התיישנות בתביעה אזרחית

גישת בתי המשפט לסוגיית התיישנות : גישת בתי המשפט היא כי סילוקה על הסף של תביעה מחמת התיישנות מצריך זהירות מרובה במיוחד כאשר מדובר בנזק שאינו פתאומי, מן הטעם שתוצאתה היא מניעת הכרעה בזכויות המהותיות של התובע בשל מחסום פרוצדוראלי. לצורך בירור טענות של סילוק תביעה על הסף בטענת התיישנות, יש להניח כי העובדות הנטענות בתביעה הן עובדות מוכחות, ואינן נתונות כשלעצמן במחלוקת, כלומר יש להניח כתשתית עובדתית את הנטען בכתב התביעה, בלא חקירה ודרישה. דיני ההתיישנות נועדו להשיג איזון אינטרסים בין בעלי הדין התובע, הנתבע, וכלל הציבור. משמעותו של איזון זה הוא להניח לבעל דין המבקש לתבוע את זכויותיו בערכאה שיפוטית, שהות מספקת להיערך לכך, היערכות המלווה, לא אחת, בקשיים, עלויות ואילוצים ומנגד לקצוב מראש תקופת זמן סבירה לצורך הגשת התביעה, אשר מעבר לה תוסר אימת התביעה המשפטית מהנתבע, והוא לא יחויב עוד בשמירת ראיותיו, ואשר לאחריה, יוסר הסיכון כי ראיות שהיו זמינות בידיו בעבר לא תהיינה בהישג ידו וכך תיפגע יכולתו להתגונן בפני התביעה. כמו כן, קציבת תקופת התיישנות להגשת תביעות משרתת את עניינו של הציבור הרחב, המבקש לרכז את פעילותן של ערכאות השיפוט בענייני ההווה, ולא בעניינים שזמנם עבר מלפני שנים רבות. תביעה אזרחיתהתיישנות