מוות בתאונת דרכים - בן 31 ללא תלויים

1. המנוח ז"ל (להלן - המנוח), יליד 8.12.73, רווק, תושב חיפה, נספה בתאונת דרכים ביום שבת ה - 28.8.04 בשעה 07.00 בבוקר, שעה שנהג במכונית פרטית במעלה רח' בלפור בחיפה. המכונית סטתה ימינה, נתקלה בעץ, סטתה חזרה אל מרכז הכביש ועלתה באש. המנוח נמצא כשגופו חרוך במושב האחורי של המכונית, ולפי דו"ח הנתיחה (נ/6 מיום 4.4.01), "מותו נגרם מהרעלת ציאניד וחד תחמוצת של פחם עקב שאיפת עשן. היה תחת השפעת סם ממריץ (קוקאין) ואלכוהול עובר למותו". 2. עזבונו של המנוח, יורשיו - שני ההורים התובעים מס' 2 ומס' 3, זכאים לפיצויים אותם חייבת לשלם הנתבעת, מבטחת המכונית, הכל בגין מותו של המנוח בתאונה על פי ראשי נזק אלה להם עתר ב"כ התובעים: נזק בלתי ממוני; הוצאות קבורה ומצבה וכן הפיצוי בגין "השנים האבודות", היינו אותו "חסכון" שהיה המנוח חוסך ומותיר ליורשיו, בשנות העבודה שנמנעו ממנו, מיום התאונה ואילך. 3. הנזק הבלתי ממוני הוא רבע מן הסכום המקסימלי, בצירוף הריבית מיום התאונה ועד לתשלום. ראש נזק זה מסתכם, על פי דברי ב"כ התובעים בסיכומיו, עליהם לא חלק ב"כ הנתבעת, בסך של 38,343 ₪. 4. המנוח היה בוגר של בית הספר העירוני ה' בחיפה ובעל תעודת בגרות (נ/7). ציוני התעודה משקפים רמה ממוצעת של תלמיד בינוני או מעט טוב מזה. לאחר סיום השירות הצבאי ניגש המנוח לבחינות פסיכומטריות וציונו בהן היה 586 נקודות, ציון שמעל לחציון. לאחר מכן למד המנוח במרכז האקדמי "רופין", סיים את התוכנית למדעי הים והסביבה, בהיקף מלא והחל מיום 1.9.03 הוא היה זכאי לתואר B.SCבמדעי הים והסביבה הימית. הציון הסופי של המנוח לתואר הוא 72.02 נקודות (ראה ת/11). הוריו של התובע, שניהם עובדים ותיקים בחברת החשמל בתפקידים בדרגות ניהול במחוז הצפון של החברה. לשני ההורים השכלה אקדמית והשתכרותם גבוהה (ראה תלושי השכר של האב - ת/3 ותלושיה של האם לאה - ת/9). המנוח עצמו החל לעבוד עוד לפני התאונה כעובד ארעי בחברת החשמל במעבדה הימית של החברה בחיפה. תלושי השכר ת/2, מראים את השתכרותו מעבודה זאת בחברת החשמל מספטמבר 2003 ועד ליום התאונה. באוגוסט 2004 עלה שכרו לסכום של 8,070.14 ₪ ברוטו. 5. בעת שארעה התאונה, היה המנוח כבן 31 שנה. הממונה עליו בעבודה היא ד"ר ענת גלזר המשתכרת כ - 30,000 ₪ לחודש. היא תלתה תקוות בהתקדמותו של המנוח בעבודה במעבדה. ראתה כי העבודה הזאת מתאימה לו והוא מתלהב ממנה וצפתה כי ימשיך לעבוד עוד שנים רבות ובהצלחה באותה מעבדה ואף יחליפנה בעתיד כמנהלת המעבדה. אין לדעת אם כך אכן היו מתקדמים הדברים, ואם זה היה מסלול חייו של המנוח, אלמלא התאונה. נראה סביר המשך העבודה בחברת החשמל. לא ניתן להניח, בסבירות מספקת, שאכן היה המנוח מתמנה בעתיד, כמנהל המעבדה, או ממשיך בלימודים ומקבל תארים נוספים, כגב' גלזר. ניתן לסכם כי מדובר באדם צעיר, בעל השכלה אקדמית, אשר כבר בסמוך לאחר כניסתו לשוק העבודה השתכר השתכרות העולה על השכר הממוצע במשק. הרקע הסוציו-אקונומי שלו עולה על הממוצע. ניתן להניח, שבמשך השנים, היה מתקדם בעבודתו, אם בחברת החשמל או במסגרת אחרת, ובמקביל לזה היתה השתכרותו עולה בשיעור ניכר. 6. לשיטת ב"כ התובעים, ראוי לצפות ולהעריך כי בעוד מספר שנים היה המנוח מגיע להשתכרות המגעת לכדי שילוש השכר הממוצע במשק. עמדת הנתבעת היא, כי יש ללכת על פי העובדות שהוכחו, היינו על פי השתכרותו של המנוח עובר לתאונה. עוד טוען ב"כ הנתבעת, כי אופן ארוע התאונה והסמים שנמצאו בגופו של המנוח, יש בהם כדי להעיד על נתונים לחובת המנוח, מבחינת כושרו, יכולתו והתקדמותו בעתיד. אינני רואה לייחס לאופן אירוע התאונה משקל כלשהו. אמנם נמצא שהיה קוקאין בגופו, (ואין לקבל את הטענה כי מדובהר בטעות), אך גם לכך אין משקל מספיק על מנת לשלול את המסקנה, שבעתיד צפויה היתה למנוח כברת דרך של התקדמות בעבודה ועליה בשכר. מצד שני, אין בנתונים שבפני כדי להצדיק מסקנה שאלמלא התאונה היה המנוח מתחיל להשתכר, תוך תקופה לא ארוכה, שכר העולה על שילוש השכר הממוצע במשק. אעריך, לצורך התביעה, כי אכן היה התובע מתקדם בשכרו אלמלא התאונה, ואבסס את חישובה של ידת החסכון, על פי השתכרות לעתיד, בסכום של 14,000 ₪ לחודש ברוטו, 11,300 ₪ לחודש, נטו. 7. הכללים לחישוב הפיצויים המגיעים בגין השנים האבודות נקבעו על ידי בית המשפט העליון בפרשת פינץ (ע.א. 10990/05) שם נקבע כי שיעורה של ידת החסכון של רווק שנספה בתאונה, יהא - 30 אחוזים מהשתכרותו. הנחה זו ניתנת לסתירה ובעניננו נטען, על ידי ב"כ התובעים, כי המנוח הצליח לחסוך סכום העולה כדי 40,000 ₪ או 50,000 ₪, ועמדתו היא, כי ראוי ללכת על פי חסכון בשיעור של 40 אחוזים. לשיטת ב"כ הנתבעת, הנתונים מראים כי יכולת החסכון של המנוח היתה נמוכה, שכן אנו מדברים ברווק בגיל 31 שנה. כך או כך, אין בנתונים אלה כדי להצדיק סטיה מן ההנחה הכללית שלפיה שיעורה של ידת החסכון הוא 30 אחוזים מן ההשתכרות. אחשב איפוא את ידת החסכון על פי 30 אחוזים מתוך השתכרות של 11,300 ₪ לחודש, נטו. 8. באשר להפסד בעבר: התאונה ארעה ביום 28.8.04. עד היום חלפה תקופה של 22 חודשים. השתכרותו של המנוח, אלמלא התאונה, בכסף של היום, היתה עולה לכדי 8,400 ₪ לחודש. הנטו היה עולה לכדי 7,500 ₪ לחודש. החיסכון מגיע לסכום של 2,250 ₪ לחודש. ההפסד בגין התקופה האמורה מסתכם בסכום של 49,500 ₪ ולכך יש לצרף ריבית ממחצית התקופה. 9. באשר לעתיד: אלמלא התאונה היה התובע מתקדם בהשתכרותו, כך שהסכום הממוצע, כמוסבר לעיל לגבי התקופה כולה, הוא 14,000 ₪ לחודש. מזה יש לנכות מס הכנסה המגיע לכדי 2,700 ₪ לחודש. הבסיס לחישוב הוא הסך של 11,300 ש"ח לחודש. ידת החיסכון היא בשיעור של 30 אחוזים מזה, היינו, 3,390 ₪ לחודש. אלמלא התאונה היה המנוח עובד עד הגיעו לגיל 67 שנה (8.12.2040). לפנינו תקופה של 34 שנים ו - 5 חודשים. המקדם הוא 257.37. מתקבל סכום של 872,484 ₪. 10. העזבון זכאי לסכום מתאים בגין הוצאות קבורה ומצבה. במקרה דנן חרגו ההוצאות מן המקובל (ר' ת/5) ועלו לסכום של 46,122 ₪ שרובו שימש לקניית חלקת קבר המשקיפה לים ולבניית מצבה מיוחדת בעיצוב ובחומר. נראה הוגן להעמיד את הפיצוי בראש נזק זה לסכום של 15,000 ₪. 11. לאור כל האמור, זכאים התובעים לפיצויים בסכום כולל של 975,327 ₪ בצירוף הריבית ממחצית התקופה של ההפסד בעבר. לכך יש להוסיף את הוצאות המשפט וכן 13 אחוזים מן הסכום שלתשלום עבור שכר טרחת עו"ד, וכן מע"מ. הכל ישא ריבית והצמדה מהיום ועד לתשלום. מוות בתאונת דרכיםתאונת דרכיםמקרי מוות