אובדן תמיכת אב / אם בזמן שירותו הצבאי - תאונת דרכים

האם יש לפצות את ילדיו של אדם שנהרג בתאונת דרכים על התקופה שלאחר השחרור מצה"ל ? אמנם מבחינה משפטית אין חובה על הורה לזון את הילדים אחרי הגיעם לגיל 18 אולם, תקופת התלות היא עניין אינדבידואלי, המשתנה ממשפחה למשפחה והיא תיקבע על בסיס ראיות אמינות ובית המשפט רשאי לקבוע כי המנוח היה תומך בילדיו גם לאחר הגיעם לגיל בגרות ולאחר שיחרורם מהצבא, לשם השלמת לימודים לרכישת מקצוע או מטעמים אחרים. גישת בית המשפט היא כי בתקופת השירות הצבאי נמשכת תמיכת המשפחה בילדיה. בית המשפט פסק כי שלילת זכאותם של ילדים בתקופת שירותם הצבאי אינה מתיישבת עם מטרת הפיצויים ונוגדת צדק חברתי וכלכלי. כמו כן נקבע כי ההנחות העובדתיות אשר אנו קובעים, והמשמשות בסיס ראייתי והקובעות את נטל הבאת הראיות, מן הראוי להן לשקף את מציאות החיים. במציאות הישראלית, תמיכת הורים בילדיהם אינה מסתיימת עם הגיע הילד לגיל 18, והיא נמשכת כל עוד הם משרתים בצבא. מציאות זו היא שקבעה את ההנחה העובדתית המשמשת בסיס לפסיקת הפיצוים. עם זאת פסק בית המשפט כי, קיימים מקרים בהם השירות הצבאי מנתק התלות. בדומה, קיימים מקרים, בהם התלות נמשכת מעבר לשירות הצבאי, בעניינם של אלה נדרשת הוכחה מיוחדת. לא כן באשר למצב הרגיל. כאן ניתן ליצור הנחה עובדתית לפיה ילדים בישראל תלויים בהוריהם עד לסיום שירותם הצבאי הסדיר. צבאתאונת דרכים