הגשת בקשה לסעד זמני בשיהוי חותרת תחת הטענה בדבר דחיפות הסעד יפים לעניין זה דברי בית המשפט ב-רע"א 8630/05‏ ‏ניר שיתופי אגודה ארצית להתיישבות עובדי נ' עיריית הוד השרון, ( 10.4.2007): "... בעת בירור טענת שיהוי בהגשת בקשה לסעד זמני יסתפק לעיתים בית המשפט בעצם קיומה של השתהות ולא ידרוש יסוד נוסף, כגון אלה הנדרשים לשם קבלת טענת שיהוי בהגשת תביעה. כך למשל, גם מקום בו ההשתהות בהגשת בקשה לסעד זמני לא גרמה למשיב נזק, עשויה הבקשה להידחות בשל שיהוי (ראו, רע"א 8113/00 שפר נ' תרבות לעם (1995) בע"מ, פ"ד נה(4) 433, 444). אציין, כי יש הרואים בטענת השיהוי משום טענת מניעות, לפיה מבקש שהשתהה בהגשת בקשתו לסעד זמני מושתק מלטעון כי אי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק הדין לכשיינתן (ראו, ד' שוורץ, סדר דין אזרחי: חידושים, תהליכים ומגמות (תשס"ז), 405, והשוו, פרשת תלמוד תורה, 447). בנוסף נקבע כי : "על המבקש סעד זמני מוטלת חובה לשכנע את בית המשפט בדוחק הנסיבות, שיש בו כדי להצדיק התערבות שיפוטית עוד בטרם בירור התביעה וקביעת זכויות הצדדים. מבקש המתמהמה יתר על המידה בהגשת בקשתו סותר בכך את טענתו, שהצו חיוני ושנתינתו אינה סובלת דיחוי". (רע"א 920/05 חסין אש תעשיות בע"מ נ' קוניאל אנטוניו ישראל בע"מ, ( 28.3.2005). [ר' גם: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, 525 (מהדורה עשירית,2009)]. בנוסף, על העותר לסעד זמני לגלות לבית המשפט את כל העובדות הרלבנטיות ולא לנסות ולהעלים את העובדות שאינן נוחות לו. כנאמר ברע"א 4196/93 שפע בר ניהול ושירותים 1991) בע"מ נ' שפע מסעדות ייצור ושיווק ארוחות מוכנות 1984 בע"מ, פ"ד מז(5) 165, 168: "... מי שפונה לבית המשפט בבקשה למתן סעד זמני חייב לגלות את כל העובדות העשויות להיות רלוואנטיות לבקשתו, ובמקרה של ספק עליו להשאיר את שאלת הרלוואנטיות להחלטת בית המשפט ולא לקבוע בעצמו, תוך שיקול האינטרס הצר שלו, מה יש לגלות לבית המשפט". (ראו גם תקנה 362(ב)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984).סעד זמנישיהוי