התובע ששימש כשחקן כדורגל בנתבעת כ-17 שנה מ-8/78 עד 30/7/95 (למעט שנתיים) ותובע תשלום פיצויי פיטורים בגין פיטוריו מעבודתו כשחקן. התובע שחקן כדורגל מקצועי. הנתבעת הינה אגודת ספורט שהתאגדה כעמותה והינה בעלים או מחזיקה או מפעילה של קבוצת כדורגל הידועה בשם "הפועל באר-שבע". התובע הוחתם מידי שנה על הסכם עבודה שנקרא "הסכם שחקנים" לעונת משחקים ולתקופה קצובה בת שנה. לעתים נחתם הסכם למספר עונות. שכרו של התובע שפורט ב"הסכם השחקנים" היה מורכב משכר חודשי למשך 12 או 10 חודשים, תשלומי פרמיות ותשלומים אחרים. הכל כפי שפורט בחוזים שצירף לתצהירו, לרבות הנספחים להם. הסכם ההעסקה האחרון של התובע עם הנתבעת נחתם ביום 1/8/94 לעונת 95-94 ולתקופה מ- 1/8/94 עד 31/7/95. התובע טוען, כי פוטר מעבודתו כשחקן נוכח העובדה, כי נאמר לו מפורשות על ידי מאמן הקבוצה ויקו חדד בחודש 6/95, כי החל מעונת המשחקים 96/95 לא יוארך חוזה העבודה שלו כשחקן מקצועי. בקשתו של התובע להמשיך ולשחק בקבוצה - נדחתה ולפיכך טוען, כי מאחר ומדובר באי חידוש חוזה לתקופה קצובה מדובר בפיטורים על פי סעיף 9 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963. התובע תובע פיצויי פיטורים בגין כל תקופת עבודתו הרצופה, לרבות התקופה בה שיחק בהפועל צפרירים חולון ובסך כולל של 280,000 ש"ח או לחילופין 247,500 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 30/7/95 עד לפרעון המלא בפועל. הנתבעת מודה, כי אכן חוזה העבודה של התובע כשחקן בנתבעת לא הוארך תוך ציון העובדה, כי מאמן הקבוצה דאז ביקש להצעיר את הקבוצה ובעקבות כך לעשות שינויים בסגל השחקנים ולפיכך הודיע לתובע, כי בשל שיקולים מקצועיים לא יוכל להמשיך בתפקידו כשחקן, לטענתה, הציעה לתובע תפקיד חילופי אחר בשורותיה, היינו עוזר מאמן אך התובע סירב ובחר לעבור לשחק בקבוצה אחרת (הפועל אשדוד) ולפיכך אין לראותה כמי שפיטרה את התובע אלא טוענת, כי הצעת תפקיד חילופי אחר מעידה על רצונה להמשיך ולהעסיק התובע וסירובו של התובע להצעה הינה בבחינת התפטרות השוללת ממנו זכאות לקבלת פיצויי פיטורים. המחלוקות שבין הצדדים: א. האם התובע פוטר או התפטר? ב. מהי תקופת עבודתו הרצופה של התובע לצורך בחינת זכאותו לפיצויי פיטורים? ג. האם בתקופה מיום 1/6/90 עד 30/6/92 הושאל התובע או הועבר לשחק בקבוצת "הפועל צפרירים חולון" והאם נותקו רציפות יחסי העבודה בין התובע לנתבעת בתקופה זו, כמשמעות המונח בחוק פיצויי פיטורים. ד. במידה ונותקו היחסים בין התובע לנתבעת, מהו המועד שבו חודשו היחסים שבין הצדדים? האם 7/91 או 1/8/92? ה. האם זכאי התובע לפיצויי פיטורים ואם כן - באיזה שיעור ומהו שיעור השכר הקובע? ו. מהו מעמדם של תקנוני התאחדות הכדורגל בישראל והוראותיהם ביחסים ההסכמיים שבין הצדדים? ז. מהי נפקותה של הוראת סעיף 10 להסכם העסקתו של התובע ביחסים שבין הצדדים ובתביעת פיצויי הפיטורים? עם זאת, עובדת רישומו של שחקן בקבוצה מסוימת אין פירושה, כי בקבוצה זו יעבוד וישחק בפועל. רישום בקבוצה מסוימת אינו יוצר קשרי עבודה בין השחקן לקבוצה אם לא שיחק בפועל באותה קבוצה בה היה רשום. אין להפחית מ"השכר הקובע" שטוען לו התובע, היינו 16,500 ש"ח סך 25% כקבוע בסעיף 10 לחוזה העסקתו האחרון של התובע. סעיף זה נכלל רק בחוזה האחרון של התובע וספק אם הובהרה לתובע משמעות הסעיף טרם חתימתו על ההסכם. לא הובאה בפנינו כל ראיה מפי הנתבעת, כי גם אם מדובר בחוזה סטנדרטי, כפי שמוסכם על הצדדים, פטורה הנתבעת מחובת הגילוי של כל תנאי מתנאיו. יתרה מזו. מנוסח הסעיף עולה, כי אין תחולה לסעיף שכן לא נקבע על ידי בית הדין לעבודה, כי ביחסי עובד ומעביד מדובר אלא הנתבעת הסכימה להכיר ביחסי עובד ומעביד בין הצדדים. הצדדים ניסו בדרך לא מוצלחת להחיל את "סעיף גדרון" בהסכם אולם סעיף זה חל רק אם קיימת מחלוקת בדבר מעמדו של התובע, היינו האם מדובר ב"עובד"? או ב"קבלן עצמאי"? במקרה הנדון מעמדו של התובע לא היה שנוי במחלוקת. למעלה מן הדרוש יצויין, כי הנתבעת לא הוכיחה בסיס עובדתי או משפטי לעריכת קיזוז או השבה לאור פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בסוגיה זו. די באמור לעיל כדי לדחות את טענת הנתבעת בסוגיה זו. לפיכך, הנתבעת תשלם לתובע פיצויי פיטורים בשיעור 49,500 ש"ח (16,500 ש"ח X 3) בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 1/8/95 ועד לפירעון המלא בפועל.חוזהכדורגלדיני ספורט