איחור בחידוש רישיון נהיגה: סעיף 7(3) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי מי שנהג ברכב כשאין לו רישיון לנהוג בו אינו זכאי לפיצוי לפי החוק למעט אם מדובר במקרה של אי תשלום אגרה. מאחר והתכלית הסוציאלית של חוק הפיצויים אינה עולה בקנה אחד עם יד קלה על ההדק בכל הנוגע לשלילת הזכות לפיצויים. הנטייה של בית משפט זה היא לפרש את סעיף 7(3) כך שיחול על מקרים שבהם היעדר הרישיון נובע מעניין מהותי, בעוד שהיעדר רישיון מטעמים טכניים כגון אי תשלום אגרה, לא ישלול במרבית המקרים את הזכאות לפיצויים, אולם לא כך הוא הדבר במקרה של השתמטות ארוכת טווח מחידוש רישיון. בית המשפט קבע כי חלוף זמן ארוך מדי בתשלום אגרה עשוי להפוך מחדל פורמאלי של אי תשלום אגרה למחדל מהותי העולה כדי התעלמות מעצם הדרישה לנהוג עם רישיון נהיגה תקף העלול לשלול את הזכות לפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מאחר וגישת בית המשפט היא כי, קיים אינטרס ממשי להרתיע את הנהגים מפני ניתוק מוחלט, בלתי מוגבל בזמן של חידוש רישיון וקשר עם הרשויות האחראיות על מתן ההיתרים לנהוג במדינת ישראל. אף זה אינו עניין טכני בלבד, אלא תנאי בלעדיו אין לקיום בקרה ופיקוח על כך שהנהגים בכבישים הינם כשירים ואינם מעמידים את סביבתם בפני סיכון חריג. משפט תעבורהחידוש רישיון נהיגהתאונת דרכיםרישיון נהיגה