ערובה להוצאות בתביעה למניעת קיפוח המיעוט בחברה

נטען כי תכליתה של התביעה היא לסחוט כספים מהמבקשים בגין מניותיה של המשיבה בחברה.
אין למבקשים כל ידיעה ממקור ראשון אודות מצבה הכספי של המשיבה, היקף פעילותה ותזרים המזומן שלה.
נאמר בבקשה כי על פי הוראת סעיף 353 א' לחוק החברות חלה חזקה לפיה יש לחייב חברה בהפקדת ערובה, אלא אם קיימות נסיבות אשר אינן מצדיקות את הפקדת
הערובה כמפורט בסעיף.
על המשיבה להפיג את החשש באשר ליכולתה הכלכלית לפרוע את חובותיה במידה ותחויב בדין.

3. תגובת המשיבה
תגובתה של המשיבה איננה נותנת מענה של ממש לאמור בבקשה לחיוב בערובה.
נטען כי יש לדחות את הבקשה על הסף שכן לא צורף לה תצהיר ולא הובא בדל ראייה לכך שאין למשיבה איתנות כלכלית.
המבקשים, כך נאמר בתגובה, מבהירים כי אין להם מקור ידיעה ראשון באשר למצבה הכלכלי של המשיבה, ולכן ברור כי הבקשה הוגשה כבקשת סרק.
המבקשים לא הצהירו לגבי סיכויי התביעה ולא הראו כי מצאו שהמשיבה אינה פעילה או בקשיים כלכליים, ולכן אין צידוק משפטי להגשת הבקשה.
לאחר מכן מתייחסת המשיבה להוראות תקנה 519 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984.
סיכויי התביעה אינם זניחים ולמשיבה יש כתובת קבועה. לכן, אין נסיבות חריגות ונדירות הנדרשות על פי תקנה 519 כדי להצדיק התניית בירור התובענה בהפקדת ערובה.
נאמר כי למשיבה נכס מהותי שהוא שליש ממניות החברה.
כמו כן, צוין כי עילת התביעה "לא מסתמכת על טענת הקיפוח ועושק המיעוט הנשענת כעורבה פרח אלא שבכל כתבי הדין שהגישה המשיבה הובאו יותר מראיות לכאורה למעשים חמורים מאוד של המבקשים 1 ו- 2". (סעיף 8 לתגובה).
עוד נאמר כי בשל כתבי האישום ובשל בזבזנותם הבלתי הגיונית ספק רב אם המבקשים יוכלו לשלם בגין שנות עושק ומרמה בגינם הם נתבעים.
לתגובה לא צורף תצהיר.

לפני הדיון בקדם משפט אשר נקבע ליום 22.10.14 הגישה המשיבה הודעה לעניין הבקשה לחיוב בהפקדת ערובה.
בהודעה צוין במפורש כי הדיון בבקשה קבוע ליום 22.10.14.
עוד נאמר כי המשיבה בבקשה להפקדת ערובה מתכבדת להודיע כי אביו של בני, בעל המניות של המשיבה - נפטר בלילה הקודם. לפיכך, לא יוכל בני להופיע בדיון שיתקיים יומיים לאחר מכן – 22.10.14.
עוד נאמר כי לאור האבל נמנע מהמשיבה להגיש תצהיר או מסמכים תומכים בדבר איתנות המשיבה.
מהודעה זו עולה במפורש כי המשיבה הייתה מודעת לכך שבמועד הקבוע לקדם משפט, מועד בו נקבע דיון גם בבקשה לסעדים זמניים, יתקיים דיון בבקשה להפקדת ערובה. לכן הודיעה כי מנהל המשיבה לא נתן תצהיר בתמיכה לתגובתו לבקשה להפקדת ערובה ולא יתייצב לדיון.
בית המשפט התבקש לדחות את מועד הגשת המסמכים אם יהיה צורך בהצגתם.
המשיבה טענה כי המבקשים לא מסרו לה מסמכים.
בהודעה זו התייחסה המשיבה לראשונה להוראת סעיף 353 א' לחוק החברות.
נאמר כי הסעיף אינו טומן בחובו חובה להמצאת מסמכים, כאשר בית המשפט מצא כי אין בנסיבות העניין מקום לחייב את המשיבה לעשות כן.
המשיבה שבה וציינה כי בבעלותה מניות בחברה, אשר על פי הצעה לרכוש אותה שוות, כאמור, 580,000 ₪.
אין כל מקום לבקש מהמשיבה לחשוף את דוחותיה, כאשר המבקשים עצמם לא הראו אף מסמך של החברה למרות התחייבותם בפני בית משפט.
נאמר כי "קצפה" של המשיבה יוצא באשר לעצם הגשת הבקשה שכן מדובר בשימוש לרעה בהליכי בית משפט.
נטען כי מצבה הכלכלי של המשיבה הוא איתן לחלוטין.
בהתחשב בעובדה כי התביעה בעיקרה היא בגין עושק המיעוט ואי חשיפת מידע למשיבה - על בית המשפט להתחשב באי חשיפת המידע על ידי המבקשים בעת בחינת הבקשה לחיוב בערובה.
המשיבה איננה טוענת למצב כספי רעוע אך כל חסרון כיס שנגרם לה בקשר לתביעה נגרם לה על ידי התנהגות המבקשים.

המבקשים הגישו בקשה להוצאת ההודעה מתיק בית משפט, בטענה כי מדובר בתגובה אשר הוגשה שלא בתום לב, תוך עריכת מקצה שיפורים לאחר שכבר הוגשה תגובה לבקשה.
המבקשים ציינו כי מההודעה עולה שאביו של מנהל המשיבה נפטר ביום 20.10.14. אולם, התגובה לבקשה הוגשה עוד ביום 19.10.14 ובמועד זה לא הייתה מניעה לצרף תצהיר או מסמכים ככל שיש בהם כדי לתמוך בטענת המשיבה.

המשיבה הגיבה לכך וציינה כי מטרת ההודעה הייתה ליידע את בית המשפט בדבר האבל ואי האפשרות של מנהל המשיבה להתייצב לדיון, אשר היה קבוע גם בבקשה לסעד זמני.

4. הדיון במעמד הצדדים
בדיון שהתקיים ביום 22.10.14 נקבע כי מאחר ומנהל המשיבה לא התייצב לדיון בגין אבל, יתקיים דיון הן בבקשה זו והן בבקשה לסעדים זמניים ביום הקבוע לקדם משפט – 10.11.14.
למרות האורכה שהתבקשה וניתנה לא הגישה המשיבה תצהיר מטעמה, ואף לא צורפו מסמכים כלשהם לתגובה עד למועד הדיון הנוסף שנקבע.

ביום 10.11.14 התייצב מנהל המשיבה לדיון אם כי לא הוגש תצהיר מטעמו.
התקיים דיון הן בבקשה לסעדים זמניים והן בבקשה להפקדת ערובה.
במהלך הדיון בבקשה לסעדים זמנים הסכימו הצדדים להצעת בית משפט כי התיק העיקרי ייקבע להוכחות, נקבע מועד להגשת תצהירים ומועד לשמיעת ההוכחות – 8.2.15.
מיד לאחר מכן התקיים דיון בבקשה להפקדת ערובה.
המשיבה חזרה וציינה כי הודיעה לקראת הדיון הקודם שלא יוגש תצהיר, שכן באותה תקופה אביו של מנהל המשיבה היה, כאמור, באבל.

המבקשים חזרו על האמור בבקשה להפקדת הערובה.
המשיבה חזרה וטענה כי מנהל המשיבה מושקע בחברה בביטחונות ומחזיק בשליש ממניותיה, כמו השותפים האחרים.
משהתבקש בא כוח המשיבה להפנות לאסמכתאות לקיומן של בטחונות בסכום של כ- 280,000 ש"ח, נענה בתשובה "אנחנו נביא".
המשיבה טענה כי מדובר בבקשה הזויה ומוזרה שכן התביעה מתייחסת לדרישת חומר מאת המבקשים, ואילו עתה מבקשים מהמשיבה להראות חומר. מדובר ב"הפיכת
העולמות הפוך על הפוך".
המבקשות השיבו וטענו כי העובדה כי קיימת ערבות אישית מוגבלת כלפי הבנק, אינה יכולה להוות תחליף לערובה. המשיבה לא הפריכה את החזקה החלה עליה על פי חוק החברות.

5. בקשת המבקשים למתן החלטה ותגובת המשיבה
בית המשפט המתין לקבלת הפרוטוקול המוקלט על מנת לשלוח החלטה לצדדים בבקשה להפקדת ערובה.
המבקשות הגישו בקשה למתן החלטה וניתנה על ידי החלטה כי ההחלטה תשלח תוך מספר ימים.
מיד לאחר מכן הגישה המשיבה תגובה לבקשה למתן החלטה, מבלי שהתבקשה לכך. לתגובה צירפה המשיבה תצהיר של מנהל המשיבה "למען הסר ספק, לאור הדיון הסוער אשר התקיים ביום 10.11.14 ואשר היה אמור לידון בבקשה למתן סעדים זמנים ובדיון לקדם משפט".
כבר באמירה זו יש חוסר דיוק.
כפי שפרטתי קודם, הייתה המשיבה ערה לחלוטין לעובדה כי בקדם משפט יתקיים דיון הן בבקשה לסעדים זמניים והן בבקשה להפקדת ערובה. כך עלה מכותרת המסמך ומתוכן המסמך אשר הוגש יומיים לפני הישיבה אשר הייתה קבועה ביום 22.10.14.
במסגרת מסמך זה הובהר, כאמור, כי מנהל המשיבה לא יתייצב לדיון בגין האבל, וכי מסיבה זו אף לא נתמכה התגובה לבקשה להפקדת ערובה בתצהיר מטעמו.
על מנת לאפשר דיון בהשתתפות מנהל המשיבה נדחה, כאמור, הדיון במכלול הבקשות ליום 10.11.14.
לכן, אין מקום לטענה כי המשיבה הופתעה מכך שנושא הערבות עלה בדיון שהתקיים ביום 10.11.14, כפי שנטען בסעיף 9 לבקשה, בו נטען גם כי מנהל המשיבה לא בא ערוך ומוכן לדיון בערבות.

טענה נוספת אשר נכללה בתגובה למתן החלטה היא כי משום מה לא התקיים דיון בסעדים הזמניים ואף לא התקיים כלל דיון בקדם משפט.
גם לטענה זו אין מקום.
החל להתקיים דיון בבקשה לסעדים זמניים.
לאחר הפסקה ובעקבות המלצת בית משפט, הסכימו הצדדים לקביעת התיק להוכחות.
מיד לאחר מכן התקיים הדיון בבקשה להפקדת ערובה, מבלי שהועלתה כל טענה בעניין זה על ידי המשיבה, תוך חזרה על ציון העובדה כי לא הוגש תצהיר מטעם המשיבה.
לגופו של עניין, לא רק שהתקיים קדם משפט אלא שיש לקבל את טענת המבקשים כי תגובת המשיבה לבקשה להפקדת ערובה הוגשה ללא תצהיר - עוד לפני שמנהל המשיבה היה באבל בגין מות אביו.
עוד יש לציין כי למרות האורכה שניתנה לא צורף תצהיר עד למועד הדיון השני שנקבע.
אין לכן כל מקום להגשת תצהיר לאחר שהתקיים דיון והצדדים סיכמו במהלכו על מנת שתנתן החלטה בבקשה.
המשיבה החליטה על דעת עצמה לצרף בשלב הנוכחי תצהיר לאחר שלא עשתה כך בשלב הדיון בבקשה - מאז הגשת התגובה לבקשה ועד לקיום הדיון הנדחה.

במסגרת התשובה לבקשה למתן החלטה חזרה המשיבה על טענות שונות לעניין איסור דיספוזיציות, תוך התייחסות לדיונים קודמים אשר התקיימו בין הצדדים.
לטענות אלה אין כל רלוונטיות בשלב זה לאחר שהתיק נקבע כבר להוכחות.
בתצהירו טען גם מנהל המשיבה כי לא התקיים דיון מקדמי ביום 10.11.14 למרות ההחלטה מיום 22.10.14.
עוד נאמר כי מנהל המשיבה ציפה להיחקר על תצהירו, אולם נראה כי זמנו של בית המשפט היה דחוק משום מה "יומי לא הובא בבית המשפט".
מנהל המשיבה ציין כי הופתע מקיומו של הדיון בבקשה להפקדת ערובה, שכן בהחלטה מיום 28.10.14 נקבע על ידי בית משפט כי ייקבע דיון לגופו של עניין בבקשה זו.
כפי שציינתי לעיל, הדיון בבקשה להפקדת ערובה היה קבוע עוד במסגרת קדם המשפט הראשון אשר נדחה ליום 10.11.14 והמשיבה הייתה מודעת לכך.

פרוטוקול הדיון מיום 10.11.14 הינו בן כ- 20 עמודים והצדדים שהו זמן לא מבוטל באולם בית משפט במועד הדיון.
אין לכן כל מקום לטענה כי זמנו של בית המשפט היה דחוק.
בית המשפט שמע את הצדדים באריכות. התנהל דיון שמטרתו להביא את הצדדים להסדר דיוני יעיל. בסופו של דבר אף הסכימו הצדדים לקבוע את התיק להוכחות מבלי שיתקיים דיון בבקשה לסעדים זמניים.
רק לאחר מכן התקיים הדיון בבקשה להפקדת ערובה. על דיון זה היה ידוע למשיבה עוד בקדם המשפט הראשון. המשיבה טענה לגופו של עניין מבלי שהועלתה במהלך הדיון כל טענה באשר להפתעה בדבר עצם קיומו.
אינני רואה כל מקום לטענות בדבר דרך קיומו של הדיון ובוודאי לא לצירופו של התצהיר לאחר שהסתיים הדיון בדרך בה נעשה הדבר.

6. החלטה
עילת התביעה הוגדרה בכותרת "קיפוח המיעוט" כאשר עיקר הטענה היא בעניין הסתרת מידע וטענה בדבר הכשלת מו"מ למכירת החברה בסכום נטען של 1.5 מיליון ₪. כל זאת ללא ציון קיומו של הפרוטוקול אשר הגביל את הסכום לו תהיה המשיבה זכאית בעת פרישה מהחברה.
הטענה בדבר הצעת הרכישה הנטענת לא לוותה במסמך כלשהו, אלא באמירה כללית לגבי אירוע שאירעה עוד בשנת 2011.
האמירות הקשות באשר לגניבה של כספים מהחברה, מתבססות בעיקר על כתב אישום אשר הוגש בגין הצהרות כוזבות לשלטונות המכס באשר לרשימוני ייבוא.
אין לראות בכתב אישום זה על פניו כמוביל בהכרח למסקנה לפיה נגנבו כספים מהחברה.
עם זאת, אין אפשרות בשלב זה להביע עמדה לכאן או לכאן באשר לסיכויי ההצלחה של התביעה ויש לברר את הטענות לגופן.

באשר לחייב בהפקדת ערובה של חברה - ההוראה הרלוונטית היא הוראה סעיף 353 א' לחוק החברות.
הסעיף קובע באופן מפורש חזקה לפיה חברה בערבון מוגבל מחויבת להפקיד ערובה להוצאות לפי בקשה.

ברע"א 109-05-07 נאות אוזאזיס מלונות בע"מ נ' מרדכי זיסר הבהיר כב' השופט גרוניס (כתוארו אז) כי הרציונל לחזקה זו הוא מניעת היסתרות מאחורי האישיות המשפטית של החברה, כדי להימנע מלשאת בתשלום הוצאות אשר נגרמו לנתבעים.
אין לכן כל מקום לטענתה של המשיבה בדבר "האבסורד" הקיים בטענת המבקשים על פיה לא הוכח מצבה הכלכלי של המשיבה. אין אף מקום לטענה כי המבקשים הם אלה שלא הצביעו על קשיים כלשהם במצבה הכלכלי של המשיבה.
הנטל לסתור את החזקה הקבועה בחוק החברות מוטל על החברה כלפיה מופנית הבקשה, כלומר - המשיבה.
בפסק דין נאות אוזאזיס נאמר כי החזקה ניתנת לסתירה על פי שתי דרכים חלופיות המוצגות בסעיף: החלופה הראשונה היא אם תוכיח החברה, היא המשיבה שלפניי, כי יהיה לאל ידה לשלם את ההוצאות הנתבע, המבקשים שלפניי.
לא הוכח על ידי המשיבה כי יהיה ביכולתה לשלם הוצאות אם ייפסקו כנגדה. המשיבה לא הצביעה על נכסים כלשהם מלבד טענה על פיה היא מחזיקה בשליש ממניות החברה.
בהקשר זה יש לציין כי המשיבה עצמה ציינה בכתב התביעה כי חובות החברה הם בסכום הקרוב ל- 1.5 מיליון ₪ וכי לפי דברי רואה החשבון שלה החברה עומדת בפני בעיות תזרים בזמן הקרוב.
יתרה מזאת, לגבי עצמה טענה המשיבה כי בכל שנות פעילותה הפסידה ממון רב וספגה הפסדים.
לכן, בחלופה הראשונה לא עמדה המשיבה.
החלופה השנייה אשר נקבעה בפסק דין אואזיס היא סתירת החזקה על ידי כך שבית משפט יסבור כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה.
העניין נתון לשיקול דעתו של בית משפט. בין היתר על בית משפט לשקול האם הוגשה התובענה בתום לב ומה סיכוייה, האם מצבה הכספי הרעוע של החברה התובעת נגרם על ידי התנהגות הנתבעת והאם הוגשה בקשה לערובה רק כדי למנוע בירור תביעה אמיתית.

אינני רואה מקום לקבוע העדר הצדקה במקרה הנוכחי לחיוב בערובה.
התביעה הוגשה בגין אירועים אשר לטענת המשיבה מתקיימים בחברה מזה שנים רבות.
הצעת הרכישה הנטענת אירעה על פי האמור בכתב התביעה עוד בשנת 2011. משום מה לא טענה המשיבה דבר בעניין הנזק שנגרם לה בסכום של כ-500,000 ₪ עד לשנת 2014.
עוד יש לציין את העובדה כי קיומו של הפרוטוקול המגביל את הסכום אשר ישולם למשיבה במקרה של פרישה מהחברה - לא הוצג ולא צוין על ידה.

בנסיבות אלה, אינני רואה מקום לקבוע כי החזקה הקבועה בסעיף 353 א' לחוק
החברות נסתרה בחלופה כלשהי.
עם זאת, נראה כי באיזון בין כל האמור לעיל - לבין העובדה כי המשיבה היא אכן בעלת מניות בחברה ולא ניתן לקבוע בשלב זה מה שוויה האמיתי, יש להפחית את סכום הערובה הנדרשת כדי להבטיח תשלום ההוצאות אשר ייתכן והמשיבה תהיה מחויבת בהן אם תדחה תביעתה. לאור זאת על המשיבה להפקיד סכום של 25,000 ₪, במזומן או בערבות בנקאית, תוך 14 יום כתנאי לבירור התובענה.

המשיבה תישא בהוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד מועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אמנת האג ערובה

  2. ערובה תושב חוץ

  3. בקשה להפקדת ערובה

  4. הפקדת ערובה להוצאות

  5. ערובה להוצאות הנתבע

  6. ערובה לקיום פסק בוררות

  7. חיוב חברה בהפקדת ערובה

  8. בקשה למתן ערובה להוצאות

  9. חיוב תושב זר בהפקדת ערובה

  10. הפקדת ערובה בתביעה שכנגד

  11. חיוב חברה זרה בהפקדת ערובה

  12. ערובה להוצאות תביעה נגזרת

  13. ערובה להוצאות בבית הדין הארצי

  14. בקשה לחייב חברה בהפקדת ערובה

  15. חיוב הנתבע בהפקדת ערובה להוצאות

  16. הפקדת ערובה להוצאות בתיק פלת''ד

  17. הפקדת ערובה להוצאות חברה בחו''ל

  18. שיקולים בקביעת גובה ערובה להוצאות

  19. ערובה להוצאות חברה בקשיים כלכליים

  20. הפקדת ערובה להוצאות צו אנטון פילר

  21. בקשה להפקדת ערובה לאחר דיון הוכחות

  22. ערובה להוצאות בקשה לאכיפת שעבוד צף

  23. הפקדת ערובה להוצאות בבית הדין לעבודה

  24. אי הפקדת ערובה לפלסטינים עקב מצב כלכלי

  25. המועד להגשת בקשה להפקדת ערובה להוצאות

  26. ערובה להוצאות תובעים שגרים מחוץ לישראל

  27. בר''ע על החלטה על הפקדת ערובה להוצאות

  28. תביעה בגין עופרת יצוקה - ערובה להוצאות

  29. חיוב התעשיה הצבאית בהפקדת ערובה להוצאות

  30. בקשה לחיוב חברה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות

  31. הפקדת ערובה נפגע ירי תושב הרשות הפלסטינית

  32. בקשה לחייב חברה להפקיד ערובה בקופת ביהמ''ש

  33. ערובה להוצאות בתביעה למניעת קיפוח המיעוט בחברה

  34. הפקדת ערובה של תושב פלסטיני להבטחת הוצאות הנתבע

  35. החלטות על הפקדת ערובה כתנאי לערעור בבית הדין לעבודה

  36. בקשה על פי סעיף 29(א) לחוק הבוררות לחיוב בהפקדת ערובה

  37. תקנה 519 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי: בקשה להפקדת ערובה

  38. האם אישור רו"ח מספיק כדי לא לחייב חברה בהפקדת ערובה להוצאות ?

  39. טענת המערער שהחתימה על גבי ההמחאות אינה חתימתו וכי מעולם לא הסכים לערוב לביצוען

  40. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון