תקיפת כלב בזמן רכיבה על אופניים

פסק דין

1. התובע, יליד 1941, הגיש תביעה זו בשל נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו, כתוצאה מכך שכלבים השייכים לנתבעים התנפלו עליו בעת שרכב על אופניו ביום 24.10.94. התובע טוען כי כתוצאה מכך נפל מאופניו, נגרם שבר לפרק ירך שמאל ועד היום סובל התובע לטענתו מנכות.

2. הנתבעים הם שני זוגות המתגוררים ברחוב בו ארעה הנפילה. הנתבעים 1 ו- 2 הכחישו בכתב הגנתם את עצם הארוע ולחלופין את רשלנותם. הנתבעים 3 ו – 4 הכחישו את העובדה שכלבים התנפלו על התובע, הכחישו אחריותם, ובכל מקרה טענו כי יש ליחס את האחריות לנפילה לתובע בלבד.

3. עובדות הארוע

3.1 ביום 24.10.94 בשעה 17:15 או בסמוך לכך , רכב התובע על אופניו כפי שנהג לרכוב מדי פעם, מרח' הקונגרס לכיוון רח' בית אלפא בקרית חיים. התובע עובד כחשמלאי. על אופניו מאחור, היה קשור לסבל ארגז כלים מפלסטיק עם כלים כמו מברג, סכין ,פטיש קטן, במשקל כולל של כ- 5 עד 6 ק"ג. (עמ' 20 , 21 לפרטיכל).

3.2 תרשים השכונה מופיע בנ2/. ממנו ומהעדויות השונות עולה כי בית הנתבעים 3 ו- 4 נמצא ממול לשער בית הספר. בית משפחת לוי נמצא בהמשך אותו רחוב אך מרוחק יותר.

3.3 התובע הצהיר על שני כלבים שהתנפלו על אופניו. כלב חום- שחור המוכר לו עוד קודם לכן ככלבם של משפחת לוי. כלב בצבע לבן מלוכלך שהסתבר בדיעבד כי הוא כלבם של משפחת רכטמן. (ס' 2 ב' לתצהיר ת3/). שני הכלבים באו ממולו והתנפלו עליו. הכלב החום מצד ימין, והכלב לבן-מלוכלך בצד שמאל. התובע הוריד רגליו מדוושות האופניים, על מנת לגרשם ואז נפל. (עמ' 21 לפרטיכל, חקירה נגדית של התובע). כבר כאן אקדים ואציין כי עדותו של התובע הינה עדות מהימנה. עוד יצויין, כי בין עדויות שתי קבוצות הנתבעים, בינם לבין עצמם, נתגלעו סתירות.

3.4 התובע נפל, ואופניו נפלו עליו. הנפילה היתה מול השער של בית הנתבעים 3,4. גב' רכטמן, נתבעת 3 יצאה אל התובע, הזיזה את האופניים ולקחה את הכלב הביתה. התובע בקש ממנה שתקרא למר לוי על מנת שזה יעזור לו (עמ' 23 לפרטיכל). התובע העיד כי אז שאלה נתבעת 3 אם ללכת לקרוא למר לוי למרות שהכלב הוא הכלב של הבן שלהם. (עמ' 23 לפרטיכל) הנתבעת 3 הכחישה זאת בעדותה, אך העדפתי גרסתו של התובע. הנתבעת רצה לביתם וקראה "לוי, לוי, לוי, והוא לא ענה". (עמ' 23, 91 לפרטיכל). אחרי שהתובע נפל, גב' רכטמן הודיעה לאשתו בטלפון. לאחר מכן הודיעה לאמבולנס, והביאה לתובע משהו לשתות. (עמ' 94 לפרטיכל).

3.5 לארוע היו מספר עדי ראיה. גב' שבח ציפורה, (עדה מטעם משפחת לוי) עבדה באותה עת בבית הספר ממול לבית רכטמן, מקום בו ארעה הנפילה. גב' שבח יצאה לזרוק את הזבל בסביבות השעה 17:00 והעידה על כך כי ראתה את הכלב של משפחת רכטמן, ששמו "בוני" מתנפל על אופניו של התובע. התובע אבד את שיווי משקלו ונפל עם אופניו מול שער הכניסה של משפחת רכטמן. (ס' 5 לנ12/). העדה ציינה כי היא מכירה את הכלב הזה, שצבעו בז' – קרם שהוא מסתובב חופשי בשכונה, נובח על אנשים ורץ אחרי ילדים. (עמ' 44 לפרטיכל). העדה ידעה לציין את צבעו של הכלב במדויק, וכן את גובהו. (נ25/). העדה התעקשה על כך שראתה רק כלב אחד. עוד העידה עדה זו כי עבדה מדי יום ממול לבית רכטמן, וגב' רכטמן היתה חוזרת מהעבודה בסביבות 15:30 16:00 יום יום, וברגע שהיתה מגיעה מהעבודה היתה משחררת את הכלב שהיה רץ לכביש. (עמ' 49 לפרטיכל).

3.6 עדה נוספת לארוע היא גב' בר ששת, אף היא עדה מטעם משפחת לוי. גם עדה זו עבדה בבית הספר, ובמועד התאונה יצאה עם חברתה לזרוק את הזבל. העדה ראתה את התובע על אופניו "הכלב נפל עליו והוא התבלבל, ככה נכנס לו בגלגל. מהנביחות של הכלב הסתכלנו וראינו אותו ברגע הנפילה."…."הכלב הזה רדף אחרי כל אחד ונבח אחרי כל אחד. גם אחרי. ואני זרקתי אותו עם התיק שלי, הוא נבח ורדף אחרי כל אחד. זה מה שאני ראיתי כל הזמן. יום יום ראינו את הכלב הזה". (עמ' 51 לפרטיכל). העדה ציינה כי בית משפחת רכטמן היה חדש אבל ראתה את הכלב כמה חודשים לפני התאונה. העדה ציינה כי צבע הכלב היה קרם לבן. העדה גם ציינה נכונה בהדגמת יד את גובה הכלב. (נ25/).

3.7 שתי העדות ציינו את מיקום עמידתן כשראו את התאונה. (תמונה נ14/). ממקום עמידתן ניתן היה לראות את התרחשות התאונה. נוכח מכלול העדויות בתיק, לא קבלתי עדות גב' שבח וגב' בר ששת כי היה מעורב רק כלב אחד. יש ליחס זאת לדעתי לעובדה שהוזמנו לעדות על ידי משפחת לוי.

3.8 מטעם התובע העיד מר אלברט בכר. עד זה ציין כי בא על אופניו מכיוון רח ' בית אלפא וראה את התובע רכוב על אופניו כששניים או שלושה כלבים התנפלו עליו. התובע עשה עם הרגל תנועת גרוש ואז נפל. העד מציין כי הגיע למקום קרוב לשעה 18:00 ואף פגש במקום את גב' בר ששת. גב בר ששת וגב' שבח העידו נחרצות כי מר אלברט כלל לא היה במקום בזמן הנפילה. גב' בר ששת מאשרת כי פגשה את מר אלברט אך זה היה כבר בסביבות 17:30, אחרי הארוע, כשכבר הלכה הביתה. (עמ' 55 לפרטיכל). עד זה הינו עיוור צבעים אך מזהה צבע שחור ולבן בוודאות. העד איננו מבחין בין אפור לחום. העד זהה את כלב הנתבעים 1,2 ככלב שחור ואת כלבם של נתבעים 3, 4 ככלב חום, ותקן כי צבעו לבן מלוכלך. העד טען שמכיר את כלבם של נתבעים 1,2 שכן ראה אותו 50 פעם לפחות לפני אותו יום. (עמ' 16 לפרטיכל). עוד העיד העד כי נתבעת 3 קראה בשמו של הכלב "בוני" הכניסה אותו הביתה, ואחר כך יצאה לטפל בתובע. (עמ' 19 לפרטיכל).

הנתבעת 3, אשר עמדה בחצר ביתה וראתה לדבריה את ארוע התאונה מציינת כי מיד לאחר הנפילה, הזיזה את האופניים מעל גופו של התובע, וראתה את מר אלברט בכר מתקרב למקום התאונה (כשלוש דקות לאחר המקרה) . הנתבעת 3 בקשה ממר אלברט בכר שיעזור לה להרים את התובע אך כשניסו, התובע פרץ בזעקות כאב. אני מקבלת לכן עדות מר אלברט כי בא על אופניו מכיוו רח' אלפא, וראה את התאונה בהתרחשותה. שתי העדות שהעידו שלא ראו אותו בשלב הנפילה או בסמוך לאחר מכן, הביטו לכיוון התרחשות הארוע, ולא לכיוון השני ,ממנו הגיע מר אלברט.

3.9 הנתבעת מס' 3, עמדה בחצר ביתה. עדיין לא היה מעקה או שער לחצר שכן הבנין היה לאחר שיפוץ. הנתבעת 3 חזרה מהעבודה בשעה 16:45 והוציאה את הכלב החוצה בעוד היא עומדת בחצר. עוד ציינה כי שמחה לראות כלבים נוספים בחוץ. הנתבעת 3 מציינת כי ראתה שלושה או ארבעה כלבים. (עמ' 87 לפרטיכל). הנתבעת 3 מציינת כי אחד מבין הכלבים היה הכלב שלה. עוד מציינת הנתבעת באופן ודאי כי אחד מהכלבים היה הכלב של משפחת לוי. (עמ' 88 לפרטכיל).

3.10 הנתבעת 3 מעידה כי הכלבים כלל לא התנפלו על התובע שרכב על אופניו. בעדותה טענה כי ראתה את הכלבים בצד השני של הרחוב, בסמוך לבית הספר. לטענתה, על אף שלא יכלה לראות ממקום עמידתה את ברכי התובע ומטה, התובע נפל מאופניו בגלל אבן או בגלל שנבהל. (עמ' 89 לפרטיכל). הנתבע 3 מציעה סברה כי התובע נבהל מהנביחות. (עמ' 96 לפרטיכל). לא קבלתי עדות זו של הנתבעת 3 שסתרה את מכלול העדויות בתיק לגבי רגע הנפילה, ואינה מתישבת עם התנהגות הנתבעת 3 בהמשך , כשסרה להתייעצות עם בעלי הכלב הנוסף. עוד יצויין כי בעוד שהנתבעת 3 מסרה במשטרה כי לא הכירה את הכלב של משפחת לוי במועד התאונה, העידה בפני כי כן הכירה את הכלב של לוי. (עמ' 91 לפרטיכל). הנתבעת 3 ידעה מהרגע הראשון כי כלבה היה בין הכלבים שהיו במקום בארוע, על אף שהכחישה קשר בין המצאות הכלבים לנפילת התובע. אך כשבקשה ממנה המשטרה למסור את זהות בעלי הכלבים, לא ציינה כי כלבה היה בין הכלבים. נסיון הנתבעת 3 להעלים מידע שהיה ידוע לה באופן ודאי, הינו מעשה שאיננו ישר, ויש בו ללמד באופן נסיבתי על כך שנסתה להתחמק מאחריות כלשהיא. אם היתה סבורה שמאום לא קרה ואין קשר לנפילת התובע, מדוע שתסתיר מידע מפורש בחקירת משטרה? עדותה של נתבעת 3 איננה מהימנה, ולא ייחסתי לעדותה משקל רב. לא קבלתי עדותה במקום שזו נסתרת על ידי עדות אחרים.

3.11 ב"כ הנתבעים 3, 4 עשו נסיון לטעון כי הכלב השני שהיה מעורב בארוע, חוץ מכלבם של משפחת לוי הינו כלבה לבנה מוזנחת שהיתה ברחוב, ושייכת לשכנה שגרה ברחוב. אלא שלא היתה כל ראיה התומכת בכך שבין הכלבים התוקפים היתה כלבה זו, למעט עדותה של נתבעת 3 עצמה, שכבר ציינתי שעדותה איננה מהימנה.

3.12 הכלב של משפחת רכטמן מצא מותו כשרץ בכביש חופשי, ורכב דרס אותו. (עדות גב' רכטמן ,עמ' 86 לפרטיכל). גב' רכטמן איננה מכחישה כי כלבה נהג להסתובב חופשי ברחוב "כי היה קטן ולא מזיק. ". ושבה וציינה "הכלב שלנו כל הזמן היה בחוץ". (עמ' 96 לפרטיכל).

3.13 את הכלב של משפחת לוי הכיר התובע עוד מהיום שהם באו לגור שם. התובע היה בן בית אצל משפחת לוי ומר לוי היה המורה לנהיגה של התובע. התובע תאר במדויק את הכלב של משפחת לוי ואת המאפיין הבולט שלו "זנב בצורת ביגלה". (עמ' 22 לפרטיכל). את הכלב השני ראה התובע קודם לכן ברחוב אך לא ידע של מיהו. משפחת רכטמן עברה להתגורר בביתה ברחוב רק כחודש וחצי לפני כן. (עמ' 33 לפרטיכל).

3.14 בשכונה השוכנת בין רח' הקונגרס לרח' בית אלפא נהגו כלבים להסתובב חופשי. שכנה למשפחת לוי , גב' גופמן, העידה כי הכלב של משפחת לוי שצבעו חום-שחור היה מסתובב חופשי ברחוב, במועדים הרלוונטים לתביעה. השכנה העידה בוודאות כי הכלב היה משוטט ברחוב ללא כל השגחה ופיקוח. (ס' 3 לתצהיר ת1/ וכן עמ' 9 לפרטיכל).

3.15 הוגש תצהירו של מר גיורא אנטמן, שכן לבית משפחת לוי אשר בא להצהיר על כך כי כשבני משפחת לוי לא היו בבית היה כלבם מוחזק סגור בתוך שטח הבית. במהלך החקירה הנגדית מאשר העד כי איננו יכול לומר אם במשך שעות היום היה הכלב חופשי אם לאו, מהסיבה הפשוטה שרוב שעות היום לא היה בביתו. (עמ' 57 לפרטיכל). העד נעדר מביתו משעות הבוקר ועד שעות הערב. (עמ' 60 לפרטיכל). העד לא היה נוכח בסביבת התאונה ביום התאונה ולא יכול היה להעיד דבר לגבי הכלב ביום התאונה. עוד הסתבר מחקירתו הנגדית של עד זה כי מר לוי פנה אליו על מנת שיגש וימסור עדות במשטרה לגבי העובדה שהכלב בדרך כלל סגור בבית. (עמ' 58 לפרטיכל, וראו במיוחד שורות 11, 12 ). העד ומר לוי שכנים, ועבדו ביחד באותו בית ספר לנהיגה (שם עבד גם מר רכטמן). (עמ' 59 לפרטיכל).

3.16 העיד שכן נוסף ,מר יוסף דור, כי כלב משפחת לוי, העונה לשם "בילי" שהה לעיתים מחוץ לבית ללא השגחה. (תצהיר נ23/, עמ' 77 ללפרטיכל). העד נשמע מהימן. עד זה גם ספר כי הכלב בילי נדרס על ידי מכונית, והוא, ביחד עם שכן אחר בשם עמוס גאון, הזיזו את הכלב הדרוס מהכביש. (ס' 6 לתצהיר נ23/). עדות זו לא נסתרה. כאן המקום לציין כי בני הזוג לוי מצאו לנכון להצהיר בתצהירם עובדה שקרית, כי הכלב נפטר כתוצאה ממחלה. בחקירה הנגדית אשרו כי הוא נפטר לאחר שנדרס, והוטירינר החליט ביחד עימם להזריק לו זריקת הרדמה. העובדה השקרית שהוצהרה מלמדת על כך שבני הזוג בקשו להעלים את העובדה כי הכלב היה מסתובב כשאינו קשור.

3.17 שכן נוסף העיד, מר חיים מלס, ואף הוא ציין כי כלבם של משפחת לוי היה משוטט לעיתים תכופות מחוץ לביתם ללא השגחה. (נ24/). גם עדות עד זה היתה מהימנה. העד ציין כי הכלב בילי הטיל צרכיו בגינתו לפחות 100 פעמים. (עמ' 80 לפרטיכל).

3.18 מר לוי בקש לטעון כי הכלב מוחזק תמיד בבית. הנתבע מציין בתצהירו כי הכלב היה יוצא מהבית אך ורק ל – 15 דקות בערב, בלווית מי מבני המשפחה. (ס' 6 לתצהיר נ16/). גב לוי, אף היא נתבעת הגישה תצהיר כמעט זהה.

3.19 במהלך חקירתו הנגדית אשר מר לוי כי היו מקרים שהכלב הסתובב בחוץ חופשי. (עמ' 65 לפרטיכל).עוד מאשר העד כי אשתו לא הקפידה ללכת עם הכלב כשהוא קשור ברצועה. "לדאבוני הרב אשתי לא כל כך הקפידה על זה, וגם היום היא לא מקפידה על זה. אולי היא תלמד לקח". (עמ' 63 לפרטיכל). גם הבת מסתבר הלכה עם הכלב כשהוא לא קשור. הוצגו תמונות (נ15/, נ18/) בהן זוהה הכלב של משפחת לוי כשהוא במרכז הרחוב ואיננו קשור. מר לוי מסביר מדוע הוא עצמו מקפיד ללכת עם הכלב כשהוא קשור : "אנו גרים באזור שיש בו הרבה ילדים, ואני לא מוכן שבמסגרת טיול בוקר או ערב הכלב ידלג לי על מישהו מהילדים". ( עמ' 65 לפרטיכל). גב' לוי אשרה בחקירתה הנגדית כי לא קשרה את הכלב באופן קבוע. (עמ' 75 לפרטיכל).

3.20 ביום 15.1.95 שלחה משטרת ישראל הודעה לתובע, כי המשטרה החליטה שלא להמשיך ולחקור בענין במכתב מצויין כי מר לוי הוזהר. (נ19/).

3.21 מר לוי הגיע לביתו באותו יום בשעה 18:00. הגב לוי טוענת שהגיעה לביתה רק בשעה 17:45, כלבה היה בבית, וכשהגיעה רק אז שחררה אותו. בדרך כלל חוזרת הגב' לוי מעבודתה בשעה 15:30, אלא שבאותו יום חזרה לטענתה בשעה 17:30 לאחר שערכה קניות בקריון. גב' לוי צרפה אישור ישראכרט על קניה בקריון ביום 24.10.94, (נ22/) אך אין בה ללמד על שעת הקניה. גב' לוי טענה במהלך חקירתה הנגדית כי היתה עמה חברה, אך החברה לא הובאה לעדות. (עמ' 71 לפרטכיל). גב' לוי העידה כי כשחזרה הביתה, בשעה 17:30 פתחה את הדלת לכלב, והוא יצא לחצר. (עמ' 73 לפרטיכל).

הארועים מיד בסמוך לאחר התאונה

3.22 גב' רכטמן העידה כי לאחר הנפילה, עוד כשצפתה לבואו של האמבולנס, הלכה לפינה כדי לראות אם האמבולנס הגיע, ואז פגשה שם את גב' לוי עומדת יחד עם כלבה. גב' רכטמן ספרה לה שמישהו נפל ושמחכים לאמבולנס וגב' לוי לקחה את הכלב ונכנסה הביתה. (עמ' 94 לפרטיכל).

3.23 ואילו לפי עדות גב' לוי, 5 או 10 דקות לאחר שחזרה לביתה מקניות בקריון, דפקה גב' רכטמן על חלון המטבח הפונה לכביש, נכנסה וספרה שהיו כלבים וכי התובע נפל מאופניו. (עמ' 70 לפרטיכל). בין משפחת לוי ורכטמן לא היתה קרבה מיוחדת. היה הדברות מדי פעם אך לא היו חברים. (עמ' 71 לפרטיכל ). עצם הפניה של גב' רכטמן לגב' לוי, מעידה על הענין המשותף שהיה לשתי המשפחות במקרה.

3.24 ביום התאונה, בערב, התקשר הבן של התובע לבית משפחת לוי, וסיפר שאביו מאושפז, וציין לדברי גב' לוי, כי אין לה מה לדאוג כי ממילא יש לה ביטוח. גב' לוי מציינת כי הופתעה שבן התובע התקשר אליה כי איננה מכירה אותו, אך לא שתפה אותו בהפתעתה. ( עמ' 74 לפרטכיל).

3.25 כשמר לוי הגיע לביתו, ביום התאונה בסביבות השעה 18:00, גב' רכטמן היתה בביתו ושוחחה עם אשתו. נושא השיחה היה התאונה שהיתה לתובע, וגב' רכטמן אמרה לדבריו כשהיא תופסת את ראשה : "שרגי יהרוג אותי. מה אני אעשה". (עמ' 62 לפרטיכל). עוד ציין מר לוי כי גב' רכטמן ציינה שהיא מתכוונת לקחת את כלבה לאמה, וכך אכן עשתה. הכלב של משפחת רכטמן נעלם לאחר הארוע מהרחוב לתקופת מה. מידע זה הוכחש על יד גב' רכטמן בעדותה. 3.26 ממכלול העובדות שהוכחו עולה כי הכלב של משפחת לוי וכן הכלב של משפחת רכטמן זוהו חד משמעית ככלבים שהתנפלו על התובע שרכב על אופניו. הכלב של משפחת רכטמן היה בחוץ באותו מועד. גם הכלב של משפחת לוי היה בחוץ, שכן שוחחר על ידי גב' לוי, מיד כשחזרה מהעבודה. שעת החזרה שלה היתה אחר הצהריים, ולא הוכיחה שלא היתה במקום קודם לארוע התאונה.

4. המסגרת הנורמטיבית לדיון האחריות

4.1 פקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובעת את החבות בהיזק אשר נגרם על ידי כלב.

"41א. נזקים שנגרמו על ידי כלב (תיקון: תשנ"ב) בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע (להלן -הבעלים) לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצדו של הבעלים. 41ב. הגנות (תיקון: תשנ"ב) בתובענה לפי סימן זה לא תהא הגנה לבעלים, אלא אם כן הנזק נגרם עקב אחד מאלה (1) התגרות של הניזוק בכלב; (2) תקיפת הניזוק את הבעלים, את בן זוגו, הורו או ילדו; (3) הסגת גבול של הניזוק במקרקעין של הבעלים."

חובת הפיצוי של הניזוק קבוע בחוק, מכח היות הנתבע בעליו של הכלב. לא נטענה על ידי הנתבעים אחת מהעילות העובדתיות המהוות הגנה לבעלים.

4.2 יצויין למען הסר ספק, כי גם אם הכלבים רק נבחו על אופני התובע תוך שהם מתקרבים לגלגלי האופנים, מבלי שתקפו אותו אישית ישירות, די בכך כדי להקים קשר סיבתי בין נפילת התובע וההתנפלות. וראה לצורך השוואה ע.א. 78/64 וידוקלה נ. חנן, פ"ד יז 2 עמ' 1382 בעמ 1387, ע.א. 733/77 גיאור נ. זנדר, פ"ד לד 3, עמ' 533 בעמ' 538: "כל בר דעת ואדם סביר יצפה לכך כי אם על רוכב אופנוע או קטנוע יתפרץ באופן פתאומי כלב הידוע בנטיות כאלה והוא יתקל בו אגב נביחות - עשוי אותו רוכב לאבד שיווי משקלו וליפול".

4.3 לפי ס' 41 א' לפקודת הנזיקין, אין חשיבות לשאלה אם היתה או לא היתה התרשלות מצידו של הבעלים, אלא שב"כ הנתבעים 3 ו - 4 מבקש לקיים בכל זאת דיון בשאלת הרשלנות כשהוא יוצא מהנחה כי ס' 41 א' לא חל במקרה זה, אלא רק במקרה של התנפלות על גוף האדם עצמו (להבדיל מאופניו) או במקרה של נשיכה. לא קיבלתי עמדתו זו של ב"כ הנתבעים 3, 4. כוונת סעיף זה היתה להגן על הציבור מפני פגיעה של כלבים, ואין במילות הסעיף או בתכלית חקיקתו דבר הבא ללמד על צמצומו לנשיכה או התנפלות על גוף האדם, ולאלו בלבד.

4.4 בנסיבות העובדתיות של מקרה זה לא מצאתי לנכון לייחס כל רשלנות תורמת לתובע. התובע, רוכב תמים על אופניו, גם אם רכב עם סל כלים שמשקלו כ- 5 עד 6 ק"ג המחובר לסבל האופניים, ובדרך, כפי שהיתה סלולה במועד התאונה, אלו נתונים סבירים ומקובלים ואין בכך לתרום לנפילתו. מה שערער את שיווי משקלו על אופניו היתה התנפלות הכלבים על אופניו ונסיונו להדוף אותם עם רגליו.

4.5 כשהתקיפה או ההתנפלות היא על ידי שני כלבים או יותר, האחריות היא כשל מעוולים במשותף. (ד"נ 15/88 מלך נ. קורנהויזר פ"ד מד 2 עמ' 89).

4.6 חוק העזר לחיפה (פיקוח על כלבים) תש"ם - 1979, קובע בסעיף 12 שבו - 12. "לא יחזיק אדם כלב במקום ציבורי ולא ירשה בעל כלב שכלבו יוחזק במקום ציבורי אלא אם הכלב קשור היטב ובפיו זמם". חוק העזר העירוני קובע חובת בעלי כלבים כשאלו במקום ציבורי. הנתבעים לא קיימו חובתם זו.

4.7 לפעמים אני תוהה עד איזה גבול ניתן למתוח אטימות חברתית וזלזול בזולת. קיים חוק עזר עירוני האוסר במפורש על שוטטות של כלבים. ולא בכדי. הכלבים, אלו נשוא הדיון, הטרידו עוברי אורח וילדים. כך עולה מחומר הראיות. כלבם של נתבעים 1,2 גם נהג להטיל צרכיו בחצרו של השכן ממול, מבלי שהתנהגות זו מציקה בצורה כלשהי לבעלי הכלב. בעלי הכלבים ידעו על התנהגות כלבם, מה שלא הוציא אותם משאננותם. רוכב אופניים תמים ניזוק על ידי כלבי הנתבעים, ובתוך שבריר שניה הפך להיות נכה ומוגבל, והכל בשל התנהגות אדישה ובלתי מתחשבת של בעלי הכלבים. מה עוד צריך לקרות על מנת ששכנים ברחוב , בעלי כלבים ,יבינו שמחובתם החוקית, האזרחית, והחברתית, למנוע את מטרד כלבם מהסביבה? אני רואה בחומרה רבה את הקוד הסמוי הזה של בעלי כלבים, כאילו אין ערך לחוק המחייב לקשור כלבים, והם משחררים את כלבם לרחוב ללא כל מגבלה, ללא התחשבות, על מנת שיקל עליהם להתמודד עם מלאכת האחזקה השוטפת של הכלב. נוכח התפשטות התופעה, ותוצאות חמורות הנובעות מכך, אני סבורה שיש להחמיר עם בעלי כלבים אלו.

5. גובה הנזק

הנכות הרפואית

5.1 התובע שבר בנפילתו את פרק הירך השמאלי. השבר זוהה כשבר מרוסק סובטרוכנטרי של צואר עצם הירך. התובע אושפז בבית חולים רמב"ם ועבר ניתוח לקיבוע פנימי של השבר על ידי מערכת פלטה-בורג "ריצ'רדס" וברגי מתכת. התובע אושפז עד ליום 4.11.94 , ולאחר מכן טופל בפיזיוטרפיה תקופה של כחצי שנה. בשל פער בין חוות דעת שהגישו הצדדים (נכות אורטופדית של 35.2% מטעם ד"ר שזר, לעומת 20% של ד"ר אג'ינסקי) מיניתי מומחה מטעם בית המשפט. מומחה בית המשפט, ד"ר וולפין, מצא בבדיקתו כי התובע מתהלך בצליעה על רגל שמאל, קיימת הגבלת תנועות, וכן רגל שמאל ארוכה יותר ב –1 ס"מ. המומחה קבע לתובע נכות רפואית של 20% לצמיתות.

הנכות התפקודית

5.2 התובע עבד כחשמלאי ברשות הנמלים. התובע היה בחופשת מחלה תקופה של חצי שנה, עד ליום 30.4.95. (עמ' 25 לפרטיכל, נספח ד' 7 לתצהיר ת3/). באותה תקופה קבל התובע משכרות, על חשבון ימי המחלה שלו.

5.3 התובע חזר לעבודתו לאחר מחצית השנה ,לעבודתו הרגילה. (עמ' 25 לפרטיכל).התובע המשיך לעבוד ברשות הנמלים והרכבות עוד שלוש וחצי שנים נוספות, עד שפרש בחודש יוני 1998, כשהוא בן 57. (עמ' 29 לפרטיכל). מתלושי השכר שצורפו לא ניכרת ירידה בתלושי השכר בתקופה שלאחרי הפגיעה, יחסית לתקופה שלפני הפגיעה (ת4/) .

5.4 התובע סובל שנים רבות מסכרת, עם פגיעות בעיניים ובכליות והתפתחות אי ספיקה כלייתית כרונית. התובע מעיד כי הוא חולה סכרת המטופל באינסולין, וסובל ממחלתו זו כ- 20 שנה. התובע מטופל בדיאלזיה, וכן עבר ניתוח עינים בשל קאטארקט. (עמ' 27 לפרטיכל). בנוסף סובל התובע ממחלת לב איסכמית עם יתר לחץ דם ואושפז מספר פעמים בגלל בצקת בריאות. כמו כן עבר התובע ניתוח בעורק הקרוטיס הצווארי השמאלי. (תעודות נ4/, נ4/ ב ).

5.5 התובע הציג תעודת עיוור, ממנה עולה כי אבד את הראיה באוגוסט 98. (עמ' 19 לפרטיכל). בעיות הראיה כבר קיימות ביוני 97 (הוגש תיעוד). התובע מאשר כי ברגע שלא יכול היה לראות בעיניו, נאלץ להפסיק עבודתו. (עמ' 28 לפרטיכל).

5.6 התובע פנה למוסד לביטוח הלאומי אשר הכיר לו בנכות כללית בין היתר בגלל המצב הסכרתי. בנכות הכללית יש התייחסות ספציפית למצב פרק הירך השמאלית, ובגין הגבלה בתנועות נתנה לתובע נכות זמנית בשיעורים גבוהים, נכות של 20%, החל מיום 9.11.95, ונכות אורטופדית יציבה של 20% שנקבעה ביום 25.12.97, בתוקף מיום 1.12.96. (נ5/). מסמך של המל"ל בתוקף מיום 1.1.99, מלמד על כך כי הנכות הצמיתה בגין מגבלות התנועה בפרק ירך שמאל שונתה ל- 30% נכות יציבה מיום 28.12.98. (נספח ג' לת3/). 5.7 עד יוני 98 עבד התובע במקום עבודתו, ושכרו שולם. מאוגוסט 98 התובע איננו יכול לראות, ללא קשר לתאונה נשוא תיק זה ובשל כך מוגבל באופן משמעותי במציאת עבודה הולמת. כמו כן התובע זקוק לטיפולי דיאליזה וגם עובדה זו מגבילה במשהו מציאת עבודה.

5.8 הפסדי השתכרות בעבר

5.8.1. בתקופת אי הכושר - על פי תלושי השכר שצורפו שכרו של התובע בגין תקופת אי הכושר היה נמוך ממשכורתו הממוצעת קודם לכן בסך של 2347 ש"ח, לחודש. (משוערך מאמצע תקופת אי הכושר להיום סך של 4,183 ש"ח). לפיכך עבור תקופת אי הכושר זכאי התובע לסך של 25,098 ש"ח.

5.8.2 הפסדי השתכרות מתום תקופת אי הכושר ועד ליציאה לפנסיה- מתלושי השכר שצורפו עולה כי שכרו של התובע לאחר התאונה, איננו נופל משכרו של התובע מלפני התאונה, בערכים משוערכים. לפיכך, אין התובע זכאי לסכום כלשהוא בגין הפסדי שכר בתקופה זו.

5.8.3 הפסדי השתכרות מאז היציאה לפנסיה ועד היום - הנתבעים הראו כי התובע היה במצב שלא יכול היה להמשיך בעבודתו, ולא בגלל הפציעה ברגלו. לתובע תעודת עוור מאוגוסט 98, וגם קודם לכן מצב ראייתו היה בכי רע. כמו כן התובע זקוק לטיפולי דיאליזה. השתכנעתי כי גם אם לא היה התובע נפגע בתאונה נשוא הדיון, היה פורש לפנסיה מעבודתו ברשות הנמלים באותו מועד. לפיכך לא זכאי התובע לפיצוי כלשהוא מהנתבעים בראש נזק זה.

5.8.4 הפסד ימי מחלה - התובע בקש לטעון כי במהלך תקופת אי הכושר קבל שכר, וזאת במסגרת ימי מחלה המגיעים לו. התובע טוען בסיכומיו כי יש לתת ערך כספי לימי מחלה אלו על בסיס הסכם קיבוצי שחל על עובדי רשות הנמלים. זהו ענין ראייתי, שיש להוכיחו בראיות, וליתן אפשרות לצד השני במהלך הבאת הראיות לברר את הפרטים לאשורם. התובע לא הביא כל ראיה או שמץ ראיה בענין זה, לא את ההסכם הקיבוצי אם חל, לא פרוט תנאיו, ולא מה היו ההוראות הרלוונטיות שחלו לגבי התובע הספציפי במקרה זה, כמה ימי מחלה נצל, כמה היה זכאי לנצל, האם היה זכאי לפדיונם במקרה אחר ועוד ועוד. משלא הוכח ענין זה בראיות, לא ניתן לאשש טענת נזק בראש נזק זה בסיכומים בלבד. לפיכך, גם בראש נזק זה אינו זכאי התובע לפיצוי כלשהוא.

5.9 אובדן כושר השתכרות בעתיד.

כפי שכבר עלה, התובע סובל מסיבוכי סכרת שונים ביניהם עוורון, אי ספיקת כליות המצריכה טיפול דיאליזה, וכן מחלת לב איסכמית הגורמת לבצקת בריאות. אלו לכשעצמם יש בהם כדי להגביל באופן משמעותי את יכולתו של התובע לתפקד בעבודה כלשהיא. הסיכויים כי ימצא עבודה מתאימה למצבו זה, ורק הגבלת התנועות של פרק הירך השמאלי, היא שתמנע ממנו את ההשתלבות בעבודה, היא מינורית. (כמו למשל עבודות הרכבה שמבצעים הלוקים בראייתם, תוך הפעלת דוושת רגל או עבודה המצריכה ישיבה ממושכת במיוחד הקשה לתובע בשל מצב הרגל וכו'). הערכתי את תרומת מצב הרגל לאובדן כושר ההשתכרות בסכום גלובלי של 10,000 ש"ח.

5.10 הוצאות רפואיות ונסיעות בעבר

התובע התייחס לכך שקבל טיפול פיזיוטרפי במשך כחצי שנה. התובע זכאי לטיפול כזה במסגרת קופת החולים בה הינו חבר, במסגרת סל הבריאות. התובע לא הראה מהם הטיפולים או התרופות הנחוצים לא אשר אינם בסל הבריאות. בשל נסיעות לטיפולים הפיזיוטרפיים הממושכים במהלך חצי שנה בקרית חיים מזרחית, וצרכי נסיעה אחרים בסמוך לתאונה , וכן בעבור תשלום למומחה מטעם התובע אני פוסקת לתובע סכום גלובלי של 5000ש"ח.

5.11 עזרת צד ג' בעבר

התובע טוען כי בסמוך לתאונה אשתו סעדה אותו (עמ' 36 לפרטיכל). אשתו של התובע, כפי שהעיד, חולה בטרשת נפוצה והיא כמעט משותקת. עוד יצויין כי לאחר 6 חודשים חזר התובע לעבודה. במקרה של שבר ברגל מסוג זה שהיה לתובע, העזרה הנדרשת בסמוך לתאונה הינה עזרה נכרת, לביצוע פעולות בסיסיות. בראש נזק זה אני פוסקת לתובע סכום גלובלי בשל עזרת צד ג' של אשתו בסך של 1000 ש"ח. (יצויין כי עלפי אישור המל"ל, נ26/, זכאי התובע לקצבת שירותים מיוחדים בשיעור במירבי, החל מיום 1.11.98.) ב"כ הנתבעים 3 ו – 4 התנגד לשינוי חזית בענין זה, שכן עזרת צד ג' בעבר לא הופיעה בכתב התביעה. לפיכך החיוב בנזק זה יחול על הנתבעים 1 ו –2 בלבד.

5.12 פגיעה בניידות

התובע עוור ואיננו יכול לנהוג. מצבו זה רק מגביר את הצורך לעזרה בניידות בשל המגבלה של רגלו. ב"כ הנתבעים 1 ו – 2 מצאה לנכון לצרף לסיכומים מסמך המהווה בקשה לגמלת ניידות. ב"כ הנתבעים טוענת כי גמלה כזו אושרה לתובע. אלא ששלב הסיכומים איננו השלב להבאת ראיות, שלא בדרך של הסכמה. אין בידי נתונים האם בפועל מקבל התובע קצבת ניידות, מאיזה מועד ועד מתי, מה משמעותה ובאיזה ערכים כספיים מדובר. אם היה חשוב לב"כ הנתבעים להעלות ענין עובדתי זה, היתה צריכה להגיש בקשה לצרוף ראיה חדשה, והבקשה היתה נדונה לגופה. יצויין, כי חל איסור חמור על צרוף ראיות בשלב הסיכומים. אני מעריכה את הפיצוי לצורך שיפור ניידותו של התובע בגין הפגיעה ברגלו בסך של 10,000 ש"ח.

5.13 כאב וסבל

התובע אושפז בעקבות הנפילה ונותח. התובע שוחרר מבית החולים לאחר 12 ימי אשפוז. התובע היה תקופה של חצי שנה באי כושר, תוך שהוא סובל מכאבים וממגבלות, שחלקם נותרו עד היום. התובע היה בטיפולים פיזיוטרפיים תקופה של כחצי שנה. גם היום מתלונן התובע על כאבים המתגברים במאמץ פיזי, ובשינויי מזג אויר. לתובע נכות אורטופדית צמיתה של 20%. בנסיבות אלו אנו קובעת את הפיצוי בראש נזק של כאב וסבל בסך של 60,000ש"ח.

5.14 סה"כ נזקו של התובע הינו כדלקמן:

הפסד בתקופת אי כושר 25,098 ש"ח אובדן כושר השתכרות בעתיד 10,000 ש"ח הוצאות רפואיות ונסיעות בעבר 5,000 ש"ח עזרת צד ג' בעבר (מול נתבעים1,2) 1,000 ש"ח פגיעה בניידות 10,000 ש"ח כאב וסבל 60,000 ש"ח סה"כ 111,098 ש"ח

6. קצבת נכות כללית

6.1 התובע טוען כי בשל קצבת נכות כללית יש להפחית מהסכומים שיפסקו לתובע סך של 26,361 ש"ח. הנתבעים טוענים כי מכל סכום שיפסק לתובע יש להפחית בגין קצבת נכות כללית המשוייכת לנכות ברגל סך של 22,217 ש"ח (וסכום זה בלבד !). מבלי להכנס לגופו של ענין, לקחתי כסכום ראוי לניכוי את סכום האמצע, 24,000 ש"ח.

6.2 לכן, מסכום הפיצוי הנקוב לעיל, יש להפחית הסך של 24,000 ש"ח.

7. לסיכום

7.1 הנתבעים ביחד ולחוד, ישאו בנזקו של התובע בסך של 87,098 ש"ח. (בכפוף לס' 5.11 דלעיל). 7.2 כמו כן ישאו הנתבעים, ביחד ולחוד, בשכר טרחת עו"ד התובע בסך כולל של 15,000 ש"ח בתוספת מ.ע.מ. בפסיקת סכום ההוצאות הבאתי בין שיקולי את העובדה כי כל אחד מזוגות הנתבעים ידע גם ידע שכלבו היה מעורב בארוע, אך בחר להכחיש זאת לאורך כל הדרך, דבר שגרם לריבוי עדים, ריבוי ראיות, ומשיכת זמן חינם. (וראה במפורש הכחשת הנתבעים 3, 4 בקדם המשפט הראשון, הכחשה שמנעה מלכתחילה ניתוב התיק לפשרה).



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת פגע וברח אופניים

  2. תאונות דרכים אופניים

  3. הרוג בתאונת אופניים פיצויים

  4. תאונה בטיול אופניים

  5. ביטול עסקה אופניים

  6. פציעת ילד על אופניים

  7. מוות בתאונת אופניים - פיצויים

  8. תקיפת כלב בזמן רכיבה על אופניים

  9. שביל אופניים - צו מניעה

  10. פגיעת אופניים ברכב חונה

  11. תאונה בין אופנוע לאופניים

  12. פגיעת טרקטור ברוכב אופניים

  13. פיצוי לילד שנפל מאופניים

  14. נפילה מאופניים תאונת עבודה

  15. פגיעת רכב לא מזוהה באופניים

  16. שחרור ממעצר גניבת אופניים

  17. פגיעה ברוכב אופניים בחיפה

  18. תאונת דרכים של רוכב אופניים

  19. תאונת אופניים בדרך מהעבודה

  20. נפילה מאופניים בדרך לעבודה

  21. פגיעת אוטובוס ברוכב אופניים

  22. פגיעת רוכב אופניים בהולך רגל

  23. פגיעה ברוכב אופניים פגע וברח

  24. רוכב אופניים נהרג בתאונת דרכים

  25. תאונת אופניים עקב מדרכה פגומה

  26. התנגשות רוכב אופניים בהולך רגל

  27. נפילה מאופניים בגלל כתם שמן על הכביש

  28. נפילה מאופניים בכביש – תביעה נגד העירייה

  29. טען שנפל מהאופניים לאחר שהאופניים נתקלו בבור בכביש

  30. תאונת אופניים בדרך מבית הכנסת לבית – האם תאונת עבודה ?

  31. האם נפילה מאופניים בניסיון למנוע תאונה נחשב "תאונת דרכים" ?

  32. תאונת דרכים: איבוד שיווי משקל ברכיבה על אופניים בגלל פגיעת ג'יפ

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון