מוות בתאונת דרכים - בן 23 - תאונת עבודה

1.      עניין לנו בתביעה לפיצויים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975.

2.      המנוח, יליד 1974, נהרג בתאונת דרכים ביום 3.2.98 והוא בן 23.5 שנים. המנוח היה עולה חדש אשר עלה ארצה מספר שנים עובר לתאונה. התאונה הינה תאונת עבודה.

3.      האלמנה, התובעת מס' 2, ובנו של המנוח, התובע מס' 3, הינם התלויים במנוח ואף יורשיו על פי חוק. בנו של המנוח נולד לאחר פטירתו של המנוח , ב - 22.9.98.

4.      עובר לפטירתו עבד המנוח כנהג אוטובוס זעיר וזאת לפחות החל מחודש יוני 1997. המנוח עבד אצל מספר מעסיקים באותה התקופה אך בכל המקומות עבד כנהג.

5.      עובר לפטירת המנוח עבדה האלמנה במאפיית אנג'ל כפועלת. התובעת סיימה עבודתה במאפייה ב - 20.9.98 בסמוך ללידת בנה.

התובעת לא עבדה עד ליום - 14.12.03 ומאז היא עובדת בעבודה חלקית בשעות אחה"צ .

6.      לאחר לידת התובע מס' 3 ילדה התובעת בן נוסף והיא מגדלת אותו לבדה שכן, כפי שהעידה, אין לה כל קשר עם אבי אותו ילד. מזונות הילד השני משולמים על ידי המל"ל.

7.      עובר לפטירת המנוח חיו המנוח והתובעת בדירה שכורה באור יהודה ושילמו 400 $ לחודש דמי שכירות. לאחר פטירת המנוח לא עמדה התובעת בהוצאות לשכירות ועל כן עברה להתגורר עם הוריה בדירתם. נכון למועד שמיעת הראיות מתגוררים התובעת ושני בניה עם הוריה.

גדר המחלוקת בין הצדדים

8.      הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות. בשאלת גובה הנזק חלוקים הם בעיקר בשתי שאלות:

האחת, מהו בסיס השכר שיש להביא בחשבון לצורך חישוב תביעת התלויים.

השניה, האם יש תחולה להלכת אטינגר על תביעות על פי חוק הפלת"ד ואם כן מהו שיעור החסכון שהיה המנוח צובר ב"שנים האבודות".

9.      מטעם התובעים העידו האלמנה וכן עו"ד ד"ר לינדה עפרוני, שנתנה חוות דעת לעניין שיעור שכרו הצפוי של המנוח לו היה נשאר בחיים ומוסיף לעבוד כנהג.

מטעם הנתבעות הוגשו חוות דעת של האקטואר שי ספיר הן לעניין קצבת התלויים והן לעניין חישוב הפסד ההכנסה לפי שיטת הידות. כן הוגשה חוות דעתו של מר משה קצין לעניין חישוב גובה ההפסד בגין "השנים האבודות".


שיעור ההשתכרות של המנוח שיש להביאו בחשבון

10.      שכרו הממוצע של המנוח עובר לפטירתו מיולי 1997 ועד ינואר 1998 כולל עמד על - 2860 ₪ ברוטו בערכי קרן. שכר זה צמוד להיום עומד על - 3450 ₪.

11.      על פי העדויות היה המנוח בראשית דרכו כנהג והספיק לעבוד בעבודה זו כ - 7 חודשים עד לפטירתו. לטענת התובעת החליף המנוח מקומות עבודה מאחר וביקש להשביח את שכרו.

מנגד טוענת ב"כ הנתבעות כי החלפת מקומות העבודה על ידי המנוח מלמדת על חוסר יציבות תעסוקתית.

לא ראיתי כי הוכח בפני שהחלפת מקומות העבודה מלמדת על חוסר יציבות שכזו. מדובר בבחור צעיר שביקש לנסות מזלו בענף הנהיגה של רכבים ציבוריים. גם אם החליף המנוח מקומות עבודה לא היה חודש אחד שבו לא עבד למחייתו. מכאן דווקא ניתן ללמוד על נחישות וחריצות.

12.      על פי חוות דעתה של ד"ר עפרוני היה שכרו של המנוח עולה בהדרגה כל שנה והיה מגיע בשנת 2004 לשכר של - 8,222 ₪ כולל הטבות סוציאליות.

13.      הנתבעות טוענות כי שכרו של המנוח היה מגיע לכל היותר לסך של - 3,940 ₪ וזאת לאחר תוספת של 50% משכרו עובר לתאונה מתוך הנחה שהיה מתקדם.

14.      לאחר ששבתי ועברתי על חוות דעתה של ד"ר עפרוני ועל חקירתה הנגדית, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל אך את חלקה של חוות הדעת.

אני סבורה כי אכן יש להניח ששכרו של המנוח היה משביח עם השנים והוא אף היה זוכה להטבות סוציאליות כאלה או אחרות. אלא שאיני חושבת שהונחה תשתית ראייתית לסכומים אליהם הגיעה ד"ר עפרוני.

לא הובאו כל עדויות מצד מעסיקים על שיעור ההתקדמות בשכרם של נהגים ואף לא של נהגים עצמם. גם המעסיקים של המנוח לא זומנו לחקירה על מנת שניתן יהיה לשמוע מהם על סיכויי ההתקדמות של המנוח לו היה נותר לעבוד אצלם.

15.      המנוח היה רק בן 23.5 שנים במותו והגם שכבר נמצא כ - שנתיים בשוק העבודה, לא ניתן להתעלם כליל מן ההנחה, המשמשת ביחס לקטינים וצעירים שטרם השתלבו במעגל העבודה, ולפיה יש להביא בחשבון את השכר הממוצע במשק. להלכה זו יש השפעה על המקרה שבפני בבואי להעריך את שיעור השתכרותו הצפוי לעתיד לבוא של המנוח.

16.      בהביאי בחשבון כל אלה ראיתי לקבוע כבסיס שכר של המנוח, שכר של 6,000 ₪ ברוטו נכון להיום. שכר זה בניכוי מס הכנסה עומד על - 5,300 ₪. בקובעי שכר זה כשכר בסיס הבאתי בחשבון שהמנוח יכול היה להגיע אף לשכר הממוצע במשק בשלבים מתקדמים של עבודתו ומנגד היו עוד שנים מספר ששכרו לא היה מגיע אפילו לבסיס השכר. בכך יש כדי ליצור איזון.

שכרה של האלמנה

17.      עובר לפטירת המנוח השתכרה התובעת שכר ממוצע של - 2,336 ₪ וכשהוא צמוד להיום סך של - 2,790 ₪.

לאחר התאונה הוסיפה התובעת לעבוד באותו מקום עבודה וזאת כאמור עד לידת בנה, התובע מס' 3. לאחר לידת שני ילדיה לא שבה התובעת לעבוד אלא ב - 14.12.03, היינו בהיות הילדים בני חמש ושנתיים. התובעת חזרה לעבודה חלקית בשעות אחה"צ וזאת בשל הקושי הכרוך במציאת פתרון בהשגחה על ילדיה.

18.      ב"כ התובעים טוען כי לצורך חישוב הפסדי התלויים יש להביא בחשבון כי האלמנה לא הייתה מכניסה למשק הבית הכנסה גבוהה מזו שהיא מרוויחה היום וזאת בשל הצורך לטפל בילדיה גם אם המנוח היה בחיים.

ב"כ הנתבעות טוענת כי האלמנה הייתה מממשת את רצונה ללמוד ומשביחה את שכרה וזאת לאור עדותה. היא מציעה להעמיד את בסיס שכרה של האלמנה על - 4,000 ₪.

19.      אין ספק בעיני כי אף אם לא היה המנוח נפטר הייתה התובעת מפסיקה עבודתה לתקופת מה כל עוד ילדיה היו קטנים. ברמות השכר שהרוויחה התובעת אין בדרך כלל הצדק כלכלי לצאת לעבוד מקום שהיציאה לעבודה כרוכה בתשלום עבור מעונות יום לילדים או מטפלת.

מנגד מיום שהילדים יתבגרו תוכל התובעת לצאת לעבודה במשרה מלאה ואז אף תוכל להשביח את שכרה. העובדה שהתובעת מבקשת ללמוד להיות מניקוריסטית אינו מלמד בהכרח כי שכרה יהיה גבוה יותר.

20.      לאחר ששקלתי בדבר, אני סבורה כי נכון יהיה לקבוע את שכרה של האלמנה עובר לתאונה כשהוא מוצמד להיום כשכר הבסיס לצורך חישוב הפסדי התלויים. שכר זה הינו גבוה מהשכר שהתובעת מרוויחה היום ואף מהשכר שהתובעת הייתה מרוויחה לאחר לידת בנה אף אילולא התאונה מן הסיבות שפירטתי לעיל. השכר אף נמוך מהשכר המירבי שניתן לצפות שהתובעת עשויה להגיע אליו ברבות השנים. על כן ראיתי לקחת כנתון מאזן את השכר עובר לתאונה, דהיינו סך של - 2,800 ₪ במעוגל.

חישוב תביעת התלויים

21.      הנתבעות המציאו חוות דעת של האקטואר שי ספיר אשר חישב את ההפסד של התלויים לכל שקל הכנסה של המנוח ולמולו את הסכום לכל שקל מהכנסת האלמנה שיש להפחית בשל פטירת המנוח.

על פי חוות דעתו יש להביא בחשבון 4 ידות כולל ידת המנוח. האלמנה זכאית לשתי ידות, שלה ושל משק הבית, והתובע 3 זכאי לידה מלאה עד הגיעו לגיל 18 ולאחר מכן לשליש ידה במהלך שירותו הצבאי.

מר ספיר חישב את הפסדי האלמנה עד הגיעו של המנוח לגיל 65 שנים.

22.      ב"כ התובעים מבקש לחשב את הפסדי התלויים עד גיל 67 של המנוח. לא הובאה כל ראיה ממנה ניתן ללמוד כי המנוח בעיסוקו היה מתמיד בעבודתו רק עד גיל 65.
לעניין זה ראה פסק הדין בעניין בע"א 2942/99 אבני ציון ז"ל נ' ביטוח ישיר אי. די. אי. לביטוח בע"מ, פ"ד נה (2) 511 וכן פסק דינו החדש של כב' הש' ריבלין בע"א 1972/03 בוני השרון ואח' נ' נטליה רקובה ואח', (מיום 11.10.05).

"ניתן לקבל כ"הנחת עבודה" את החזקה הניתנת לסתירה כי שכיר המצוי אך בהתחלת דרכו בעבודה, או שטרם הגיע לגיל העבודה, עשוי להתמיד בעבודתו, עד הגיעו לגיל 67 שנים".

בענייננו יש לחשב את גיל הפרישה לפי גיל 67.     

23.      ב"כ התובעים אף מבקש להביא בחשבון את ילדה השני של התובעת כידה נוספת בחישוב הפסדי התלויים. חישוב זה יוצר אנומליה כאשר לא מובאים בחשבון הכספים שמקבלת האלמנה מהביטוח הלאומי כמזונות הילד השני בהעדר אב. למען ההגינות היה צריך באופן חישוב זה להכניס לקופה המשותפת גם את הכספים המשתלמים לאלמנה ע"י המל"ל ואף מהם לגרוע את חלקו של המנוח.

אלא שנראה לי כי כל דרך החישוב הזו אינה נכונה. יש להקפיא את המצב למועד הפטירה שבו עומד ההרכב המשפחתי על מנוח, אלמנה והעובר שברחמה, הוא התובע מס' 3. שני האחרונים הם התלויים במנוח והם בלבד. כשם שאיננו מביאים בחשבון את האפשרות המאוד סבירה כי לתובעת ולמנוח היו במרוצת השנים ילדים נוספים לבד מהתובע מס' 3, כך אין מקום לחישוב אשר מביא בחשבון כידה נוספת באותו תא משפחתי את הילד הנוסף לנולד לתובעת לאחר מות המנוח.

24.      מאותה הנמקה לא ראיתי להפחית מידת משק הבית לה זכאית האלמנה הגם שכיום היא מתגוררת בבית הוריה. אילולא התאונה לא הייתה התובעת שבה לבית הוריה אלא מוסיפה להתגורר עם המנוח בדירה ששכרו בנפרד. אין גם כל בטחון שהתובעת תוסיף להתגורר עם הוריה מכאן ולהבא.

25.      אשר על כן ראיתי לנכון להקפיא את ה"תמונה" למועד הפטירה ועל פיה לערוך את חישוב הפסדי התלויים במנוח.

26.      על פי חוות דעתו של מר ספיר יש לכפול כל שקל בהכנסת המנוח ב - 247.67 ₪ ואילו בהכנסת האלמנה יש לכפול כל שקל ב - 101.78 ₪. זאת על פי חוות הדעת המעודכנת שצורפה לסיכומי הנתבעות.

     מאחר וראיתי לקבוע כי החישוב צריך להיעשות עד גיל 67 (בהקשר זה לא ראיתי לקבוע קביעה שונה לגבי האלמנה) אזי יש להוסיף סכומים אלו כפי שיפורט להלן.

על פי אותו חישוב עומדים הפסדי התלויים על:

הפסדי האלמנה:
מכל שקל בהכנסת המנוח יש לכפול ב - 196.43 + 5.57 = 202
ומכל שקל בהכנסת האלמנה יש לכפול ב - 84.46 + 2.58 = 87.04

דהיינו:               1,079,600 ₪ = 202 X 5,300 ₪
     ובניכוי      243,712 ₪ = 87.04 X 2,800 ₪
                826,888 ₪ = 243,712 ₪ - 1,070,600 ₪

הפסדי הבן:
מכל שקל מהכנסת המנוח יש לכפול ב - 51.24 ₪
ומכל שקל בהכנסת האלמנה יש לכפול ב - 17.32 ₪

דהיינו:               271,572 ₪ = 51.24 X 5,300 ₪
     ובניכוי          48,496 ₪ = 17.32 X 2,800 ₪
               223,576 ₪ = 48,496 ₪ - 271,572 ₪

סה"כ הפיצוי לעיזבון עומד על - 1,049,964 ₪ = 223,076 ₪ + 826,888 ₪.
          
27.      מסכום זה יש לנכות את קצבאות המל"ל שמקבלים ויקבלו התלויים. על פי חוות דעת האקטואר ספיר עומדות קצבאות המל"ל לעבר ולעתיד על סך - 593,408 ₪.

לא ראיתי לנכות את הסכומים שהוזכרו בחוות דעת מר ספיר בגין דמי מחיה בתקופת לימודי התובע מס' 3 בתיכון ולא את מענק הלימודים . ראה סעיפים 1 ו -2 לפרק ההערות בחוות דעתו. קבלתם של סכומים אלה לא הוכחה ואף לא סיכויי קבלתם ועל כן ראיתי שלא להביאם בחשבון.

28.      סך הפיצוי בגין תביעת התלויים עומד לאחר ניכוי תגמולי המל"ל על - 456,556 ₪.

29.      מסכום זה יש לנכות את התשלום התכוף ששולם לתובעים בסך 19,685 ₪ נכון ליום 3.3.99. ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית למועד מתן פסק הדין, סך של - 28,728 ₪.

סה"כ הפיצוי כתלויים לאחר כל הניכויים עומד על - 427,828 ₪.

תביעת העזבון

30.      תביעתם החלופית של התובעים הינה תביעת העיזבון בהיותם היורשים של המנוח. התביעה כוללת הוצאות קבורה ומצבה וכן פיצוי בגין "השנים האבודות".

     ראשית יש להבהיר כי התובעים אינם יכולים לזכות הן בפיצוי כתלויים במנוח והן כיורשי עזבונו ומכאן שאין לערוך חיבור דוגמת זה שעשה ב"כ התובעים בסעיף 16 לסיכומיו. התובעים זכאים לפיצוי הגבוה מבין השניים.

הוצאות קבורה ומצבה

31.      התובעים הציגו קבלות על הוצאות אלו בסך נומינלי של 8,077 ₪. סכום זה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית למועד פסק הדין עומד על - 13,214 ₪.

כאב וסבל

31.     לעיזבון מגיע פיצוי בשיעור של - 49,344 ₪.

"השנים האבודות"

32.      ב"כ הנתבעות טוענת להעדר תחולה של הלכת "השנים האבודות" על המקרה שבפני בהיותו תביעה על פי חוק הפלת"ד. לחילופין טוענת ב"כ הנתבעות כי הלכת אטינגר , ע"א 140/00 עזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל ואח' נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים ואח', תק-על (1) 2452, חלה רק על מקרים עתידיים ואין לה תחולה רטרואקטיבית.

גישה זו שמביעה ב"כ הנתבעות בסיכומיה נדחתה כבר על ידי בתי המשפט השונים אשר נדרשו לטענה זו. אציין רק בקצרה כי כפי שהמחוקק ראה לנכון להחיל סעיפים שונים מפקודת הנזיקין על תביעות המתנהלות על פי חוק הפלת"ד כך יש להחיל גם את הלכת אטינגר על אותם תובעים.

בשלב זה, בטרם אמר בית המשפט העליון דברו, ראיתי ללכת עם דעת הרוב בפסיקה ועל כן טענה זו של הנתבעות נדחית.

33.     ב"כ התובעים טוען כי חישוב הפיצוי בגין "השנים האבודות" עומד במקרה שלפני על - 456,076 ₪. החישוב נעשה על פי שיטת הידות על דרך הוספת ידה נוספת לחסכון.

34.      הנתבעות סומכות חישובן על חוות דעתו של מר משה קצין. בחוות דעתו המתוקנת שהגשה לבית המשפט, מציע מר קצין דרך לחישוב שיעור החסכון הצפוי מהכנסת המנוח. לשם כך הוא מתבסס על נתוני שכר ממוצעים בעיר מגורי המנוח והתובעת עובר לפטירה, ניכויים בגין תשלומי מיסים לרבות ביטוח לאומי, הנחה כי המשפחה הייתה גדלה עם השנים וכו'.

בסופו של החישוב לשיטתו עומד שיעור ההפסד של העזבון בגין ,השנים האבודות" על 189,971 ₪ או 129,162 ₪ תלוי בנתונים שנלקחו בחשבון.

35.     לחילופין, מציעה ב"כ הנתבעות לחשב את שיעור החסכון כאחוז מתוך ההכנסה הכוללת שהיה המנוח משתכר במשך כל תקופת עבודתו. לשיטתה יש להעריך את שיעור החסכון ב - 15% מההכנסה הצפויה. מסכום זה יש לדעתה לנכות סכום כלשהו על בסיס ההנחה שהמנוח היה נזקק לחלק מחסכונותיו לאחר יציאתו לפנסיה.

36.     חישוב על פי שיטת הידות באופן שמוסיפים ידה נוספת לחסכון על פני התקופות השונות מביאה אותנו לתוצאה הבאה ומחשבים את אותה ידה מהכנסת המנוח, מביאה אותנו לסך של - 410,815 ₪ כדלקמן:

א.     ממועד הפטירה 3.2.98 ועד היום 10/05 - 6.66 שנים (81 חודשים) לפי 5 ידות
     85,860 ₪ = 81 X 1,060 ₪ 1,060 ₪ = 5 : 5,300 ₪
     ובצרוף ריבית מאמצע תקופה (6/01) - 103,440 ₪

ב.     מהיום ועד הגיע התובע 2 לגיל 18 ב - 20.9.2016 לפי 5 ידות וסה"כ 11 שנים לפי 5 ידות וסה"כ - 11 שנים לפי 5 ידות בהיוון מתאים
     119,050 ₪ = 112.3120 X 1,060 ₪

ג.     מהגיע התובע לגיל 18 ו - 3 שנות שירות צבאי לפי 1/3 4 ידות
     42,055 ₪ = 34.3864 X 1,223 ₪ 1,223 ₪ = 1/3 4 : 5,300 ₪
     ובהיוון כפול לעוד 11 שנים - 30,380 ₪ = 0.7224 X 42,055 ₪

ד.     מהגיע התובע 2 לגיל 21 בספטמבר 2019 ועד הגיע המנוח לגיל 67 בשנת 2041
(22 שנים) לפי 4 ידות ובהיוון מתאים 1,325 ₪ = 4 : 5,300 ₪
     255,843 ₪ = 193.0891 X 1,325 ₪
     ובהיוון כפול לעוד 14 שנים - 169,138 ₪ = 0.6611 X 255,843 ₪

     סה"כ החיסכון לאורך כל התקופות
     422,008 ₪ = 169,138 ₪ + 30,380 ₪ + 119,050 ₪ + 103,440 ₪
     
37.     לא ראיתי לקבל את חוות דעתו של מר קצין שכן היא סומכת על נתונים שגויים לדעתי בכל הנוגע לבסיס השכר. כך גם יש מקום לדיון מעמיק אם ראוי, ועד כמה, לנסות ולהעריך את הקורות הצפויות למשפחת המנוח אילולא התאונה. יש לשקול אילו נתונים סטטיסטיים יש להביא בחשבון. האם יש להקפיא את המצב בכל הנוגע למקום מגורי המנוח ומשפחתו למועד פטירתו אך מנגד להביא בחשבון שמשפחתו תגדל? נראה לי שמקום שאין לנו נתונים של ממש ראוי לשוב לשיטת הידות בבחינת "הרע במיעוטו".

38.      סוף דבר, עומד הפיצוי לעיזבון בגין כאב וסבל, הוצאות קבורה ומצבה "והשנים האבודות" על סך - 484,566 ₪. סכום זה הינו לפני ניכוי המל"ל שכאמור עומד על 593,408 ₪.

שקילת התביעות זו מול זו

39.      לאור חישוב הסכומים נראה כי במקרה שבפני גדולה תביעת התובעים כתלויים מתביעתם כיורשים. מכאן שראיתי לקבל את תביעת התובעים כתלויים במנוח.


סוף דבר

40.      התובעים 2 ו -3 זכאים לפיצוי כתלויים במנוח.

הנתבעות ישלמו לתובעים סך של - 427,828 ש"ח ₪ אשר מהווה את סכום הפיצוי בגין תביעתם כתלויים במנוח לאחר ניכוי גמלאות המל"ל והתשלום התכוף וכן הוצאות קבורה ומצבה סך של 13,214 ₪ וסה"כ - 441,042 ₪.

41.     לסכום זה יתווספו הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ כחוק. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מוות בתאונת דרכים

  2. תביעת תלויים תאונת דרכים

  3. ההבדל בין תביעת תלויים תביעת עזבון

  4. אובדן תמיכת אב / אם בזמן שירותו הצבאי

  5. חישוב פיצוי לא לפי שיטת הידות

  6. שיטת הידות - ידת החסכון / ידת משק הבית

  7. ההבדל בין תביעת תלויים לתביעת שנים אבודות

  8. מוות בתאונת דרכים - בת 50

  9. מוות בתאונת דרכים - בת 68

  10. מוות בתאונת דרכים - בן 15

  11. מוות בתאונת דרכים - בן 16

  12. מוות בתאונת דרכים - בן 17

  13. מוות בתאונת דרכים - בן 18 ללא תלויים

  14. מוות בתאונת דרכים - בן 20 ללא תלויים

  15. מוות בתאונת דרכים - בן 21 ללא תלויים

  16. מוות בתאונת דרכים - בן 21

  17. מוות בתאונת דרכים - בן 23 - תאונת עבודה

  18. מוות בתאונת דרכים - בן 23 ללא תלויים

  19. מוות בתאונת דרכים - בן 26

  20. מוות בתאונת דרכים - בן 28 ללא תלויים

  21. מוות בתאונת דרכים - בן 28

  22. מוות בתאונת דרכים - בן 29

  23. מוות בתאונת דרכים - בן 30

  24. מוות בתאונת דרכים - בן 31 ללא תלויים

  25. מוות בתאונת דרכים - בן 32

  26. מוות בתאונת דרכים - בן 33 תאונת עבודה

  27. מוות בתאונת דרכים - בן 33

  28. מוות בתאונת דרכים - בן 34

  29. מוות בתאונת דרכים - בן 35 תאונת עבודה

  30. מוות בתאונת דרכים - בן 35

  31. מוות בתאונת דרכים - בן 36 בלי משפחה

  32. מוות בתאונת דרכים - בן 36

  33. מוות בתאונת דרכים - בן 37

  34. מוות בתאונת דרכים - בן 38 תאונת עבודה

  35. מוות בתאונת דרכים - בן 39

  36. מוות בתאונת דרכים - בן 40

  37. מוות בתאונת דרכים - בן 41

  38. מוות בתאונת דרכים - בן 42

  39. מוות בתאונת דרכים - בן 43

  40. מוות בתאונת דרכים - בן 44

  41. מוות בתאונת דרכים - בן 46

  42. מוות בתאונת דרכים - בן 47

  43. מוות בתאונת דרכים - בן 49 ללא תלויים

  44. מוות בתאונת דרכים - בן 49

  45. מוות בתאונת דרכים - בן 50 ובת 46

  46. מוות בתאונת דרכים - בן 50

  47. מוות בתאונת דרכים - בן 51

  48. מוות בתאונת דרכים - בן 52 תאונת עבודה

  49. מוות בתאונת דרכים - בן 54 תאונת עבודה

  50. מוות בתאונת דרכים - בן 57

  51. מוות בתאונת דרכים - בן 58 בת 48

  52. מוות בתאונת דרכים - בן 58

  53. מוות בתאונת דרכים - בן 6

  54. מוות בתאונת דרכים - בן 61

  55. מוות בתאונת דרכים - בן 65 תאונת עבודה

  56. מוות בתאונת דרכים - בן 66

  57. מוות בתאונת דרכים - בן 7

  58. מוות בתאונת דרכים - בן 72

  59. מוות בתאונת דרכים - בן 75 בת 64

  60. מוות בתאונת דרכים - בן 75

  61. מוות בתאונת דרכים - בן 83

  62. מוות בתאונת דרכים - בן 9

  63. מוות בתאונת דרכים - בת 18 ללא תלויים

  64. מוות בתאונת דרכים - בת 22 ללא תלויים

  65. מוות בתאונת דרכים - בת 39

  66. מוות בתאונת דרכים - בת 43 ללא תלויים

  67. מוות בתאונת דרכים - בת 43

  68. מוות בתאונת דרכים - בת 45

  69. מוות בתאונת דרכים - חרדי תלמיד ישיבה

  70. מוות בתאונת דרכים אשה ממוצא אתיופי

  71. פיצוי על תאונת דרכים קשה וקטלנית

  72. השנים האבודות - 7 עובדות שחשוב לדעת

  73. תביעת תלויים שהם גם יורשים - מוות בתאונת דרכים

  74. תביעת תלויים של אדם שנהרג בתאונת דרכים

  75. פיצוי לילדים שהוריהם נהרגו בתאונת דרכים

  76. חישוב פיצויים - רווק שנהרג בתאונת דרכים

  77. האם התאונה בה קיפח המנוח את חייו מהווה תאונת דרכים, כהגדרת המונח בחוק הפלת"ד ?

  78. תביעה לפיצויים בגין נזקי עיזבון ותלויים בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  79. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון