מוות בתאונת דרכים - בן 23 ללא תלויים

1.     המנוח יליד 25.3.81 (להלן: "המנוח"), נהרג בתאונת דרכים ביום 17.7.04, עת רכב על אופנוע בעל מס' רישוי 15-597-01 (להלן: "האופנוע").

2.     הנתבעת, חברה לביטוח בע"מ, ביטחה במועד התאונה את האופנוע, בתעודת ביטוח חובה.

3.     אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות (סעיף 6 לסיכומי הנתבעים).

4.     בתובענה הנדונה תובע עזבון המנוח (להלן: "התובע") את נזקיו, בראשי הנזקים הבאים:

א.     הוצאות קבורה ואבל מוערכים -      5,000 ₪ (סעיף 10 לכתב התביעה)

ב.     הוצאות גרר ואמבולנס -          818 ₪

ג.     פיצוי בגין נזק שאינו ממוני -      36,000 ₪

ד.     פיצוי בגין השנים האבודות
לעבר ולעתיד -                2,348,914 ₪

5.     הנתבעת, בכתב הגנתה, הכחישה את הנזקים הנטענים.

6.     ביום 10.4.06 הגישו הצדדים הודעה על הסכמה דיונית, שקיבלה תוקף של החלטה, על-פיה - "היות שמדובר בתביעה בגין השנים האבודות ועיקר המחלוקת היא מחלוקת שיפוטית הנוגעת לשיטת חישוב הפיצויים, זאת לאור ההלכות החדשות של ביהמ"ש העליון שפטרו את שאלת התחולה, יגישו הצדדים סיכומים".
     ואכן, סיכומי הצדדים הוגשו לתיק ביהמ"ש.

דיון והכרעה.

פיצוי בשל נזק שאינו נזק ממון.

7.     עפ"י סעיף 4 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל"ו-1976, הרי - "נגרם מותו של הניזוק כתוצאה מהתאונה, יהיה סכום הפיצויים לעזבונו 25% מהסכום המקסימלי.

8.     התובע טוען כי סכום זה עומד על סך של 36,000 ₪, ולעומתו הנתבעת טוענת כי סכום זה עומד על סך של 35,000 ₪.

9.     בנקודה זו דעתנו היא שחישובו של התובע נכון ליום מתן פסק-הדין מדויק יותר, ועל כן אנו פוסקים לתובע סך של 36,000 ₪ בגין הנזק שאיננו ממוני.

הוצאות קבורה ואבל.

10.     התובע טוען להוצאות קבורה ואבל על סך של 5,000 ₪, והנתבעת בסיכומיה מסכימה להערכה זו (סעיף 55 לסיכומי הנתבעת).

11.     משכך, אני פוסק לתובע פיצוי בסך 5,000 ₪ בראש נזק זה, נכון ליום מתן פסק-הדין.

12.     התובע גם טוען להוצאות ממוניות נוספות אשר הן:

א.     הוצאות גרר על סך של 247.50 ₪ (קבלה צורפה לתצהירה של הגב' תנעמי מרים, סומנה ד').

ב.     הוצאות אמבולנס בסך של 570 ₪ (התחייבות לתשלום צורפה כנספח ה' לתצהיר האמור).

13.     הנתבעת לא הכירה בסכומי הוצאות אלה, ולטעמי בצדק, מהטעמים הבאים:

א.     לגבי הוצאות גרר - הוצאות אלה אינן ברות תביעה בתביעת עזבון דוגמת זו דנן (לעניין זה נפנה לסעיף 19(ב) לפקודת הנזיקין, וכן לספרו של דוד קציר, "פיצויים בשל נזק גוף", מהדורה רביעית, עמ' 740).

ב.     לגבי הוצאות אמבולנס - אין כל קבלה אודות התשלום לאמבולנס.
     נספח ה' לתצהירה של הגב' תנעמי מרים, הוא התחייבות לתשלום, אך לא קבלה המלמדת על תשלום בפועל.

ג.     על כן, אינני פוסק לתובע את ההוצאות הממוניות האמורות.
     
פיצוי בגין השנים האבודות.

14.     התובע טוען לפיצוי בגין "השנים האבודות" של המנוח לעבר ולעתיד, כאשר בעתיד הוא גם כלל אובדן פנסיה בשנות הפנסיה עד לתוחלת החיים הצפויה של המנוח.

15.     אקדים ואומר כבר כעת כי ראש הנזק של "השנים האבודות", רלבנטי להפסדי עבר ועתיד עד גיל תוחלת העבודה, שברגיל אצל שכיר הוא 67 שנים, אך לא מעבר לכך, לשנות הפנסיה. היינו - אין פוסקים פיצוי בגין הפסדי הפנסיה של המנוח בשנים האבודות, שכן בחישובי ההפסדים שעושים עד לגיל תוחלת העבודה כבר נלקחים בחישוב "כלל הפסדי ההשתכרות... לרבות הפסדי הפנסיה" (ע.א. 10990/05, דוד פינץ נ' הראל חברה לביטוח, סעיף 11 סיפא לפסה"ד. פסה"ד מיום 11.4.06 פורסם באתר האינטרנט של נבו, ואף צורך לסיכומי התובע. להלן: "פס"ד פינץ").

16.     בסכום הפיצוי בגין "השנים האבודות" חלוקים התובע והנתבעת, מחלוקת שבאה לידי ביטוי בסיכומיהם.
     על מנת שנכריע במחלוקת זו, נבחן את נתוני המנוח כעולה מהראיות.

17.     א.     המנוח יליד 25.3.81.

ב.     במועד פטירתו היה המנוח רווק.

ג.     עובר לתאונה עבד המנוח כשכיר בחברת ביפר תקשורת ישראל בע"מ.
     לטענת התובע, המנוח השתכר סך של 6,600 ₪ ברוטו, וזאת בהסתמך על תלושי שכרו של המנוח מחודש אוקטובר 2003 ועד חודש יולי 2004 אשר צורפו לתצהירה של הגב' מרים תנעמי (אמו של המנוח, והיורשת הבלעדית של עזבונו).
     לעומת התובע, בחוות דעתו של הכלכלן מר משה קצין מיום 8.3.06, צויין כי תלושי השכר מלמדים ששכרו הממוצע ברוטו של המנוח עובר לתאונה היה סך של 6,300 ₪.
     לנוכח מחלוקת זו, בדקתי בעצמי את שכרו הממוצע של המנוח בין החודשים אוקטובר 2003 ועד יוני 2004, בהתאם לתלושי השכר שצורפו לכתב התביעה, ומצאתי כי המומחה קצין צודק, היינו - השכר הממוצע של המנוח עובר לפטירתו היה סך של 6,300 ₪ ולא 6,600 ₪ כטענת התובע.

18.     הגב' תנעמי טוענת בתצהירה כי בנה המנוח, היה בעל מוסר עבודה גבוה, מיומן, מוכשר וחדור מוטיבציה, ואף עמד בפני קידום בתפקידו. משכך, גם היה צפוי להעלאה משמעותית בשכרו (סעיף 11(א)+(ב) לתצהירה).

19.     בסיכומיו טוען ב"כ התובע כי לאור נתוני המנוח, הרי תוך זמן קצר היה שכרו מגיע לכדי השכר הממוצע במשק, שלפי טענתו עומד על סך של 7,614 ₪ נכון לחודש אפריל 2006.

20.     מן העבר השני, טוענת הנתבעת כדלקמן:

א.     אין סיבה לסטות משכרו ברוטו של התובע, כפי שעולה מתלושי השכר שצורפו, ואין לחשב את נזקי העתיד לפי השכר הממוצע במשק. המנוח בזמן פטירתו לא היה קטין, אלא בגיר שאחריו כב' מס' שנות השתכרות. לכן יש ללכת בחישובי העתיד לפי שכרו עובר לתאונה.

ב.     בכל מקרה, השכר הממוצע במשק הרלבנטי לנו איננו סך של 7,614 ₪ ברוטו אלא סך של 7,300 ברוטו.

21.     דיון והכרעה לעניין השכר הקובע לחישובי ראש הנזק של השנים האבודות.

א.     לגבי העבר - סבורני כי יש לחשב את הנזק, לפי שכרו הממוצע של המנוח עובר לתאונה, בצירוף הפרשי הצמדה מיום פטירתו עד למועד החישוב.
לא הוכח לי ע"י התובע כי שכרו של המנוח היה צפוי לעלות זמן קצר לאחר מועד ארוע התאונה. משכך, אין הצדקה לסטות בחישובי העבר מהשכר שהשתכר כאמור המנוח בפועל עובר לתאונה.

ב.     לגבי העתיד - המנוח נהרג בתאונת הדרכים הנדונה בהיותו בגיל 23 שנים. זהו גיל צעיר ללא ספק. שכרו ברוטו עובר לתאונה היה נמוך בכ- 1,000 ₪ מהשכר הממוצע במשק. משכך, ניתן להניח במידה ראויה של סבירות כי היה צפוי להשתכר במרבית שנותיו העתידיות, אלמלא פטירתו, לפחות את השכר הממוצע במשק.
     על כן ראוי וסביר לעשות את חישובי העתיד בראש הנזק של "השנים האבודות" לפי השכר הממוצע במשק, הנכון ליום רישום פס"ד זה.
     תמיכה לגישה זו גם מצאתי בפס"ד פינץ, שם ציין כב' השופט ריבלין שראוי ורצוי במקרה של פיצוי בראש הנזק של השנים האבודות, בניזוק צעיר חסר תלויים, לפסוק עפ"י השכר הממוצע במשק. השופט ריבלין אף מציין כי קיימת חזקה עובדתית הקובעת "כי מקום בו העתיד המקצועי של הניזוק לוט בערפל, יש ברגיל לעשות שימוש בנתון של השכר הממוצע במשק" (סעיף 11 לפסה"ד).
     אמנם כב' השופט ריבלין התייחס בדבריו אלה לקטין, אולם במקרה דנן, בו מדובר על מנוח צעיר מאד (23 שנים), גם ניתן לומר שעתידו המקצועי ו/או קידומו המקצועי ו/או אפשרויות השתכרותו העתידית, אינן ברורות דיין, באופן שפתרון עדיף יהיה להעמיד את בסיס הפיצוי העתידי על השכר הממוצע במשק. בכך גם ניצור אחידות בפסיקה בניזוקים כנ"ל, כפי שגם ציין כב' הש' ריבלין בפס"ד פינץ.

ג.     השכר הממוצע במשק - כאמור, חלוקים הצדדים אודות השכר הממוצע הרלבנטי לנו.
     פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמדים כי השכר הממוצע במשק העדכני נכון ליום 5.7.06, המשקף את השכר הממוצע ברוטו למשרד שכיר של עובד ישראלי בחודש אפריל 2006 (הוא החודש הרלבנטי לנו גם אליבא דב"כ התובע בסיכומיו), הינו סך של 7,540 ₪.
     זהו הסכום הרלבנטי לנו לצורך חישובי הנזק העתידיים של "השנים האבודות" כאמור לעיל.

22.     שיטת חישוב ראש הנזק של השנים האבודות לגבי רווק.

א.     סבורני כי פס"ד פינץ עשה סדר, והכריע, בשיטת החישוב של ראש הנזק של "השנים האבודות", גם אודות ניזוק חסר תלויים.

ב.     לגבי ניזוק חסר תלויים פסק כב' השופט ריבלין בפס"ד פינץ כדלקמן:

"... יש להבחין בין ניזוק חסר תלויים לבין ניזוק שאחרים תלויים בו. לגבי הראשון - הניזוק חסר התלויים - סבורני כי יש להמשיך ולהתייחס אליו, לעניין פיצויי העתיד, כאל ניזוק חסר תלויים, ולנכות מן הפיצוי הוצאות מוגברות...
והדברים אינם מתייחדים לקטין; יפים הם לגבי כל ניזוק חסר תלויים, בין שקוצרה תוחלת חייו כליל ביום התאונה ובין שקוצרה אך בחלקה והוא נותר בחיים ותבע הוא עצמו את נזקיו. מבחינה זו אין שוני בין קטין בן 17 שנים, לבין אישה צעירה בת 22 שנים - זה וזו טרם הקימו תא משפחתי, אין להם תלויים וכל משפחה ש"יקים" להם ביהמ"ש תהא בהכרח "רעיונית" וספקולטיבית.
הבחירה לנכות הוצאות מוגברות מניחה כי אדם שאין מי שסמוך על שולחנו מוציא למחייתו שלו סכום גדול יותר מאשר אדם שיש לו תלויים; זאת ועוד, כאשר יש לו לאדם משפחה, הוצאות מחייה שונות משרתות את בני הבית כולם. השאלה שנותרה היא לפיכך מהו שיעור הניכוי...
בישראל מסתמנת מגמה בערכאות המבררות להעמיד את הפיצוי על שיעור של 30% מבסיס השכר, שהוא בד"כ השכר הממוצע במשק... לאומדן דומה ניתן להגיע גם עפ"י שיטת הידות, וזאת בנתון להנחתנו כי אין להקים לניזוק משפחה רעיונית. חישוב הפסדיו של ניזוק בנתונים אלה מבוסס על חלוקת הכנסתו לשלוש ידות - ידת קיום, ידת חסכון וידת משק הבית. זו האחרונה מצטרפת בהעדר תלויים לידת הקיום ואלה השתיים נגרעות מהפיצוי, כך שנותרת הידה האחת ששליש שיעורה. הערכאות המבררות בחרו כאמור בדרך האומדן והגיעו לנתון שאמנם אינו זהה אך דומה מאד (30%), ובפרקטיקה זו, המשקפת נסיון שיפוטי רחב, אין להתערב. כמובן, ששיעור זה עשוי להשתנות בהתקיים, במקרה מסויים, נסיבות ספציפיות המצדיקות זאת" (סעיף 10 לפסה"ד).

ג.     פסק דינו של כב' השופט ריבלין למעשה שולל את שיטת החישוב המבוססת על הקמת "משפחה רעיונית" לניזוק חסר תלויים (דוגמת קטין או המנוח דנן).
     
ד.     בסיכומיו, ב"כ הנתבעת סבור כי טועה מי שחושב שפס"ד פינץ קבע הלכה בכל הנוגע לפיצוי בגין "השנים האבודות" לקטינים ולניזוקים חסרי תלויים. ציין ב"כ הנתבעת כי "ביהמ"ש העליון שגה (בפס"ד פינץ - ח.ש.) שעה שאימץ את הפרקטיקה ואת המגמה... של הערכאות הנמוכות יותר בעניין זה" (סעיף 4 לסיכומי הנתבעת).

ה.     קטונתי מלהצטרף לדעתו זו של ב"כ הנתבעת, שכן לדידי פס"ד פינץ הוא עדיין בגדר תקדים מחייב, ועל פיו אפסוק בתובענה זו בראש הנזק של "השנים האבודות". היינו - חישוב הפיצוי בשיעור של 30% מבסיס כשכר הקובע (וזאת לאחר ניכוי הוצאות קיום מוגברות של המנוח נעדר התלויים בשיעור של 70%, כמפורט בפס"ד פינץ).
     משכך, גם לא רלבנטית לטעמי חווה"ד של משה קצין, כלכלן מיום 8.3.06, שצורפה כחלק מראיות הנתבעת, שכן זו מסתמכת בין היתר על נישואי המנוח ומשפחה רעיונית ממוצעת, גישה שנדחתה בפס"ד פינץ.
     אמנם מציין ב"כ הנתבעת בסיכומיו שהחלק השני של חוות דעתו של קצין בוחן את שיעור החסכון הממוצע, ללא קשר להקמת משפחה רעיונית, אך אף עפ"י כן איני מקבל את חוות דעתו בנדון, שכן עומדת בסתירה ברורה לשיטת החישוב שנקבעה בפס"ד פינץ.

ה.     אמנם נכון כי כב' השופט ריבלין מציין בפסק-דין פינץ כי שיעור חישוב הפיצוי (30% מבסיס השכר) עשוי להשתנות בהתקיים, במקרה מסויים, נסיבות ספציפיות המצדיקות זאת. אולם, לא מצאתי כי המקרה הנדון הוא המקרה בו יש נסיבות ספציפיות המצדיקות לסטות מהלכת פינץ. על כן, לא סטיתי בחישובי הנזק בתובענה זו, משיטת החישוב שנקבעה בפס"ד פינץ.

23.     חישוב פיצוי ראש הנזק של השנים האבודות לעבר.

א.     כאמור, שכרו הממוצע לעבר של המנוח עובר לתאונה היה סך של 6,300 ₪ ברוטו. לאחר ניכוי מס הכנסה, עפ"י לוחות מס הכנסה, השכר נטו של המנוח צריך להיות סך של 5,794 ₪ נומינלי.
     סכום זה, בצירוף הפרשי הצמדה מיום התאונה 17.7.04 ועד ליום מתן פסה"ד הינו סך של 6,023 ₪.

ב.     סכום זה של 6,023 ₪ הוא הקובע לצורך חישובי העבר של ראש הנזק של השנים האבודות.

ג.     תקופת העבר עד ליום מתן פסה"ד (17.7.04 ועד ליום 10.7.06) הינה 23.75 חודשים.

     על כן, חישוב הנזק הוא כדלקמן:
     23.75X6,023X30% = 42,914 ₪

ד.     מכאן כי התובע זכאי לפיצוי בגין ראש הנזק של "השנים האבודות" לעבר, עד ליום מתן פסה"ד, בשיעור של 42,914 ₪.

24.     חישוב פיצוי ראש הנזק של השנים האבודות לעתיד.

א.     כאמור, חישוב זה צריך להעשות על בסיס השכר הממוצע במשק בשיעור ברוטו של 7,540 ₪. סכום זה בניכוי מס הכנסה, עפ"י לוחות מס הכנסה, הינו סך של 6,718 ₪.

ב.     המנוח כאמור יליד 25.3.81.
     גיל תוחלת העבודה הוא 67 שנים.
     מיום מתן פסה"ד ועד לגיל תוחלת העבודה, נותרו למנוח לעבוד עוד 41 שנים ו- 8 חודשים.
     מקדם ההיוון לתקופה זו הוא 285.

ג.     על כן, חישוב הנזק לעתיד בגין ראש הנזק של "השנים האבודות", צריך להעשות כדלקמן:
     6,718X285X30% = 574,389 ₪.

ד.     מכאן כי התובע זכאי לפיצוי בגין ראש הנזק של "השנים האבודות" לעתיד, סך של 574,389 ₪.

25.     לסיכום ייאמר כי הפיצוי המגיע לתובע בגין ראש הנזק של "השנים האבודות", לעבר ולעתיד, מסתכם בסך של 617,303 ₪.
סכום הנזקים.

26.     לנוכח האמור לעיל, זכאי התובע לסכום הנזקים, בערכים של יום מתן פסה"ד, כדלקמן:

א.     פיצוי בשל נזק שאינו נזק ממון -      36,000 ₪

ב.     הוצאות קבורה ואבל -           5,000 ₪

ג.     פיצוי בגין "השנים האבודות" -     617,303 ₪



סה"כ -                          658,303 ₪

סוף דבר.

27.     על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 658,303 ₪ (להלן: "סכום הפיצוי"), בצירוף החזר אגרה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום הוצאתה עד ליום מתן פסק-הדין ושכ"ט עו"ד, בשיעור של 13% מסכום הפיצוי ומע"מ כדין (להלן: "סכום פסה"ד").

28.     סכום פסה"ד ישולם תוך 30 יום מיום מתן פסה"ד, בהמחאה שתישלח לפקודת ב"כ התובע, לפי כתובת משרדו.
     במידה וסכום פסה"ד לא ישולם תוך 30 יום מיום מתן פסה"ד, ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום מתן פסה"ד ועד ליום התשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מוות בתאונת דרכים

  2. תביעת תלויים תאונת דרכים

  3. ההבדל בין תביעת תלויים תביעת עזבון

  4. אובדן תמיכת אב / אם בזמן שירותו הצבאי

  5. חישוב פיצוי לא לפי שיטת הידות

  6. שיטת הידות - ידת החסכון / ידת משק הבית

  7. ההבדל בין תביעת תלויים לתביעת שנים אבודות

  8. מוות בתאונת דרכים - בת 50

  9. מוות בתאונת דרכים - בת 68

  10. מוות בתאונת דרכים - בן 15

  11. מוות בתאונת דרכים - בן 16

  12. מוות בתאונת דרכים - בן 17

  13. מוות בתאונת דרכים - בן 18 ללא תלויים

  14. מוות בתאונת דרכים - בן 20 ללא תלויים

  15. מוות בתאונת דרכים - בן 21 ללא תלויים

  16. מוות בתאונת דרכים - בן 21

  17. מוות בתאונת דרכים - בן 23 - תאונת עבודה

  18. מוות בתאונת דרכים - בן 23 ללא תלויים

  19. מוות בתאונת דרכים - בן 26

  20. מוות בתאונת דרכים - בן 28 ללא תלויים

  21. מוות בתאונת דרכים - בן 28

  22. מוות בתאונת דרכים - בן 29

  23. מוות בתאונת דרכים - בן 30

  24. מוות בתאונת דרכים - בן 31 ללא תלויים

  25. מוות בתאונת דרכים - בן 32

  26. מוות בתאונת דרכים - בן 33 תאונת עבודה

  27. מוות בתאונת דרכים - בן 33

  28. מוות בתאונת דרכים - בן 34

  29. מוות בתאונת דרכים - בן 35 תאונת עבודה

  30. מוות בתאונת דרכים - בן 35

  31. מוות בתאונת דרכים - בן 36 בלי משפחה

  32. מוות בתאונת דרכים - בן 36

  33. מוות בתאונת דרכים - בן 37

  34. מוות בתאונת דרכים - בן 38 תאונת עבודה

  35. מוות בתאונת דרכים - בן 39

  36. מוות בתאונת דרכים - בן 40

  37. מוות בתאונת דרכים - בן 41

  38. מוות בתאונת דרכים - בן 42

  39. מוות בתאונת דרכים - בן 43

  40. מוות בתאונת דרכים - בן 44

  41. מוות בתאונת דרכים - בן 46

  42. מוות בתאונת דרכים - בן 47

  43. מוות בתאונת דרכים - בן 49 ללא תלויים

  44. מוות בתאונת דרכים - בן 49

  45. מוות בתאונת דרכים - בן 50 ובת 46

  46. מוות בתאונת דרכים - בן 50

  47. מוות בתאונת דרכים - בן 51

  48. מוות בתאונת דרכים - בן 52 תאונת עבודה

  49. מוות בתאונת דרכים - בן 54 תאונת עבודה

  50. מוות בתאונת דרכים - בן 57

  51. מוות בתאונת דרכים - בן 58 בת 48

  52. מוות בתאונת דרכים - בן 58

  53. מוות בתאונת דרכים - בן 6

  54. מוות בתאונת דרכים - בן 61

  55. מוות בתאונת דרכים - בן 65 תאונת עבודה

  56. מוות בתאונת דרכים - בן 66

  57. מוות בתאונת דרכים - בן 7

  58. מוות בתאונת דרכים - בן 72

  59. מוות בתאונת דרכים - בן 75 בת 64

  60. מוות בתאונת דרכים - בן 75

  61. מוות בתאונת דרכים - בן 83

  62. מוות בתאונת דרכים - בן 9

  63. מוות בתאונת דרכים - בת 18 ללא תלויים

  64. מוות בתאונת דרכים - בת 22 ללא תלויים

  65. מוות בתאונת דרכים - בת 39

  66. מוות בתאונת דרכים - בת 43 ללא תלויים

  67. מוות בתאונת דרכים - בת 43

  68. מוות בתאונת דרכים - בת 45

  69. מוות בתאונת דרכים - חרדי תלמיד ישיבה

  70. מוות בתאונת דרכים אשה ממוצא אתיופי

  71. פיצוי על תאונת דרכים קשה וקטלנית

  72. השנים האבודות - 7 עובדות שחשוב לדעת

  73. תביעת תלויים שהם גם יורשים - מוות בתאונת דרכים

  74. תביעת תלויים של אדם שנהרג בתאונת דרכים

  75. פיצוי לילדים שהוריהם נהרגו בתאונת דרכים

  76. חישוב פיצויים - רווק שנהרג בתאונת דרכים

  77. האם התאונה בה קיפח המנוח את חייו מהווה תאונת דרכים, כהגדרת המונח בחוק הפלת"ד ?

  78. תביעה לפיצויים בגין נזקי עיזבון ותלויים בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  79. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון