משכנתא היא משכון של מקרקעין, כפי שקובע סעיף 4 לחוק המקרקעין

משכנתא היא משכון של מקרקעין, כפי שקובע סעיף 4 לחוק המקרקעין

עסקת מקרקעין נגמרת ברישום לפי הוראות סעיף 7(א) לחוק המקרקעין. מאחר שאין חולק כי שטרות המשכנתא נשוא ענייננו לא נרשמו, הרי שמדובר בעסקה במקרקעין שלא נגמרה ברישום, המהווה התחייבות לעשיית עסקה במקרקעין, וזאת בהתאם להוראות סעיף 7 לחוק המקרקעין. כנגד עסקה זו עומדת כיום הערת אזהרה מאוחרת שנרשמה לטובת המשיב 2, המשקפת עסקת מתנה. עולה, אם כן, שלכאורה, קיימות שתי התחייבויות לעסקאות במקרקעין, הסותרות זו את זו ולכן חל על ענייננו סעיף 9 לחוק המקרקעין, הקובע את הכלל הבסיסי החל במקרה של עסקאות נוגדות, כדלקמן:

"התחייב אדם לעשות עסקה במקרקעין ולפני שנגמרה העסקה ברישום חזר והתחייב כלפי אדם אחר לעסקה נוגדת, זכותו של בעל העסקה הראשונה עדיפה, אך אם השני פעל בתום-לב ובתמורה והעסקה לטובתו נרשמה בעודו בתום-לב - זכותו עדיפה."


בסעיף 9 לחוק המקרקעין הביע המחוקק את דעתו, כי זכותו של בעל העסקה הראשונה עדיפה על פני זכותו של השני בזמן, אלא אם השני פעל בתום לב ובתמורה והעסקה לזכותו נרשמה בעודנו תם לב. אולם, בע"א 2643/97 גנז נ' בריטיש וקולוניאל חברה בע"מ ואח', פ"ד נז(2) 385 (2003) (להלן: עניין גנז), נקבע חריג לכלל זה ולפיו, במצבים מסוימים אפשר שתגבר ידו של הקונה השני, אף אם לא התמלאו כל התנאים הנקובים בסעיף 9: רישום, תום-לב ותמורה. נפסק, בהקשר זה, כי כאשר הקונה הראשון בזמן נמנע מלרשום הערת אזהרה לטובתו למרות שלא הייתה מניעה לכך ובכך גרם ליצירת "תאונה משפטית", הרי שהוא מפר את חובת תום הלב, בבחינת "לא תיתן מכשול בפני עיוור". מכאן, שעל פי הלכת גנז, אי רישום הערת אזהרה על ידי הקונה הראשון בזמן עשויה להביא לעדיפותו של השני בזמן, על אף שהלה לא השלים את הרישום במרשם המקרקעין. וכדברי כב' הנשיא ברק בעניין גנז (שם, בעמ' 404):

"בהימנעותו מעשיית כל האפשר לרישומה של הערת האזהרה הניח בעל העיסקה הראשונה את התשתית ל'תאונה המשפטית' שבעיסקאות הנוגדות. בידו היה למנוע זאת, והוא לא עשה כן. בכך, עקרונית, יש משום מחדל שלא בתום-לב. עקרון תום-הלב דורש כי בעל העיסקה הראשונה יפעל בהגינות, תוך התחשבות בציפייה הסבירה של בעל העיסקה השנייה. על-כן נגזר, עקרונית, מעקרון תום-הלב כי בעל העיסקה הראשונה יעשה ככל יכולתו לרשום הערת אזהרה ובכך ימנע את כניסתו של בעל העיסקה השנייה להתקשרות עם המוכר ... אכן, במרבית העיסקאות במקרקעין שהדבר אפשרי בהן נרשמת בפועל הערת אזהרה.... זוהי הפרקטיקה המקובלת בישראל. דרך מקובלת זו ראויה היא והיא מתבקשת מעקרון תום-הלב.."



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין משכנתאות

  2. שחרור משכנתא מנכס

  3. תביעה לביטול משכנתא

  4. אי רישום משכנתא כדין

  5. התנגדות לביצוע משכנתא

  6. אי הסכמה לרישום משכנתא

  7. העברת משכנתא לאדם אחר

  8. כמה משכנתאות אפשר לקחת

  9. סגירת משכנתא לפני הזמן

  10. מועד פקיעת ביטוח משכנתא

  11. משכנתא מלפני קום המדינה

  12. הודעה על ביטול הסכם משכנתא

  13. רישום בנק כבעל זכויות משכנתא

  14. מכתב כוונות מהבנק סילוק משכנתא

  15. מה קורה עם משכנתא של אדם שנפטר ?

  16. לווה נוסף משכנתא (תביעה למתן צו)

  17. משכנתא למראית עין - פסק דין הצהרתי

  18. מימוש משכנתא דירת מגורים של קשישים

  19. ביטול חתימה על משכנתא בבנק הפועלים

  20. ביטול חתימה על משכנתא לאדם חירש ואילם

  21. תביעה נגד המינהל בגין אי רישום משכנתא

  22. מימוש משכנתא של אם חד הורית על ידי הבנק

  23. תביעה נגד עורך דין עקב איחור בקבלת משכנתא

  24. שעבוד לטובת בעל המשכנתא מול הערת אזהרה – מה גובר ?

  25. צו מניעה, נקיטת הליכי מימוש ההלוואה שלא הובטחה במשכנתא

  26. משכנתא היא משכון של מקרקעין, כפי שקובע סעיף 4 לחוק המקרקעין

  27. האם בהחלטה על מזונות זמניים ניתן להשית על האב תשלום מעבר ל-50% בגין החזר המשכנתא ?

  28. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון