ישנן אסכולות שונות בענייני העמידה על סדר הדין, יש המחמירים ויש המקלים, ככלל, ניהולו התקין של ההליך הדיוני אכן מחייב כי בית-המשפט ישמור על הכללים הקובעים את סדר הבאת הראיות, ובכללם העיקרון לפיו על הצדדים, ככלל, מוטלת החובה הדיונית להגיש את ראיותיהם "כחבילה אחת" ולא להגיש ראיות חדשות בשלבים מאוחרים יותר של המשפט. גישת בתי המשפט להצגת ראיות חדשות באיחור : הגישה הרווחת בבתי המשפט היא כי הפרוצדורה היא מסגרת רחבה וגמישה המכוונת לתת לבעל לדין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר מתרחשת תקלה או כשבעל דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר. לפיכך, בית-המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי-הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל-דין, ובנסיבות מסוימות, אף כאשר הגשתה מתבקשת בשלב עקרון זה מיושם כאשר בית המשפט רואה כי הגשתה של ראיה נוספת דרושה לשם ברור האמת, וכי יש בה כדי לסייע לו לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי-הדין. ראיות חדשותראיותהתיישנות