משיבים 2-1 ומשיב 3 דחייה, שכן לטעמם לא היה סיפק בידם להיערך כראוי לקראת הדיון. בנוסף הודיע ב"כ משיבים 2-1 כי ייתכן וצריך יהיה למנות עורך דין אחר שייצג בנפרד את משיבה 2, בשל בעיה של ניגוד עניינים בין השניים. לפיכך נדחה הדיון בעניינם של שלושת המשיבים הללו למועד אחר, וההחלטה שלהלן תעסוק אך ורק בעניינם של משיבים 6-4. עם זאת, לא אוכל להימנע מדיון בראיות הקשורות באופן מיוחד במשיבים 2-1, באשר על פי המתואר לעיל, פעילותם של עורכי הדין, ובכללם משיבים 6-4, הודרכה על ידם.

ראיות לכאורה
4. מחוות דעתו של שירות ביטחון כללי, שנכתבה על ידי המכונה "אידי", עולה כי הנהגת החמאס בכלא כוללת אסירים מאלה שהמשיבים חזרו וביקרו אותם (עבאס אלסייד, אברהים חמאד, מחמד ערמאן ועוד). כל האסירים הללו הינם מחבלים שנשפטו למספר רב של מאסרי עולם בשל פיגועים קשים שהיו מעורבים בהם. העברת מסרים ארגוניים בין אסירי החמאס בבתי הכלא, בינם לבין עצמם או בינם לבין הנהגת הארגון שמחוץ לבתי הכלא, הינה העורק הראשי שבאמצעותו מצליחה הנהגת החמאס לנהל את ענייניה בבתי הכלא. בדרך זו נשמר הקשר ומשתמרת הזיקה הישירה בין מפקדת החמאס כלא לבין הארגון. נוהלי שב"ס אינם מאפשרים יצירת קשר בין אסירי החמאס בבתי הכלא לבין החוץ, והשימוש בעורכי דין היא אחת הדרכים להעברות מסרים.

5. כפי שנראה להלן, המשיבים מודים בעצם עבודתם במסגרת המשרד, ובכך שעבודה זו התבטאה בביקורי אסירים והעברת מסרים אליהם ומהם, כשהמשרד הוא הגורם השולח את המסרים והאוסף את התגובות להם. כך גם מודים הם כי לעיתים העבירו מסרים מאסיר לאסיר, מעשה שאינו מתיישב כלל ועיקר עם מסרים תמימים ממשפחות האסירים ומן האסירים אליהן. עוד נראה, כי האגרות שנתפסו כוללות מסרים ארגוניים מובהקים, ועוסקות בתיאום שביתות רעב ובנושאים אחרים, שדבר אין בינן לבין עניינים משפחתיים יומיומיים. הקו האחיד העולה מהודעותיהם של המשיבים הוא שלא התעמקו באגרות שהעבירו, שעמדו על כך שהמסרים יהיו מסרים חוקיים וכד'. כפי שיפורט להלן, אתקשה לקבל, ולו בשלב זה של בחינת הראיות לכאורה, שהמשיבים לא היו ערים לתוכן האגרות שהם מעבירים. בהקשר זה יש להדגיש, כי המשיבים חייבים היו להיות מודעים למסרים הללו שכן ביקור האסירים מתבצע כך שבין עורך הדין המבקר לבין האסיר קיימת הפרדה באמצעות קיר זכוכית, והשניים יכולים לשוחח ביניהם באמצעות טלפון. לפיכך, כשהקריאו עורכי הדין את האגרות הללו לאוזני האסירים, לא יכולים היו שלא להיות מודעים לתוכנן, כפי שאין זה ייתכן שלא הבינו את אשר האסירים מכתיבים להם בתגובה.

6. עוד יש להעיר כהערה כללית, כי גם הנסיבות מלמדות כי אין המדובר אך ורק בביקורים תמימים של אסירים, שהמשיבים עשויים היו לחשוב כי הם עורכים. המדובר בביקורים חוזרים ונשנים לאסירים מסוימים, המאורגנים על ידי משרד, כאשר עורכי הדין המבקרים לא העניקו מעולם לאסירים אלה ייצוג משפטי כלשהו. המסרים הועברו לעורכי הדין על ידי המשרד בהודעות דוא"ל שהגיעו מעזה, והוחזרו על ידם למשרד. כאמור, עורכי הדין העבירו מדי פעם מסרים בין אסירים לבין עצמם - מה שוודאי אינו מתיישב עם פעילות חוקית. אכן, בין האגרות הרבות שהעבירו המשיבים, קיימות גם אגרות הנושאות מסרים תמימים מבני משפחות האסירים. כעולה מחוות דעתו של גנ"מ ד"ר יובל ביטון, רמ"ח מחקר והערכה בשב"ס, גם העברת אגרות כאלה באמצעות עורכי דין אסורה, על פי נוהלי שב"ס. אולם אילו בכך הסתכם העניין נראה כי לא היה בכך כדי לבסס עילת מעצר. אלא שכאמור, האגרות כללו, לא פעם ולא פעמיים, מסרים ארגוניים מובהקים שתכליתם לסייע בידי ארגוני הטרור אליהם משתייכים האסירים הרלוונטיים לקדם את מטרותיהם.

7. אפרט עתה את עיקר התוכן העולה מהודעותיהם של משיבים 6-4, אולם אדרש קודם לכן לתוכן הודעותיו של משיב 1, ככל שהוא רלוונטי לעניינם.

8. משיב 1 הודה בהודעתו מיום 13.3.14 כי המשרד מצוי בבעלותו. לדבריו ניהל אותו מביתו שבעיסוויה, ועבד עם שני משרדי עורכי דין בעזה, זה של עו"ד רג'בי וזה של עו"ד אלפארה. השניים נהגו לשלוח לכתובת הדוא"ל שלו שמות של אסירים שיש לבקרם, ולכל שם של אסיר צרפו מכתבים ממשפחתו ו"דברים פרסומיים". את הודעות הדוא"ל הללו העביר לעורכי הדין שביצעו את הביקורים בפועל. לטענתו, משיב 4 החל לעבוד אצלו בינואר השנה, כך גם משיב 5, ואילו משיב 6 החל לעבוד בפברואר השנה. כפי שנראה להלן, בניגוד לדברי משיב 1, משיבים 4 ו-5 הועסקו על ידי המשרד גם לפני ראשית שנה זו. עורכי הדין הדפיסו את הודעות הדוא"ל שהועברו אליהם על ידו, נתנו אותן לאסירים, ואת התשובות שקיבלו מן האסירים העבירו אליו לדוא"ל או הביאו אותן אליו הביתה. הוא עצמו שלח אותן למשרדי עורכי הדין בעזה.

עוד טען בהודעתו, כי לא טרח לבחון כל אחד ואחד מן המכתבים שהועברו אליו על מנת שיועברו לאסירים, אולם לטעמו המדובר בדרישות שלום ממשפחות האסירים. לשאלה כיצד ייתכן שנתפסו מכתבים שתוכנם פעילות ארגונית מטעם החמאס או הג'יהאד האיסלאמי השיב כי יכול להיות שהיה זה בטעות, שכן אמר לעורכי הדין ש"אם רואים משהו שקשור לביטחון שלא ייקחו אותה".

בהודעה מיום 30.3.14 הכחיש משיב 1 את טענתו של משיב 4 לפיה בשלב מסוים הודיע למשרד כי האגרות שהתבקש להעביר אינן חוקיות ולכן אינו רוצה לעבוד בעבודה הזו. לדברי משיב 1, משיב 4 אמר לו שהוא מבקש להפסיק את העבודה הנדונה למשך חודש או חודשיים, משום שעצרו אותו פעם אחת בכלא מגידו. כך גם הכחיש משיב 1 את הטענה של משיב 5 לפיה הודיע לו כי אינו רוצה עוד לעבוד עבור המשרד בשל הבעיה שיש באגרות אותן הם מעבירים. לטענתו, ישב עם כל אחד מעורכי הדין ואמר להם שאם יש משהו לא חוקי – שלא יעבירו. ועוד לדבריו "אף עורך דין לא אמר לי שיש בעיה חוקית עם האגרות האלה".

9. בהודעתו מיום 12.3.14 מאשר משיב 4 כי עבד עם המשרד, הממוקם בביתם של משיבים 2-1, בעיסוויה. לדבריו, החל לעבוד עימם בתחילת 2012. עוד אישר, כי במשרדו שלו עובדים עימו משיבים 3 ו-5. עיקר עבודתו, לדבריו, הוא ביקורי אסירים בבתי הכלא אם כי מעולם לא ייצג אסירים אלה בבתי המשפט או בהליכים מנהליים. הוא היה מקבל רשימת אסירים אותם צריך לבקר ממשיבים 1 ו-2, והמניע העיקרי למעשיו היה רצונו להתפרנס כעורך דין, אולם ראה בכך גם מימוש של זכויות אדם של האסירים. עוד הוא מאשר, כי החל מחודש נובמבר 2013 ועד פברואר 2014 ביקר אסירים מטעם מרכז אלאמאל שנמצא בעזה, שתחילה סבר כי הוא נמצא ברמאללה. מרכז אלאמאל פנה אליו לאחר שקיבל את הטלפון שלו ממשיבה 2. לדעתו, מרכז אלאמאל עוסק בענייני זכויות אדם ולא ידוע לו כי הוא משתייך לאחד הארגונים בעזה.

לשאלה כיצד מתנהלים הביקורים בכלא השיב תחילה, כי לאחר שהיה נקבע מועד לביקור, היו מוכנסים האסירים לפי הרשימה לחדר הביקורים. לעיתים מישהו מהם היה מדווח על מצב רפואי, לעיתים לא היה להם מה להגיד והיו יושבים שתי דקות ושותקים או היו אומרים אם הם רוצים משהו מעורך הדין שלהם או מהמשפחה. בהמשך אישר, כי בנוסף לשתיקה או לדיווחים על בעיות רפואיות הביא עימו מסרים מן המשפחות או מן המשרד, ובעת הביקור היה קורא את האגרות הללו לאסירים. לטענתו לא היה לו זמן לקרוא את הכתוב באגרות, אולם הוא מסכים כי לעיתים התבקש להעביר אגרות מאסירים לאסירים אחרים, "אבל משהו שהוא נגד ביטחון המדינה אין דבר זה ככה אני זוכר".

בהודעה מיום 16.3.14 מאשר משיב 4 כי במהלך הביקורים בכלא דיברו איתו על שביתות רעב, כי הוא רשם את דברי האסירים, וכי העביר אותם למשרד של משיבים 2-1.

בחקירה מיום 18.3.14 מכחיש משיב 4 כי משיבים 2-1 הסבירו להם מה הוא "הגבול האדום", אולם לטענתו ביקש מהם "שזה יהיה חוקי". משיב 4 מסכים שהעברת אגרות על שביתות רעב היא מעשה בלתי חוקי, אולם לטענתו לא העביר אגרות כאלה, ובהמשך אומר "אני אולי העברתי על אסירים בודדים שרצו לשבות רעב אבל זה לא היה משהו ארגוני". כך גם מאשר משיב 4 כי סכומי "קנטינה" שמותר לאסיר להחזיק אינם עולים על 1,000 ₪ בכל רגע נתון, וכי העברת אגרות מפיהם של אסירים ביטחוניים אודות העברת סכומי כסף גדולים אינה חוקית, אולם גם בקשר לכך מכחיש כי עשה זאת.

במהלך החקירה הוצגה למשיב 4 איגרת שקיבל ממשיבה 2 על מנת להעביר לעבאס אלסייד, ואשר נתפסה במחשבו. האיגרת עוסקת בדיווח ובתיאום של שביתות רעב. לטענתו לא העביר אותה משום שהיה לו ויכוח עם משיבה 2, אם כי אינו זוכר את תוכנו. לדבריו הותיר את האיגרת במחשבו "ככיסוי" מבחינת העבודה. לאחר מכן אומר משיב 4 כי העביר אגרות, שלו היה מתעמק בהן לא היה מעביר אותן, וכי הוא מודע לכך שטעה בהעברתן.

בהודעה מיום 20.3.14 טען משיב 4 כי היה מעביר רק אגרות חוקיות, ואם היה מקבל אגרת שתוכנה בלתי חוקי לא היה מעביר אותה. עם זאת, לא יכול היה להיזכר בדוגמא לאבחנה הזו.

בין יתר האגרות שנתפסו במחשבו של משיב 4 קיימות אגרות העוסקות בדיווחים על שביתות רעב ובתיאומים בנוגע לכך; בהעברת כספים לבתי כלא וכיוצא באלה עניינים בעלי תוכן ארגוני מובהק.

על פי רישומי שירות בתי הסוהר, בתקופה שבין 1.1.13 לבין 6.3.14 ערך כ- 400 ביקורי אסירים.

10. בהודעתו מיום 19.3.14 מאשר משיב 5 כי הוא מכיר את משיב 1, ולטענתו החל לעבוד איתו לפני כחודש. עוד לדבריו, ביצע בסך הכל כ-12 ביקורים בבתי הכלא במסגרת עבודתו האמורה, וקיבל על כך סכום של 3,000 ₪. אעיר כבר כאן כי המספר האמיתי של הביקורים רב יותר, באופן משמעותי. את שמות האסירים קיבל ממשיב 1, ועל סמך הרשימה פנה לבתי הכלא על מנת לתאם ביקורים. הוא היה מגיע עם מכתבים מהמשפחות, אולם לא עיין בהם אלא דפדף. את המכתבים הציג על גבי הזכוכית המפרידה והאסיר קרא. לאחר מכן היה כותב מפיהם של האסירים את התגובה לאותם מכתבים ומעביר אותה למשרדו של משיב 1. אין לו מושג מה עשה משיב 1 עם האגרות שקיבל. מכל מקום, "זה לא משהו בניגוד לחוק כי אני הייתי כותב את התגובות לגבי מה שהייתי מקריא לאסירים הייתי מדפדף בזה". לטענתו, לו היה רואה משהו בלתי חוקי לא היה ממשיך בעבודה. בהמשך מודה משיב 5 כי עבד עם משיב 1 גם לפני שלוש שנים, אולם גם אז היה זה לפרק זמן קצר של חודשיים שלושה. משיב 5 טוען כי מסמכים הנושאים לוגו של שמו ביחד עם שמו של משיב 1, כאילו המדובר במשרד עורכי דין ששניהם שותפים בו הינם מסמכים מזויפים, וגם כתב היד המופיע בהם אינו שלו. אין הוא יודע מי חתם בשמו בסוף המסמך. יצוין, כי המדובר במסמכים שנתפסו ברשותו של משיב 4, וכי משיב 4 מאשר בהודעתו מיום 12.3.14 כי זה הלוגו של המשרד.

יוער, כי בתיק החקירה מצוי מסמך שעליו הלוגו "גרייב ועיסאווי ושות', משרד עורכי דין", ותחתיו רשימת עו"ד: נדים גרייב (משיב 5), עיסאווי שירין (משיבה 2), אבו סנינה מחמוד (משיב 4), משני מחמד ואמג'ד ספדי (משיב 3). במכתב מופיעה בקשה בכתב יד לקצין האסירים בבית סוהר נפחא לבקר 5 כלואים, וחתום עליו נדים גרייב.

עוד לטענת משיב 5, יתכן שמשיב 1 השתמש במחשב של משרדו, וכך הגיעו אגרות מן הסוג המדובר למחשבו.

טענות אלה ייבחנו במשפט, אולם מכל מקום, טענת הזיוף והשימוש הבלתי מורשה במחשב מעוררת תהייה גם בשלב הלכאורי של בחינת הראיות, שכן משיב 5 הועסק מרצונו המלא על ידי המשרד, ולפיכך קשה לקבל מדוע יהיה למשיב 1 עניין לזייף את הלוגו של משרדו של משיב 5 או לעשות שימוש בלתי מורשה במחשבו. ועוד אוסיף, כפי שנראה בהמשך, כי כשביקש משיב 6 להצטרף לעבודה שסיפק המשרד, נערכה הפגישה בינו לבין משיב 1 במשרדו של משיב 5. על פניו איני רואה מדוע יהיה למשיב 6 עניין לשקר בנקודה זו, והמסקנה הלכאורית היא שיש בגרסתו משום תמיכה בעובדת שיתוף הפעולה בין משיב 1 לבין משיב 5, ואינדיקציה לטיב היחסים ביניהם ולמידת מעורבותו של משיב 5 בפרשה. זאת ועוד, גם משיב 4 מוסר באחת מהודעותיו (מיום 16.3.14) כי את חוזה העבודה עם המשרד חתם בנוכחותם של משיבים 1 ו-5.

בהודעה מיום 23.3.14 אישר משיב 5, כי אגרת שהעביר ותגובה שקיבל ביום 2.3.14 כתובות בכתב ידו וכי תוכנן אינו חוקי. לדבריו, בדרך כלל האגרות שהעביר קשורות לבני משפחה אולם בפעם האחרונה כשהיה בבית כלא הדרים הבין שיש שם משהו "לא נכון", והודיע למשרד "שהכיוון משתנה" וכי הוא מפסיק את עבודתו עימם. אכן, גם ביום 4.3.14 ערך ביקור בבית כלא עופר, אולם היה זה ביקור שנקבע מראש ולא מצא לנכון לבטלו.

מרישומי שירות בתי הסוהר עולה כי בתקופה שבין 1.4.12 לבין 30.5.12 ערך 23 ביקורי אסירים, ובתקופה שבין 1.6.13 לבין 6.3.14 ערך 40 ביקורי אסירים (ולא 12, כנטען על ידו).

לגבי משיב 5 יש להוסיף עוד, כי שיחות שלו עם משיב 1 נקלטו בהאזנות סתר שבוצעו במסגרת החקירה בתיק זה. כך, בשיחה מיום 1.3.14 נשמע משיב 5 אומר למשיב 1 כי הוא מוחק ולא משאיר אצלו "דפים". לא ניתן מפיו של משיב 5 הסבר של ממש למחיקה (הודעה מיום 28.3.14). נראה, שלו מדובר היה במסרים תמימים, לא היה כל צורך למחוק אותם. כך גם, בשיחה מיום 2.3.14 נשמע משיב 5 אומר למשיב 1 כי אחרי שיסיים לאכול ייתן לו את "המכתבים". כאן המקום להעיר, כי בניגוד לטענתו בחקירה, לפיה ביום 2.3.14 הבין ש"הכיוון משתנה" וכי על כן הודיע על רצונו להפסיק לעבוד עם המשרד, אין לכך כל ביטוי בשיחה האמורה, ועל פניו, ההיפך הוא הנכון. שיחה נוספת שיש להזכיר היא שיחה מיום 25.2.14, במסגרתה מבקש משיב 5 ממשיב 1 לבדוק מה קרה עם עורך הדין אל עבד מעכו, שנעצר יחד עם אשתו וכל עורכי הדין שהוא עובד איתם. הכוונה לעו"ד שנעצר אף הוא בגין חשדות למעשים דומים והוגש נגדו לאחרונה כתב אישום בבית המשפט המחוזי בחיפה. התעניינות זו של משיב 5 מלמדת, על פניו, כי הוא מודע בזמן אמת לטיב מעשיו. ולבסוף, בשיחה מיום 27.2.14 נשמע משיב 1 מדבר עם משיב 5 על 35 "דפים" (קרי, אגרות) שהעביר לו בדוא"ל בביקור אחד. משיב 5 נשאל בחקירה (28.3.14) היכן האגרות הללו, ותשובתו הייתה שאינו יודע. באותו ביקור עליו מדובר ביקר משיב 5 ארבעה אסירים, ו- 35 אגרות הינו מספר רב שאינו מתיישב, על פניו, עם העברת פריסות שלום ממשפחות.

11. בהודעתו מיום 25.3.14 מאשר משיב 6 כי הוא עובד מחודש ינואר 2014 עם המשרד. לדבריו, שמע שיש משרד המחפש עורכי דין לטובת הארכות מעצר, ביקורים של אסירים מנהליים בבתי סוהר וועדות שליש. הוא התקשר למשרד וענה לו משיב 1. הלה קבע איתו פגישה למחרת היום במשרד של משיב 5 ושם דברו על העבודה. משיב 6 היה נוסע לביקורים עם מכתבים שקיבל ממשיב 1 ביד או באמצעות פקס, ופעם או פעמיים באמצעות דוא"ל. הוא היה מראה לאסיר את האיגרת על החלון המפריד או מקריא לו אותה בטלפון. האסיר היה עונה לו והוא היה רושם את הדברים מפיו. לאחר מכן היה מעביר את התגובות למשרד, כשהן רשומות בכתב ידו.

בהודעה מיום 26.3.14 טען שהיה כותב מפיהם של האסירים אולם לא שם לב מה כתב, כך גם לא קרא את האגרות שהכניס לכלא.

משיב 6 התכחש לכתב ידו, אם כי בדרך כלל בצורה לא החלטית (לא יודע, לא יכול להחליט). אלא שבתיק החקירה יש חוות דעת מז"פ ולפיה המדובר במסמכים שנכתבו על ידו. בין היתר, מדובר בתיאום לגבי שביתת אסירים מתוכננת ובמסמך מקודד שנתפס במחשבו של משיב 1, בכתב ידו של משיב 6. המדובר באגרת מן האסיר מחמד ערמאן אבו עבדאעללה, אסיר חמאס השפוט למספר מאסרי עולם בגין מעורבותו, בין היתר, בפיגוע ההתאבדות בקפה "מומנט" בירושלים ובפיגוע באוניברסיטה העברית. אסיר זה אף שימש יצרן של חגורות נפץ ושילח מתאבדים למשימותיהם. קשה להעלות על הדעת שאדם בעל השכלה משפטית הרושם מפי אסיר חמאס, השפוט למספר מאסרי עולם, אגרת מקודדת, אינו מבין שהוא נושא בכליו מסר שעל פי טיבו נראה כי הוא משתייך לעולם התוכן של ארגון טרור.

בתקופה שבין 1.1.14 לבין 20.3.14 ערך משיב 6 22 ביקורי אסירים.

מסקנות

12. העולה מן המקובץ, שבידי המבקשת ראיות לכאורה לביסוס העובדות המפורטות בכתב האישום. לא אתייחס כאן לטענה המשפטית שנטענה על ידי ב"כ משיב 5, ואשר יתר חבריו הצטרפו אליה, ולפיה אין יסוד לאישום בעבירה של מגע עם סוכן חוץ בהינתן שהמפגשים של המשיבים היו עם כלואי חמאס וג'יהאד איסלאמי המצויים בבתי כלא בישראל. אין המדובר בטענה של מה בכך, אולם נראה כי המקום לבררה הוא בפני המותב שבפניו יתברר ההליך העיקרי. לצורך ההחלטה שלפניי, די בביסוס העבירות של מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת ופעולות ברכוש למטרות טרור, כדי לבסס עילת מעצר של מסוכנות, הנובעת מעצם העובדה שכנגד המשיבים יש ראיות לכאורה לביצוען של עבירות אלה. בהקשר לעבירה של פעולה ברכוש למטרות טרור אעיר, כי אין בידי לקבל את הטענה לפיה אין לה יסוד בחומר הראיות. האגרות עוסקות לכאורה, בין היתר, בהעברות כספים החורגות מכספי "קנטינה", ואשר המשיבים היו, כאמור, מודעים לתוכנן (ראו למשל אגרת המסומנת כמסמך ל"א במצורף להודעותיו של משיב 4).

13. ב"כ המשיבים טענו, כי אין למדינה זכות לקבוע מה יהיה תוכן הייצוג המשפטי שייתן עורך דין ללקוחו. טענה זו באה כמענה לטענת המבקשת, לפיה המשיבים הועסקו בהעברת האגרות האמורות על אף שמעולם לא נשכרו על ידי אותם אסירים על מנת להעניק להם ייצוג משפטי כלשהו. אכן, רשאי אדם להעסיק מספר עורכי דין, כל אחד לתכלית אחרת, ולמדינה אין זכות להתערב בכך. נראה כי גם המבקשת אינה טוענת אחרת. אלא שהמבקשים עצמם כלל אינם טוענים כי נתבקשו על ידי אותם אסירים ליתן להם שירות משפטי כלשהו. הנה כי כן, ציון העובדה שהמשיבים מעולם לא הועסקו על ידי אותם אסירים הינה נסיבה ממכלול הנסיבות מהן מבקשת המדינה ללמוד, כי המשיבים אינם תמי לב וכי הבינו שהעסקתם על ידי המשרד בהעברת האגרות נועדה לשרת תכליות בלתי חוקיות של ארגוני טרור.

14. משהגענו עד הלום, יש להידרש לשאלה האם ניתן להסתפק בחלופת מעצר שתאיין את מסוכנותם של המשיבים.
מחומר הראיות עולה, על פניו, כי האחראים לארגון משימות הביקור אצל אסירי החמאס והג'יהאד האיסלאמי הכלואים בבתי כלא בישראל הינם משיבים 2-1, שאל עניינם אדרש לאחר שיתקיים ביחס אליהם דיון נפרד. הם גם אלה שעמדו בקשר ישיר עם גורמים בעזה, והם גם אלה (או מי משניהם) שעמדו בקשר טלפוני עם אסירים כלואים לשם ארגון הפעילות האמורה. עוד נראה, כי המניע העיקרי לפעילותם של משיבים 6-4 היה מניע כספי, וכי הם קיבלו תמורה עבור כל אחד מן הביקורים הללו. מסוכנותם הלכאורית של משיבים אלה נובעת מנכונותם לעשות שימוש ברישיונם כעורכי דין על מנת לאפשר העברת מסרים אסורים בין כלואי ארגוני טרור בינם לבין עצמם ובינם לבין הנהגות ארגונים אלה שמחוץ לכותלי הכלא.

נראה, כי בנסיבות אלה ניתן לשרת את תכלית המעצר בחלופה שתאיין את מסוכנותם של משיבים 6-4. בהקשר זה יש להפנות להסכמה אליה הגיעה המבקשת במקרה דומה (מ"ת 29304-04-11 מדינת ישראל נ' סוהר איוב, החלטה מיום 26.4.11).

לפיכך אני מורה כי משיבים 6-4 יוכלו להשתחרר בתנאים הבאים:



המשיבים יהיו נתונים במעצר בית מלא עד לסיום ההליכים נגדם.
כל אחד מהם יחתום על ערבות עצמית בסכום של 20,000 ₪, וימציא 4 ערבויות צד ג' בסכום זהה, לשם הבטחת התייצבותם למשפט ועמידתם בתנאי השחרור.




כל אחד מהם יפקיד סכום במזומן של 20,000 ₪, עד ליום 27.4.14. תנאי זה לא יעכב את שחרורם המיידי של המשיבים. היה ולא יפקיד מי מן המשיבים את הסכום האמור עד למועד שנקבע, ייעצר ויובא בפניי.
המשיבים לא יעסקו בעריכת דין עד לסיום ההליכים נגדם.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מעצר אישה עד תום ההליכים

  2. חוק מעצר עד תום ההליכים

  3. מעצר קטין עד תום ההליכים

  4. מעצר עד תום ההליכים סמים

  5. מעצר מחדש עד תום ההליכים

  6. עילות מעצר עד תום ההליכים

  7. ערר על מעצר עד תום ההליכים

  8. שחרור ממעצר עד תום ההליכים

  9. התנאים למעצר עד תום ההליכים

  10. מעצר עורך דין עד תום ההליכים

  11. מעצר עד תום ההליכים על אלימות

  12. מעצר עד תום ההליכים הונאת אשראי

  13. פריצה לבית - מעצר עד תום ההליכים

  14. מעצר עד תום ההליכים בעבירות מין

  15. עיכוב ביצוע מעצר עד תום ההליכים

  16. מעצר עד תום ההליכים בעבירות רכוש

  17. מעצר עד תום ההליכים - מסדר זיהוי

  18. מעצר עד תום ההליכים בעבירות נשק

  19. עיון מחדש - מעצר עד תום ההליכים

  20. שוד מזויין - מעצר עד תום ההליכים

  21. ראיות לכאורה מעצר עד תום ההליכים

  22. מעצר עד תום ההליכים על גניבת רכב

  23. ערר לעליון על מעצר עד תום ההליכים

  24. מעצר עד תום ההליכים בעבירות גניבה

  25. עיון מחדש במעצר עד תום הליכי הסגרה

  26. חומרת העבירה - מעצר עד תום ההליכים

  27. שחרור ממעצר עד תום ההליכים עקב לידה

  28. מעצר עד תום ההליכים על פריצה לדירה

  29. מעצר עד תום ההליכים על נהיגה בשלילה

  30. ערר מעצר עד תום ההליכים - תקיפת שוטר

  31. מעצר עד תום ההליכים - נאשמים פלסטינים

  32. מעצר עד תום ההליכים בשל חומרת העבירה

  33. בקשה לביטול החלטת מעצר עד תום ההליכים

  34. שחרור למספר ימים ממעצר עד תום ההליכים

  35. מעצר עד תום ההליכים בגין אלימות במשפחה

  36. ראיות לכאורה בשלב המעצר עד תום ההליכים

  37. מעצר עד תום ההליכים בעבירת נסיון אונס

  38. נשיאה והובלת נשק - מעצר עד תום ההליכים

  39. עבירות מין במשפחה - מעצר עד תום ההליכים

  40. מעצר עד תום ההליכים בעבירת תקיפת בת זוג

  41. מעצר עד תום ההליכים בתאונת דרכים קטלנית

  42. מעשה מגונה בקטינה - מעצר עד תום ההליכים

  43. מעצר עד תום ההליכים - שיקול חומרת העבירה

  44. ניסיון שוד תכשיטים - מעצר עד תום ההליכים

  45. חבלה בכוונה מחמירה - מעצר עד תום ההליכים

  46. שתיקת הנאשם - ערר על מעצר עד תום ההליכים

  47. שימוש ברכב ללא רשות - מעצר עד תום ההליכים

  48. תשתית ראייתית לכאורית למעצר עד תום ההליכים

  49. חטיפה לשם עבירת מין - מעצר עד תום ההליכים

  50. מעצר עד תום ההליכים בגין ירי בשכונת מגורים

  51. סחיטה באיומים ותקיפה - מעצר עד תום ההליכים

  52. שוד בנסיבות מחמירות - מעצר עד תום ההליכים

  53. אונס בנסיבות מחמירות - מעצר עד תום ההליכים

  54. זריקת אבנים על חיילים - מעצר עד תום ההליכים

  55. מעצר עד תום ההליכים בעבירת איומים על שוטרים

  56. האם ראיית דנ"א מספיקה למעצר עד תום ההליכים ?

  57. קבילות ראיות בדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים

  58. קבילות ראיות במסגרת בקשה למעצר עד תום ההליכים

  59. השיקולים בקבלת ההחלטה מתי עוצרים עד תום ההליכים

  60. פיצויים לנאשם על זיכוי בגין מעצר עד תום ההליכים

  61. מעצר עד תום ההליכים של אדם שלא כשיר לעמוד למשפט ?

  62. מעצר עד תום ההליכים בגין הפרת תנאי שחרור למעצר בית

  63. מעצר עד תום ההליכים בעבריינות אידיאולוגית - פשע שנאה

  64. נוכחות במקום ביצוע העבירה כעילה למעצר עד תום ההליכים

  65. החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית - מעצר עד תום ההליכים

  66. מעצר עד תום ההליכים בעבירות של מגע עם סוכן חוץ - סעיף 114 (א) לחוק העונשין

  67. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון