תאונת דרכים - קביעת ביטוח לאומי / קביעת מומחה בית משפט

הגשת חוות דעת מומחה לפני קביעת ביטוח לאומי: הסוגיה שעמדה בפני בית המשפט היא זו: עוד בטרם נתן המל"ל (המוסד לביטוח לאומי) את קביעתו לעניין דרגת נכותו של נפגע תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, מינה בית המשפט שורה של מומחים רפואיים. עוד בטרם נתן המל"ל את קביעתו האמורה, הוגשו לתיק בית המשפט חוות דעת של אחד או יותר מהמומחים שמונו. נשאלת השאלה האם חוות הדעת של שאר המומחים שמונו כאמור, אשר הוגשו לתיק בית המשפט לאחר המועד שבו נתן המל"ל את קביעתו, "גוברות" אף הן על קביעתו של המל"ל שנקבעה לפני קביעת מומחה בית משפט ? מה הדין ? על פי ההלכה שנפסקה המועד שבו מוגשת לתיק בית המשפט חוות דעת של מומחה רפואי, הוא המועד שבו מתחילה "שמיעת הראיות בתביעה". מועד תחילת "שמיעת הראיות בתביעה" קובע, אם בתיק תחייב הקביעה על פי דין או חוות הדעת של המומחים, שמונו ע"י ביהמ"ש על פי סעיף 6א' לחוק הפוצויים לנפגעי תאונות דרכים. נוסחו של סעיף 6ב' לחוק הנ"ל הוא כדלקמן: "נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זו גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את התביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו". פרשנות וניתוח הסיטואציה: יש לקבוע, האם קיים מועד אחד בלבד של תחילת "שמיעת הראיות בתביעה", שהוא המועד שבו מוגשת לתיק בית המשפט חוות הדעת הראשונה, כאשר ממועד זה ואילך קביעה על פי דין שתינתן לא תהא מחייבת, או שמא מועד תחילת שמיעת הראיות בתביעה הוא שונה בתחומים שונים של מומחיות רפואית. אם הוגשו לתיק בית המשפט חוות-דעת של מומחה רפואי אחד או יותר, לאחר מכן ניתנה קביעה של דרגת נכות על פי דין, ולאחר מכן מי מהצדדים מבקש מינוי של מומחה רפואי בתחום נוסף - האם יש להתעלם מהקביעה על פי דין ולהורות על מינויו של מומחה נוסף? לכל אחד משני הפירושים הנ"ל "מעלות וחסרונות". מחד גיסא, קשה לקבל גישה, שלפיה מועד תחילת שמיעת הראיות בתיק איננו אחד, אלא שקיימים מספר מועדים של תחילת שמיעת ראיות. מאידך גיסא, אם ייקבע, כי מועד הגשת חוות דעת של מומחה אחד לתיק ביהמ"ש הוא המועד של תחילת שמיעת הראיות בתיק, וכי קביעות המל"ל, הניתנות לאחר מכן, אינן מחייבות, נגיע לתוצאה, הנוגדת את תכלית חקיקתו של סעיף 6ב', שכן יהיה על בית המשפט למנות מומחה, למרות שבינתיים ניתנה קביעה על-פי דין. תכלית החקיקה של סעיף 6ב' היא, כידוע, "לחסוך" במינוי מומחים, כאשר נקבעה קביעה על-פי דין שכן עיקר תכליתו של הסעיף הוא למנוע את הצורך במינוי מומחה רפואי בקביעת דרגת נכותו עקב התאונה, כשזו כבר נקבעה על פי כל דין, על ההוצאה והטרחה הנוספים שיגרמו על ידי כך. סיכום: מבין שני הפירושים הנ"ל בית המשפט בחר בפירוש הראשון, דהיינו כאשר החלה "שמיעת הראיות בתביעה" עקב הגשת חוות דעת רפואית לתיק ביהמ"ש, מועד זה ייחשב כמועד תחילת שמיעת הראיות בתיק גם באשר להגשת חוות דעת של מומחים בתחומים אחרים, וכל קביעה של המל"ל, שתינתן לאחר הגשתה של חוות הדעת הראשונה, לא תחייב. פירוש זה מונע קביעה בלתי הגיונית, שלפיה קיימים מספר מועדים של תחילת "שמיעת הראיות בתיק". מומחהתאונת דרכיםמומחה מטעם בית המשפטביטוח לאומי