הקדמה: בגדר תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו בגין תאונת דרכים, מונה ע"י בית המשפט מומחה רפואי. הוגשה לבית המשפט חוות דעתו. אחד הצדדים לתביעה הגיש שאלות הבהרה למומחה על בין היתר, לשאלות ההבהרה מסמך שכותרתו "דו"ח נוירופסיכולוגי". הצד השני לתביעה הגיש בקשה לפסול את שאלות ההבהרה ולמנוע את הצגת הדו"ח בפני המומחה. טענת המבקשים היא, כי הדו"ח אינו אלא חוות דעת פרטית מטעם המשיב, האסורה בהצגה למומחה. מכאן, שגם השאלות המבוססות על הדו"ח אינן ראויות. איסור הצגת חוות דעת למומחה מטעם בית משפט: הטעם הבסיסי שבאיסור הצגת חוות דעת למומחה הוא החשש מפגיעה בשיקול דעתו העצמאי. טעם זה נחלש במידה רבה כאשר חוות הדעת מוצגת למומחה לאחר שהגיש את חוות דעתו שלו. ואולם, קיים טעם נוסף ביסוד האיסור הנ"ל, והוא ייעול הדיון והשגת חסכון בזמן ובמשאבים (ע"א 504/90 בר זאב נ' ג'ומעה ואח', פ"ד מד(2), 200). בית המשפט פסק כי מתן היתר להמציא למומחה חוות דעת מטעם בעל דין, בין במסגרת שאלות הבהרה ובין במהלך חקירתו של המומחה בבית המשפט, עלולה לעודד בעלי דין להזמין חוות דעת "מטעם" ולהכניסן בעקיפין למסגרת ההתדיינות בבית המשפט, ובכך לבזבז זמן ומשאבים ולרוקן מתוכן את ההסדר הדיוני היחודי שנקבע בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975. הכרעת בית המשפט: המשיב ביסס את טיעוניו על ההחלטה ברע"א 6401/00 לה נסיונל חברה לביטוח נ' עומר סאלח. בפרשה הנ"ל נפסק, כי ניתן להציג למומחה, במהלך חקירתו בבית משפט, חוות דעת של מומחים אחרים שמונו על ידי בית המשפט, אשר חיוו דעתם, באותו נושא ובגין אותו אירוע, בהליכים אחרים. אולם שם דובר בחוות דעת של מומחים שמונו על ידי בית משפט ולא בחוות דעת "מטעם", ובכך מובחן הענין הנ"ל מהמקרה הנדון. כל האמור לעיל ביחס לחוות דעת שנערכו מטעם בעל דין מלמד על השוני המהותי בין שני המקרים, מה גם שהשאלה היתה האם ניתן להציג למומחה את אותן חוות דעת במהלך חקירתו ולא כשאלת הבהרה. התוצאה היא שבית המשפט פסל את הצגת הדו"ח למומחה. מומחהתאונת דרכיםמומחה מטעם בית המשפטחוות דעת מומחהחוות דעת