? תיקון דרך - תאונת דרכים


נסיבות התאונה
התובע נפגע ברגלו בעת שתיקן תקר במכונית, היינו במהלך נסיעתה של אשתו היא הרגישה שההגה "מושך", היא הגיעה לביתה, החנתה את המכונית וכעבור רבע שעה בעלה הגיע, יצא לתקן את המכונית ואז ארעה התאונה בה נפגע לאחר שחילץ את גלגל המכונית ממקומו, והמכונית, שהיתה מוגבהת, נפלה על רגלו, כל זאת כרבע שעה לאחר שהרכב הוחנה על-ידי אשתו בסמוך לביתם. בפני בית המשפט עמדה השאלה האם נכלל המקרה דנן בגדרה של תאונת דרכים, כהגדרתה בסעיף 1 לחוק הפלת"ד – "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה"

הגדרת ה"טיפול דרך" בחוק
טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, נעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו. או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד.

האם מדובר בתיקון דרך ?
על מנת לקבוע כי המדובר ב"תיקון דרך", יש להשתכנע שהטיפול ברכב עומד במבחן הסיכון התעבורתי של שימוש ברכב, דהיינו, שהטיפול נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי, והוא נעשה אגב נסיעה או לצורך המשכתה המיידית כמצוין לעיל, התיקון במקרה דנן נעשה לאחר שאשת הנפגע החנתה את רכבה בחצר ביתם, כיבתה את מנוע המכונית ונכנסה לביתה. לשון אחרת: הנסיעה הנוכחית הגיעה לקיצה. רק בחלוף כרבע שעה יצא הבעל מביתו במטרה להחליף את הגלגל. מעובדות אלו נובע, שהתיקון נעשה בקרבת ביתם ואין, אפוא, לומר כי מדובר בתיקון דרך. בנוסף, התיקון לא נעשה אגב נסיעה, משום שכאמור חלף פרק זמן של כרבע שעה עד לביצועו. לא זו אף זו, התיקון גם לא נועד לצורך המשכתה המיידית של הנסיעה, כיוון שבפועל גם לא היה המשך נסיעה, והתיקון לא בא למנוע סיכון תעבורתי, כיוון שלא נצפתה סכנה שכזו, שהרי אשת הנפגע כבר סיימה למעשה את נסיעתה.

תיקון מס' 8 לחוק
יצוין בהקשר זה, כי המגמה של תיקון מס' 8 לחוק הפלת"ד (הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים) באה לצמצם את תחולת החוק. התיקון הוסף בעקבות ההלכה המרחיבה שנפסקה ע"י ביהמ"ש העליון בפרשת "שולמן" (ע"א 358/83, פ"ד מב(2) 844), עת תחושת המחוקק היתה כי בתי המשפט הפריזו בפרשנותם המרחיבה של המושג "תאונת דרכים", שעה שקבעו כי כל שימוש לוואי ברכב, ובכלל זה כל תיקון או טיפול בדרך, נכללו בהגדרות ה"שימוש", ולכן אף הוחלף מבחן היעוד במבחן הסיכון התעבורתי, שבא לצמצם את התאונות הנכנסות לגדר החוק אך ורק לאותם אירועים שהם בגדר שימוש ישיר ברכב למטרות תעבורה. בדרך זו - קבע בית המשפט העליון - אפשר יהיה לקיים את "האחדות וההרמוניה החקיקתית הנדרשת בפרשנות תכליתית ראויה" (ע"א 8061/95 עוזר נ' אררט הנ"ל, עמ' 565 מול ו').

בתיקון מס' 8 הנ"ל, שלל המחוקק את תחולת החוק על תיקוני רכב שאינם קשורים לסיכון התעבורתי, כגון תאונות עבודה במוסכים או תאונות אגב תיקונים המתבצעים ע"י בעל הרכב בחצרו או סמוך לביתו לאחר תום הנסיעה. הזכאות לפיצוי צומצמה, אפוא, אך לאותם מקרים שבהם התיקונים נעשים אגב הנסיעה או לצורך המשכתה המיידית.

סקירת הפסיקה של בית המשפט בעניין "תיקון דרך"
ברע"א 8061/95 עוזר נ' אררט, חברה לביטוח בע"מ פ"ד נ(3)532, קבע בית המשפט (כבוד הנשיא ברק), בהערת אגב (שהרי באותו מקרה לא דובר בתיקון או בטיפול, כי אם בטעינה תוך ניצול הכוח המכני של הרכב) כי תיקון רכב במוסך אינו "תיקון-דרך" כי אם "תיקון-בית", וכי "טיפול-בית" או "תיקון-בית" אינם בגדר שימוש על-פי החוק. לדברי הנשיא, "הבחנה זו - שלא הוכרה על פי המבחן הייעודי, אשר ראה בכל טיפול ותיקון כ"שימוש" לוואי - מבוססת על המבחן התעבורתי, ומבטאת אותו". הנשיא ברק מבחין בין "טיפול-בית" לבין "טיפול-דרך" אולם אינו עומד על פרשנותם של מונחים אלו ותחום התפרשותם. ניתן ללמוד מפסק הדין, כי בבואנו לתת פירוש למונחים שבחוק, עלינו "להתאים את מהותם של השימושים העיקריים ושימושי הלוואי לפרטי ההגדרה של הדיבור "שימוש" ולמבחן התעבורתי המונח ביסוד ההגדרה הבסיסית".

בע"א 4469/95 דראושה נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3)475 (להלן: עניין דראושה), שניתן שלושה ימים לאחר שניתן פס"ד עוזר, קבע הנשיא ברק, אגב אורחא, כי: ה"טיפול" הוא "טיפול-דרך" אם הוא "נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי והוא נעשה אגב הנסיעה או לצורך המשכתה המיידית" באותו מקרה נעשה ה"טיפול" בחצריו של מקום העבודה והוא נועד לאפשר את השימוש בטרקטור לייעודו הלא תעבורתי, לפיכך נפסק שאינו בגדר "טיפול-דרך".

מפסק דין דראושה ניתן ללמוד כי "טיפול-דרך" צריך להיעשות אגב נסיעה, אולם אין בפסק הדין כל התייחסות לשאלה אימתי מתחילה הנסיעה והאם ניתן לראות בפעולות הכנה לקראת הנסיעה או בסיומה, הגם שנעשות בביתו של הנהג, כנכללות בגדר הנסיעה או מוצאות מתוכה. הדגש בפסק הדין מושם על המבחן התעבורתי והסיבה שלא נכלל ה"טיפול" שנעשה בפועל בגדר "טיפול-דרך" הינה משום שהפעולות, במהלכן נפגע התובע, היו למטרה שאינה תחבורתית, הגם שהיו למטרה שליעודה נועד הטרקטור. קשה ללמוד מפסק הדין מהו תחום התפרשותם של המונחים "טיפול-דרך" ו"תיקון-דרך" ואין לשלול מתוכו כי תיקון שנעשה בסמוך לתחילת הנסיעה (או לסיומה) על מנת לאפשרה לא ייכלל במסגרת שימוש, רק משום שתחילתה של הנסיעה היא מביתו של הנהג.

ברע"א 5738/99 תעבורה, מכלי מלט בע"מ נ' הסנה, חברה לביטוח בע"מ, נדרש בית המשפט לשאלה מה נכלל בגדר הגדרת ה"שימוש" שבחוק והאם גם פעולות מקדימות יכול שיכנסו בגדר המונח. במקרה זה נפגע נהג מוביל במסגרת עבודתו, עת עסק בהורדת מכוניות מהמוביל בסיומה של ההובלה בנקודת היעד. בית המשפט קבע כי: "...פעולה הבאה לסייע ולהבטיח פעולה הקשורה לסגולה זו (התנועה ממקום למקום - מ.ש.א) מהווה מבחינה סיבתית משפטית שלב מקדים לשימוש ברכב ובלבד שהיא נעשתה בקרבה עניינית ופיזית לרכב". "נמצא אפוא, כי אין מניעה עקרונית לכך כי פעולה, דוגמת שחרור הבלם החיצוני קודם הכניסה לרכב, תחשב כ"שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה"; שכן בלעדיה אין כניסה ואין נסיעה. השחרור מהווה פעולה אינטגרלית טבעית לנסיעה לא פחות מהכניסה לרכב".

"מטרת החוק היא לכלול בתוכו את כל אותם נזקים הנכנסים בגדר הסיכון הנובע משימוש ברכב למטרות תחבורה. בענייננו, אין חולק כי פעולת שחרור הבלם היא, כאמור, פעולה חיונית, בפועל, לתחילת הנסיעה ובלעדיה היא לא תתכן כמו הסרת מכשול בסמוך לגלגל או לצמיג המונע את תנועת הרכב. פעולה הקשורה קשר ישיר לעצם הנסיעה ונעשית בסמיכות מקום וזמן לרכב ולנסיעה בו די בה כדי לקיים את הדרישה לקרבה עניינית ופיזית הדרושה לקיום החוק".

בית המשפט לא נדרש לבחינתם של המושגים "תיקון-דרך" ו"טיפול-דרך" אולם מדרך פרשנותו למונח "שימוש" ניתן להסיק, כי היה רואה בתיקון תקר בגלגל בתחילתה או בסיומה של הנסיעה כחלק אינטגרלי וישיר מהשימוש ובגדר הנכלל במונח נסיעה, שהרי ללא פעולה זו לא מתאפשרת הנסיעה עצמה. גם בדעת המיעוט של כבוד השופט טירקל, אין בכדי לסתור את המסקנה לעיל, שכן אף הוא אינו תולה את מסקנתו בקביעה כי רק מרגע הכניסה לרכב לצורך הנסיעה מתחילה הנסיעה, אלא קובע כי יש לבחון את רכיביה הפיזיים של הפעולה ואת מטרתה ועל-פי הבדיקה לקבוע את התחום שבאופן טבעי והגיוני ולאור מבחנים של שכל ישר מעוגנת בו הפעולה יותר.

ההבחנה בין תיקונים בסוף הדרך לבין תיקונים באמצע הדרך
בית המשפט ציין בפסיקתו כי ההבחנה בין תיקונים בסוף הדרך לבין תיקונים באמצע הדרך אינה ראויה, והיא יוצרת מצבים אבסודרים לפיהם נהג החוזר לביתו וכמאה מטר לפני הגעתו עוצר בשולי הדרך לתיקון תקר בגלגל - פעולתו תיחשב כ"תיקון-דרך", אולם נהג זהיר שהחליט, כי עדיף לתקן את התקר בחניה ליד ביתו, הנמצא במרחק מאה מטרים מהמקום בו ארע התקר, פעולתו זו לא תזכה להיכלל בגדר המונח "שימוש". ספק אם לכך התכוון המחוקק עת נקט במילים "תיקון-דרך" ו"טיפול-דרך" כדי לבטא את תכלית התיקון לאמץ את המבחן התעבורתי בגדרו של החוק.

סקירה של פסקי דין מערכאות המחוזי והשלום מעלה, כי בתי המשפט חלוקים ביניהם בנקודה זו. בתי המשפט פירשו באופן שונה את ההגדרות שנתן בית המשפט העליון למונחים "טיפול-דרך" ותיקון-דרך" - בעוד חלקם סבורים, כי תיקון או טיפול, הנעשים בסיומה של הנסיעה, אינם נכללים בגדר הגדרת ה"שימוש", אחרים הינם בדעה כי תיקונים אלו עדיין נכללים בגדר טיפולי- הדרך. בעניין ת"א (ת"א) 22029/95 מרדכי נ' מדינת ישראל, דינים שלום, כרך י' 937 הבהיר בית המשפט, כי קיימים בפסיקה שני זרמים עיקריים בדבר פרשנות המונחים "טיפולי דרך" ו"תיקוני דרך" וכי על פי הגישה המרכזית הכוונה היא לטיפול או תיקון שנתבצעו "בדרך" בהבדל מן ה"בית" ולפיכך, נפסק שם, כי כאשר הטיפול נעשה בחצרים של מקום העבודה ולא במהלך נסיעה בדרך או אגב נסיעה אין המדובר ב"טיפול-דרך".

גישה דומה ננקטה בת"א(ת"א) 354878/95 יגאל שלומוף נ' אגד, דינים שלום, כרך י' 257. בעניין זה קבע בית המשפט, כי המונח "טיפול" צריך להתפרש כפעולה הנדרשת להגשמת כושר הנסיעה של הרכב וכי פעולות המבוצעות ברכב חונה לא יכולות להיחשב כטיפול "דרך".

בת"א (רמלה) 3425/97 סנדברג נ' קמינסקי, אספקת חומרי בנין בע"מ, דינים שלום,כרך ט' 894 קבע בית המשפט, כי: "...בכל מקרה בו אדם נפגע במהלך ביצוע תיקון כלשהו ברכבו, תיקון המבוצע תוך כדי עצירת הרכב במהלך הנסיעה ולצורך המשכה יש לראות בתיקון או טיפול שכזה, תיקון וטיפול דרך כמשמעותם בהגדרת "שימוש" בסעיף 1 להגדרת "תאונת דרכים", מכאן שתיקון או טיפול שאינם נעשים תוך כדי הנסיעה ובמהלכה, על מנת לאפשר המשכה, הינם שימושי לוואי ולא "שימוש" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק, וככאלה אינם מזכים את הנפגע בפיצוי על פי החוק".

במקרה זה נפגע התובע עת בוצע התיקון במוסך, ואף לדעתי, אין מקרה זה חוסה בצילו של החוק, שכן כוונת המחוקק הייתה להוציא את טיפולי-המוסך מגדר הגדרת השימוש ולשם כך השתמש המחוקק במילים "טיפול-דרך" ו"תיקון-דרך", על אף שטיפולים אלו יכול שיהיו למטרות תחבורה. בניגוד לפסיקה זו, ניתן למצוא בפסיקה תימוכין גם לגישה האחרת, לפיה יש לראות בתיקונים וטיפולים הנעשים בתחילתה של הנסיעה או בסיומה כנכללים בגדר הגדרת השימוש, אף שנעשים בביתו של הנהג. כך עולה מדברי השופט ד.חשין בת"א(י-ם) 390/92 אברהם גבאי נ' אריה, חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם) לפיהם, לא המבחן הגיאוגרפי, דהיינו היכן נמצאת המכונית, בתחילת הדרך או בסופה, הוא שצריך להכריע. לדבריו:"...גישתו של ב"כ הנתבעת איננה מקובלת עלי, כי היא שמה את הדגש על המבחן הגיאוגרפי, דהיינו היכן נמצאת המכונית, בתחילת הדרך, בדרך או בסופה, תוך התעלמות מהמטרה התחבורתית שהמחוקק אימץ בהגדרה המתוקנת של "תאונת דרכים" כביטוייה בתיקון מס' 8 לחוק. כפי שאני מפרש את הדיבור "טיפול דרך או תיקון דרך", הרי שלא צריך להיות כל הבדל, מבחינת הזיקה למטרה התחבורתית, בין טיפול או תיקון דרך שנעשה לאחר תחילת הנסיעה, דהיינו כשהרכב כבר נמצא בדרך, לבין טיפול או תיקון כאמור שנעשה כדי להכשיר את הרכב על מנת לאפשר את יציאתו לדרך". (ההדגשה במקור).

השופט ד' חשין מפנה בהסכמה לנאמר בת"א (הרצליה) 4245/91 יהודה גביזון נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (צלטנר, חבות לפיצוי נפגעי תאונת דרכים, הפסיקה והדין, 184(כ)11). בעניין זה קבע השופט י' גלין: "מי שגילה לפתע, במגרש החניה שבביתו, בהתכוונו לצאת לדרכו, תקלה ברכבו ונפגע אגב בדיקתה או תיקונה- בתאונת דרכים נפגע. והוא הדין במי שבודק גובה השמן במנוע רכבו טרם תחילתה של נסיעה, אך החוק לא יחול עליו אם יתקן כך תוך ניצול שעת פנאי, את רכב בנו, העתיד להשתמש בו בסוף השבוע, יטפל בו או יבדקנו או את רכבו שלו... אין להבין את הנסמך 'דרך' לציונו של מקום, אלא כהתייחסות לאירוע, במהלכה של התרחשות תחבורתית, ועל כן לא מיקומו הגיאוגרפי של התיקון, הטיפול או הבדיקה, קובע את תחולת החוק עליהם, אלא זיקתם למטרה התחבורתית, קרי לנסיעה..."

גם בפסיקה שניתנה לאחר פסקי הדין בעניין עוזר, דראושה, ויונאי ניתן למצוא פסקי דין התומכים בגישה לפיה, יש לראות בתיקונים וטיפולים שנעשו לפני תחילת הנסיעה או בסיומה כנכללים בגדר הגדרת ה"שימוש". ראו, למשל, ת"א(ק.גת) 622/95 מקסים בוטבול נ' אריה, חברה לביטוח בע"מ, דינים שלום, כרך ט', 685 (להלן: בוטבול נ' אריה). במקרה זה ארעה התאונה בחצריו של מקום העבודה, עת שעסק התובע בהחלפת גלגל לטרקטור. השופטת ג.רביד קבעה, כי המדובר הוא ב"תיקון-דרך" או "טיפול-דרך" תוך שהיא מאבחנת את פסק הדין בעניין דראושה באומרה כי: "בהקשר לכך, מקובלת עלי פרשנותו של ב"כ התובע לפס"ד דראושה נ' אררט ע"א 4469/95 (טרם פורסם), לפיה הדגש מושם לא על השאלה אם מדובר ב"חצרים של מקום העבודה" אלא בשאלה מהו השימוש שנעשה בטרקטור. בנסיבות שם, המדובר היה בהרכבת ה"סל" על ה"כף", פעולה אשר נועדה לאפשר את השימוש בטרקטור לייעודו הלא תעבורתי".

מגמה דומה ניתן למצוא בת"א(ב"ש) 49/94 מוטי בוקובזה נ' לה נסיונל חברה לביטוח בע"מ, דינים מחוזי, כרך לב(4) 985. במקרה זה ארעה התאונה עת טיפל התובע בהנעת מלגזה שנותרה ללא סולר בחצריו של מקום העבודה. השופט ב.אזולאי אבחן את פסקי הדין בעניין יונאי ודראושה וקבע, כי בנסיבות הללו ניתן לראות בתיקון/טיפול כנכלל בגדר "טיפול-דרך" או "תיקון-דרך" הגם שנעשו בחצרי מקום העבודה.

לגישתו, הנראית בעיני, אין לפרש את פסקי הדין יונאי ודראושה כשוללים אופי של "טיפול-דרך" או "תיקון-דרך" בכל מקרה בו ארעה התאונה בחצרים של מקום העבודה, אלא יש להתייחס למשמעות הפונקציונלית של העניין, תוך אבחנה בין הסיטואציות השונות בהן ארעה התאונה בחצרים של המפעל או בחניה ליד הבית. בעניין דראושה הנימוק העיקרי לאי ראיית הפעולה כ"טיפול-דרך" היה העובדה שהפעולה לא נועדה לייעודו התחבורתי של הטרקטור, ולא מיקומה הפיסי של הפעולה הוא זה שהכריע את הכף. כך גם בעניין יונאי לא נועד הטיפול לאפשר את השימוש בטרקטור לייעודו התחבורתי ובעובדה שהטיפול נעשה בחצרי המפעל לא היה כדי לשלול את אופיו של הטיפול כטיפול-דרך (ראו פסקה 14 לפסק דינו של השופט ב.אזולאי).

בע"א 358/83 שולמן נ' ציון, חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מב(2)844 (להלן: שולמן), ציין כבוד השופט ברק (כתוארו אז) מספר שימושי לוואי ברכב הכלולים בהגדרה של "שימוש ברכב מנועי" כדוגמת: פתיחת דלת תוך יציאה מהרכב, סגירת דלת משאית לאחר פריקה, החלפת גלגל, פעולת סיכה של המכונית, פעולת רחיצה ומילוי מים, החניית הרכב וכדומה. בעניין עוזר קבע הנשיא, כי ניתן להמשיך ולהבחין בין שימושים עיקריים לבין שימושי לוואי, כל עוד התוכן שיש לצקת לשימושים אלו מתאים למבחן התעבורתי. אכן, לדעתי, ההגדרה החדשה של "תאונת דרכים" לא באה להוציא את שימושי הלוואי כפי שהוצגו בשולמן מכלל הגדרת השימוש, למעט אלו שהוצאו במפורש ממנה, למשל, הטעינה והפריקה, אלא היא באה להוסיף, כי כיום נדרש שאותם שימושי לוואי יהיו למטרות תחבורתיות. את המונחים "תיקון-דרך" ו"טיפול-דרך" יש לפרש לאור תכלית זו, דהיינו, שבבואנו לצוק לתוכם תוכן ממשי עלינו לשים לנגד עיננו את כוונת המחוקק לשלול את המבחן הייעודי ולאמץ תחתיו את המבחן התחבורתי. כן עלינו להעדיף, במקרים בהם ניתן להעניק ללשון החוק מספר פרשנויות אפשרויות, את אותו הפירוש המכיר באחריות לפיצויים על פי המבחן התחבורתי, על פני הפרשנות השוללת פיצוי.

סיכום
נקודת המוצא לתחולת החוק הנה השימוש ברכב למטרות תעבורה. אמנם, המחוקק נמנע מלהגדיר את פרשנות המונח "תיקון דרך", או "טיפול דרך", והותיר מלאכה זו לבתי המשפט. פרשנותו התכליתית של המונח תיעשה, מטבע הדברים, תוך שימוש בשכל הישר ובכללי הפרשנות הנהוגים. בית המשפט ציין כי לשון החוק אינה ברורה וחד-משמעית, וכל מקרה חייב להיבחן בהתאם לנסיבותיו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תיקון תביעה

  2. תיקון פסק דין

  3. תיקוני שנת בדק

  4. תיקון פסק בורר

  5. תיקון שנת לידה

  6. תיקון טעות קולמוס

  7. תיקון חיוב ארנונה

  8. תיקון פליטת קולמוס

  9. בקשה לתיקון גבולות

  10. זכות תיקון אי התאמה

  11. תיקון טעות בגזר דין

  12. חוב למוסך על תיקונים

  13. תיקון טעות בפסק דין

  14. תיקון דרך - תאונת דרכים

  15. חוב למוסך על תיקון רכב

  16. תיקון סדק בתקרה בחנות

  17. תיקון רישום בית משותף

  18. תיקון 29 לחוק ההוצל''פ

  19. תיקון צנרת בדירה שכורה

  20. בקשה לתיקון סכום התביעה

  21. דרישה לתיקון מבנה מסוכן

  22. בקשה לתיקון הודעת ערעור

  23. תיקון מס' 2 לחוק החוזים

  24. תביעה לתיקון תנאים במכרז

  25. תיקון סעיף 6 לחוק החברות

  26. תיקון ליקויים בדירה שכורה

  27. בקשה לתיקון טעות בפסק דין

  28. תיקון סעיף 25 לחוק החוזים

  29. תיקון ליקויים בדירה באשדוד

  30. הוצאות תיקונים בדירה שכורה

  31. תיקון לקוי של ליקויים בדירה

  32. תביעה בגין תיקון שמשות לרכב

  33. תביעה על תיקון סובארו ג'אסטי

  34. תביעה לתשלום תיקון נזק לרכב

  35. תאונת דרכים בזמן תיקון פנצ'ר

  36. תיקון 4 לחוק הנזיקים האזרחיים

  37. בקשה לתיקון הודעת ערעור מנהלי

  38. מתי מתחילה אחריות על תיקון רכב

  39. מועד להגשת בקשה לתיקון פסק דין

  40. תיקון בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  41. תביעה לתשלום על תיקון ציוד מכני

  42. בקשה לתיקון פסק דין לאחר 3 שנים

  43. התנגדות לתיקון צו רישום בית משותף

  44. כניסת גוף זר לעין במהלך תיקון דרך

  45. תשלום לעובד על תיקון רכב מהעבודה

  46. תשלום על תיקון רכב בתקופת האחריות

  47. חובת ביטוח לאומי ליידע על תיקון חוק

  48. אישור מצב סופי של בית לאחר תיקונים

  49. התיישנות תיקון רישום בפנקסי המקרקעין

  50. פציעה במהלך "תיקון דרך" של החלפת גלגל

  51. תיקון הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין

  52. ? תאונה בעבודה תיקון צינור מים בבור – פיצויים

  53. תיקון בסיס השכר בביטוח לאומי תאונת עבודה

  54. זכות תיקון אי התאמה - סעיף 4ב לחוק המכר

  55. האם בקשה לתיקון פסק דין דוחה מועד ערעור

  56. בקשה לתיקון צו רישום בית משותף - סעיף 145(א)

  57. חובת השתתפות שוכרים בבית משותף בעלויות תיקון

  58. תביעה נגד הביטוח לקבלת ההפרש הכספי על תיקון רכב

  59. הזמנת עד ביוזמת בית המשפט - תיקון טענות ביוזמת בית הדין לעבודה

  60. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון