פיצויים על מוות בתאונת אופניים

הרקע העובדתי : לפניי בית המשפט עמדה תביעת עיזבון (נגד חברת ביטוח) של הרוג אופניים אשר נפטר כתוצאה מתאונת דרכים שארעה בהיותו בן 18. התאונה הקטלנית קרתה עת נהג המנוח באופניו ונפגע מרכב. ממקום התאונה הובהל המנוח לבית החולים שם אובחנה פגיעה רב מערכתית ונקבע מותו של המנוח כתוצאה מהתאונה הקטלנית. התביעה הוגשה על ידי הוריו של המנוח ועל פי צו הירושה הנם יורשים כדין בשיעור של 1/2 לכל אחד מעיזבונו של המנוח. המחלוקת לעניין פיצויים הרוג אופנים : לא הייתה מחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות ובעצם קרות התאונה כתאונת דרכים על פי החוק. המחלוקת הנה לעניין חישוב הפיצויים התמקדה במענה לשאלה- מהו בסיס השכר של המנוח לצורך עריכת התחשיב ? האם יש מקום לערוך חישוב אובדן השתכרות לפי ההלכה שנקבעה בע"א 10990/05 דוד פינץ נ' הראל חברה לביטוח כלומר על בסיס השכר הממוצע במשק או שמא המקרה דנן הנו מתיישב עם החריג לעניין בסיס השכר לצורך התחשיב ועל פי שכר המינימום כטענת חברת הביטוח. טענות ההורים : התובעים (ההורים) טענו כי מדובר בצעיר, עולה חדש ובמקרה דנן אין מקום לסטות מהלכת פינץ, ולמעשה חריג זה צומצם מאד כפי שבא לידי ביטוי גם בע"א 10064/02 מגדל חברה לביטוח בע"מ נגד רים אבו חנא ואח' התובעים טענו כי המנוח עלה בגיל 16 על מנת להכשיר להוריו את הקרקע עת יעלו לארץ. עובדה זו מלמדת על בגרותו ואחריותו של המנוח. בנוסף ציינו התובעים כי אין להקיש מהעובדה כי עסקו אביו של המנוח, דווח לשלטונות המס כמפסיד על יכולת השתכרות עתידית של המנוח שכן עובדה זו לא רלבנטית כלל. נטען כי אלמלא הפגיעה היה המנוח מתגייס ובשחרורו מתחיל את חייו האישיים על כל המשתמע מכך. טענות חברת הביטוח : חברת הביטוח טענה כי המנוח עלה לישראל מחוסר השכלה ומקצוע, החסיר ימי לימוד רבים והיה בעל ציונים נמוכים במוסדות בהן למד בארץ. חברת הביטוח ציינה כי יש מקום לסטות מן הכלל הקבוע בהלכת פינץ לצורך חישוב בסיס השכר שכן המנוח עבד והשתכר לכל הפחות במהלך 17 החודשים עובר למותו וניתן ללמוד את שיעור הכנסתו מתלושי השכר שהומצאו. חברת הביטוח טענה טענות רבות ומגוונות בסיכומיה על מנת לקבוע כי יש מקום לסטייה מהכלל וקביעת התחשיב על בסיס שכר המינימום במשק. הכרעת בית המשפט : בית המשפט ציין בפסיקתו כי אין ללכת בדרכה של חברת הביטוח שכן לא הובאו נתונים המצדיקים סטייה מהלכת פינץ, ולמעשה ההפך הוא הנכון. הוכח כי מדובר בנער עולה חדש, אשר עלה בגפו זמן קצר לפני קרות התאונה המצערת, ללא ידיעת השפה השתלב בחברה הישראלית והיה אמון על סלילת דרכה של משפחתו בארץ. בית המשפט לא קיבל את טענותיה של חברת הביטוח לעניין השכלתם של הורי המנוח ופרנסתם ולא מוצא כל רלבנטיות לטענות אלו. עוד צוין כי המנוח נפטר בהיותו בן 18 בלבד. טענתה של חברת הביטוח בסיכומיה לעניין האפשרות לאי גיוסו של המנוח לצה"ל ראוי היה שלא תישמע בהעדר הוכחות אמיתיות מגורמי הצבא. כבר נקבע כי אין חשיבות למוצאו, היותו עולה חדש, מקום מגוריו ושיוך אחר של מנוח קטין או צעיר לצורך חישוב הפיצוי ויש לראות במנוח הצעיר כקטין לצורך החישוב בראש נזק אובדן השתכרות לטובת העיזבון שכן עובדת השתכרותו של התובע עובר לתאונה אינה מלמדת דבר ליכולת ההשתכרות העתידית שלו. ראשית, מדובר על תקופה קצרה בת 17 חודשים בלבד. שנית, לא יכולה להיות מחלוקת כי אלמלא התאונה אפשרויות רבות קיימות להשתלבותו של המנוח בחברה הישראלית ובמסגרת תעסוקתית - דווקא במקרים אלו העיקרון בדבר החישוב לפי שכר ממוצע במשק עונה על חוסר היכולת לנבא מה היה קורה אלמלא תאונת הרוג אופניים. חישוב הפיצויים הרוג אופניים - בסיס השכר : בית המשפט פסק כי יש לחשב הפיצוי על בסיס השכר הממוצע במשק כטענת התובעים (ההורים) כך שבסיס השכר הנו השכר הממוצע במשק לאחר ניכוי מס. פירוט אופן חישוב הפיצויים : התובעים ביקשו לפסוק להם פיצויים בגין ראשי הנזק הבאים: הוצאות לוויה מצבה ואבל, פיצויי אובדן השתכרות לפי הלכת פינץ וכאב וסבל. אובדן השתכרות : החישוב בגין אבדן השתכרות הרוג אופניים נעשה לתקופה עד הגיעו של המנוח לגיל 21 כלפי העבר ועד לסיום שנות ההשתכרות של המנוח עם הגיעו לגיל 67 (גיל פרישה) במכפלת מקדמי ההיוון המתאימים ובמכפלת 30% מבסיס השכר נטו של המנוח. חישוב אובדן השתכרות מיום פטירת המנוח עד ליום פסק הדין : החישוב נעשה באופן הבא: שכרו של המנוח (בהתאם לנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לעניין השכר הממוצע במשק) x (הלכת פינץ) 30% x 33 חודשים עד למועד פסק הדין בתוספת ריבית לאמצע התקופה = אבדן השתכרות עד פסק הדין. חישוב אבדן השתכרות מיום פסק הדין עד גיל פרישה : מהיום עד הגיעו של המנוח לגיל 67 (מקדם של 46 שנים): החישוב נעשה באופן הבא: שכרו של המנוח x 30% x 299.1951 (מקדם היוון ל- 46 שנות השתכרות) = הפסד השתכרות עד גיל פרישה. פיצויים נוספים : בנוסף לפיצויים בגין הפסדי התשכרות, בית המשפט פסק פיצויים בגין כאב וסבל, פיצוי גלובלי בגין הוצאות קבורה, מצבה ומודעות אבל. כמו כן בית המשפט חייב את חברת הביטוח בתשלום שכר טרחת עו"ד בשיעור 13% בתוספת מע"מ. כאשר כל הסכומים נשאו הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. מקרי מוותמוות בתאונת דרכיםתאונת דרכיםפיצוייםתאונת אופנייםאופניים