ביטול הסכם גירושין לאחר ביצוע הגירושין

הסכם גירושין אינו ניתן, על דרך הכלל, להפרדה לחלקים, שכן הסכם זה כולל מעצם טיבו וטיבעו התחייבויות השלובות זו בזו. כך צוין בענין מנשה - "אף כי הסכם הגירושין מחולק לפרקים והוא דן בנפרד א) בעצם הגירושין ב) בהחזקת הילדים ג) בבעיות רכוש ד) במזונות הילדים - אין אלה התחיבויות נפרדות, הניתנות להפרדה לחלקים, ואין אתה יכול לומר, כי מול התחייבות ספציפית מצד המערער עומדת התחייבות המשיבה, עד כי ניתן לבודד פרק כלשהו ממכלול ההסכם ולבטל רק אותו החלק..." (ע"א 105/83 מנשה נ' מנשה פ"ד ל"ח (4) 635, 639-640) וכך אף בדברי המלומדת פר' גבריאלה שלו : "... חוזה שההתחייבויות שבו שלובות ואחוזות זו בזו, ואינן ניתנות לניתוק, אינו ניתן להפרדה לחלקים. כך, למשל, נקבע בפסיקה כי הסכם-גירושין כולל ומורכב אינו ניתן להפרדה לחלקים" (ג' שלו, דיני חוזים (מהדורה שניה, תשנ"ה), בעמ' 557). אין ספק כי עיקרו של הסכם גירושין וממון הכולל, בין השאר, את הסכמת הצדדים להתגרש מקוים עם מתן הגט. ממילא אחר סידור הגט אין מקום לבטל את ההסכם שכן עיקרו קוים ולא ניתן להשיב המצב לקדמותו . כך מצאנו בעניין מנשה הנ"ל - "עם סידור הגט בוצע עיקרו של ההסכם וכן בוצעו הוראותיו המהותיות האחרות בעניין אחזקת הילדים וכדומה, ובהקשרים אלה לא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו..." ובדומה בענין ברקן - "משבוצע עיקרו של הסכם הגירושין (הצדדים התגרשו..., המערערת קיבלה עובר לגירושין 100,000 דולר ובוצעו הוראות נוספות) לא ניתן להפריד את ההסכם לחלקיו, להחזיר את הגלגל אחורנית ולהורות על בטלות התניות הממוניות, וחלוקת הרכוש מחדש" (תמ"ש (ת"א) 77981/99 ברקן אורלי נ' ארבל מאיר, לא פורסם ) ביטול הסכם גירושין אשר קיבל תוקף פסק דין : לפסק דין המעניק תוקף להסכמה שגובשה בין בעלי דין כמה פנים - האחד פן חוזי, שהרי הורתו בהסכמות הצדדים, והאחר פן מוסדי- שיפוטי, שכן מעת שאושר על ידי הערכאה השיפוטית נמסך בו אף תוקפו של פסק דין (ע"א 601/88 עזבון המנוח מיכאל רודה ז"ל נ' ו.ה שרייבר פ"ד מ"ז(2) 441; רע"א 4976/00 בית הפסנתר נ. דליה מור ואח' , פד"י נ"ו (1) 577; זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית 1995, עמ' 787). היסוד החוזי העומד בבסיסו של פסק דין שניתן בהסכמה אינו פוגם בסופיותו של ההליך, היפוכו של דבר, בית המשפט הבהיר לא אחת כי תכונתם המרכזית של הסכמי פשרה הינה סופיותם - "...יש לייחס משקל ניכר לערך בדבר סופיותן של פשרות...יש להביא בחשבון את מרכזיותו של ערך זה מבחינת הצדדים לפשרה. ההגנה על ערך זה חיונית, כדי להגשים את הציפיות הסבירות של הצדדים להסכמי פשרה. תכונה מרכזית של הסכמי פשרה... היא הסופיות שלהם..." (ע"א 2495/95 - הדס בן לולו נ' אטראש אליאס ואח' . פ"ד נא (1), 577 ,עמ' 594-595) ומתוך שכך הבהיר ביהמ"ש בעניין אפרים שוחט כי על המבקש לבטל הסכם פשרה שקיבל תוקף פסק דין להצביע על טעמים משכנעים וכבדי משקל להצדקת ביטולו, ובלשונו - "בית משפט זה עמד בעבר על הצורך לייחס משקל ניכר לסופיותם של הסכמי פשרה שקיבלו תוקף של פסק דין על מנת להגשים את ציפיותיהם הסבירות של הצדדים להם. בהתחשב בכך, נפסק כי יש להצביע על טעמים משכנעים וכבדי משקל על מנת להצדיק ביטולו של הסכם פשרה שקיבל תוקף פסק דין" (ע"א 5914/03 אפרים שוחט נ' כלל חברה לביטוח בע"מ). אישור הסכמי גירושין ע"י בית המשפט : לעקרון הסופיות מישנה תוקף בעניינם של הסכמי ממון וגירושין וזאת בשל דרישת הכתב הנוגעת לעריכתם והסדרת הליך אישורם בפני בית המשפט . אם עיקר מטרת אישורו ומתן תוקף של פסק דין להסכם בהליכים אזרחיים רגילים הינה ליצור מניעות מן הצדדים לחזור ממנו ולאפשר את מימושו בהליכי הוצל"פ הרי שלאישורו של הסכם גירושין, אשר ההליך הנוגע לו הוסדר ע"י המחוקק בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן- חוק יחסי ממון), מטרה נוספת והיא - להבטיח כי תהא גמירות דעת לצדדים לו וכי עריכתו לא תהא מחמת לחץ או השפעה בלתי הוגנת מכל סוג שהוא או מחמת שאר "מרעין בישין" הפוגמים בתוקפו של חוזה, וכדברי פר' א' רוזן צבי - "נקודת האיזון להבטחת האינטרסים של הצדדים, שנועדה להגן על החלש, מתבטאת בתנאים המוקדמים הצורניים, שמעמיד החוק כתנאי לתוקפו של ההסכם. תנאים אלה כוללים את דרישת הכתב ואת הצורך באישורו של הסכם ממון על ידי רושם הנישואין או בית המשפט. התנאים הצורניים נועדו להבטיח, כי מערכת היחסים העדינה והמורכבת בין בעל ואישה לא תגרור אחריה יתרון בלתי הוגן או ניצול לרעה" (א' רוזן צבי, דיני המשפחה בישראל, בין קודש לחול, עמ' 364) חובת אישורו של הסכם גירושין בבית המשפט בנוכחות הצדדים הינה, איפוא, בעלת משמעות רבה, נוכח גמירות דעתם של הצדדים המובטחת במנגנון אישור ההסכם, וכפי שהבהיר את הדבר כב' הש' בך בעניין מונק - "אין להתעלם מכך, שלפנינו חוק מיוחד, שיש בו משום תוספת על דיני החוזים הכללים...בגלל היחסים המיוחדים, העדינים והמורכבים, הקיימים בין בעל ואישה, קבע המחוקק, כי אין תוקף להסכם ממון ביניהם אלא אם כן משתכנעת ערכאה שיפוטית, שההסכם נעשה מתוך רצון חופשי, ללא לחץ, וששני הצדדים הבינו בדיוק במה המדובר ומהן התוצאות האפשריות של חתימתם על אותו הסכם" (ע"א 4/80 מונק נ' מונק פ"ד ל"ו (3) 421,430; וכן ראה בש"א (ת"א) 6297/02 ח.ש נ' ח.ר. כיוון שכך הובהר בפסיקה כי על המבקש לבטל הסכם גירושין אשר אושר ע"י ביהמ"ש וקיבל תוקף פסק דין לעמוד בנטל ראיה גבוה במיוחד. וכפי שניסח את הדברים כב' הש' יהודה זפט - "המדיניות השיפוטית הראויה היא לצמצם ההתערבות בהסכמי גירושין שאושרו כדין לאותם מקרים בהם מירב הראיות מצביעות על קיומו של פגם ברצון" (תמ"א (ת"א) 4504/90 פלוני נ' פלונית (ט.פ) וכן ראה פסק הדין אשר הובא בסיכומי התובע עצמו - ת"א 764/89 פלוני נ' פלונית) ביטול הסכם גירושין שקיבל תוקף פסק דין מחמת פגם בהליך השיפוטי : בהילכת מנשה, כל עוד לא בוצע הסכם הגירושין, הוא כפוף, ככל הסכם, לעקרונות הכללים של דיני החוזים ואין הוא חסין באופן מוחלט מפני ביטולו בעילות הנוגעות לפגמים בכריתתו או לפגמים בהליך השיפוטי במסגרתו אושר (ע"א 690/88 רובין נ' רובין פד"י מ"ד (3) 459, 461; ע"א 1581/92 ולנטין נ' ולנטין פ"ד מט (3) 441). כאשר העילה לביטול נעוצה בפגם הקשור להסכם עצמו על המבקש להגיש תביעה עצמאית לביטול ההסכם שעילתה הפגם שהתגלה בהסכם, ואולם כאשר העילה לביטול הינה פגם בהליך השיפוטי אשר נתן תוקף של פסק דין להסכם על המבקש לנקוט בהליכי ערעור. כך סיכם את הדברים כב' הש' שמגר בעניין סיטבון - לעניין ביטולו של פסק דין שניתן בהסכמה, יש לאבחן בין שני מצבים... אם בעל הדין גילה פגם בהליך השיפוטי, תרופתו היא לערער. למשל, כאשר נקבע למתן פסק הדין סדר דין מסויים, והשופט התעלם ממנו או כאשר בהליך בפני בית המשפט נפל פגם עקב לחץ על בעל הדין, דבר המעיד כי הצדדים לא הגיעו לידי הסכם מרצונם החופשי, לא היה זה מן הראוי שינתן פסק הדין על סמך הסכמה כזאת. במקרים כאלה בא בעל הדין בטרוניה עם השופט, ולכן יש להגיש ערעור כדי שערכאת הערעור תעמיד את הדברים על תיקנם. באם ההליך השיפוטי היה תקין, אלא שהחלק ההסכמי נפגם, אין בעל הדין יכול להלין על השופט, ואין בית המשפט לערעורים יכול לסייע בידו. תרופתו היא להגיש תביעה לביטול ההסכם מחמת הפגם שבו, ואם יבוטל ההסכם, יתבטל גם פסק הדין. (ע"א 2536/90 סיטבון נ' סיטבון פ"ד מ"ה(2) 573; עוד ראה לעניין זה - רע"פ 7148/98 - ארנון עזרא ואח' נ' יעל זלזניאק ואח' פ"ד נג(3), 337; ע"מ (ת"א) 1242/04 פלוני נ' פלוני ברישא לסע' 26 לפסק הדין; ע"א 2536/90 סיטבון ואח' נ. סיטבון, פ"ד מ"ה (2) 573, 574 וכן פסק דיני בתמ"ש (כ"ס) 4934/03 פלוני נ' פלונית ואח' ועוד רבים אחרים). הסכם גירושין המבריח רכוש מנושים : בית המשפט פסק כי הסכם גירושין המבריח רכוש מנושים אינו בהכרח הסכם למראית עין וצין בפסיקתו כי נניח שאדם מבקש להתגרש מאשתו ולשם השגת הגירושין הוא מתחייב להעביר לה זכות בנכסיו, והוא ממהר לעשות כן בטרם ישיגו אותו נושיו. גם כאן הבהילות היא להקדים את הנושים כדי להבריח נכסיו. אבל ההעברה עצמה אינה בהכרח למראית עין בלבד. אם ההעברה היא אמיתית, ואם אין הנושים יכולים לבטלה לפי פקודת פשיטת הרגל, או לפי כל דין אחר, לא תעמוד להם טענת הסכם למראית עין וגם אם אדם ביקש להבריח רכוש מפני הנושים וזוהי תוצאת הלוואי של הסכם הגירושין, אין הכרח שהעברת דירה ורכוש לאישה נעשו למראית עין. חוזהגירושיןהסכם גירושיןביטול חוזה