מוות בתאונת דרכים - בן 18 ללא תלויים

1. לפניי תביעת עיזבון של המנוח ז"ל יליד 6.3.87, אשר נפטר כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 4.5.05 בהיותו בן 18 (להלן: "המנוח"). התאונה הקטלנית קרתה עת נהג המנוח באופניו ונפגע מרכב מ.ר. 3603635 המבוטח על ידי נתבעת 2 והנהוג בידי נתבע 1. ממקום התאונה הובהל המנוח לבית החולים "שיבא" בתל השומר שם אובחנה פגיעה רב מערכתית. 2. ביום 13.5.05 נקבע מותו של המנוח כתוצאה מהתאונה הקטלנית. 3. תובעים 1-2 הנם הוריו של המנוח ועל פי צו הירושה מיום 28.12.06 הנם יורשים כדין בשיעור של 1/2 לכל אחד מעיזבונו של המנוח. 4. אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות ובעצם קרות התאונה כתאונת דרכים על פי החוק. 5. המחלוקת הנה לעניין חישוב הפיצויים ומתמקדת במענה לשאלה- מהו בסיס השכר של המנוח לצורך עריכת התחשיב? האם יש מקום לערוך חישוב אובדן השתכרות לפי ההלכה שנקבעה בע"א 10990/05 דוד פינץ נ' הראל חברה לביטוח (להלן: "הלכת פינץ") כלומר על בסיס השכר הממוצע במשק או שמא המקרה דנן הנו מתיישב עם החריג לעניין בסיס השכר לצורך התחשיב ועל פי שכר המינימום כטענת הנתבעים? בסיס השכר של המנוח: 6. טוענים התובעים בסיכומיהם כי מדובר בצעיר, עולה חדש מאירן ובמקרה דנן אין מקום לסטות מהלכת פינץ, (ולמעשה חריג זה צומצם מאד כפי שבא לידי ביטוי גם בע"א 10064/02 מגדל חברה לביטוח בע"מ נגד רים אבו חנא ואח' (להלן : "הלכת רים"). 7. התובעים טוענים כי המנוח עלה בגיל 16 לארץ מאירן על מנת להכשיר להוריו את הקרקע עת יעלו לארץ. עובדה זו מלמדת על בגרותו ואחריותו של המנוח. בנוסף מציינים התובעים כי אין להקיש מהעובדה כי עסקו של תובע 1, אביו של המנוח, דווח לשלטונות המס כמפסיד על יכולת השתכרות עתידית של המנוח שכן עובדה זו לא רלבנטית כלל. נטען כי אלמלא הפגיעה היה המנוח מתגייס ובשחרורו מתחיל את חייו האישיים על כל המשתמע מכך. 8. טוענת הנתבעת כי המנוח עלה לישראל מחוסר השכלה ומקצוע, החסיר ימי לימוד רבים והיה בעל ציונים נמוכים במוסדות בהן למד בארץ. הנתבעת מציינת כי יש מקום לסטות מן הכלל הקבוע בהלכת פינץ לצורך חישוב בסיס השכר שכן המנוח עבד והשתכר לכל הפחות במהלך 17 החודשים עובר למותו וניתן ללמוד את שיעור הכנסתו מתלושי השכר שהומצאו. הנתבעת טוענת טענות רבות ומגוונות בסיכומיה על מנת לקבוע כי יש מקום לסטייה מהכלל וקביעת התחשיב על בסיס שכר המינימום במשק. 9. סבורני כי אין ללכת בדרכה של הנתבעת שכן לא הובאו בפניי נתונים המצדיקים סטייה מהלכת פינץ, ולמעשה ההפך הוא הנכון. הוכח בפניי כי מדובר בנער עולה חדש, אשר עלה בגפו זמן קצר לפני קרות התאונה המצערת, ללא ידיעת השפה השתלב בחברה הישראלית והיה אמון על סלילת דרכה של משפחתו בארץ. איני מקבל את טענותיה של הנתבעת לעניין השכלתם של הורי המנוח ופרנסתם שכן איני מוצא כל רלבנטיות לטענות אלו. 10. המנוח נפטר בהיותו בן 18 בלבד. טענתה של הנתבעת בסיכומיה לעניין האפשרות לאי גיוסו של המנוח לצה"ל ראוי היה שלא תישמע בהעדר הוכחות אמיתיות מגורמי הצבא. כבר נקבע כי אין חשיבות למוצאו, היותו עולה חדש, מקום מגוריו ושיוך אחר של מנוח קטין או צעיר לצורך חישוב הפיצוי. 11. יש לראות במנוח הצעיר כקטין לצורך החישוב בראש נזק אובדן השתכרות לטובת העיזבון שכן עובדת השתכרותו של התובע עובר לתאונה אינה מלמדת דבר ליכולת ההשתכרות העתידית שלו. 12. ראשית, מדובר על תקופה קצרה בת 17 חודשים בלבד. שנית, לא יכולה להיות מחלוקת כי אלמלא התאונה אפשרויות רבות קיימות להשתלבותו של המנוח בחברה הישראלית ובמסגרת תעסוקתית - דווקא במקרים אלו העיקרון בדבר החישוב לפי שכר ממוצע במשק עונה על חוסר היכולת לנבא מה היה קורה אלמלא התאונה. 13. לפיכך אני סבור כי יש לחשב הפיצוי על בסיס השכר הממוצע במשק כטענת התובעים כך שבסיס השכר הנו 7,514 ולאחר ניכוי מס- 6,764 ₪. תביעת העיזבון 14. בתחשיב הנזק מטעמם מבקשים התובעים לפסוק להם פיצויים בגין ראשי הנזק הבאים: הוצאות לוויה מצבה ואבל, פיצויי אובדן השתכרות לפי הלכת פינץ וכאב וסבל. 15. אובדן השתכרות: מן ההלכה אל המעשה החישוב יעשה לתקופה עד הגיעו של המנוח לגיל 21 כלפי העבר ועד לסיום שנות ההשתכרות של המנוח עם הגיעו לגיל 67במכפלת מקדמי ההיוון המתאימים ובמכפלת 30% מבסיס השכר נטו של המנוח. חישוב פני עבר: 6,764₪ (שכרו של המנוח) X 30% (הלכת פינץ) X 33חודשים עד למועד זה = 66,963 ₪ בתוספת ריבית לאמצע התקופה (מיום 13.10.06)= 71,912 ₪ חישוב פני עתיד: מהיום עד הגיעו של המנוח לגיל 67 (6.3.2054 מקדם של 46 שנים): 6,764 ₪ X 30% X 299.1951 = 607,126 ₪. סך הכול אובדן השתכרותו של המנוח עבר + עתיד שחישוב 30% על פי הלכת פינץ הנו: 679,038 ₪. 16. כאב וסבל על פי תחשיב הנתבעים בסך של 41,252 ₪. 17. הוצאות קבורה, מצבה ומודעות אבל- פיצוי גלובלי בסך של 15,000 ₪. סך הכול לתביעה זו: 735,290 ₪. 18. כמו כן תישא הנתבעת בתשלום שכר טרחת עו"ד בשיעור 13% +מע"מ . כל הסכומים ישאו הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פס"ד ועד ליום התשלום בפועל. מוות בתאונת דרכיםתאונת דרכיםמקרי מוות