במסגרת ערעור שהגישו המבקשים על פסק הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב- יפו (כבוד סגנית הנשיא ר' שטרנברג אליעז) מיום 2.2.04, בה.פ. 1303/03, הוגשה הבקשה הנוכחית להורות על עיכוב ביצועו של פסק-הדין, לפיו נדחתה תביעתם של המבקשים, אשר ביקשו ליתן צו עיכוב הליכי הבוררות המתנהלים כנגדם על-ידי המשיבים 1 ו-2, במוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל בישראל (להלן: המשיבה 3). שכן, לטענתם, המוסד לבוררות של המשיבה 3, נעדר סמכות לדון בתביעה שהוגשה אליו על-ידי המשיבה 2 כנגד המבקשים.   רקע המשיב 1 (להלן: נמני) הנו שחקנה של המבקשת 1 (להלן: מכבי), מזה 14 שנים. על-פי הסכם שנכרת בין המבקשים לבין נמני ו- vanite investments limited (להלן משיבה 2), עתיד היה נמני לשחק במכבי עד ליום 4.5.05.   ביום 13.8.03 כינסה מכבי מסיבת עיתונאים בה הודיעה על הפסקת העסקתו של נמני על- ידה, תוך העלאת טיעונים שונים אודות התנהגותו המקצועית והחברתית.   בתאריך 15.11.03, הגישו נמני והמשיבה 2 תביעה, בהליך בוררות, כנגד המבקשים, בה טענו להפרת הסכם ההעסקה עם נמני ופגיעה בכושרו ובעתידו המקצועי. בשל-כך, נתבעו המבקשים לתשלום משכורות ופיצויים בסך של 12,500,000 ₪. הוסיפה ותבעה המשיבה 2 סך של 7,193,610 ₪ מהמבקשים 1 ו-2 בשל הפרת החוזה שנחתם עימה ובשל ההפרה הצפויה של אותו ההסכם. בהתאם לתקנונה מינתה נשיאות ההתאחדות לכדורגל שלושה בוררים, שידונו בתביעה כאמור.   בהליך המקדמי של הבוררות העלו המבקשים טענה, לפיה לא רשאים הבוררים לדון בתביעה מפאת חוסר סמכות עניינית, שכן, לא די בכך שהמשיבה 2 היא חברה זרה הרשומה בגיברלטר ואינה מחויבת להליך הבוררות, אלא גם שחוק הספורט התשמ"ח- 1988 (להלן:חוק הספורט), ותקנון ההתאחדות לכדורגל אינם חלים עליה.   טענת המבקשים נדחתה. הבוררים קבעו, כי נושא הבוררות הוא הפרת זכויותיו של נמני והפיצוי בגין ההפרה, ולכן הסמכות הדיונית נתונה למוסד לבוררות, הן על-פי האמור בסעיף 11 לחוק הספורט והן על-פי תקנון ההתאחדות לכדורגל בישראל וההתאחדות הבינלאומית (FIFA).   או-אז, עתרו המבקשים בהמרצת פתיחה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב יפו, למתן פסק-דין הצהרתי בדבר חוסר סמכותם של הבוררים לדון בתביעת המשיבים 1 ו-2. כמו-כן, ביקשו הם סעד זמני לעיכוב הבוררות.   בתאריך 2.2.04 דחה בית-המשפט המחוזי את עתירת המבקשים, יחד עם זאת עיכב את ביצוע פסק הדין ב-10 ימים, שמניינם מיום מתן פסק-הדין.   על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי הגישו המבקשים בקשה למתן רשות ערעור לבית משפט, כשבמסגרתה הגישו בקשה לעיכוב ביצועו. את בקשתם סומכים המבקשים על שתיים: ראשית, הם טוענים, כי סיכוייהם להצליח בערעור טובים. שנית, לטענתם מתן פסק דין על-ידי המוסד לבוררות, בטרם תתקבל הכרעה בערעור נשוא בקשה זו, יכול ויגרום למבקשים נזק בלתי הפיך, בין היתר היות המשיבה 2 הנה חברה זרה, ובמידה וישולמו לה כספים לא ניתן יהיה להשיבם, באם יתקבל ערעורם של המבקשים.      כדורגליישוב סכסוכיםדיני ספורטבוררות