##האם ישנה חובת קטנת נזק על ידי ניתוח ?## בית המשפט קבע לעניין חובת הקטנת הנזק בניתוח, כי אין לדרוש מנפגע בתאונת דרכים להסכים לניתוח שיגרום להפחתה קטנה בפיצויים בהם תחויב חברת הביטוח אך שיביא לכאב ולסבל נמשכים על הנפגע. כמו כן יש לקחת בחשבון את סיכויי ההצלחה של הניתוח. אין לדרוש מניזוק לעבור ניתוח ניסיוני או ספקולטיבי כדי להפחית מהפיצוי בו חייבת חברת הביטוח, כלומר אם הסיכון הוא קטן, הסבל והכאב נמוכים והסיכוי להצלחה רב, לעומת זאת, אם הסיכון הוא רב, הסבל והכאב כבדים וסיכויי ההצלחה קלושים, אין מקום לדרוש מהנפגע להפחית את הנזק. גישת בתי המשפט מאזנת בין השיקולים השונים. יש חשיבות למידת הסיכון והכאבים הכרוכים בטיפול הרפואי, לעומת הסיכויים, יש חשיבות גם למודעות שהייתה לנפגע, לסיכון ולכאבים, לעומת הסיכויים הכרוכים בטיפול. נטל ההוכחה, כי הניזוק לא עמד בחובת הקטנת הנזק, לא מוטל על עורך דין תאונות דרכים מטעם הנפגע אלא על כתפי חברת הביטוח. הוכחת טענה בדבר אי הקטנת הנזק, כשהמדובר בטיפול רפואי שהניזוק סרב או נמנע מלקבל, מחייבת את חברת הביטוח להוכיח כי קיים טיפול רפואי אשר היה עשוי להיטיב את מצבו של הניזוק וכי הניזוק נמנע מקבלתו והתנהג התנהגות בלתי סבירה כשנמנע מקבלת הטיפול ובכך הגדיל את הנזק ואת הפיצויים בגינו. ## נטל הקטנת הנזק - הסיכון הכרוך בניתוח:## בית המשפט פסק כי כל ניתוח טומן בחובו סכנות, בין גדולות ובין קטנות. זכותו של אדם להחליט, אם הוא מוכן לקחת על עצמו את הסיכון הכרוך בניתוח ואם לאו ואין ללחוץ עליו בקבלת החלטה זו, לא בדרך ישירה ולא בדרך עקיפה של הפחתת סכום הפיצויים יחד עם זאת, פסיקה מאוחרת יותר קבעה כי השאלה הראשונה עניינה בהקטנת הנזק. הלכה פסוקה היא כי על הניזוק מוטל הנטל - נטל ולא חובה - להפחית הנזק שעוולת המזיק גרמה לו. נטל זה נקבע במפורש בחקיקה באשר לפיצוי בגין הפרת חוזה, חרף העדרה של הוראה מפורשת בעניין זה בפקודת הנזיקין. הלכה פסוקה היא, כי נטל דומה קיים גם בדיני הנזיקין. נטל ההוכחה בעניין הקטנת הנזק מוטל על המזיק - הנתבע. הוא מבקש להפחית מהשיעור הרגיל של הפיצוי המוטל עליו. הגישה המקובלת הנה, כי הקטנת הנזק כוללת בחובה אמת מידה אוביקטיבית. על הניזוק לנקוט, להקטנת נזקו, כל אותם אמצעים שאדם סביר היה נוקט בנסיבות העניין. בקביעת הנטל להקטנת הנזק יש להתחשב במספר גורמים ונדרשות פעולות שקילה" ואיזון. על רקע שיקולים אלה, ניתן לקבוע את תוכנו של הנטל להקטין את הנזק, מקום שהניזוק נדרש לעבור ניתוח. מידת ההתחשבות של ניזוק במזיק מצדיקה קביעה עקרונית, כי הנטל להקטנת הנזק כולל בחובו ובמקרים מתאימים, גם את הנטל להסכים לניתוח. בין יתר הגורמים שיש לשקול בסוגיה זו היא מידת הסיכון שבניתוח, מידת הכאב והסבל ומידת ההצלחה שניתן לצפות. ## הכרעה באמות מידה "סלחניות" בחובה לבצע ניתוח:## פסיקת בית המשפט אמנם הלכה היא כי הנטל על התובע לפעול באופן סביר להקטנת נזקו ואמנם, לכאורה, לא בניתוח מסובך מדובר וצוין כי כל ניתוח טומן בחובו סכנות, בין גדולות ובין קטנות. זכותו של אדם להחליט, אם הוא מוכן לקחת על עצמו את הסיכון הכרוך בניתוח אם לאו, ואין ללחוץ עליו בקבלת החלטה זו, לא בדרך ישירה ולא בדרך עקיפה של הפחתת סכום הפיצויים המגיע לו, בשל סירובו לעבור את הניתוח, כמו כן נקבע כי סבירות התנהגות הנפגע בתאונת דרכים, בסרבו לקבל טפול רפואי - או שיקומי, תיבחן באמות מידה סלחניות למדי, ורק אם תובאנה ראיות מכריעות על סיכוייו הטובים של טיפול שכזה ועל ידיעת הנפגע על אודות סיכויים אלה, ייאמר לגביו כי לא נהג בסבירות בסרבו לקבל טפול שכזה ודי יהיה, כך נראה, בדעה רפואית נוגדת, על דבר סיכונים מסוימים, הקיימים באותו טיפול, כדי להפוך התנהגות שכזו לסבירה, או, אולי נכון יותר, כדי שלא תהיה, לעניין הפחתת הנזק, בלתי סבירה. ## הזכות לשלמות הגוף :## לאור התעצמותה של הזכות לשלמות הגוף ועיגונה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו זכות האדם לשלמות קיבלה משנה תוקף, וסעיף 2 לחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כי אין פוגעים בחייו בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם. עוד נפסק כי גם ניתוח רפואי מהווה פגיעה בגופו של אדם, ויש השאיר לאדם אוטונומיה על גופו ולהחליט אם הוא חפץ בפגיעה זו. וכל עוד החלטה זו היא כנה מבחינה סובייקטיבית ומבוססת גם אובייקטיבית, אין "להענישו" עליה בהפחתת הפיצוי המגיע לו במומו. ניתוחתאונת דרכיםעקרון הקטנת הנזק