מוות בתאונת דרכים - בן 32

מבוא 1. תביעה זו הינה תביעת תלויים ולחילופין תביעת עיזבון. המנוח, ז"ל, נהרג בתאונת דרכים ביום 5.6.02 בהיותו בן 32. התובע 1 (להלן אלירן), הוא בנו של המנוח יליד 30.4.98 והיה בן 4 שנים וחודשיים בעת פטירת אביו. התובעים 2 ו - 3 הינם הוריו של המנוח ילידי 1949 ו - 1946. 2. אלירן הינו בנו של המנוח מקשריו עם גב' ז"ל אשר בזמנים הרלוונטיים לתאונה לא גידלה את בנה בשל חוסר מסוגלות הורית כפי שהצטייר מתוך הראיות על רקע היותה נרקומנית כבדה. הגב' נפטרה במהלך שמיעת הראיות על רקע של שימוש בסמים. 3. המנוח ואביו התגוררו בבית הורי המנוח, שם התגוררו גם אחיותיו ואחיו של המנוח. 4. המנוח עבד כנהג משאית בחברת "לבידי לביא" בע"מ והשתכר 5740 ₪ ברוטו בערכי קרן. 5. בתחילתם של ההליכים טענו הנתבעות לחוסר כיסוי ביטוחי אך ביום 14.11.04 חזרו בהן מההכחשה וקיבלו על עצמן את החבות לפיצוי מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: החוק). 6. על פי צו ירושה (ת/5) שהוצג בתיק אלירן הינו יורשו היחיד של המנוח. 7. הצדדים חלוקים בשאלת הנזק ובין היתר בשאלות האם הורי המנוח אכן היו תלויים במנוח והאם יש להחיל את "הלכת השנים האבודות" על תביעות מכוח החוק. 8. מטעם התובעים העידה האם חנה דורי ומטעם הנתבעות הוגשו מסמכים לרבות חוות דעת של האקטואר שי ספיר. תביעת התלויים 9. בתצהירה מסרה התובעת 2 (להלן: האם), כי המנוח היה מפקיד ברשותם כ - 1,000 ₪ כל חודש וכן נהג לערוך מדי פעם קניות עבור בני הבית ותיקונים בבית ככל שנדרשו. גם יתר הילדים היו עוזרים בתשלום החשבונות או בקניות וזאת מבלי שנעשה חשבון מדויק מה כל אחד נתן. מעדותה של האם ניתן היה להתרשם כי כל ילד נתן כפי יכולתו באותה עת. ראה עדותה בעמ' 9 ו -10 לפרוטוקול. 10. התובעים טוענים בתצהירם כי את הסכום שהיה המנוח נותן להם יש לראות כסכום תמיכה שהינם זכאים לו כתלויים בו. סכום זה ניתן להם מעבר להוצאות שנדרשו עבור אלירן והמנוח. 11. הנתבעות טוענות מנגד כי סכומים אלו ככל שניתנו להורים ניתנו לצורך רכישת מצרכים למנוח ואלירן ויש לראות בהם את חלקו של המנוח בהוצאות המחיה השוטפות שלו ושל בנו. 12. טיעונן של הנתבעות מקובל עלי . אין זאת אלא שמיום שבחר המנוח לעבור לגור בבית הוריו עם בנו, נדרש ליתן את חלקו בהוצאות המחיה השוטפות של הבית ולהוצאות אלו יש להתייחס כאילו היו הוצאות למדור, מיסים אוכל וכו' לו היה גר עם בנו בנפרד מהוריו. הוריו של המנוח שניהם אנשים עובדים כפי שעלה מן העדויות. האב עובד כנהג משאית והאם עובדת במשק בית. לא הוכח כי ההורים נזקקים לתמיכה לכלכלתם . משכך ראיתי לקבוע כי ההורים, התובעים 2 ו - 3 לא היו תלויים במנוח בחייו. 13. אין חולק שאלירן תלוי במנוח. אם ראיתי לקבוע כי השתתפותו של המנוח בהוצאות הבית הייתה עבורו ועבור אלירן, משמע שיש להביא בחשבון שאת חישוב התלויים יש לערוך באופן שאלירן זכאי לשתי ידות מתוך שלוש משכרו של המנוח. כל עוד גר המנוח עם הוריו שולמה עלות המחיה מבחינת מגורים ואוכל ע"י המנוח להורים, כפי שהעידה האם. ברי שאם היו המנוח ואלירן עוברים לגור מחוץ לבית הוריו, היו לו הוצאות דומות למגורים, מיסים ומזון. 14. שכרו של המנוח עמד עובר לפטירתו על 5,740 ₪ ברוטו בערכי קרן. יש להניח כי המנוח היה משביח את שכרו במהלך שנות עבודתו. שיעור שכרו של המנוח כשהוא צמוד להיום עומד על - 5,930 ₪. סכום זה לאחר ניכוי מס הכנסה עומד על - 5,350 ₪. על מנת להביא בחשבון כי שכרו של המנוח היה משביח עם הזמן, ראיתי לערוך את החישוב על בסיס שכר של - 6,000 ₪ לאחר ניכוי מס. 15. אלירן זכאי לשתי ידות עד הגיעו לגיל 18 שנים ולאחר מכן זכאי ל - 1/3 1 ידה במשך השרות הצבאי 3 שנים נוספות. על פי חוות דעתו של האקטואר שי ספיר מקדם החישוב לכל שקל משכרו של המנוח הינו - 108.82 ₪ לעבר ולעתיד. על פי חישוב זה עומד הפסד ההכנסה לאלירן על: שתי ידות מתוך שלוש משכר של 6,000 ₪ עומדות על 4,000 ₪. 6,000 X 108.82 = 652,920 ₪. 16. לא ראיתי כי הוכח שהמנוח היה מוסיף לתמוך באלירן גם לאחר שחרורו מהצבא. לא הובאה כל ראיה שתצדיק סטייה מההלכה הנוהגת במקרים אלה. אובדן שירותי אב 17. המנוח נהג לבלות עם בנו לאחר שעות העבודה ובעיקר בסופי שבוע. אין בידי לקבל את טענת הנתבעות כי בשל שעות העבודה הארוכות של המנוח לא סובל אלירן מחוסר בשירותים שהיה מקבל מאביו. אני מקבלת כי אף לפני התאונה עזרו בני הבית האחרים בגידול וטיפול באלירן אלא שבכך אין כדי לאיין את החסר שנוצר עם מותו של המנוח. יש להביא בחשבון כי במקרה זה אין לאלירן הורה שני שניתן לקבל ממנו כל טיפול המצופה מהורה ממוצע. אף לפני פטירתה של אמו לא היה לאלירן כל קשר עמה מאז פטירת אביו עד כדי הצורך במינוי הסבים כאפוטרופסים על אלירן. כאמור במהלך שמיעתו של תיק זה הלכה אמו לבית עולמה. יש לראות באב המנוח כמי שדאג לשירותי אב ואם לאלירן. 18. אימו של המנוח העידה ועדותה לא נסתרה כי מאז פטירת המנוח היא נאלצה לקצץ בשעות עבודתה כדי לטפל באלירן. אין ספק בעיני כי אלירן יידרש לתחליף שירותי אב במשך מספר שנים ולפחות עד הגיעו לגיל 18 . ראיתי להביא בחשבון את העובדה כי אלירן קיבל שירותים אלו בעבר לאחר הפטירה מבני המשפחה ובעיקר מסבתו התובעת 2. אין להביא בחשבון כי תמיד יוכלו הסבים ליתן שירותים אלה לאלירן. לעניין שיעור הפיצוי בראש נזק זה ראה דבריו של כב' השופט מצא בע"א 64/89 חיים גבאי ואח' נ' מלכה לוזון ואח', פ"ד מח (4) 673 בעמ' 684 ואילך: "אינני רואה מניעה לפסוק פיצוי על אבדן שירותים של בן-זוג, במסגרת עילת התלות, גם כשבן הזוג הנותר אינו שוכר שירותים חלופיים בתשלום ממון. הפסד התמיכה הכספית, שבגינו קמה לתלויים עילה לפיצויים, ראוי וניתן להתפרש ככולל, לא רק הפסד ממון ישיר, אלא גם הפסד הניתן להערכה שיפוטית, ולפיצוי, במונחים כספיים." וכן ע"א 821/99 עזבון המנוח סמיון פרידמן ז"ל ואח' נ' אלי רפפורט ואח', תק על - 2001 (2) 15 בסעיף 15 לפסק הדין. כך גם ניתן ללמוד מדברי כב' השופט אור בע"א 3907/02 עזבון המנוחה איריס וייס ז"ל ואח' נ' סלע חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח (2) 721. בפרשת איריס וייס ז"ל הנ"ל, התייחס בית המשפט לעזרת הסבים שניתנה לבנותיה הקטינות של המנוחה ופסק עבור עזרה זו סך של 100,000 ₪ מעבר לפיצוי שנפסק לאלמן בגין אובדן שירותי אם ואישה. 19. בשוקלי את העובדות נשוא תיק זה ובעיקר ראיתי להביא בחשבון את העובדה שלאלירן אין הורה נוסף לסמוך עליו את צרכיו, ראיתי לקבוע פיצוי בגין אובדן שירותי אב בסך - 150,000 ₪. עוד ראיתי לקבוע פיצוי עבור הסבים, התובעים 2 ו - 3 בגין העזרה שנתנו עד היום בסך של 30,000 ₪. ב"כ התובעים מבקש לסמוך על פסק דיני בעניין ת.א. 111001/01 אמנון חודור ואח' נ' סהר ציון חברה לביטוח בע"מ, מיום 9.2.05 לעניין פסיקת פיצוי בגין אובדן שירותי אב. המקרה שם שונה מן המקרה שבפני שכן שם נטען והוכח שהמנוחה נהגה לעזור לילדיה גם בלימודים, דבר שבמקרה שבפני לא נטען ולא הוכח. הוצאות קבורה ומצבה 20. התובעים עותרים לפיצוי בסך של - 22,930 ₪ אשר כולל גם את הוצאות השבעה. הנתבעות טוענות כי התובעים הציגו קבלה על סך - 10,900 ₪ בלבד והן נכונות לפצות את התובעים בראש נזק זה בסך של 15,000 ₪. 21. אכן על פי החוק זכאים התובעים רק להחזר הוצאות קבורה ומצבה. על כן ראיתי לפסוק סך של - 15,000 ₪ בראש נזק זה. סה"כ תביעת התלויים 22. סה"כ תביעת התלויים לפני ניכויים עומדת על - 817,920 ₪. תביעת העיזבון 23. מאחר ואלירן הוא גם יורשו היחיד של המנוח יש לערוך חישוב מקביל של הפסדיו כיורשו של המנוח על מנת לבחון איזו תביעה גבוהה יותר. שהרי אין התלויים זכאים גם לפיצוי כתלויים וגם לפיצוי כיורשים אלא לפיצוי הגבוה מבין השניים, מקום שקיימת זהות בין היורשים לתלויים. כאב וסבל 24. על פי החוק זכאי העיזבון לפיצוי בשיעור של 25% מהסכום המקסימלי הקבוע בחוק כפיצוי בגין כאב וסבל. חישוב הפיצוי במקרה זה מגיע לסך - 41,425 ₪. פיצוי בגין "השנים האבודות" 25. הנתבעות טוענות כי אין מקום להחיל את ההלכה שנתקבלה בע"א 140/00 עיזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל ואח' נ' החברה לשיקום הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ ואח' פורסם בתק-על 2004 (1) 2452, (להלן: "הלכת אטינגר"). 26. טענה זו נדחתה על ידי מותבים שונים מאז ניתנה "הלכת אטינגר" ואף אני ראיתי לדחותה בפסק הדין בעניין ת"א 111001/01 חודור אמנון ואח' נ' סהר ציון חברה לביטוח בע"מ , מיום 9.2.05. 27. כל עוד לא אמר בית המשפט העליון דברו אין כל הלכה מחייבת בעניין זה. כבר ציינתי ב"עניין חודור" כי מכוח סעיף 4 א' לחוק הוחלו הוראות שונות מפקודת הנזיקין וביניהן זכותו של העיזבון להיפרע פיצויים מן המזיק. כך גם איני סבורה כי יש מקום להחיל את "הלכת אטינגר" רק על תביעות עתידיות הנוגעות למקרי נזיקין שאירעו לאחר מתן פסק הדין. שאם תאמר כך הרי שאף למערער בפסק הדין בעניין אטינגר לא היה צריך לפסוק דבר, שם עסקינן באירוע מיום 27.1.88. 28. הצדדים חלוקים באשר לאופן החישוב של הפסדו של העיזבון בגין השנים האבודות. כבר ציינתי בעניין חודור הנ"ל כי לשיטתי מקום שאין נתונים וראיות על שיעור החסכון שנהג המנוח לחסוך עובר לפטירתו, יש לאמץ את שיטת הידות בבחינת "הרע במיעוטו". עוד ציינתי כי לדעתי יש להוסיף ידה נוספת לידות המובאות בחשבון בחישוב התלויים. את החישוב יש לערוך עד הגיע המנוח לגיל פרישה אם היה נותר בחיים. בענייננו הראה תלוש המשכורת של המנוח כי לקח מפרעה בחודש הקודם אלא שבכך אין די כדי ללמד שהמנוח לא יכול היה לחסוך דבר, כפי שטוענות הנתבעות. 29. בענייננו היה המנוח בן 32 במותו ועל כן נותרו לו עוד 35 שנים עד הגיעו לגיל פרישה. שכרו של המנוח לצורכי התחשיב הועמד על ידי על סך של 6,000 ₪ לאחר ניכוי מס. 30. להלן החישוב לפי התקופות השונות: 1) תקופה ראשונה ממועד הפטירה ועד היום - בתקופה זו יש להביא בחשבון 3 ידות למנוח לאלירן ולמשק הבית וכן ידה נוספת לחסכון וסה"כ 4 ידות . ממועד התאונה ועד היום עברו 43 חודשים. 6,000 : 4 = 1,500 ₪. 1,500 X 43 = 64,500 ובתוספת ריבית מאמצע תקופה עומד הסכום על -69,500 ₪. 2) תקופה שנייה מהיום ועד הגיעו של אלירן לגיל 18 נותרו 11 שנים. חישוב לפי ידה אחת מתוך ארבע ידות כידת חסכון מביא לסך של - 1,500 X 112.3120 = 168,468 ₪. 3) תקופה שלישית מהגיע אלירן לגיל צבא למשך 3 שנות שירות צבאי. החישוב ייעשה לפי חלוקה לשלוש ושליש ידה ובהיוון כפול ל - 11 שנים: 6,000 : 1/3 3 = 1800 ₪. 1,800 X 34.3864 = 61,895 ₪. 61,895 X 0.7224 = 44,713 ₪. 4) תקופה רביעית מהגיע אלירן לגיל 21 יש לחשב את ידת החסכון כידה אחת מתוך סה"כ 3 ידות. המנוח היה אז בגיל 49 שנים ונותרו לו עוד 18 שנות עבודה. את החישוב יש לערוך בהיוון ל - 18 שנה ובהיוון כפול לעוד 14 שנים. 6,000 : 3 = 2,000 ₪. 2,000 X 166.7435 = 333,487 ₪. 333,487 X 0.6611 = 220,468 ₪. 31. סה"כ ההפסד בגין "השנים האבודות" עומד על - 503,149 ₪. סה"כ הפסדי העיזבון 32. סה"כ הפסדי העיזבון בגין הוצאות קבורה ומצבה, כאב וסבל ו"השנים האבודות" עומד על - 559,574 ₪. ניכויים 33. התובעים קיבלו תשלומים תכופים בסך של 85,000 ₪ אותם מוסכם על הצדדים כי יש לנכות מכל סכום שייפסק בתיק זה. 34. הצדדים מסכימים כי יש לנכות מסכום הפיצוי, בין כתביעת תלויים ובין כעיזבון, את תגמולי המל"ל אלא שהצדדים חלוקים באשר לשיעור התגמולים שיש להביא בחשבון במסגרת הניכויים. 35. הנתבעות הגישו חוות דעת של האקטואר שי ספיר לעניין קצבת שארים לה זכאי אלירן. על פי חוות דעתו של מר ספיר עומדות הקצבאות לעבר ולעתיד על - 121,241 ₪. מר ספיר מציין בפרק ההערות לחוות דעתו כי יתכן שאלירן יהיה זכאי להגדרת ילד נטוש ובמידה וכך יהיה, יקבל תוספת לקצבת השארים בסך של - 173,774 ₪. כן יתכן ויהיה זכאי לדמי מחיה ומענק לימודים. 36. ייאמר מיד כי אותן הנחות בפרק ההערות בחוות הדעת כלל לא הוכחו ומשכך לא ראיתי לנכותן. 37. ב"כ התובעים טוען כי בחישוביו של מר ספיר נפלו טעויות והוא מבקש לערוך את הניכויים בהתאם לחישוב הקצבאות אותן חישב בתוכנת המשערכת. על פי חישוביו עומדים תשלומי המל"ל בגין קצבת שארים על 104,914 ₪. 38. ככל שסכום הקצבה שמקבל אלירן קטן במהלך התקופה מאז עריכת חוות הדעת על ידי מר ספיר, כי אז יש לערוך חוות דעת מעודכנת על פי הקצבה המשולמת היום. סוף דבר 40. על פי החישובים שנעשו לעיל קרובים הסכומים המתקבלים בחישוב תביעת התלויים ותביעת העיזבון כאשר תביעת העיזבון נמוכה אך בעשרות אלפים בודדים מתביעת התלויים. 41. תביעת התלויים עומדת על - 817,920 ₪ מסכום זה יש לנכות את התשלומים התכופים וגמלאות המל"ל בהתאם לפרמטרים שקבעתי לעיל. תביעת ההורים כמיטיבים עומדת על 30,000 ₪. 42. הנתבעות ישלמו לתובע 1 באמצעות אפוטרופסיו, התובעים 2 ו - 3 את הסכום שיתקבל לאחר הניכויים כפיצוי בגין נזקו תולדת התאונה מיום 5.6.02 בה מצא את מותו אביו המנוח וכן ישלמו לתובעים 2 ו - 3 את הסך של 30,000 ₪. כמו כן ישאו הנתבעות בהוצאות משפט כשהן נושאות הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתן ועד התשלום המלא בפועל. עוד ישאו הנתבעות בשכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ כחוק כאשר סכום זה כמו גם סכום הפיצויים ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. 43. מאחר ועיקרם של הכספים משולמים לקטין על חשבון צרכיו העתידיים, יופקדו הכספים לחשבון בנק על שם הקטין וישמשו לצרכיו בלבד, על פי הוראות שינתנו ע"י בית המשפט הדן בתיק האפוטרופסות מעת לעת ככל שיידרש. 44. בבואי היום , לערוך הגהות על טיוטת פסק הדין נמצאתי למדה כי טיוטה ראשונה נחתמה ונשלחה בטעות כאילו המדובר בפסק-דין חתום ולא היא. על כן אני מציינת כי פסק הדין בעניין שבפני הוא פסק-הדין שנחתם היום ב - 2.1.06 ולא זה שנחתם לכאורה ב - 1.1.06.מוות בתאונת דרכיםתאונת דרכיםמקרי מוות